חור בלבנה: ריאל מדריד יורדת לקרקע במהרה אחרי פתיחת העונה

אחרי כמה שנים של הוצאות ענק, שהסתיימו בשבירת ההגמוניה של ברצלונה ובאליפות נהדרת, החליטו בריאל מדריד ללכת בקיץ 2012 בקטן, יחסית כמובן. אלברו מוראטה קודם מהקבוצה הצעירה והרכש המשמעותי היחיד היה לוקה מודריץ', שבא מטוטנהאם תמורת 30 מיליון יורו, כאשר גם השוער דייגו לופס, לימים המחליף של קסיאס, נרכש. מנגד, ריאל מכרה לא מעט באותה פגרה ואת העונה היא פתחה ברגל ימין, עם ניצחון על ברצלונה במפגש הכפול בסופרקופה הספרדי.

לצערם של הבלאנקוס, מהר מאוד העונה ההיא החלה להידרדר ולהתפרק לנגד עיניהם, כאשר כבר אחרי ארבעה מחזורים, שכללו שני הפסדים, תיקו וניצחון בודד, הפער מברצלונה היה שמונה נקודות ונראה בלתי סגיר, מה שהוביל לאותו נאום ה"אין לי קבוצה כרגע" המפורסם של ז'וזה מוריניו. לאורך כל אותה עונה, ריאל לא הובילה את הטבלה אפילו פעם אחת ובסופו של דבר, מוריניו הלך הביתה ובקיץ הבא הקבוצה מבירת ספרד חזרה לסגנון שאפיין אותה הרבה יותר בעשורים האחרונים ורכשה את גארת' בייל ב-91 מיליון יורו, את אסייר יראמנדי ב-32 ואת איסקו ב-30.

חצי עשור חלף מאז, ונדמה שפתיחת העונה הנוכחית היא סוג של דז'ה וו. בפגרה, בשעה שכל יריבותיה הגדולות שפכו סכומי עתק ושברו שיאי העברות, ריאל הייתה צנועה (30 מיליון יורו על תיאו הרננדז, 16.5 על דני סבאיוס וזהו. 1.1 מיליון יורו פחות ממה שברייטון שילמה על רכש בפגרה הזו). היא בעיקר התמקדה במכירת שחקנים (למעלה מ-100 מיליון יורו נכנסו לקופה) ולמרות שמועות על רצונו של רונאלדו לעזוב (כן, ממש כמו בתחילת העונה ההיא עם מוריניו), הקבוצה פתחה עם ניצחון על ברצלונה בסופרקופה (הקלאסיקו הראשון במפעל הזה מאז העונה ההיא) ומיד עברה מאופוריה ללחץ, אחרי מחזורים ראשונים חלשים בליגה ובריחה מהירה של ברצלונה.

אחרי שתי זכיות רצופות בליגת האלופות, בריאל דבקו בקיץ החולף במדיניות של "If it ain't broke, don't fix it", אבל כבר באמצע ספטמבר, רגע לפני שהם מתחילים במסע לעבר הת'ריפיט בצ'מפיונס, תוהים בברנבאו האם הם לא ביצעו טעות חמורה ועד כמה המדיניות החדשה עלולה לעלות ביוקר. התשובות הסופיות עוד רחוקות מאיתנו כמובן, אבל הקבוצה של מוריניו החלה בהתפרקות שלה כבר בחודשים הראשונים של העונה, משהו שזינדין זידאן מנסה להימנע ממנו ככל הניתן כרגע. תוצאה מאכזבת בבית מול אפואל ניקוסיה עלולה להבעיר את השטח.

עוד בנושא

הערב: ריאל מדריד - אפואל ניקוסיה (21:45, ספורט 5)
לא תאמינו למה אסנסיו ייעדר מהמשחק מול אפואל ניקוסיה
נחשף הסרטון בו רונאלדו מודה: "הייתי רוצה לחזור לאנגליה"
רואדה: "יהיה מיוחד לפגוש את ריאל מדריד בליגת האלופות"

