נושאים חמים

ברק בכר בראיון בלעדי: "הישגים זה כיף, אבל זה לא מה שמרגש אותי"

בלעדי: ברק בכר, איש השנה של וואלה! ספורט, חוגג 100 ניצחונות ליגה ויום הולדת 38. היחס אליו ("בכל עונה שאלו 'איך הוא יתפקד עכשיו?'"), בעיית הפנדלים ("קראתי מאמרים"), ההדחה מהצ'מפיונס ("אתה מקבל זבנג, פתאום") והעתיד: "יש לי עוד הרבה מה לעשות עם באר שבע"

ברק בכר בראיון בלעדי: "הישגים זה כיף, אבל זה לא מה שמרגש אותי"
צילום: קובי אליהו עריכה: יוסי אלטר

אל בית הקפה השקט שבחולון נכנס ברק בכר עם טי-שירט פשוטה, מכנס שחור ונעלי ריצה שתואמות ללוק הבלתי צועק. אצל כל בן אדם שעבר בקיצוניות מאלמוניות לכוכבנות אתם תזהו איזשהו הבדל - בגישה, במראה, באבזור, בגובה הנחיר. ההצלחה משנה את כולם, כולל את אלה שלא רוצים, ואם תראו תמונה של מצליחן תדעו לזהות האם צולמה לפני הבום או אחריו.

בכר המאמן נראה בדיוק אותו הדבר כמו ברק השחקן. אילולא גרירת הרגל מן האוטו ועד הכיסא, זכר לפציעות שהעבירו אותו מהדשא למקום הכי יוקרתי בספסל, בכלל לא היינו יודעים באיזו שנה אנחנו על ציר הזמן שלו. לפני כמעט שבע שנים רשם את ההופעה האחרונה בקריירת המשחק הנשכחת שלו, לפני חמש שנים הפך לראשונה למאמן ראשי, ואם היה נכנס לבית הקפה אז היה נראה בדיוק כמו שהוא עכשיו. מכף רגל ועד ראש. ועל הראש.

זו אותה החוחובה שמברזלת את שיערו עוד משהיה מושבניק מצרופה.

"מהבר מצווה", הוא מדייק כשנשאל על התספורת הקבועה. "זה קטע רגיל, שתיים-שלוש דקות ואני מסיים. סתם, הרבה יותר מהר. אני מקווה שתישאר לי היכולת להמשיך עם זה - מוזר שעוד לא הזמינו אותי לעשות פרסומת לג'ל".

חשבת פעם לשנות?

"לא, למה, מפריע לכם?".

זה משהו שהיה פעם והיום כבר אין ונראה שרק אתה נשארת עם זה.

"כשהייתי שחקן עשיתי קרחת. זה לא התאים לי".

השחקנים צוחקים על התספורת שלך?

"יכול להיות, אני לא שומע. אני בטוח שמסתלבטים עליי, הם רק מחפשים על מה להסתלבט כל הזמן".

אז אולי במדד העיצוב הנועז ברק בכר לא מדורג גבוה, אבל באימון כדורגל הוא בסדר גמור. ואחרי שהזזנו את נושא החוחובה מהדרך, קבלו את איש השנה של וואלה! ספורט בראיון בלעדי. "אתם יכולים להוציא ממני הרבה", הוא מבטיח, "אני אחרי יום עמוס של סידורים".

עוד בנושא

פרויקט מיוחד: בחרנו את הכדורגלן הגדול ביותר בכל עשור
לינוי אשרם הקדימה את ערן זהבי בסקר ספורטאי השנה
אוגו ביקר את אוהדי באר שבע: "פתאום כולכם מאמנים"
בבאר שבע מרוצים מחזרת שהר וההתקדמות של קואנקה

מאמן הפועל באר שבע ברק בכר (קובי אליהו)
"מוזר שעוד לא הזמינו אותי לעשות פרסומת לג'ל". ברק בכר (צילום: קובי אליהו)

ערב קודם לכן הפועל באר שבע שלו הסתדרה 0:1 מול בני יהודה, וזו היתה הפעם ה-100 שבכר מסמן וי על משחק בליגת העל. לפי העיתונאי רון עמיקם, רק מאמן אחד הגיע לכך מהר יותר מבכר - ג'רי בית הלוי, בתקופה קצת פחות מודרנית. מתחריו המודרניים של ברק בתחום זה נותרו מאחור. כולל גרנט. כולל רוני לוי. כולל גוטמן. תוסיפו את הנתון הזה לאליפויות, להישגים באירופה, לגביע בקרית שמונה, למגזין FourFourTwo שבחר בו כאחד מ-50 המאמנים הטובים בעולם ב-2017. וכן, לגיל. היום (חמישי) חוגג בכר 38. רק 38. וכשכל הטוב הזה מגיע כל כך מהר, משהו חייב להישפך החוצה.

