אצל העבריינים היעילים ביותר אומרים שזה לא באמת מורגש. שהכניסה שלהם לכלא אולי משפיעה על התא המשפחתי ועל זמן האיכות עם החבר'ה, אבל את האימפריה שניהלו מבחוץ הם ממשיכים לנהל נהדר גם מבפנים.
אצל מ.ס. אשדוד של ג'קי בן זקן (שאפו התאחדות, בראבו מנהלת, יחי המיתוג!) זה לא בדיוק המקרה. אחד המועדונים הכי פחות תחרותיים בעידן המודרני התדרדר מאוד מאז שהבחור שמנהל אותו (שוב, ברכות לכולם!) הסתבך בפלילים. ב-2014/15 אשדוד נפלה מטה תוך מאבק בין הפטרון ל"אוהדיו" ונשרה לליגה השנייה. המועדון הבכיר בעיר לא באמת מעניין את העיר שלו - סטטיסטית - וכנתון תומך נספר שבעונה שעברה לא היתה קבוצה שניצחה פחות משחקי בית מקבוצת עיר הנמל. העונה זה נמשך עם אפס נקודות בי"א, וכמה אירוני שקבוצה שמנוהלת מהכלא - אין לה באמת בית.
גם הטאלנטים הצעירים נטשו, כמעט כולם. אין מה לומר - פיננסית, ג'קי הוא אשף (כשהוא לא נתפס). ביטון, זריהן, אוחנה, אינברום, אלחמיד, וזו רשימה מצומצמת. בן זקן ידע לקלוט, לגדל, לשדרג, למנף - בלי ציניות. ברגע שמישהו גם יעדכן את כותב שורות אלה מה כל הכסף שנכנס עשה למען הקבוצה או העיר, כולנו גם נקום ונמחא כפיים לגיבור מכלא חרמון.
עוד בנושא
מ.ס אשדוד ממתינה להחלטת בן זקן לגבי עטר: "לא צריכים להיות כל כך גרועים"
הפועל חיפה: ממן יקבל חוזה לשלוש שנים, ירוויח כ-160 אלף דולר לעונה
הפועל באר שבע מודאגת אחרי התיקו: "אסור להתפורר עכשיו"
לצערם של האנשים שמ.ס. אשדוד חשובה להם, ויש כמה כאלה, הקבוצה לא רלוונטית בעליל כבר כמה עונות. העניין היחיד שהיא ריכזה סביבה היה כשירדה ליגה, ומה לעשות, בישראל שמחה לאיד היא מקצוע. אז כנראה שג'קי התעקש להחזיר את מועדונו אל אור הסורגים, סליחה, הזרקורים, אחרת אין שום הסבר שיצדיק את מה שעשה לעזאזל בתחילת אוגוסט.
אולי זה בגלל הכלא, שמטרתו לתת לבן אדם אפשרות להשתקם, לתת לאנשים הזדמנות שנייה. אולי בן זקן עבר שינוי כזה גדול שהוא החליט לנהל את הקבוצה שלו באותה הדרך. וכך לקח את ראובן עטר, שמאז שהגיע למכבי חיפה, 2012, מחזיק ב-27% הצלחה במשחקים בליגת העל.
כדי לסבר את האוזן - קשה מאוד להשיג 27% הצלחה בכדורגל. קשה עוד יותר לעשות את זה על פני כמה עונות, בכמה קבוצות. עטר הצליח. לצערו, הוא כשל בכל צ'אנס שקיבל מאז יענקל'ה שחר, ומחזיק ברצף בדיוני של 18 משחקים רצופים בליגת העל ללא ניצחון. 18! ח"י! ואת המומנטום המת הזה שלף האסיר בן זקן מהליגה השנייה, בעפולה. בידיעה בוואלה! ספורט שבישרה על רצונות ג'קי בראובן אף נכתב: "באשדוד, שהתעניינה כבר מספר פעמים בעבר בעטר, מעריכים מאוד את המאמן ומחזיקים ממנו ומאמינים שהוא האיש הנכון להוביל את המועדון".
כאילו, מה? נו, באמת, מה?
עטר, למרות הישגיו הדלים, הוא לא הסיפור הפעם. הוא פשוט עושה את מה שעשה קודם. וכן, הוא היה צריך לקפוץ על ההזדמנות, לנסות לחזור ללופ. אין כאן ביקורת על ההחלטה הזו של - אשדוד היא כישלון ידוע מראש, אבל זה לא שעפולה היתה מסדרת לו חוזה בחטאפה. הסיפור הוא בן זקן, שדווקא בקיץ רע מאוד מבחינת הקבוצה שלו, חיבר לה את המומנטום הכי מוריד-ליגות בארץ.
אשדוד עם נקודה מ-15, וגם היא הגיעה אחרי 0:0 מול סכנין. אפס ניצחונות, ההתקפה הכי רעה בליגה, ההגנה השנייה הכי רעה בליגה, וכל זה בלי שפגשה עדיין את באר שבע, מכבי תל אביב ומכבי חיפה.
כל עוד בן זקן לא רוצה לרדת ליגה, מינוי עטר זו הטעות הכי גדולה שלו. טעות של בית כלא. מישהו מכם רואה תסריט בו ראובן עטר הופך את המצב ומשייט את אשדוד לחוף מבטחים? כרגע זה מרגיש שיש יותר סיכוי שעטר יקעקע על עצמו את מפת הבריחה מהכלא, יזייף שוד וייכנס אל תאו של בן זקן כדי לחלץ אותו משם. נמלטים, עונה 6, בקרוב ב-VOD. חורף חם בכלא חרמון.
