ביום הראשון שלאחר מינויו המפתיע לעוזר המאמן השני במכבי תל אביב, ישב טל בורשטיין במשרדי המועדון לצידו של אבי אבן. "אתה זוכר מה עשית לי שם?", הוא סונט בגיא גודס. "פתחת את הדלת, נכנסת למשרד והתחלת לצחוק. 'מה, משעמם לך?', שאלת אותי".
"טוב, זו לא בושה, לפעמים משעמם בחיים ואתה רוצה להכניס קצת עניין", מצטדק עוזר המאמן הראשון בחיוך. "עברו חמש שנים מאז פרשת, טעמת משהו אחר, ויאללה, אקשן, אתה רוצה לחזור".
- אבל טל, לפני פחות משנה ראיינתי אותך לוואלה! ספורט ושאלתי אותך למה אתה לא פונה לאימון. זו הייתה התשובה שלך: "אתה לא יכול לצאת מזה טוב, זה עניין של זמן עד שתיפלט. תראה את גודס, שחקן ומאמן בכיר, והיום אין לו קבוצה. אם רוצים לשמור על הזיכרונות הטובים, עדיף להתרחק".
"נכון, ואני עדיין חושב ככה, אני מבין שזה יכול להיגמר רע".
- אז למה אתה צריך את זה?
"כשפנו אליי ממכבי, פתאום דיגדג לי לחזור. עד אז הראש שלי בכלל לא היה במקום הזה".
גודס: "מה, אנחנו לא יודעים שכל מי שנכנס לאימון הוא מזוכיסט? אבל האתגר והאדרנלין, לפעמים זה יותר חזק מהכל".
בורשטיין: "בסופו של דבר זה משחק שגדלנו עליו וחיינו אותו. הייתי צריך את השקט שלי, התרחקתי והתנתקתי לכמה שנים, אבל התחלתי להיות שוב רעב. לאט לאט אני מרגיש כבר את האדרנלין, למרות שהיו לנו רק משחקי אימון. זה מרגיש לי מאוד טבעי".
- זו תחילתה של קריירת אימון מבחינתך?
"לא. אני עוד לא שם, אבל מה זה משנה מה אני אגיד? מי יודע איפה כולנו נהיה בעוד שנה?".
עוד בנושא:
ספאחיה מודאג מהפציעות במכבי תל אביב: "לא יודע איך ייראה האימון הבא"
עובד על הקאמבק: סופוקליס שחורציאניטיס ינסה לקבל חוזה באריס סלוניקי
אופייבו: "מעולם לא חשבתי שמכבי תל אביב תתנהג אליי בצורה איומה כל כך"
מכבי תל אביב יוצאת לדרך חדשה, והיא מקווה שזו תהיה דרך שונה. לצד מהפכה חסרת תקדים בסגל השחקנים, התחלף גם כל צוות האימון (למעט טים פנינג, שעבר מעמדת העוזר השני לסקאוט שיהיה אחראי על הכנת תדריכי הווידאו). אלא שגודס ובורשטיין, עוזריו של נבן ספאחיה, הם האחרונים שאפשר להגיד עליהם כי אינם מכירים את המערכת הלחוצה בצהוב: האחד יפתח את עונתו ה-17 במועדון ועבור השני זו תהיה העונה ה-12.
"מעולם לא שיחקנו יחד, כי גיא מבוגר ממני בתשע שנים, אבל יצא לנו להתאמן קצת בנבחרת ישראל", נזכר בורשטיין. "הייתי בן 17 או 18, זימנו אותי לאימונים, והוא מסר לי אליהופ מהחצי".
גודס: "אני מסרתי לך? והצלחת להטביע?".
בורשטיין: "כן... כשהגעתי לנבחרת, מעבר לעובדה שהייתי בשוק, התרגשתי מאוד. זכרתי אותך עוד מהימים ששיחקת בליגת התיכונים עם אחי".
גודס: "כן, אני זוכר את גיל. הוא היה פורוורד או סנטר".
בורשטיין: "הוא היה גבוה. בזכותו נתנו לי להפוך לגארד".
- איך עובדת חלוקת התפקידים ביניכם?
