הצד החלש של ג'ורדי קרויף: על מעמדו החדש של ההולנדי במכבי תל אביב

המלפפון: עומרי אלטמן משחק אותה קשה להשגה מול מכבי חיפה, המועדון הגדול היחיד שעוד מוכן להשקיע בו ולהמר עליו. פלא שהקריירה שלו נמצאת איפה שהיא כעת?

הצנון: גם לכם נראה שהפציעה של מאור בוזגלו שיבשה בנוסף לכל גם את חלון העברות היבש הזה. רגע, יש עדכון על סעיף השחרור שמכבי תל אביב צריכה לשלם על אצילי?

עוד בנושא

במכבי תל אביב הופתעו: "היה מוזר לראות את ג'ורדי חי את האימון"
אימון הבכורה של קרויף במכבי תל אביב הופסק, 7 אוהדים נעצרו
אורן יוסיפוביץ עם חמש שאלות על המינוי של ג'ורדי קרויף
איך שגלגל מסתובב: הצהרות העבר של קרויף על רצונו לאמן

בין שלל הביקורת שספג והעלבונות שהוטחו בו, חייבים לומר גם משהו חיובי על ג'ורדי קרויף. אחרי הכל, מדובר באחד המהפכנים הכי חשובים והדמויות הכי חיוביות בתולדות הכדורגל הישראלי. תרבות המלכים והממזרים הנהוגה כאן עלולה לא פעם לחטוא ולהחטיא, גם ברגע הכי קשה של הדמות הכי קשה לפיצוח מבחינתה. הרגע שבו כולם מסתערים קדימה עם החרבות.

גם ברגע כזה חשוב לומר – קרויף לא הפך למאמן מכבי תל אביב, תפקיד שלא רצה בו, לולא הנאמנות שלו למקום. לולא האיכפתיות שלו. לולא החוב שהוא מרגיש על שנתיים בהן בזבז הרבה והביא מעט. לולא הקשר האמיתי שנרקם בינו והמורשת הענקית שהוא נושא, למכבי תל אביב. ברור, קרויף חשב גם על ההזדמנות שיש לו כאשר גולדהאר טמן לו את מלכודת אבי נמני החדשה שלו. אבל ספק אם היה מסכים לכך במועדון אליו הוא לא מרגיש דבר.

קרויף נכנס לתפקיד הזה עם הרבה רצון, אבל עם לא מספיק כוח. וזה אולי החיסרון המרכזי במינוי שלו – עמדת החולשה החדשה שלו במכבי תל אביב. קרויף השיג לא מעט במכבי תל אביב בעיקר בגלל נקודת המוצא החזקה בה הוא היה עד לא מזמן. שחקנים נפלו שבי לרגליו גם בגלל שהם ידעו שאי אפשר להתעסק איתו. שהוא הדמות הכי חשובה במערך המקצועי של מכבי תל אביב. הוא מכבי תל אביב החדשה. הוא לא רק מביא את השחקנים, הוא לא רק בוחר את הרכש, הוא הכל במועדון שמנוהל דרך המייל של איזה איש עסקים לא ממש נחמד בקנדה.

כשאתה הכל בעיני המערכת ובעיני האוהדים, זה בוודאי עוזר להעביר את המסרים החדשים שהבאת לישראל. קרויף שינה את הארגון במכבי תל אביב גם בזכות דברים אחרים וכישרון וקסם אישי, אבל לולא הכוח שלו ספק אם זה היה קורה. ספק אם כל כך הרבה תסכולים של שחקנים היו מוחבאים, מושתקים, נעלמים.

קרויף מתחיל את משרת האימון שלו ללא קלף האמון שלו. ללא הגב המרכזי שלו. ללא אותה עמדת כוח. ברור שרוב השחקנים עדיין אוהבים אותו, המנהלים עדיין מצייתים לו והאוהדים עדיין מעריצים אותו, אבל כל זה נכון לעכשיו. לקיץ. לתקופה שבה אין הפסדים מפתיעים ותוצאות תיקו מאכזבות. או אז, תהיו בטוחים, בג'ונגל שנקרא כדורגל כל אחד תופס את הצד שלו ובורח לפינה שלו, וגם המיתוסים הכי חזקים יורדים את הארץ כאשר הם הופכים להיות מאמנים. אל תשכחו – אפילו את אבי נמני קיללו כאשר הוא הפך להיות מאמן. האיש שאף אחד לא הצליח לגעת בו הפך נגיש וחלש בתפקיד שגם הוא לא רצה בו. אדרבה קרויף.

איך קרויף יתמודד עם האתגר הזה, כשהוא עדיין צריך לצאת לקרב עם חיילים כמו טל בן חיים החלוץ? מוקדם להעריך. אבל סיום העונה שעברה לימדה שהלחץ משפיע מאוד על הקרחון ההולנדי. ובכל פעם שזה הופיע, קרויף ירד לספסל, נזף בשחקנים בפומבי, גלש לדשא ונראה לפעמים כמו נצר למשפחת לוזון. במכבי תל אביב סיפרו שגם באימונים קרויף נהג להחצין את האנטי שלו למאמן שהגיע שלא על דעתו, ואחרי הפסדים ותוצאות לא טובות הוא ממעט לישון ולאכול. אז מה יקרה אם יופיע הלחץ המיידי יותר של להיות מאמן אחרי הפסדים או תוצאה לא טובה? מה יקרה כאשר שתי דקות אחרי משחק יופיעו בכל האתרים תיאורים מפוצצים לקריאות ה'תתפטר' הראשונות שיישמעו נגדו ביציעים?