טוב, נו, לא אצל הבן אדם הזה.

"מאמן תמיד צריך להוכיח את עצמו", בכר מנסר את ההתרגשות, "זה מקצוע כפוי טובה וגם אם אתה עושה הרבה שנים טובות, על שנה אחת לא טובה אתה מקבל המון ביקורות ובכדורגל שלנו הופך לדי נשכח. בכל עונה שהתחלתי שאלו 'איך הוא יתפקד עכשיו?', גם בקרית שמונה, בעונה הראשונה ואז בשנייה, וגם בבאר שבע בעונה הראשונה שאלו 'איך הוא יסתדר מחוץ לחממה?', 'איך הוא יסתדר עם כל הכוכבים?' והסתדרתי. ואז אחרי האליפות שאלו 'איך יצליח לשחזר אליפות?', והצלחנו לעשות עונה טובה יותר. וכך גם השנה. אומרים שלקחת אליפות שלישית זה משהו עוד יותר קשה, ואני מסכים, אנחנו מרגישים את זה, מרגישים את הקושי".

איש השנה של וואלה! ספורט, 100 ניצחונות ליגה, בן 38, איפה כל זה בכל זאת נוגע בך?

"אני לא יודע כי אני כל הזמן חושב קדימה, לא אומר 'ואוו איזה יופי מה שעשיתי'. אני לא מתרפק על העבר ולא על 'כמה גדול אני'. הכדורגל מתקדם, ואתה צריך להתקדם איתו, להביא דברים חדשים, כל פעם, אחרת אתה נשאר מאחור. בזמן שאני יושב אתכם אני מודה שאני עם הראש בלוגאנו, לעבוד על המשחק מול בני יהודה, להכין את הקבוצה לפלזן אחרי זה. הישגים זה כיף, אבל זה לא מה שמרגש אותי".

אם אתה לא נהנה מזה, אז מה זה שווה?

"זו שאלה טובה - הראש כל הזמן טרוד. יש תקשורת, וסגל, וצוות, והנהלה, ובוסית, ודינמיקה. באיזשהו מקום אין לך זמן ליהנות מזה. אני לא חושב על זה יותר מדי. אני נהנה באותו רגע אולי אבל כבר למחרת אני חייב לשנות גישה כי אם לא אחשוב קדימה זה יחלחל ונרגיש בנוח ונפסיד".

היית ככה גם כשחקן?

"בוא נגיד שכשחקן לא חוויתי יותר מדי אליפויות או תארים אחרים", הוא מחייך. "הרבה פציעות, זה כן".

גרף ההתקדמות שלך נדיר מאוד למאמן ישראלי. מה הצעד הבא בגרף הזה?

"הטעות של אנשים היא לחשוב יותר מדי. מה אני צריך לחשוב, שאאמן את ברצלונה או ריאל? אני נמצא בבאר שבע, כיף לי, טוב לי, יש לי עוד הרבה מה לעשות עם המועדון הזה. אני מקבל את היחס הכי טוב, פרגון מכולם, מה צריך יותר מזה? ברגע שאתה חושב יותר מדי אתה מאבד את הדרך, ואסור לי לאבד את הדרך, אפילו לא לשנייה".

ספורטאים ומאמנים טובים תמיד חושבים בשלב מסוים על המורשת, על איך יזכרו אותם. לא מדגדג לך שבעוד ארבעים שנה יזכרו את השם, ידברו עליך באותה רמה של שוויצר, קשטן וכו'?

"עכשיו כשאתה מדבר ככה זה נשמע נחמד, באמת, אבל בגיל שלי, כרגע, אני לא חושב על זה. אני רוצה לנצל את המומנטום, להמשיך, להיות רעב, להצליח. למורשת יש זמן".

אשתך לא מתלוננת שאתה לא מראה רגש?

"אני מקבל הרבה תגובות מאנשים, 'תחייך יותר', 'תשמח כבר'. אני שמח בתוך תוכי אבל אני בן אדם ריאלי. אני לא עושה הצגות למצלמה, זה האופי שלי".