גודס: "צפויים לנו יותר מ-80 משחקים העונה, והעומס יהיה על כולם. טים אחראי על הווידאו, עם עזרה של וליקו פרוביץ'. טל אחראי על הליגה, אני יותר על אירופה. כמובן שבהתחלה אעזור לו, כדי להכניס אותו לעניינים וללמד אותו את העבודה".
- הכנתם את האישה והילדים להיעלמות הצפויה שלכם במהלך העונה?
בורשטיין: "שום הכנה לא תעזור. השארתי תמונה ונתראה בסוף העונה... אין מה לעשות, נעבור את זה".
גודס: "אני כל הזמן אומר לטל שהעבודה מאוד קשה, עם המון מתחים ולחצים, חוסר שינה וחוסר בית, ולכן חשוב לשמור על פרופורציה וליהנות מהדרך. אם ניצחת במשחק, קח 24 שעות ותיהנה, כי אתה אף פעם לא יודע מתי הניצחון הבא יגיע. טל הוא לא המאמן הראשי, הוא בונה בהדרגה את הקריירה שלו. לא לכולם יש את הפריבילגיה לעשות את זה".
בורשטיין: "זה עולם אחר מכל מה שהכרתי. זו אחריות אחרת. אתה מסתכל על הכל מלמעלה, ולא רק דרך הפריזמה שלך. לפני כמה שנים ליאור ליובין סיפר לי כמה הוא לומד על המשחק כמאמן, דברים שהוא לא ידע כשחקן. אני רק בהתחלה, וכבר רואה כמה הוא צדק. אם הייתי מבין את הדברים האלה כשהייתי שחקן, זה היה עוזר לי מאוד".
- טל, אתה עוד מתפתה לזרוק לסל באימונים?
"אני עושה תחרויות קליעה עם דיאנדרה קיין".
- ומי מנצח?
"בינתיים אני, אבל אל תספר".
גודס: "כשאימנתי את מכבי ראשון לציון, מיד אחרי הפרישה, גם אני הייתי עושה תחרויות עם השחקנים ומנצח. זה היה משגע אותם. כל הזמן אמרתי להם 'אם המאמן מנצח את השחקנים שלו בקליעה, עדיף שלא נופיע למשחק בכלל'".
בורשטיין: "באחד האימונים האחרונים עשינו תרגיל של סגירה לריבאונד. גיא החטיא פעם אחר פעם בכוונה, כדי שיהיה ריבאונד, אז השחקנים התחילו לצחוק עליו, להגיד לו שהוא נגר, להסתלבט 'נו, תגיע לסל'. אז הוא התחיל לקלוע, תק, תק, תק, לא החטיא כלום".
גודס: "התחלתי לעשות להם טראש טוק, ולהגיד 'נו, זה מספיק טוב בשבילכם?'. תאמין לי שלא כדאי להם להגיע למלחמות איתנו בדברים האלה".
בניגוד לבורשטיין (37), שברח מאור הזרקורים מאז פרש ב-2012, גודס (46) חוזר למכבי תל אביב עם מטען מסוג אחר: רק לפני שנה וחצי הוא פוטר מאימון הקבוצה, וכעת הוא חוזר לתפקיד בו שימש במשך שש שנים, יותר מכל אחד אחר. ספאחיה, אגב, היה הראשון שהוא עבד תחתיו כעוזר.
"לא חשבתי שאשאר שנה וחצי בחוץ", מודה גודס. "יום אחרי שפוטרתי ממכבי התקשרו אליי מהפועל אילת, הם בדיוק פיטרו את אריק שיבק, אבל הרגשתי שחוק. אמרתי להם שאני אחרי 14 שנים שלא נחתי, ושהחלטתי לקחת פסק זמן. חשבתי שאמצא משהו מעניין בעונה שאחרי, אבל למדתי הרבה דברים שלא ידעתי על כוחות השוק. חיפשתי מועדון טוב באירופה, נסעתי לכל מקום אפשרי, עשיתי נטוורקינג, ואני לא הטיפוס שאוהב את זה, היה לי קשה. בסוף זה לא צלח. כשחזרתי לשוק בארץ, לא רציתי להתפשר".
- גיא, אני מניח שחזרה למכבי כעוזר מאמן לא הייתה השאיפה האידיאלית שלך.
