פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ללמוד מהגדולים ביותר: המודלים שיסייעו ליובל זוסמן לפרוץ במכבי תל אביב

        האם הגארד המוכשר של נבחרת העתודה נדון מראש לעונה מתסכלת בקצה הספסל ביד אליהו? ההיסטוריה מלמדת שלא בהכרח. רבים וטובים ניפצו את תקרת הזכוכית לפניו, ואת חלקם הוא יכיר היטב ובאופן אישי. בלוג הקיץ, והפעם: אהרל'ה ויסברג עם נקודות השוני והדימיון לתקדימי העבר

        ללמוד מהגדולים ביותר: המודלים שיסייעו ליובל זוסמן לפרוץ במכבי תל אביב
        צילום: יותם רונן, עריכת וידאו: מתן חדד

        מלפפון: רפי מנקו הוא שחקן הרכש היחיד שהפועל תל אביב הצליחה להנחית עד כה הקיץ, אבל השילוב בינו לבין תומר גינת מבטיח אחלה קוממממבינציה לאדומים. תתחילו לשנן את הצמד החדש בישראל - רפי גינת (ותודה לאסף לוי על הרעיון).

        צנון: איך ייתכן שדווקא בעידן בו ליגת העל מתמלאת מתאזרחים, הצליחו קבוצות הצמרת לפספס את טי.ג'יי קליין? בנה של ננסי ליברמן רשם אשתקד ממוצעים מפלצתיים של 17.8 נקודות, 7.8 ריבאונדים ו-5.6 אסיסטים באוניברסיטת ריצ'מונד, ולבסוף נחת בכלל בגלאטסראיי.

        עוד בנושא:

        יוגב אוחיון: "יש עוד המון עבודה, ראינו הרבה דברים שצריך לתקן"
        צפו: דנילו גלינארי הכה את שחקן נבחרת הולנד, ונפצע ויחמיץ את היורובאסקט
        אדלשטיין מרוצה: "שמח מהתרומה של עוז בלייזר, הוא יתרום לנו הרבה"
        סילבן לנדסברג על סף חתימה באסטודיאנטס מהליגה הספרדית


        הציניקנים גיחכו בשבוע שעבר למשמע הכותרות כי "יובל זוסמן *ישחק* במכבי תל אביב". אבל האם ייתכן שבניגוד לכל הציפיות, אולי דווקא הפעם לא מדובר בספסול מתמשך וידוע מראש? הרי נבן ספאחיה תמיד היה מאמן שאוהב לפתח שחקנים צעירים (לאחד מהם נגיע בהמשך), הצהובים גם כך אינם משופעים בשחקנים ותיקים ומנוסים, ובעיקר משווע חסרונם של שחקני בית שהקהל ירוץ לקנות בשבילם כרטיס.

        גם בשנים עברו - כשמכבי באמת הייתה מכבי - היו פה ושם שחקנים שהגיעו אליה בגיל צעיר ופרחו כבר בעונת הבכורה. שניים מהם יעבדו העונה מקרוב עם זוסמן בן ה-19 בתפקיד עוזרי המאמן, וזה בוודאי לא יזיק לו. אז לקראת עונת סימני השאלה שכוכב נבחרת העתודה עומד בפניה, וכדי להעניק לו השראה, ליקטנו את ההתחלות המרשימות ביותר לשחקנים צעירים במיוחד ביד אליהו.

        אמנם באופן רשמי זו לא תהיה עונת הבכורה של זוסמן במכבי, מאחר שיש לו ברזומה רסיסי דקות בגארבג' טיים בתשעה משחקים מעונת 2015/16. בהופעות הבודדות הללו היה לו מאזן נדיר לימינו, עם שמונה ניצחונות לעומת הפסד בודד, אבל זו בוודאי לא נחשבה לפרמיירה.

        לרשימה הוכנסו רק אלה שפרחו במדים הצהובים בגיל צעיר - ובאופן מיידי. עומרי כספי, לדוגמה, היה רק בן 20 כשהעמיד 8.8 נקודות ב-17.5 דקות למשחק ביורוליג, אבל הוא יצא מהמשוואה מכיוון שזה קרה בעונתו השלישית בקבוצה.

        לצד הטקסט מלא התקווה, יש נקודה אחת שצריכה להטריד מאוד את זוסמן: כל הטאלנטים הצעירים שהשתלבו בקלות במכבי תל אביב ב-30 השנים האחרונות, הגיעו אליה אחרי שכבר הצליחו לצבור קילומטראז' נאה ובעל משמעות בקבוצות אחרות. היעדר הניסיון הזה עלול להיות לו לרועץ.

