הקיץ של יענקל'ה: בלוג הקיץ על החלון הקריטי עבור שחר ומכבי חיפה

לעמוד הפייסבוק של יוסיפוביץ

המלפפון: אור אינברום. כולם דיברו על 2.1 מיליון יורו עבור חצי כרטיס; הוא פתח בגול בתוך 36 דקות. אחלה סיפתח.

הצנון: טל בן חיים2. בהתחלה זה הריח כמו מו"מ מתקדם עם פ.צ. תחזיקו אותי; כרגע נראה שזה קרוב לחתימה אמיתית בפראג הקרירה. והשאלה: מה יצא בסוף למכבי מהסירוב לברוז' בינואר? פחות כ-1.5 מיליון יורו בחשבון?

עוד בנושא:

וואקמה של בית"ר: למה הקבוצות העשירות ויתרו על ז'אורז'יניו?
אין הוקוס פוקוס: לאן הולך הפרויקט של איל ברקוביץ' בראשון לציון?
המקום הכי נכון לפרוש בו: יוסי בניון מצא את המקום בשבילו
הצד החלש של ג'ורדי קרויף: על מעמדו החדש של ההולנדי במכבי תל אביב

מאמן מאחת קבוצות לה ליגה ליגה שוחח עם טוני, המנהל המקצועי שהיה אמור להגיע למכבי חיפה, לפני כחודש. זה היה הניתוח שלו, ימים לאחר ההודעה הרשמית של הירוקים, לפיה מנהל מקצועי עליו מעולם לא הודיעו רשמית לא יגיע בסוף:

'הוא אמר לי שהוא הולך לחיפה, אבל לדעתי המצב השתנה בגלל הסיכוי המפתיע לעלות ליגה. לדעתי טוני יישאר בחטאפה אם הקבוצה תעלה'.

היום בבוקר דווח שטוני אכן צפוי להמשיך בחטאפה, כפי שחזה כל ספרדי שדיבר עמו בשבועות האחרונים. אין בטור זה כדי לזלזל באמינות הדברים שיוצאים ממכבי חיפה (למרות שהתאריך שפורסם בראש המכתב של טוני לא תאם ליום בשבוע, אבל זה כבר דבר אחר…), ובהחלט אין בטור זה כדי להגדיר את הספרדי כשקרן ו/או כדי לרמוז שאין כאן "בעיה משפחתית מורכבת".

יש בטור זה כדי לתהות כיצד פעם מכבי חיפה היתה ה-יעד הישראלי להגיע אליו וכיום כבר לא, האם יעקב שחר מבין את המעמד החדש של קבוצתו והאם לא בוער בו לשנות את הנרטיב הזה?

מקורב לעסקה אמר לאיציק יצחקי היום שטוני "נתן סטירה לעצמו ולמכבי חיפה". לא. אם כבר יש כאן סטירה, היא רק של מכבי חיפה.

אחרי שטוני ביצע פניית פרסה, הודיעו בחיפה שכרגע אין בתכנון למנות מנהל מקצועי במקומו. "אני לא יכול להביא מישהו שיסתור את כל מה שעשינו ויבלבל לי את כל העניינים", אמר הבוס שחר בראיון מתגונן ולא נעים לעמוד הפייסבוק "Fansee". "אני הולך עם התוכנית הזו, כשיש לי את טוני בספרד". ובכן, לא בטוח שיש את טוני בספרד, ועדיין, קצת מצחיק ששחר פתאום נזכר שקפריזות אינן בריאות למערכת, אחרי שש שנים עם שבעה מאמנים, ועם שלל מהפכות ועשרות שחקנים. מוזר גם שמכבי חיפה לא הודיעה על מינויו של טוני (הטענה: היה לו חוזה בחטאפה), אבל כן הסתמכה על ייעוץ בתקופה בה עבד במועדון אחר. מוזר גם ששחר רצה מנהל מקצועי ב-10 ביוני, אבל ב-11 ביוני לא יכול היה לנסות להשיג בחור חדש. האם טוני היה המועמד היחיד? האם אין עוד בשרשרת?

