המכה הגדולה הראשונה: על הדחת הפועל באר שבע מליגת האלופות

1. לפעמים אתה זורק את יובל שבתאי לדשא של סנט מארי ואחרי דקה הוא מבשל למאור בוזגלו ואתה עושה 1:1 בסאות'המפטון ועולה משלב הבתים של הליגה האירופית ואז אתה גאון. כי מה ליובל שבתאי ולדשא הזה במשחק הזה, ועוד תמורת מגן שמאלי. אבל זה מה שמייחד את ברק בכר. סוחט המחמאות של הכדורגל הישראלי הפך לכזה בצדק בגלל קבלת ההחלטות הלא שגרתית שלו והשילוב הכמעט-מושלם בין ראש לביצים. שנים שלמאמן הכדורגל הישראלי היתה תבנית מאוד ברורה וסדורה (עדיין, ל-91% מהם יש כזו) והנה בא בכר ומחליף בין מערכים ובין עמדות ובין שחקנים, עד שלפעמים קשה לך לעקוב. אתה מצפה שיתקוף והוא מתגונן, אתה מצפה שיילך אחורה והוא מסתער עליך. עצם ההימור הופך אותו למסקרן, והרי אומרים שהמעז מנצח ולא היו ממציאים מימרה כזו סתם. בהחלטותיו, בכר תמיד תפס מרכיב חשוב בניצחונות הפועל באר שבע. בכך שלא משנה כמה טובים היו שחקניו, תוכנית המשחק שלו החמיאה להם ולקבוצתו בצורה הטובה ביותר.

אבל לפעמים אתה פותח עם חמישה שחקני הגנה ובחוליה שלושה בלמים והם שיר צדק, בלם ישראלי שני נהדר; לואי טהא, בלם מוביל בקבוצת מרכז טבלה ומחליף ראשון קלאסי לקבוצת טופ; וחאתם עבד אלחמיד, בלם שעתידו כנראה עוד לפניו ועברו מספר שהוא הגיע לקבוצה לפני שבעה ימים. ואז אתה פחות גאון.

אפשר לטעון בקלות שקל לנתח בדיעבד, אבל כל הסיבות שתומכות בדעה זו היו באוויר גם לפני המשחק, ומצוות ממולח כשל הפועל באר שבע אפשר לצפות שהנתונים והמספרים היו זועקים, מרישומי העבר ומדוחות הסקאוטינג.

אם יש משהו שבכר יודע מצוין, זה לשחק על תוצאה. 1:2 בבית זו תוצאה שברירית, כבר עסקנו בכך. במשחק הגומלין, בחוץ, אתה יודע שכל ניצחון וכל תיקו מעלים אותך, וכל הפסד בשער בודד מעלה אותך או מעביר אותך להארכה. פרט להפסד אחד. 1:0. זה הפסד שאסור להפסיד. וזו תוצאה שמאריבור אוהבת מאוד - מתוך ששת משחקי הבית האחרונים, שלוש פעמים זה נגמר ב-0:1 לטובתה.

מאריבור קבוצה פחות טובה מבאר שבע. גם במאריבור יודעים זאת. והשיטה הזו, הנסוגה (ובבקשה אל תגידו לי ש-5-3-2 זו בעצם שיטה התקפית יותר, זה הכי שלמה שרף מ-1995, הפעם המערך והשחקנים שמילאו אותו הריחו מ'בואו, תתקיפו, ננסה להתגונן'), הזמינה את הביתיים להאמין.

עוד בנושא

הפועל באר שבע נחתה בארץ בתחושות קשות, וואקמה יעזוב?
בסלובניה מנתחים: "בכר לא העריך את מאריבור נכון והפסיד טקטית"
אלונה ברקת: "אני יודעת שהשחקנים שבורים, וכואבת את כאבם"
קבהא שולח מסר לאלישע לוי: "אף אחד לא יכול להתעלם ממני"

ובמאריבור האמינו, וכל עוד זו השיטה של באר שבע וזה ההרכב, ואחרי הטעות ההגנתית של באר שבע במשחק הביתי, הם היו צריכים גול אחד כדי להוביל במרוץ. בואו נלך לעשרת משחקי הבית האחרונים של הסלובנים במוקדמות הצ'מפיונס או בשלב הבתים של המפעל: הם כבשו בכל משחק ומשחק פרט לאחד - מול שאלקה, בדצמבר 2014, אותה עונה בה עברו בדרך את מכבי תל אביב. הפרט היותר חשוב: מאז אותו משחק מול מכבי, שנגמר ב-0:1, איך לא, ופרט למשחק ההוא מול שאלקה, מאריבור כבשה בכל המשחקים ובכולם כבשה בדיוק שער אחד. אחד מול סלטיק, אחד מול ספורטינג, אחד מול צ'לסי, אחד מול אסטנה, ואתם כבר מבינים את השורה. מאריבור כובשת שער אחד בבית.