יודעים עליך ממש מעט, חיים פרטיים, משפחה, תחביבים. שלא יגידו שאתה משעמם.

"שיגידו, אין לי בעיה. אני מנסה לשים את החיים שלי בצד, את האישה והילדים בצד, אנחנו לא אוהבים את העודף-פרסום הזה".

אז מה בכל זאת עושה חוץ מכדורגל? רואה סדרות שאתה מתבייש לשתף? מכור ל"היפים והאמיצים?"

"כמעט כלום. פעם בשבועיים אני משחק טניס במרכז הטניס בבאר שבע; הבעיה שעם הברכיים שלי אחרי כל משחק אני מושבת לכמה ימים. כשהייתי שחקן אהבתי לראות סדרות. עכשיו לא. אם יש לי זמן ושקט אני מעדיף או לעבוד או לנוח עם המשפחה. לפעמים לעשות קניות. עכשיו חזרתי מקניות".

ברק בכר מאמן הפועל באר שבע (ברני ארדוב)
"אני רוצה לנצל את המומנטום, להמשיך, להיות רעב, להצליח. למורשת יש זמן״". ברק בכר (צילום: ברני ארדוב)

את המכה הגדולה הראשונה בקריירת האימון הקצרה והמוצלחת חטף בכר בסוף אוגוסט, בסלובניה. באר שבע איבדה 1:2 ביתי שביר ואחרי 1:0 מאכזב מול מאריבור הנוחה-על-הנייר הודחה בשלב הפלייאוף של ליגת האלופות. בראיון סיום המשחק היה נראה שבכר נרגש, על סף דמעות. בנתב"ג נראו הוא ואנשי באר שבע כמו צל של עצמם, ותהיות אודות המשך העונה ריחפו בטרמינל ומחוץ לו.

"לא הייתי קרוב לדמעות, באמת שלא", הוא מציין. "זה היה כואב, כן. בואו נהיה אמיתיים - פספסנו פה משהו גדול. אנחנו מודעים לזה. זה כבר היה בידיים שלנו, ובמשחק השני נכשלנו במשימה. היינו צריכים להבקיע לפחות עוד שער אחד בבית וזה היה עושה את ההבדל".

איפה הבנת שזה לא זה?

"כנראה שהגענו לסלובניה בידיעה שדברים יסתדרו מעצמם, לפחות בתחילת המשחק באנו להתגונן ולא כדי לשחק את המשחק של החיים שלנו. נפלנו בגישה ונענשנו. ועדיין, היינו שווים גול בסוף".

של וואקמה. ראית את זה 1:1?

"ברור, מהזווית שלי ראינו את הנגיחה כבר בפנים. זה מאוד כואב, מאוד. אתה מקבל זבנג, פתאום. זה היה חלום של כולנו, אתה יודע שזה משהו גדול שהתפספס".

מה היית עושה אחרת?

"אתה שומע המון ביקורות על מערכים ושיטות. כולם חכמים בדיעבד. אני זה שיושב על הקבוצה היריבה ואני יודע מה יש לי ביד. אני יודע שאני עושה את ההכנה הכי טובה ואני טוען שלא השיטה או המערך קובעים אלא הגישה, ולא באנו בגישה הכי טובה".

ועכשיו, במחשבה לאחור, היית פותח בהרכב הזה, במערך הזה, עושה את החילופים האלה?

"זה כבר לא רלוונטי".

השינויים שלך באמצע המשחק מעידות שהבנת שטעית בדיעבד.

"ואם היינו עולים כמו במחצית השנייה ומקבלים גול - היו שואלים למה לא עלית עם שלושה בלמים".

אנחנו אומרים שלשחק עם שלושה בלמים, ועוד לא מתואמים, בפעם ראשונה במשחק כזה, זה נראה מסוכן, מרגיש כמו טעות.

"בסן סירו נגד אינטר שיחקנו עם שלושה בלמים בפעם הראשונה, ואז זה הצליח אז הייתי גאון. לא אוהב את הקיצוניות הזו".

אתה אומר שאתה התאוששת. אתה חושב שכל השחקנים התאוששו או שיש כאלה שעדיין עם רסיסים?

"אם יש שחקנים שאני מרגיש שיש איזו ירידת מתח אצלם, הם לא משחקים. נחכה. אני חושב שהשחקנים שלנו בוגרים מאוד והוכיחו שיש על מי לסמוך. הם הרימו את עצמם יפה מאוד".