אם התיקו הביתי מול ולנסיה לפני פגרת הנבחרות עוד התקבל בהבנה, הרי שה-1:1 בברנבאו נגד לבנטה ביום שבת, שקבע את פתיחת העונה הביתית הכי גרועה בליגה מאז 1988, כבר היה קצת יותר מדי עבור התקשורת המדרידאית, שעלתה למתקפה. זידאן ספג אש על הרוטציות המוגזמות והשימוש הכושל במרסלו והרננדז באותו אגף ואילו בייל שוב היה תחת הסכין בגלל אינספור החמצות והעובדה שהעיד על עצמו בריאיון ל"אל פאיס" השבוע כי הוא "די עצלן" לא תרמה לו בקרב הקהל וכמובן, החיסרון של רונאלדו המושעה בלט יותר מתמיד, לצד ההבנה שגם כשהוא מתקרב לסוף הקריירה שלו, לריאל אין שום תחליף לכוכב הפורטוגלי.

מעבר לכך, השחרור של מוראטה נראה לפתע כמו שגיאה גדולה לאחר שבנזמה נפצע וייעדר כחודש, מה שהשאיר את הקבוצה בלי אף חלוץ בסגל. השבוע אף נחשף ב"דון בלון" הספרדי כי בפגישה האחרונה בין מוראטה לנשיא ריאל, פלורנטינו פרס, הזהיר החלוץ כי הקבוצה תתחרט בגדול על המכירה שלו. פרס לא התרגש וכעת הוא יכול להציץ לטבלת מלכי השערים באנגליה ובצרפת ולראות בצמרת שם את מוראטה עם שלושה שערי ליגה בצ'לסי ואת מריאנו, שעזב לליון וכבר מצא את הרשת ארבע פעמים. מתוך 40 בעיטות לשער מול ולנסיה ולבנטה, רק שלוש הלכו פנימה.

למרות זאת, אחרי המשחק מול לבנטה התעקש תיאו הרננדז: "אנחנו צריכים את כריסטיאנו שיחזור ויכבוש, אבל לא בהכרח זקוקים לחלוץ 9 חדש". אלא שזידאן הלחוץ חושב כנראה אחרת לגמרי ולמרות שהצהיר כי הוא יסתדר עם הסגל הקיים, על פי הדיווחים הוא פנה להנהלה ודרש לרכוש חלוץ נוסף בדחיפות. גם זיזו מבין היטב שעם כל הכבוד לפתיחת העונה הנהדרת של מרקו אסנסיו ואיסקו, נכון לרגע זה ההתקפה כולה מתחילה ונגמרת ברונאלדו ובלעדיו, הקרב על התארים יהיה קשה עד בלתי אפשרי.

האוהדים, שהיו באופוריה בתחילת העונה אחרי צמד ההצגות בקלאסיקו מול בארסה בסופרקופה, שגרמו אפילו לסר אלכס פרגוסון לטעון כי "ריאל תשלוט בכדורגל האירופי בשלוש או ארבע השנים הקרובות", רואים איך דווקא בארסה התאוששה נהדר מהמפלה בחודש שעבר ופתחה את העונה בצורה חלקה ומבלי לספוג אף שער. המצב שנוצר הוביל את יציעי הברנבאו להיות עצבניים מאוד ברגעי ההכרעה מול לבנטה והמלחמות של השחקנים מולם על קריאות בוז כאלה ואחרות בוודאי לא עזרו להרגיע את האווירה. למעשה, בעשרת משחקי החוץ האחרונים שלה בליגה, ריאל עומדת על מאזן מושלם. בעשרת משחקי הליגה האחרונים שלה בברנבאו לעומת זאת, היא שמטה לא פחות מ-11 מתוך 30 הנקודות האפשריות.

חוסר השקט הזה של הקהל נובע גם מאותו שקט של הקבוצה בחלון ההעברות, אשר בסיומו הראו הנתונים כי בארבע השנים האחרונות, בארסה השקיעה 80 אחוז יותר כסף ברכש מאשר ריאל. הקיץ למשל, הקטלאנים מכרו את ניימאר לפ.ס.ז' ב-222 מיליון יורו ומיד הביאו את עוסמאן דמבלה ב-105 מיליון. גם יונייטד וסיטי בזבזו בלי הכרה כהרגלן, ארסנל רכשה את לקאזט ואפילו קיליאן אמבפה, שהיה על הכוונת של אלופת אירופה תקופה ארוכה, חמק לבסוף. בספרד ידעו לספר שריאל לא אהבה את הניסיונות של אמבפה ונציגיו לבחון אותה והחליטה לחתוך את המשא ומתן בבת אחת: "אמבפה הוא לא הראשון ולא האחרון שמנסה להשתמש בריאל כדי להגדיל את הערך שלו. זה קרה עם פוגבה, דונארומה וניימאר ובקבוצה החליטו שזה לא מקובל עליהם יותר", נכתב בתקשורת המקומית.

