הלקח של ברק בכר: הכיסא החם - טור המאמנים השבועי החדש של אורן יוסיפוביץ

לעמוד הפייסבוק

העונה הקודמת היתה אחת הגרועות למאמני ארצנו, והפגרה המשיכה להוכיח עד כמה התפקיד הזה משני כרגע בכדורגל הישראלי. יש בעלים, יש אוהדים, יש תקשורת, יש ספונסרים. ומאחורי כולם, בצל, עם קצת אבק עליו, יושב לו מאמן הכדורגל הישראלי. הוא יודע שהמשרה שלו, לפי הסטטיסטיקה וההיסטוריה, רק התחילה אבל כבר עומדת להיגמר. כל שבוע הוא הישרדות, הכול קשה, הכול קשוח, היריבה (אשקלון, לפי קלינגר, למשל) תמיד עיקשת, המשחק תמיד קריטי, ו-12 וחצי מ-14 מאמנים בליגת העל העונה, די כרגיל, ישחקו העונה על הג'וב שלהם.

אז העונה נלווה אותם, בכל שבוע, לרוב בימי ראשון, עם טור זה - הכיסא החם - במסגרתו אנסה (זה לא קל כאן) לחוש את הדופק של מאמני ארצנו. רובם, כפי הנראה וכמה עצוב, לא יהיו חלק מטור זה בנובמבר ובפברואר. חלקם כבר פספסו הזדמנות עוד לפני שהחלה העונה, ותודה לרפובליקה ולבננה.

עוד בנושא

באר שבע מתוסכל: "אסור להיראות ככה"
בוזגלו דורש ממכבי חיפה לקבל שכר ללא קשר למועד חזרתו
אשדוד נואשת לרכש: דן מורי מועמד

והנה, כמה הזוי הכדורגל הישראלי, ככה המאמן הראשון בטור הראשון הוא בכלל מישהו שלא רצה לאמן אלא לנהל, אבל בהפועל חיפה אין רצה אלא יצא. אתמול, במהלך המשחק, קלינגר כבר נראה סובל, סובל מדי, אבל למזלו הגיע אלון תורג'מן והתוצאה התהפכה והפועל חיפה פתחה עונה בשקט. אל תדאגו, במועדון שאלרגי לשקט תמיד ימצאו את הרעש. הפעם זה בגזרת פלקושצ'נקו, והמשך יבוא.

העונה החלה בבום, עם המגה-משחק באשדוד. מועדון ספורט מול מכבי פתח תקוה. 67 אלף צופים בהיכל הכדורגל הנהדר ע"ש הי"א, ומיליונים ברחבי העולם (הגדיל לעשות השדר הקובני, שקרא לצחי גיגי 'צאקי חיחי', אבל בסדר, אי אפשר הכול). יופי של שיבוץ, חבר'ה, ככה משווקים ליגה. פותחים חזק.

קובי רפואה פתח חזק, בטח שבהתחשב בכך שיש מן באזז לפיו מכבי פתח תקוה עומדת להתרסק העונה. נכון, הסגל התחלף, כמה עוגנים עזבו, אבל במקומם באו אחרים. לדעתי היתרון במצב זה הוא שרפואה לא יזכה לחוות עונת שאננות, והוא שוב יגיע רעב להוכיח שהעונה שעברה לא היתה פלוק. רפואה עשה הרבה דברים טובים בעונה שעברה, ואתמול הוא פשוט נתן לכוכב שלו לשחק. 90 דקות. והוא בן 18. עכשיו אתם תגידו 'טוב, נו, כשיש כזה סטאר בסגל ברור שנותנים לו לשחק', אבל תחשבו טוב - איזה מאמן כאן נותן לטאלנט צעיר לשחק כמו שצריך? תענוג אתה, מנור סולומון.

המאמן היחיד בליגת העל שיסיים את העונה כל עוד זה תלוי בו למד אתמול לקח חשוב: ההרכב המשני שלי לא מספיק טוב, אפילו לא לגזרה המקומית. היו גם פצועים, אבל זו גם היתה נתניה בעשרה שחקנים, ובכר צדק: אין תירוצים. כרגע, הקבוצה הזו לא מספיק עמוקה. לא למטרותיה. יותר מדי פיסות משנה פשוט לא מספיק איכותיות, ובכר לבטח גילה שהתמרון יהיה קשה יותר משחשב.