שחקן הפועל באר שבע אנתוני וואקמה מול שחקן מאריבור אנתוני מילץ (רויטרס)
"מהזווית שלי ראינו את זה כבר בפנים". וואקמה מול מאריבור (צילום: רויטרס)

לצד היותה הקבוצה הטובה בישראל כיום גוררת הפועל באר שבע תואר נוסף ובלתי-רשמי: קבוצת הפנדלים הגרועה בעולם, לכאורה.

בכר צוחק ברגע שהמילה הוזכרה.

אתה מנסה לצאת מזה בראיונות אחרי משחק, אבל אתה איש של סטטיסטיקה וסקאוטינג והתופעה הזו היא לא טובה ואתה צריך לתקן אותה. איך מתקנים?

"תמיד יש לנו רשימה מסודרת, וכששחקנים מחמיצים, אתה מנסה לתת לאחרים".

אז איך תסיים את הלופ הזה? שיר צדק הבועט עכשיו?

"שיר בועט מצוין, לבן שהר היו אחוזים נהדרים בעונה שעברה".

וכששניהם על המגרש, מי בועט?

"מי שיהיה רשום ראשון ברשימה".

למה אין החלטה על בועט ראשי?

"אני מחליט לפי הסגל שלי, ולכל משחק יש רשימה מסודרת של שלושה בועטים".

כל עוד אתה תולה את השיטה שלך רק בהחמצה של הבועט התורן, אתה מסובך.

"אם יש בועט כמו שהר שאחרי שלוש הבקעות יחמיץ פנדל אחד, הוא ימשיך. אולי עכשיו הוא יחזור ויפתור לי את הבעיות… אני מעדיף להתרכז בצד החיובי - אנחנו יוצרים הרבה פנדלים, וזה מעיד על המשחק שלנו".

נכון, אבל זו תופעה מטרידה.

"אותי זה לא מטריד כי אני באמת חושב שדברים בסוף יתיישרו. זה חלק מהמשחק. ברור שיש גם חוסר ביטחון אחרי שמחמיצים כל כך הרבה, אבל אני מאחל לעצמנו שיהיו לנו עוד הרבה בעיטות פנדלים ושנמשיך לדוש בזה שנים".

ביקשת עזרה חיצונית בעניין?

"קראתי כמה מאמרים, גם בליגת האלופות היו המון החמצות בעונה שעברה. לאחרונה קיבלתי מאמר עם ניתוחים של איזורים אליהם עדיף לבעוט. יכול להיות שיהיו שינויים", הוא צוחק.

השחקנים שמעו על המאמר?

"עוד לא. אם נצטרך, נעדכן אותם".

מהראן ראדי הפועל באר שבע בועט פנדל (ברני ארדוב)
"גם בליגת האלופות היו המון החמצות בעונה שעברה" (צילום: ברני ארדוב)

באופן כללי, הסגל של באר שבע מעונת האליפות השנייה לא השתנה יותר מדי. העזיבה של מאור בוזגלו מורגשת מאוד, על המגרש ומחוץ לו, אבל שאר העוגנים - ביניהם ויטור, אוגו, וואקמה, מליקסון, שהר, ראדי - נותרו, ואליהם הצטרפו חיזוקים נקודתיים. עד כה לא משהו ששינה את ההיררכיה בקבוצה.

"היינו בתקופה פחות טובה אבל אני מרגיש שבשלושת המשחקים האחרונים אנחנו חוזרים לדברים שאפיינו אותנו", בכר מספר. "התוצאות די שבירות אבל מי שרואה, שם לב לקבוצה שחוזרת להיות דומיננטית. אני מרגיש שהקבוצה חוזרת להיות מה שהיתה".

אתה מרגיש הבדל ביחס אליכם?

"זה טבעי שאחרי שתי אליפויות ברצף אנשים ירצו משהו אחר, חדש, כמו שאצלנו באליפות הראשונה זה היה מאוד בתולי וכל המדינה היתה סביבנו".

אתה מרגיש שינוי ביחס אליך? בישראל אין ממש ספורטאים ומאמנים אהובים, אין כמעט קונצנזוס.

"מסכים איתך, וזו המנטליות פה. ככל שאתה מצליח יותר, אז באיזשהו מקום מחפשים את המעידה. מעלים כדי להוריד. אבל זה לא רק לגבי מאמנים".

דבר אחד עצבן אותך - שהגדירו אותך כשחצן.