"אבל אם היית אומר לי שזה מה שיקרה, לא הייתי אומר לך שזה הזוי. עברתי כבר הרבה ואני מכיר את הדינמיקות. אני תמיד בוחן לעומק כל דבר, ופועל רק על פי השכל, מתנתק מהרגש".
- אתה בא הפעם בעמדה שונה. בקדנציה הקודמת היה ברור שמטפחים אותך כמאמן הראשי הבא, ושהתפקיד מובטח לך. הפעם זה לא ככה.
"אני חי את הרגע. אני כבר לא בן טיפוחים, עשיתי דברים במכבי ובהפועל ירושלים ובנבחרת העתודה. רציתי ללכת למקום שיביא אותי לרמה הכי גבוהה, וככה מצאתי את עצמי שוב כאן".
- כמה היה מוזר לבוא לעבודה ולהיתקל שוב באנשים שפיטרו אותך?
"זה היה קצת מוזר בהתחלה, אבל ניקיתי מהר מאוד את השולחן ומחקתי הכל. לא היה מה ללבן, כי פגשתי אותם באירועים כאלה ואחרים לאורך התקופה, זה לא שהיה בינינו נתק. לא לקחתי את הדברים אישית. ידעתי שזה חלק מהעבודה, לקחתי מראש בחשבון שהדברים האלה קורים".
- בעונה הראשונה שלך כמאמן הפסדתם לאילת בחצי גמר הפלייאוף, אבל הגעתם לרבע גמר היורוליג. אז זו הייתה אכזבה, היום זה כמעט נשמע כמו חלום.
"לאנשים היה קשה להעריך את מה שעשינו אז, כי הגעתי אחרי שנת השיא. הייתה לנו עונת יורוליג טובה, עם משחקים גדולים מול ריאל מדריד וברצלונה, היכל מלא, ניצחונות חוץ, אבל זה נתפס אז כמובן מאליו. אחרי שהפסדנו 3:0 לפנרבחצ'ה בסדרה, ראיתי איך אנשים נותרו מאוכזבים, ואמרתי להם חכו, בואו נראה מתי מכבי תגיע להצלבה בפעם הבאה".
- ואחרי השנתיים האחרונות, שבהן מכבי הפכה למעשה לקבוצת תחתית ביורוליג, מה המטרה שלכם? להגיע לרבע הגמר, או לפחות להיות בתמונת המאבק?
"הגעה לרבע הגמר תהיה הצלחה גדולה. אנחנו צריכים לשאוף להילחם על המקום בפלייאוף, זה הבסיס. אנחנו מגיעים במינוס מאוד משמעותי בכל מה שקשור להמשכיות".
בורשטיין: "צריך לזכור שאנחנו בתהליך, וזה לוקח זמן. פעם היית מקבל יריבה אחת טובה ועוד שתיים שאפשר לדשדש מולן, ועדיין עולה לשלב הבא. עכשיו, עם השיטה החדשה ביורוליג, הסיפור שונה. כל משחק הוא קריטי".
- ההחלטה למחוק את כל הסגל, למעט איתי שגב, לא נראית קצת מוגזמת? הרי היו מהפכות במכבי תל אביב בעבר, אבל לא כאלה. ב-1996, למשל, כשצביקה שרף נפרד מדורון ג'מצ'י וממוטי דניאל והונחתו ארבעה מתאזרחים חדשים, עדיין נשאר העוגן של נדב הנפלד ועודד קטש.
גודס: "מהצד זה נראה מוגזם, אבל כמו בכל עסק גדול שנכשל, יש בעלים שרוצים להרים אותו חזרה למעלה, וכל מי שהיה חלק מהכישלון נחשב אחראי. אי אפשר להגיד שזה כן אחראי וההוא לא. אני מאמין שלא היה קל לעשות את זה, כי זה באמת דבר שלא נעשה עד היום, אבל המצב היה מספיק קשה כדי שייקחו שופל, יורידו את הבניין ויבנו אותו מחדש. ממש תמ"א 38 עשו פה".
- בחדר ההלבשה מרגישים בחוסרה של דמות שמכירה את המועדון, שהייתה בו בימים היפים וגם בזמנים הקשים?
בורשטיין: "ברגע שיש עוגן, שמקבל את החבר'ה החדשים ועוזר להם להיכנס לעניינים, זה מקרין ביטחון. אז ניסינו לפחות לחפש אנשים עם האופי המתאים - פחות שחקנים אינדיבידואלים שדואגים לסטטיסטיקה האישית שלהם".