        יובל זוסמן מכבי תל אביב (אתר רשמי)
        חסר ניסיון לעומת שאר השמות ברשימה. זוסמן (צילום: האתר הרשמי של מכבי תל אביב)

        ליאור אליהו

        בן 21, עונת 2006/07

        באירופה: 10.8 נק', 5.3 ריב' ו-1.3 אס' ב-21.3 דק'

        בליגה: 9.4 נק', 4.2 ריב' ו-2.2 אס' ב-16.9 דק'

        זוסמן ומשפחתו לא ששו לחזור הקיץ למועדון הצהוב, שמחזיק בזכויות על השחקן, ודרשו בתחילה שיושאל. לא מן הנמנע שאנשי מכבי הזכירו לא פעם במהלך שיחות השכנוע את שמו של אליהו והופעותיו תחת ספאחיה בעונת 2006/07. הפורוורד היה בן 21 כשקיבל את מספר הגופייה של פארקר, ונהנה מאשראי שכמעט רק מאמנים זרים מסוגלים לתת לשחקן ישראלי צעיר בסיר הלחץ של יד אליהו.

        אליהו הגיע למכבי תל אביב על תקן מלך הסלים הישראלי (15.9 נקודות למשחק), שנבחר לתגלית העונה ואחר כך התברג במשך שנתיים רצופות בחמישיית העונה של ליגת העל ככוכב הפועל גליל עליון. ואם זה לא מספיק, אז הוא גם היה נבחר טרי בדראפט ה-NBA. ביד אליהו הוא נהנה מוואקום מובנה בעמדת הפאוור פורוורד, אותה חלק למעשה בעיקר עם הפלופ העונה לשם נואל פליקס.

        ספאחיה לא חשש לזרוק אותו למים העמוקים: בחמשת משחקי היורוליג הראשונים אליהו פתח בחמישייה והעמיד ממוצעים חלומיים - 15.8 נקודות ו-6.4 ריבאונדים. למעשה, את המספרים שרשם באותה עונה הוא הצליח לשחזר (ואפילו לא ממש לשפר) רק פעם אחת בהמשך קריירת היורוליג שלו.

        שחקן מכבי תל אביב ליאור אליהו ב-2008 (AP)
        לא הצליח לשחזר את המספרים מהעונה ההיא. אליהו (משמאל, צילום: AP)

        טל בורשטיין

        בן 20, עונת 2000/01

        באירופה: 5.1 נק', 2.5 ריב' ו-1.5 אס' ב-17.2 דק'

        בליגה: 7.4 נק', 2.3 ריב' ו-2.2 אס'

        בדומה לזוסמן, גם בורשטיין הגיע למכבי תל אביב אחרי שהיה בין השחקנים הבולטים בזכייתה של נבחרת העתודה במדליית הכסף. הוא החליף אז את דורון שפר הפורש, אבל בניגוד לזוסמן היה לו ניסיון משמעותי של שלוש עונות בליגת העל עם בני הרצליה - מתוכן שנתיים כשחקן חמישייה מוביל, שקיבל כ-30 דקות בערב וקלע 9.1 נקודות.

        בורשטיין היה צריך להשתלב בתוך קבוצת על, שרגע לפני צירופו כבר הייתה סגנית אלופת אירופה, אבל בדיעבד זה דווקא עזר לו: לצד כוכבים מושכי אש בקו האחורי כמו אריאל מקדונלד ואנתוני פארקר, הוא שייט למשבצת הגארד המשלים בלי תשומת לב מיותרת; בעידן שבו היו רק שני זרים ושני בוסמנים, הוא חלק את עמדה מספר 2 עם דריק שארפ ומארק בריסקר.

        בשמונת משחקי הסופרוליג הראשונים הוא שותף רק שלוש פעמים ותרם סל שדה בודד, אבל בחסות הבליצים של פיני גרשון ושחקניו החל לקבל דקות ולהחזיר בריבית דריבית עם תצוגות של 18 נקודות נגד פו אורטז, 16 נגד לוליו ו-14 נגד פרטיזן בלגרד (וגם 11 ריבאונדים וחמישה אסיסטים מול באייר לברקוזן). בחלק האחרון של העונה הפך לחבר קבע בחמישייה הפותחת, מחודש ינואר והלאה קיבל 18 דקות בערב ואף קבר הטבעה בלתי נשכחת בניצחון על פנאתינייקוס בגמר גביע אירופה.