אפשר לזרוק משחקים חשובים פחות - בטח אחרי שאתה מאבד את ויטור - אבל אם כבר, אז כבר, ולפחות עד המחצית. ההחלטה להכניס את אוגו מוקדם על חשבון שבירו הראתה עד כמה בכר לא מתחשב ברעשי רקע וב"מה יגידו עליי", אבל גם יכולה לעשות נזק מיותר לשחקן הצעיר. לפחות השיא הישראלי נשבר - 36 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד באיצטדיון הכי ביתי בליגה.

אתמול שוב ראינו למה קבוצה שמגיעה לשלב הבתים של הצ'מפיונס לא זוכה באליפות בישראל, אבל את אנשי באר שבע צריך לעניין הבוקר רק דבר אחד: טוני וואקמה בריא. ופתאום התיקו הביתי מול עשרה שחקני מכבי נתניה לא נראה רע כל כך.

הקבוצה לה המשחק בטרנר היה חשוב יותר היא גם זו שזכתה בתואר יקירת השבת הראשונה בליגת העל. באנו לראות את ערן לוי ושוב ראינו את דראפיץ'. כלומר, ראינו מכבי נתניה מאומנת, שמגיעה לטרנר - מקום בו אף ישראלית לא ניצחה במשחק ליגה - ומשחקת טוב יותר מהאלופה כמעט בכל דקה. והאימון בולט. כל שחקן יודע מה לעשות ואיפה להיות, ויותר מהמיקרו, זה המקרו: גם כשחוטפים כרטיס אדום - בטרנר, כן? - ממשיכים לשחק כדי לנצח. ובדקות הסיום מכבי נתניה כמעט ניצחה. רק במזל לא. במכבי נתניה צריכים להגיד תודה על החלטותיו ה"מיוחדות" של אלי טביב, שעוד החלטה הזויה שלו הביאה את סלובו לנתניה ואת נתניה לסלובו. נמשיך לעקוב.

האתגר הגדול של סילבס בקרית שמונה הוא במשך הזמן שיצליח לגרום לאיזי שרצקי לשבת בשקט ולתת לו לעבוד. תיקו מול האקסית לא יסייע לו בכך, ותיקו מאופס לא יסייע לו בשבירת הסטיגמה 'הכדורגל של סילבס משעמם'. מצפים לגולים.

זה שהוא אקס מכבי לא הופך את דודו אברהם ללא-אלמוני, אבל רעננה זה יופי של מקום להתחיל בו, מכל הבחינות. רק שיזכור - לפני שסילבס עוד היה סילבס, הוא היה מאוד לא חסין. בהצלחה.

בני סכנין ופליקס נעים - שיהיה בהצלחה עם זה.

על פניו, ואני כותב את זה בזהירות, אחת ההנהלות הכי קפריזיות בכדורגל בעונה שעברה, תקבל סיבה להירגע. אבוקסיס זה מה שהם רצו לאורך כל הדרך (למרות ההכחשות הדי מצחיקות), ואת אבוקסיס הם קיבלו. ולמי שטוען שהתוצאה הנהדרת בסנט פטרסבורג לא מלהיבה "כי בני יהודה לא עלתה בסוף", נזכיר שמכבי תל אביב הדיחה את סנטה קולומה, והבושה נותרה כשהיתה.

איזה הלם! עוד מאמן של אלי טביב הלך אחרי בקושי חצי שנה! אוקיי, אם ב"הלם" אנחנו מתכוונים ל"דא", אז המשפט הגיוני. די, בואו נתקדם. מאמני כדורגל, ולדעתי הסטטיסטיקה כבר ישרה ונחרצת, לא יכולים לאמן כדורגל אצל אלי טביב. הם יכולים להעביר שם זמן, לשחק אותה ב'אני מאמן של קבוצה עם קהל גדול', להתלהב מכך שהטלפון שלהם מתפוצץ מהודעות כי הם במועדון חשוב, ליהנות מההייפ התקשורתי ומההצקות של המפיקה של אופירה. לאמן כדורגל הם לא יכולים. הם לא יעשו את זה גם. הם לא יאמנו כדורגל. גילי לבנדה הוא מאמן זמני, זה נכון, אבל כל מאמן של אלי טביב הוא מאמן זמני. אז תמשיכו, פראיירים, תמשיכו להתנפץ על המזח. העיקר שלקראת הסוף תהיו קשוחים, ואז בראיון הפרידה תגידו 'הלכתי עם האמת שלי' ו'מה לעשות, לפעמים לא מסתדרים'. יופי לכם.

