בווידאו: תקציר משחק האימון של בית"ר ירושלים
לעמוד הפייסבוק של יוסיפוביץ
המלפפון: בתום העונה הזו ברק יצחקי ישלים שבע עונות במכבי תל אביב. יותר מתקופתו בבית"ר ירושלים. מדהים איך שהזמן טס.
עוד בנושא:
בניון חתם בבית"ר: "מתרגש לחתום בקבוצה שאהבתי כל חיי"
בניון למקורביו: "הבנתי שבמכבי מתלבטים לגבי הוותיקים"
הסיפור מאחורי המעבר של בניון לבית"ר ירושלים
הצנון: אז אחרי מלחמת ההצעות והמו"מים וההתלבטויות וההחלטות - עכשיו גרנאדה עושה בעיות בעסקת אצילי? זה לא מלפפון, זה כבר מסטיק.
דור אלו, אורן ביטון, דן איינבינדר לבאר שבע. בסדר, לא מטריף. ז'אורז'יניו מסכנין לבית"ר? נשמע חם, אבל לא, הוא לא היה מספיק פופולרי כאן כדי שמעבר כזה יעורר אש. גל אלברמן, מה לעשות, גורם לאדישות להיות אדישה. בן הרוש? תמשיכו הלאה. וקרית שמונה שינעה זרים, ואיפה חתמו שבתאי ואלקיים???????
משעמם.
תודה לאל, חלון קיץ של 2017, סוף סוף התעוררת. בשעה טובה ומוצלחת נרשמה העברה מעניינת בליגת העל.
בעונה החולפת, 166 כדורגלנים שונים בליגת העל שיחקו יותר דקות מאשר יוסי בניון. בן 37 הילד מדימונה, לא צחוק, אבל בעונה שעברה לא היה ברמה שמצדיקה את המיקום שלו בטבלת השימוש. יתרה מכך: מול אלבניה היתה הרגשה שהוא נחוץ, הרבה לפני שאלישע הזעיקו אל הדשא להופעה מספר 99. במשחק ההוא בחיפה בניון לא היה מושיע לו היה נזרק למערכה קודם לכן, אבל בגמר הגביע כן, ועוד איך. אם ליטו וידיגאל לא נרדם לחלוטין על הספסל, ובניון נכנס הרבה לפני הדקה ה-98 (98!!! במצב של 0:0 מול בני יהודה!!!! אלוהים ישמור, ליטו), מכבי תל אביב מניפה גביע.
ולא, הוא לא הסופרסטאר שהיה, לא קרוב. זה לא עניין של גול בברנבאו או דו קרב מול ארשבין, בטח שלא הסללומים מול שוייץ. הוא גם לא גולר - גם במעט דקות צריך היה לכבוש יותר משער ליגה אחד בעונה שעברה. אבל הוא כן כדורגלן פרקטי, שמשחק לעבר השער ולא לרוחב. שמחפש את המסירה החכמה, שפותח משחק. בישראל השבלונית, על ההגנות הבינוניות-מינוס וההתקפות החסרות השראה, פרקטיקה זה הדבר הכי טוב שיש. נכון, 37, אבל עם כל הכבוד לליגת העל הזו, היא עדיין לא גדולה על בניון.
יכול להיות שאם מכבי תל אביב היתה מציעה לבניון משכורת גבוהה יותר הוא היה מתפשר, אבל זו היתה טעות. העדפה של נוחות על כדורגל, על אתגר, על רעב. הוא חזר למכבי חיפה כדי לסגור מעגל, וזה לא הצליח. הוא עבר למכבי תל אביב כדי לזכות באליפות אחרונה, וזה לא הצליח. אבל נראה שהפעם בניון סוף סוף הקשיב לעצמו והבין שסגירות מעגל זה חשוב ושתארים זה חשוב ושכסף זה חשוב, אבל שהדבר הכי חשוב עבור יוסי בניון הוא לשחק כדורגל. וכיוון ששחקן כמו יוסי בניון לא אמור לשחק במקומות חסרי באזז וקהל כמו מכבי פתח תקוה, בית"ר ירושלים היתה האופציה היחידה שנותרה על הלוח. לא הכי טובה, היחידה.