"זה פשוט לא נכון - כל מי שמכיר אותי יודע. לפעמים מאמן מנסה לשדר ביטחון - לקהל, לשחקנים, למועדון שלו - אז יש כאלה שיציירו אותו כשחצן ויש כאלה שיבינו שזה מביא ביטחון למערכת".

זה פגע בך?

"אף פעם לא נעים לשמוע דברים שליליים על האישיות שלך אבל יש דברים שאתה לא יכול לשלוט בהם. כל עוד אתה שלם עם הדרך, לא צריך להיפגע. ברור שדברים כאלה יכולים לעצבן, את כולם, אבל ככה זה, הגענו למצב בו אנחנו בכותרות. אנחנו מעניינים, לטוב ולרע. אנחנו צריכים להתמודד עם זה, לדאוג שזה לא יחלחל".

מאמן הפועל באר שבע ברק בכר (קובי אליהו)
"לפעמים מאמן מנסה לשדר ביטחון - לקהל, לשחקנים, למועדון שלו - אז יש כאלה שיציירו אותו כשחצן ויש כאלה שיבינו שזה מביא ביטחון למערכת". ברק בכר (צילום: קובי אליהו)

בשבועות האחרונים וואקמה קצת דעך. נראה שהוא הכי הושפע מההדחה במאריבור. האם אתה שוקל גם לנסות להכין את הקבוצה לעזיבה שלו?

"לא. ואני לא חושב שהקבוצה תלויה בו. יש את בן שהר, חלוץ מצוין, גולר. פקהארט נקלט נהדר, רק היה חסר לו קצת מזל, הוא רץ הכי הרבה על המגרש. מליקסון, זריהן, לא חסרים לנו שחקנים שיכבשו. טוני פתח את העונה בצורה מטורפת, עשה דברים מדהימים, וכמו בכדורסל - כשמישהו חם, אתה הולך עליו. עכשיו לו ירידה קלה, זה טבעי. אני חושב שיותר בריא שיהיו כמה שחקנים שכובשים מאשר שחקן אחד, זה גם מה שאפיין אותנו בעונות הקודמות".

לא אהבת את איך שאוחנה התנהג. בגלל זה היה מחוץ לסגל?

"לא אהבתי את איך שהוא שיחק, ובגלל זה הוא לא התלבש. במשחק שאחרי היה צריך להתלבש אבל היה חולה, וזהו. הוא שחקן מצוין והוא כבר משמעותי מאוד בהפועל באר שבע. לפעמים כששחקן בתקופה לא טובה זה עוזר. הוא ילד מדהים. הוא מהבודדים בדור הזה שאוהבים את הכדור".

ההחלטה להעלות את מיגל ויטור בהרכב באלוף האלופ-

"אני לא מצטער לשנייה!", הוא קוטע. "מבחינתי זה היה משחק על תואר שמאוד רצינו, וההכנה הכי טובה למאריבור. לא היה עליו עומס של משחקים. שישה ימים לפני מאריבור עולים עם הרכב חזק, להיכנס לכושר, לקבל ביטחון".

יש עדכון על מצבו?

"הוא מתקדם יפה ויחזור בקרוב".

איך כל כך מהר? ממה עשויות הרצועות שלו? ועד כמה זו גישת מועדון - להימנע כמה שיותר מניתוח?

"זה תלוי שחקן. הוא סוס, מקצוען, ובגלל זה לא היה צריך ניתוח. לדעתי כל שחקן אחר היה עושה ניתוח במצבו".

נעבור לטור העוזבים. עד כמה בוזי חסר?

"מאור שחקן מצוין, בן אדם מצוין, אני עדיין בקשר איתו והייתי לא מזמן בברית של התאומים שלו. זה מאוד פשוט: רצינו את מאור, כולנו רצינו אותו, ברור, איך אפשר לא לרצות שחקן כזה? זה לא הסתדר, נגמר".

מבחינת בניית הסגל, עד כמה אתה כמאמן מרוצה ממה שהשגתם?

"כל מה שרציתי - קיבלתי. אין שאלה בכלל. יש תקציב יפה, הבאנו שחקנים לא זולים, קנינו גם את אלחמיד עכשיו בלא מעט כסף. בקטע הזה, זה גן עדן למאמן".

זו נראית כמו אידיליה כל כך גדולה עד מוגזמת… אין סיכוי שאין חילוקי דעות בכלל.