ועם כל הכבוד ללבנדה, למימר, למאמן שימונה שבוע הבא ולמאמן שימונה בינואר-פברואר, הסיפור פה הוא אלי אוחנה. גדול שחקני בית"ר, מיתוס, סמל, אייקון, הגיע לבירה ומספרים שכבר עשה הרבה דברים חיוביים. בפן הכלכלי. מנויים, אכלוס יציע הכבוד, ספונסרים. אין ספק שהשם של אוחנה טוב פי מיליארד משל טביב, מושך פי טריליארד משל טביב. ועדיין, טביב משתין מהמקפצה, הכול בסדר, הוא בצינון אבל לא בצינון ועסקני הספורט הישראלי ימשיכו להמציא חוקים שאי אפשר לאכוף (אימון רק עם תעודת פרו, למשל?). אבל מה זה אומר על אוחנה, שכולם כך אומרים בחופשיות שפיטורי מימר היו החלטה של טביב. האם אוחנה יספר לכולנו - בעיקר לאוהדיו, להם מגיע לדעת - מדוע פוטר שרון? מדוע מאז שטביב הגיע תפקיד המאמן בלתי חשוב? מדוע מועדון גדול כמו בית"ר ירושלים פותח בלי לאמן? מימר הרי היה סתם פיקציה - הוא לא היה אמור להגיע כמו שהיה ברור שיילך - אבל הסיפור הוא אלי אוחנה. האייקון שבקושי החל לעבוד וכבר קיבל פצצת טביב מספר 1 לתוך הרגליים.

בצל המו"מ האידיוטי בתבל על אלירן עטר (מכבי חיפה כאילו מתעקשת להוריד את הערך שלו בכל שלב, מכבי תל אביב נלחמת לרכוש שחקן שלא רצתה בחינם), קרויף פותח עונה ראשונה כמאמן ראשי. עד כה הוא עם 92% הצלחה משוגעים ונדירים - כולל 8 מ-8 באירופה ואפס הפסדים בכל המסגרות. מכבי של קרויף לא מלהיבה אבל מאוד יעילה ובעיקר בקושי סופגת. הערב ההולנדי יתמודד בקרב מאמנים חסרי ניסיון מול ג. לבנדה, אבל גם הוא זוכר שאם יש קבוצה שיודעת לפנצ'ר את מכבי שלו מאז שהוא כאן, זו בית"ר ירושלים.

בסוף יוני נכתב כאן שזהו הקיץ הקריטי של יעקב שחר. שהאוהדים חמים ודורשים הבהרות - האם אנחנו הולכים על כל הקופה או בדרך לעוד עונה נוראית או שמא פיננסית? להלן תוצאות האמת: בהנחה שמאור בוזגלו יצורף בקרוב, זהו הקיץ הכי טוב ששחר יכול היה להעמיד לרשות מאמנו. הזרים אניגמה, כמו תמיד, בכל מועדון ישראלי, ורק הסבלנות תקבע. מבחינת ישראלים - אלברמן, גרשון ובוזגלו? טוב מכדי להיות אמיתי.

אז הלחץ עובר לכתפיו של לוזון. המאמן הצעיר פתאום כבר בן 42 ועדיין בלי אף תואר רציני בארון. מסלול הקריירה המעניין וגם הקשרים הביאו אותו לנבחרת הצעירה ולבלגיה ולאנגליה, אבל העונה לוזון יצטרך להראות שקשרים זה חשוב אבל גם הכישורים. הבמה שלו.

שש השנים הרעות ממשיכות. רובן עטר זה שם שמזוהה עם קרנבל ברגליים ובתלתלים, ומדהים איך כמאמן השם הפך לנרדף לעצב ואכזבות. אתמול חטף עוד אחת. אשדוד הזו, בסגל הנוכחי, היא קבוצה בת ברמת לאומית, ולמזלו של עטר - הוא כבר רגיל לעונות רעות וכל דבר אחר יהווה הפתעה ענקית.

שלושה דברים שנמצאים עמוק עמוק בתוך ה-DNA של יובל נעים: מאבקי ירידה, להתמוגג ממאבקי ירידה, ולדבר על עצמו בגוף שלישי. אז איך אומר יובל נעים, בחיוך כמובן: "יובל נעים ייאבק נגד הירידה גם העונה".

הסטטיסטיקה מספרת שרוב המאמנים שמעלים את הקבוצות שלהם מהליגה הלאומית מפוטרים מהר מאוד בליגת העל. שלומי דורה ינסה להילחם בסטטיסטיקה העונה, ולצערו, סיכויים גבוהים שיפסיד.

orenjos@walla.co.il