גם בבית"ר תהיה תחרות קשה על העמדות המדוברות, שכן הקבוצה מגבשת אט אט יופי של סגל התקפי, אבל סביר להניח שבירושלים יוכל לזכות ליותר דקות מאשר בתל אביב. מה שמביא אותנו לנקודת המפתח: ההתנהגות. זו אחד המבחנים הגדולים של אלי אוחנה, לנסות להכיל את שחקן הרכש הוותיק, שראה הכול ועשה הכול ועכשיו יצטרך לקבל הוראות משרון מימר ולרוץ שני מטרים מתחת לאביגיל. זו אחד המבחנים של בניון עצמו. אם יתבזה מול אוהדים ויסתבך בפרשיות, כולנו נוכל לדעת שזה האיש. אם העונה תעבור חלק, נדע בוודאות שזו מכבי חיפה.
בירושלים, בכל מקרה, עשו בשכל. לקחו את בניון במחיר זול, כך לפי הדיווחים, וכשהרצון הגיע ממנו - זו עסקה לעניין ובלי יותר מדי מה להפסיד. אין כאן התחייבות ארוכת טווח, אין הפסד כספי גבוה במקרה של התרסקות. הסגל של בית"ר נראה טוב והקהל מתחבר לשחקנים רבים בו וכשהקהל של בית"ר דוחף שחקן, הוא מרגיש את זה. בניון - שהצהיר שאהד את הקבוצה כילד, שרכש מניות כשהמועדון היה בצרות, ובכלל: טופ-3 בתולדות הכדורגל הישראלי - יכול לספק את האקסטרות במקרה הזה. לאורך השנים קשה מאוד למשוך אוהדים רבים לטדי באופן רציף. זו עסקה שיכולה לעזור קצת בתחום זה, לפחות בשלבים הראשונים של העונה.
בית"ר ידועה כקבוצה שהולכת על מניות בירידה ומרימה אותן. שני חבריו החדשים של בניון, איתי שכטר ועידן ורד, יכולים להעיד. שניהם היו ביחד עם בניון בחיפה של 2014/15. ורד כבש שישה שערים, שכטר שניים. בבית"ר של העונה שעברה - שכטר 14, ורד 11. במובן הזה, בית"ר מחייה את המתים. זה בא לידי ביטוי גם הפוך, כשרוקאביציה הרשית 14 שערי ליגה בבירה, עבר לכרמל, ושם נתקע עם 4, כששניים בפנדל ושניים בגארבג' של העונה. אם דיברנו על פרטיקה, שילובים אפשריים של בניון-ורד-ז'יאורז'יניו יכולים להראות לנו יופי של כדורגל.
וכמו שהתחלנו, כך נסיים: זו העברה טובה עבורינו. אוהדים, תקשורת, החבר'ה שמסביב למשחק. בזמן הקדנציה של בניון בצהוב למדנו עד כמה מכבי חיפה לא יודעת להכיל את כוכביה, והתלהבנו מהשקט של בניון בקרית שלום, בצדק. ועדיין, מקצועית, בניון היה שקט מדי. כמו הייטאוור מ"נמלטים", האדם שללא כדורים היה גאון אך משוגע, ועם כדורים היה רגוע אך כבוי, כך בניון הפך להיות במכבי. בלי יותר מדי בעיות, בלי יותר מדי הברקות. רגוע, אך קצת מנוון. זו (כנראה) העונה האחרונה שלו, והוא צריך לפחות לנסות ולסיים את הקריירה בבום. כן, יכול להיות שהבום יהיה שלילי - אנחנו לא אדישים להיסטוריה שלו ושל הקבוצה הזו ושל הקהל שלה - אבל לפרוש כשחקן רוטציה שולי וזניח, מקום 167 בטבלת הדקות, זה דבר חיובי?
orenjos@walla.co.il