- לכם יש את המטען, את הניסיון, את ההיסטוריה. תיקחו על עצמכם יותר בתחום הזה?
גודס: "ברגעים הקשים שיהיו, וברור שיהיו, התפקיד שלנו יהיה לדבר עם השחקנים ולהרגיע אותם. לא פשוט להתמודד עם כל מה שמסביב - הקהל, התקשורת, הבעלים. כשמנצחים הכל טוב ולא צריך כלום, אבל כשזה תוקף, אתה צריך לטמון את הראש בחול כמו בת יענה ולחכות שהגל יעבור. השחקנים יבינו מה זה רק כשיחוו את הדברים האלה בעצמם".
- הצלחתם כבר לזהות את המנהיגים בקבוצה?
"פייר ג'קסון ונוריס קול. אני קורא להם 'אלפא מן', שניהם דומיננטיים ואני מאמין שיהיו מאוד קולניים. מרגישים גם על ג'ייק כהן שהוא מאוד התבגר".
- יובל זוסמן יהיה אחד השחקנים המסקרנים בסגל, ואתם דווקא הדוגמאות לשני שחקנים צעירים שקיבלו את ההזדמנות במכבי. טל, אתה היית בן 20 כשהגעת, וגיא, אתה היית בן 19. שניכם הפכתם לשחקנים מובילים כבר בעונה הראשונה.
"קיבלנו את הצ'אנס, ולקחנו", מבהיר גודס. "תמיד אומרים לגבי הצעירים 'תנו תנו תנו', ואני באתי ממקום של 'לקחת לקחת לקחת'. יובל הוא אחד כזה שבא לקחת".
בורשטיין: "יובל קיבל מאמן שנותן את ההזדמנויות האלה, אבל כמו שגיא אומר, הוא יצטרך ללמוד לקחת. אף אחד לא יהיה מוכן לקבל הפסדים, ומי שלא יהיה טוב לא ישחק. לא תהיה פה הרבה סבלנות אחרי השנתיים האחרונות שמכבי עברה. הוא מאוד רעב ורוצה להצליח, עובד קשה ונשאר אחרי אימונים, רואים עליו שהוא רוצה ללמוד ושהוא מבין היטב את המשחק. אני מאוד נהנה לראות אותו ולעבוד איתו".
גודס: "הכי מרשים אצלו זה השקט הנפשי. הוא כל כך שקט, אף פעם לא נקלע לסערת רגשות. לפעמים אני חושב שהוא אילם".
- עד כמה הקבוצה דומה למה שתכננתם בתחילת הקיץ?
גודס: "היא די דומה. בפגישה הראשונה הכנו טבלאות ודירגנו את עשרת השחקנים הטובים ביורוליג בכל עמדה. אז לא לקחנו את אלה שמדורגים במקום הראשון או השני, כי אלה שחקנים ברמה של נאנדו דה קולו והיו לנו אילוצי תקציב, אבל לקחנו את אלה שרצינו מאמצע הטבלה. את מייקל רול רצינו, ניסינו ללכת על טייריס רייס וכשזה נתקע הבאנו את ג'קסון".
- אבל נראה שלא תמיד הייתה קונספציה מאחורי כל החלטה. עמדתם לסגור עם ג'ורדן מקריי ואחרי כמה ימים החתמתם את נוריס קול, שהוא שחקן שונה לחלוטין שמשחק בעמדה אחרת.
"היו בעיות במשא ומתן עם מקריי, ואז החלטנו ללכת לכיוון של עוד רכז. קיין וג'ון דיברתולומאו הם לא בדיוק רכזים, והיינו צריכים עוד שחקן בעמדה מספר 1 ליד פייר. רוב קבוצות היורוליג משחקות עם שני רכזים טובים".
- אין העונה מספרי 6 ו-10 במכבי. אולי בונים עליכם שתחזרו ללבוש אותן?
"הבן שלי, שגיא, בן 11, משחק בקטסל של מכבי והוא לקח כמובן את הספרה 6", מספר גודס. "הוא רכז עם קליעה, כישרון גדול, והוא אומר לכולם שהוא יהיה יותר טוב ממני. אני מבסוט מהביטחון שלו".