להלן מדד הכיסא החם למחזור 5. ואגב 27% של רובן - זה יותר טוב ממה שהפועל באר שבע עושה כשהיא מגיעה לחיפה.
1. ברק בכר
25.6%! זו השורה התחתונה של הפועל באר שבע בחיפה, מאז נחנך האיצטדיון החדש בעיר. בליגה ובגביע. מאז העונה בה החלו לשחק שם כדורגל, 2014/15, באר שבע מחזיקה במאזן של 74.9% במשחקים שלא התקיימו שם. הפער לא רק עצום, הוא משוגע. 25.6%.
ואחרי שהראנו את ממדי הקללה בואו נוסיף: זה לא תירוץ למצב של באר שבע. גם לא העובדה שהיא פתחה את שתי עונות האליפות במדדים דומים. כי באר שבע לא נראית טוב, והפעם גם לא היה התירוץ של "חזרנו ממשחק מרגש באירופה". האלופה הגיעה למשחק מול קבוצה שנותנת לשחק (תשאלו את בית"ר ירושלים) ולא הצליחה לעשות כמעט כלום. מה שמדאיג עבור ברק בכר: ברוב שלבי המשחק נראה היה שאין מי או מה שיושיע. גם אחרי השוויון הנהדר של ממן (הפועל חיפה הציעה לו 160 אלף דולר לעונה? כמה באר שבע תציע?) היה לאורחים זמן רב לכתוש, או לפחות לנסות. אבל כלום. הפועל חיפה לא עקצה נקודה, היא זכתה בה בצדק, ואחרי שני המבחנים בירושלים ומול האלופה, אפשר בהחלט לראות שיש שם משהו אמיתי, משהו טוב.
התקווה של באר שבע היא שמדובר בעייפות, אבל זה נראה גם משהו מעבר. החדות דעכה משמעותית (לדיא סבע 6 שערי ליגה העונה, לבאר שבע 5, ואחד מהם עצמי), ההגנה לא חזקה (גם אתמול היתה צריכה לספוג יותר משער אחד) ואתמול זה היה עוד ערב (כבר יש יותר מדי כאלה) בהם נראה שכשקשה, אין על מי לסמוך.
באר שבע לקחה שתי אליפויות על דומיננטיות קבוצתית. על טקטיקה מנצחת. על רעב. בשום שלב לא היה לה Go-To-Guy אמיתי, ואם כבר היה כזה, הוא ילבש ירוק כשיחזור מפציעה. בראיון החג לוואלה! ספורט אמר ברק בכר שהוא מעדיף שהעוגה תתחלק בין כולם, ושזה הכוח של הקבוצה שלו. זה אולי נכון, אבל בעונה הזו מסתמן שבאר שבע תזדקק ליותר פעולות אישיות מבעבר. למישהו שייקח עליו דווקא כשלכולם לא הולך. לפי היכולת של וואקמה בחמשת משחקי הליגה עד כה, הוא מוכיח שלא משנה עד כמה הוא נהדר, הוא לא מישהו שאפשר לסמוך עליו ולשים הכול עליו. לא בכל מצב.
4. יוסי אבוקסיס
בנאדו בחמשת המשחקים הראשונים של העונה הקודמת: 5 מ-15.
אבוקסיס בחמשת המשחקים הראשונים של העונה הזו: 5 מ-15.
הפעם בני יהודה לא תאבד עשתונות, וטוב שכך.
6. גיא לוזון
המון פרטים פיקטנים צפויים לנו הערב בנתניה. בעיקר הרבה אקסים. אבל עבור לוזון, הסטטיסטיקה המעניינת פשוט דורשת שישים כדור ברשת.
משחקי הליגה האחרונים של קבוצות של גיא לוזון נגד מכבי תל אביב:
מאי 2017, עם מכבי חיפה - 2:0
אפריל 2017, עם מכבי חיפה - 3:0
ספטמבר 2016, עם הפועל תל אביב - 5:0
אפריל 2010, עם בני יהודה - 0:0
ינואר 2010, עם בני יהודה - 1:0
ספטמבר 2009, עם בני יהודה - 0:0
כן, בששת משחקי הליגה האחרונים של לוזון נגד הצהובים, הוא עם אפס כיבושים, 2 נקודות מ-18 והפרש שערים של 11:0. הפעם האחרונה שקבוצה של לוזון כבשה נגד מכבי:
מאי 2009. פדרו גלבאן איזן זמנית ל-1:1 בבלומפילד (מאור בוזגלו עשה 0:1), אבל בתוספת הזמן כבש דן רומן את שער הניצחון. וזה היה מזמן.
11. גיא לוי
ארבע שאלות למקבלי ההחלטות בהפועל רעננה:
1. למה סילבס קיבל הזדמנות שנייה אחרי שפוטר ודודו אברהם לא?
2. למה אברהם פוטר אחרי פתיחה של 1 מ-12 וסילבס לא?
3. האם גיא לוי היה מוציא תוצאה טובה יותר בחיפה (4-2)?
4. האם דודו אברהם היה מוציא תוצאה רעה יותר מול אשקלון?
אם אין לכם תשובות, אין לכם גם מושג.