"ברור שיש גם חילוקי דעות, כמו בכל מקום. זה יכול להיות על הדבר הכי שטותי, משהו שאלונה ראתה באימון, משהו ברמת סגל או משהו במשחק. אבל אחרי כל דבר אנחנו דנים שלושתנו - אלונה, אסי רחמים ואני - ומשתפים בהכל".

בבשיקטש אלונה אמרה שהיא חשבה שראדי היה צריך לשחק. הרצונות האלה שלה מגיעים אליך?

"גם אחרי משחקים וגם לפני אני משתף אותה ואת אסי במה שאני חושב לעשות. הם אומרים מה הם חושבים ואני את מה שאני, ואם אני חושב שהדברים שלהם נכונים אני אשנה החלטה, כמו שאני קשוב לכל איש בצוות. כן, לפעמים אמרתי 'וואלה, היא צודקת', ברור".

איך השדרוג בחוזה והארכתו השפיעו על המעמד שלך בבאר שבע?

"יציבות תמיד טובה למערכת, אבל מהשנייה הראשונה שהגעתי מקרית שמונה הרגשתי שיש לי גב והשחקנים ידעו את זה. כשהגענו לא הכול הלך חלק, התחלנו 7 מ-15, הפסדנו בעכו, השתוללתי, הוצאתי את מליקסון, את וואקמה, עשיתי שטויות שם. אבל עשיתי את זה כי היה לי גב".

מיכאל אוחנה שחקן הפועל באר שבע (קובי אליהו)
״לא אהבתי את איך שהוא שיחק, ובגלל זה הוא לא התלבש". מיכאל אוחנה (צילום: קובי אליהו)

"גן עדן למאמנים", כך הוא הגדיר את המקום ואת הבוסית, ובתקופת השפל הנוכחית עבור מאמני ארצנו, בכר הוא תרתי משמע נווה מדבר.

איך בעידן בו אין אף מאמן בטוח הצלחת להגיע למצב שלך בבאר שבע - מעמד של ברזל…

"עמה יעמיק", הוא קוטע.

ואז מוסיף: "וברצינות, מה אתם רוצים שאגיד על זה? שנעים לי לראות מה קורה? זה לא נעים. חלק מהמאמנים שפוטרו הם חברים שלי. זה נושא מורכב, ואפשר להאשים את המאמנים, את הבעלים, את התקשורת".

לאן אנחנו הולכים?

"אין לי תשובה, אני לא נמצא שם. לא יודע מה היה קורה אם הייתי נמצא שם".

אבל היית שם, בקרית שמונה למשל, שם פוטרו לא מעט מאמנים מאז שעזבת והמעמד שלך שם לא היה בסכנה עד שסיכמת בבאר שבע. מה הטיפ?

"כשאתה עובד עם בוס דומיננטי אתה צריך לדעת למתוח גבול. מתי כן לתת לו את ההרגשה שהוא קובע - כי בכל זאת, הוא הבוס - ומתי לעמוד על שלך, לדעת לבחור את המלחמות. ואני ממש לא רוצה להישמע מתנשא רק כי אני נמצא עכשיו במקום שטוב לי. לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהמצב לא טוב, זה ברור. המצב של הכדורגל שלנו הוא לא אידיאלי ואני לא מגלה לכם שום דבר חדש".

גם בנבחרת לא טוב, ומן הסתם שמך נזרק לאוויר. נניח שב-2020 תגיע הצעה?

"תהיה הצעה? נשקול, נחשוב, הנבחרת היא מן הסתם שאיפה של כל מאמן. כרגע לנבחרת יש מאמן ולי יש חוזה לעוד שנתיים מעבר לזו. יש זמן".

בינתיים הוא משרת כמילואימניק, כפיצוי על שלא השלים שירות צבאי סדיר. "אנחנו מקדמים פרויקט מאוד מעניין של ספורטאים מצטיינים", הוא אומר, "אבל אני לא יכול לפרט עדיין".

סיווג ביטחוני?

הוא צוחק: "אני מפצה על משהו שלא עשיתי, משהו שישב עליי הרבה שנים. לשמחתי יש לי את ההזדמנות גם לכפר על הטעות וגם באמצעות משהו מועיל".

אתה לא על מדים אבל?

"לא, לא, אל תיבהלו".

orenjos@walla.co.il

האזינו לפודקאסט "הפודיום": מח' 4, השבת נגד הכדורגל וקרוסלת המאמנים