וכיצד דעה כמו "אני לא יכול להביא מישהו שיסתור את כל מה שעשינו" לא הפריעה לשחר לפטר את רוני לוי שנייה לפני שמתחילה הליגה, או למנות את לוזון באמצע העונה שעברה? הרי לפי דבריו של המנהל המקצועי קרלסן בנורבגיה בשבוע שעבר - "מאמן חדש הגיע ולא הכרתי אותו; השיטות של לוזון הן גם משהו שלא הכרתי". אז זה לא הפריע?

בינתיים, גם במדד הבנייה, גם במדד הסגל וגם במדד הציפיות, יעקב שחר שוב עומד להשתתף במרוץ בו יש שני סוסים מהירים ממנו, והאמת - אין סיבה לכך, אין תירוץ. עבור מועדון ענק כמו מכבי חיפה, זה בלתי נסבל. וכן, בגלל הסנדרטים שהציב שחר בכרמל, זה בלתי נסבל. אבל פעולותיו האחרונות והתבטאויותיו האחרונות של הבוס מראות שהוא לא בדיוק הבין את מאזן הכוחות החדש. שהוא מזלזל בו. ובעיקר, לא נראה שהוא הבין כמה חשוב הקהל של הקבוצה שלו.

כי כרגע, קיץ 2017, מכבי חיפה לא טובה מהפועל באר שבע ומכבי תל אביב בשום סעיף - לא סגל, לא מאמן, לא מנהלה; כרגע, אין לה דרך להתחרות בשתיים האלה. רק בקטיגוריה אחת מכבי חיפה צועדת בראש: כמות קהל במשחקים, בית וחוץ. כלומר, גם שש שנים מחורבנות לא הצליחו להרתיע את האוהדים הירוקים, ועדיין, באותו ראיון ב-"Fansee", הצליח שחר לגרום להם להתעצבן.

"התרגלתם לטוב בחיפה", הפליא הנחתום בניתוקו מעיסתו, "הבאתי לכם הרבה אליפויות והצלחות באירופה אז היה בסדר, אז עכשיו יש לכם סטנדרט". עוד מפי שחר: "תגיד לאוהדים שלך… שלנו", אבל אתם יודעים מה אומרים על טעויות פרוידניות. וכשהמראיינים תומר לוי ורפאל קבסה ניסו לעמת אותו עם העובדות הקיימות - "אולי אוהדים לא ימהרו לחדש מינויים?", שחר הוסיף איום-שיווקי: "למחיר של המנוי יש מחיר אחד ואחר כך יש מחיר אחר", ו"לא בהכרח שיישמר להם המקום הקבוע שלהם…". אלוהים שישמור, שמישהו יעצור את זה!!! (זה מה שעבר בראש שלי, אבל האמת, לא ניסיתי לעצור את זה).

שחר בעיקר אמר מה הוא לא יעשה - כמו למשל שלא ישתגע על עסקאות גדולות, ולא ייתן לשחקנים משכורות מופרזות, לדבריו ("לא בבית ספרנו"). אבל העובדה כרגע היא שמכבי חיפה שלו הפכה ליעד משני בכדורגל הישראלי. עזבו את טוני, קחו את דן איינבינדר. הקשר הבהיר לאנשי הפועל באר שבע במהלך המו"מ שלא לדאוג ממכבי חיפה. זה או בית"ר או אתם, אמר להם. קחו את עומר אצילי - אין הרבה ישראלים בשוק, וזו היתה יכולה להיות החתמת פיוס. נכון, קצת יקר, אבל למכבי חיפה התקציב השני בגודלו. הלך למכבי תל אביב. עכשיו נותר רק מאור בוזגלו אחד לרפואה בשוק (או שהירוקים יצליחו לעשות קסם עם אחד הלגיונרים הבכירים - לא, אופיר מזרחי וסלליך עדיין אינם בכירים), ושחר יצטרך לשלם הרבה כסף כדי להביא אותו. והוא צריך להביא אותו, וזה מאסט להביא אותו, אבל האם שחר יבין עד כמה?

כרגע סגל הישראלים של חיפה מכיל את עטר, ורמוט, אלברמן - שלושה שחקנים מוכשרים, אבל ששיאם מאחוריהם. מזל ששלושתם הגיעו בחינם. ובואו נאמר את האמת, אם מכבי תל אביב ו/או הפועל באר שבע היו באמת רוצות, שלושתם משחקים היום במכבי תל אביב ו/או הפועל באר שבע.