ואם מאריבור כובשת שער אחד, ברור שבאר שבע צריכה לכבוש כדי לעלות לשלב הבתים. עם הנתון הזה ההרכב של באר שבע היה צריך להתגבש, ומהפתיחה. כי במערך ובהרכב עמו עלה ברק בכר, באר שבע פחות מסוכנת התקפית, אבל השילוש צדק-טהא-אלחמיד לא בדיוק מרכיב הגנת ברזל. להוציא את צדק אף אחד מהבלמים האחרים עדיין לא שווה הרכב במשחק כזה, ובטח בשיטת משחק מורכבת כזו שדורשת תיאום, קשה היה לבנות על אלחמיד. גם כך הרי באר שבע של פתיחת העונה סופגת לא מעט, בעיקר בחוץ (שלישייה מול לודוגורץ, צמד מול הונבד). וכשמיגל ויטור לא משחק, הרי גם כך הסטטיסטיקה הולכת עוד יותר נגד אלופת ישראל.

הגדולה של באר שבע בשנתיים האחרונות היתה העובדה שהיא לא מפחדת מיריבות אירופיות חזקות ומנסה לכפות עליהן את השיטה שלה. ואין דין חמישייה אחורית בסן סירו כדין חמישייה כזו במאריבור. משחק שלב בתים שונה ממשחק נוקאאוט, ובארבעת משחקי הנוקאאוט האחרונים שלה בחוץ, ספגה באר שבע שערים ראשונים במחצית הראשונה - בסלטיק בדקה התשיעית, בהונבד על סף המחצית, מול לודוגורץ גם לאחר תשע דקות והנה, אתמול, בדקה ה-15. ואז, בדקה ה-15, אתה מוצא את עצמך חייב גול ובהרכב שלך נמצאים שלושה בלמים ובחוד שלך מוחמד גדיר - אחד הקמעות הגדולים בכדורגל הישראלי, אבל לא אחד הגולרים הגדולים שבהם. ואז המערך בכלל הלך לפח.

באר שבע החלה לשחק רק כששינתה את השיטה בחזרה, לאחר המחצית. אבל מאריבור קבוצה ביתית שיודעת לעשות הגנה ולא לספוג - ואתמול לבכר היו רק 45 דקות לעשות את זה במקום 90.

2. ועדיין, היתה הדקה ה-89. עבירה פושעת שהעניקה לבאר שבע כדור במיקום נהדר שגרם געגועים למאור בוזגלו אבל אוחנה הצליח בכל זאת להדביק אותו לראש של וואקמה. הסופרסטאר של באר שבע רק משתדרג עם השנים, אבל לפעמים, ועם כל הכבוד לדריבל, פיזיות, עוצמת בעיטה וראיית המשחק - כל מה שצריך זה קלאץ'. אתמול וואקמה לא הביא את הקלאץ', ובכלל, ההרכב של בכר היה חסר בקלאצ'רים מוכחים. באר שבע הודחה מהמפעל בגלל שוויון ושערי חוץ. על אותו שוויון ושער חוץ עלתה מכבי לשלב הבתים ב-2015. מה לעשות, להם היה את זהבי והנגיחה המאוחרת שלו, ממיקום מרוחק יותר ובתנועה קשה יותר, כן נכנסה. באר שבע 17' לבטח לא נופלת ממכבי 15', אבל הצהובים הביאו מהבית את האופי הדרוש ושיחקו על האס שלהם ומצאו אותו כשזה חשוב והתגברו על יריבה חזקה בהרבה. על הנגיחה בבאזל עוד ידברו שנים רבות בישראל, כמו שבסלובניה לא ישכחו את הכפפות הנמתחות של יסמין הנדאנוביץ'.

3. "זו הסיבה שיש לנו אותו", מרקו שולר סיכם בגאווה. כמה דקות אחרי שהרים את אנשי באר שבע מהדשא ("לפעמים הכדורגל נותן לך הרבה, ולפעמים לוקח"), שאלתי אותו לסוד הקסם - הרי כל הזמן הנמיך ציפיות, גם בראיון לוואלה! ספורט לפני המשחק הראשון וגם בשיחה שהיתה בינינו כמה ימים לאחר ה-2:1. "אנחנו קבוצה צעירה מדי", אמר והסקפטיות חגגה. אתמול הוא שחגג. "האיצטדיון הזה מחזיק בארגיות מיוחדות, דברים גדולים מתרחשים כאן", שמח. "דיס איז מאריבור, מיי פרנד!".

4. זו המכה הגדולה הראשונה שחוטפת באר שבע בעידן הנוכחי, מאז השתלטה על צמרת הכדורגל הישראלי. אימפריות נבנות ניזונות גם מהטיפוס, והטיפוס של באר שבע נעצר אמש. החלומות על קמפ נואו יומרו בביקורים בי"א, על וואקמה גם כך יהיה קשה לשמור ואלא אם יקבלו בהגרלה איזו ארסנל ויצליחו לדפוק קרנבל מולה באמירויות, בנגב יצטרכו לחכות שנה שלמה כדי לקבל את הצ'אנס הזה שוב - ולכו תדעו אם זה בכלל יקרה. גם שיטת ההגרלה משתנה, ובלי קשר, לקבל את מאריבור הזו בשלב הפלייאוף זה הגורל מנסה להכניס אותך בכוח למועדון. אבל באר שבע לא נכנסה, וכבר אמש על הדשא החבר'ה הבינו עד כמה ענק הפספוס. בכר כמעט דמע בשידור ולשחקנים לקח זמן רב עד שהצליחו להתרומם מהדשא. השלכות המפלה יהדהדו, ויהיה מעניין לראות איך הקבוצה קמה מהמפלה הספורטיבית הכי גדולה מאז גמר הגביע בחיפה.

@orenjos