"לא הייתה לנו שום בעיה לשלם 180 או 200 יורו על שחקן. זה לא היה מפריע לנו", ניסה להסביר פלורנטינו פרס, "אבל סכום כזה על שחקן כלשהו היה יותר מפריע לנו מאשר עוזר. הגישה שלנו היא לשמור על מה שקיים ולהמשיך להתקדם איתו". כאמור, אם זה לא מקולקל, אל תתקן את זה.

אולם הקהל, שהתרגל לראות את ריאל אגרסיבית, נותר מאוכזב ואולי אם הדברים שוב לא יעבדו כמו שצריך והבלאנקוס יבחרו לשנות פעם נוספת מדיניות, האוהדים עוד יקבלו בקיץ הבא, אחרי המונדיאל, רכש ענק חדש, בדומה למה שעשה המועדון עם פיגו אחרי יורו 2000, עם רונאלדו אחרי מונדיאל 2002, עם קנבארו אחרי מונדיאל 2006, עם אוזיל וחדירה אחרי מונדיאל 2010 ועם חאמס רודריגס אחרי המונדיאל האחרון.

בינתיים, כפי שאמר אלחנדרו מורנו מ-ESPN, "ריאל מדריד בבעיה": "ארבע נקודות הבדל בליגה הספרדית הן המון, גם אם עברו רק שלושה מחזורים. אחרי ההשעייה של רונאלדו, כולנו היינו בטוחים שריאל תסתדר עם ולנסיה ולבנטה. בשיחות פנימיות בתוך המועדון, גם בריאל כולם היו בטוחים שהם יסתדרו, אפילו עם מה שמכונה ריאל מדריד ב', ההרכב מלא המחליפים שלהם ששיחק בחלקים גדולים של העונה שעברה. אבל זה לא קרה ובזמן שריאל הולכת אחורה, ברצלונה רק הולכת ומשתפרת".

חוסר השקט הזה מתחיל לבעבע. שלושת הקפטנים של הקבוצה, רונאלדו, מרסלו וסרחיו ראמוס, כבר הספיקו לספוג הרחקות העונה וב"דון בלון" נכתב אחרי התיקו מול לבנטה כי אסנסיו ואיסקו "זועמים על בייל" ומאמינים כי הוא אנוכי ולא תורם מספיק לקבוצה. השניים, כך על פי הדיווח, מאבדים סבלנות לא רק עם הוולשי אלא גם עם זידאן, שממשיך לתת לו הזדמנויות. בריאל כבר ראו בשנים האחרונות איך שחקנים נהדרים שנתקעים על הספסל בגלל הדומיננטיות של ה-BBC מוצאים לעצמם חלופות ועוזבים את המועדון וכעת, בשעה שהמדיניות היא לצמצם ברכש ולהסתמך על הכוכבים העולים של הקבוצה, נטישה של אסנסיו ואיסקו עלולה להתברר כמכה אנושה.

חוסה פליקס דיאס מה"מארקה", שבדרך כלל מגונן על ריאל, כתב לאחר התיקו בשבת: "עם שריקת הסיום נשמע הרבה בוז לעבר השופט, אבל הוא אם לומר את האמת, הבוז הזה היה צריך להיות מכוון לשחקנים עצמם. הם היו לא מרוכזים ונינוחים מדי וזה נראה מדבק, מאחד לשני ועלה ביוקר".

למרות כל הצרות, ריאל היא עדיין ה"טים טו ביט" ואחרי שתי זכיות רצופות ושלוש בארבע שנים, היא עדיין הפייבוריטית הברורה של כל סכנויות ההימורים לקראת העונה הקרובה בליגת האלופות, אבל הבית הלא פשוט שמצפה לה שם (מלבד אפואל ניקוסיה החלשה יש לה את דורטמונד וטוטנהאם על הראש) עלול להתיש עוד יותר את הסגל ולגרום לליגה לברוח מבין הידיים מהר מהמתוכנן. לפחות תמיד תהיה להם את הצ'מפיונס.