שחר לא היה נראה מודאג ממה שהאוהדים חושבים עליו, ודיבר בביטחון מלא. אבל גם הביטחון הזה מתאים אם אנחנו ב-2010. על אילו החלטות והחתמות מתבסס שחר, כשהוא רגוע כל כך, שלדעתו אוהדים חייבים לחדש מנוי? מה הקבלות שהוא מציג, והאם לא פג תוקפן?

המאמן האחרון שהסתדר בקבוצה חתם ב-2008. לפני תשע שנים!

ומי הכוכב האחרון ששחר הצליח להנחית בכרמל? תחזרו אחורה. כל כך הרבה עסקאות, מי הבינגו האחרון? הצלחתם למצוא מישהו שהגיע אחרי טשיירה? תעדכנו. אם לא, זה טשיירה. והוא חתם לפני שמונה שנים!

כלומר, בשמונה שנים אותו שחר, שההיסטוריה שלו אכן משכרת אך ההווה שלו מצמיא, מצא מאמן בינגו אחד ושחקן בינגו אחד. עם הזרים (סטנויביץ', רנה-קרלסן) הוא נפל בגדול ומהר, עם המבטיחים (עטר, בנאדו) הוא לא קיים, עם החזרה למוכר (רוני לוי) הוא גם מעד (ועוד מתי…).

והנה השחקנים הבולטים עליהם בזבז שחר כסף רב בשנים האחרונות: איולפסון, קאנוטו, קהת, בוליאט, פאנטני, ורד, ראיוס, עזריאל, עזרא, אנדלובו, דגני, אבוחצירה, עמאשה, תורג'מן. רק כאן מתחבאים כ-12 מיליון יורו דמי העברות, בלי שכר.

ובזמן הזה במכבי תל אביב לא רק פוגעים עם קרויף אלא גם עם ראדי, טיבי, זהבי, טל בן חיים, ובזמן הזה בבאר שבע לא רק פוגעים עם בכר אלא גם עם ברדה, בוזגלו, מליקסון, צדק ושהר (ונראה שגם עם אוחנה). ומה עשה שחר? כל השמות כאן יכולים היו להיות שלו. כסף? זהבי עלה 250 אלף יורו כששב מפאלרמו. איפה היתה חיפה? ואיפה היתה כשבאר שבע לקחה את וואקמה? הוא לא יכול היה לעזור בכרמל? כמה חזק ישנו שם?

יעקב שחר צריך להתעורר. נכון, הוא לא חייב כלום לאף אחד. לא למאמניו ולא לשחקניו ולא לאלה שהוא במו"מ איתם ולא לאלו שהוא דוחה. הוא גם לא חייב שום דבר לתקשורת. הוא גם לא חייב כלום לאוהדיו, אבל הוא כן צריך להבין שזה הקיץ בו הוא חייב להקיץ. כי בנייה בישראל זה ערך מוסף, לא העיקר - קרויף זכה באליפות בעונתו הראשונה כמנהל מקצועי; בכר בעונתו הראשונה כמאמן; היי, גם אלישע!

בישראל, מועדון כמו מכבי חיפה - על תקציבו ואוהדיו - צריך להתחרות על אליפות בכל שנה. צריך להתחרות על המאמנים הכי טובים בשוק. צריך להתחרות על השחקנים הכי טובים בשוק.

שחר צריך להתעורר כי בסופו של דבר כמו ששחקן טוב כמו המשחק האחרון שלו, כך בעלים טוב כמו השנים האחרונות שלו. והשנים האחרונות של שחר רעות. אין כאן הסכמה אוטומטית עם קריאות האוהדים להחליפו - הוכח שבעלים טובים לא עומדים בתור - ועדיין, יש כאן קריאת השכמה. זה כן קיץ חשוב לשחר, קיץ בו הוא צריך לחשוב גם על האוהדים שלו. הכמויות לא מובנות מאליהן, ושוב, זו הקטיגוריה היחידה בה מכבי חיפה עדיין בראש. עוד עונה רעה לא תתקבל בחשבון, וסביר להניח שהדבר יורגש לבסוף בהזמנות המנויים ובקופות הכרטיסים. עוד עונה רעה אחת, עוד ראיון מנותק, עוד קיץ רע של יענקל'ה, ובמשחק הבא באיצטדיון הנוצץ זה ייראה כמו הקיץ של אביה.

orenjos@walla.co.il