        שחקן מכבי תל אביב טל בורשטיין (AP)
        ותודה לפיני גרשון. טל בורשטיין (צילום: AP)

        עודד קטש

        בן 21, עונת 1995/96

        באירופה: 11.4 נק', 2.3 ריב' ו-2.7 אס' ב-28.4 דק'

        בליגה: 11.7 נק', 1.8 ריב' ו-4.1 אס'

        אחרי שנתיים מבטיחות במכבי רמת גן ובגליל, קטש יצא מהסגר וחזר לקבוצת נעוריו – לאחר שווידא כי ישראל אלימלך עזב והותיר לו את עמדת הרכז המחליף, אליה היה אמור לשייט באיטיות ובטבעיות. אלא שכמו לאורך כל הקריירה של הכותש, שום דבר לא התנהל באיטיות ובטבעיות: כבר בדקות הראשונות של המשחק הראשון בבית חצי הגמר של גביע אירופה נפצע גיא גודס וקרע את הרצועה הצולבת בברכו. הוא גמר את העונה שרק החלה, וקטש הפך לרכז הטבעי הבלעדי.

        במכבי חששו מאוד שהפליימייקר הצעיר יקרוס תחת הלחץ בעונתו הראשונה, כפי שקרה רק שלוש שנים קודם לכן לקורן אמישה, אבל קטש הוכיח שהוא קורץ מחומר אחר. עוד באותו ערב הוא היה בין המצטיינים בניצחון הביתי על פו אורטז בהארכה, וכעבור שבוע כבר נעץ 23 נקודות במדריד על ראשה של ריאל, אלופת אירופה המכהנת. שנה וחצי מאוחר יותר כבר הוכתר למלך הסלים של היורובאסקט.

        קלאודיו קולדבלה במדי בולוניה מול עודד קטש מכבי תל אביב (AP)
        הוכיח שהוא קרוץ מחומר אחר. קטש (צילום: AP)

        גיא גודס

        בן 19, עונת 1990/91

        בליגה: 7.1 נק', 1.2 ריב' ו-3.5 אס'

        בגיל 15 הוא כבר ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה הבכירה עם הפועל חיפה. ביום הולדתו ה-18 ירה 7 מ-8 לשלוש ביד אליהו, ורק סל דרמטי של לבאן מרסר הציל את מכבי תל אביב מאובדן האליפות. היה זה אך טבעי שבגיל 19 גודס ינחת בהיכל בצוותא עם היונה מקונטיקט, נדב הנפלד.

        הוא החל את דרכו כרכז שלישי, אחרי ווילי סימס וחן ליפין, אבל את עונתו הראשונה סיים כרכז המוביל. בתבוסה בברצלונה, עוד לפני שמלאו לו 20, היה הקלע המוביל (כנראה הצעיר ביותר בתולדות המועדון במשחק אירופי), ואת המקום השלישי בפיינל פור הבטיח במו ידיו עם שלשת ניצחון על ראשה של סקבוליני פזארו.

        בעונתו השנייה בקבוצה, אותה סיים כבן 21, תרם 8.6 נקודות ו-4.5 אסיסטים ב-27 דקות למשחק. העונה, בדומה לבורשטיין, עוזר המאמן גודס ינסה לחנוך את הכישרון העולה החדש.

        נבן ספאחיה עם גיא גודס טל בורשטיין (ברני ארדוב)
        הגעתו היתה טבעית, אפילו שהיה בן 19 בלבד. גודס (צילום: ברני ארדוב)

        חן ליפין

        בן 18, עונת 1983/84

        בליגה: 3.8 נק'

        בכל מה שקשור לליפין, רכז מהזן של פעם, המספרים מרמים. הוא היה מאלו שהצטיינו במנהיגות שקטה ובהזנת הכדורים לחבריו (בימים שעוד לא נספרו אסיסטים באופן מסודר). ליפין הוא המכביסט האחרון שעשה את המסלול מקבוצת הנוער היישר לקריירה ממושכת בת תשע שנים בקבוצה הבוגרת, בלי לעבור תחנות ביניים. אז כן, טכניקת הזריקה הייתה מעט מוזרה והייתה לו נטייה לכדררת, אבל הימים היו אחרים: הכדורסל היה איטי יותר, ובבנק של כל התקפה היו 30 שניות.

        הוא הגיע כרכז המחליף של מוטי ארואסטי, ולמעשה, הפריצה האמיתית והמוחלטת שלו הגיעה בעונתו השנייה, כשהיה בן 19. במשחק המכריע על האליפות מול הפועל תל אביב היה אחד הבולטים, ואף שקלע רק ארבע נקודות לא ירד אפילו לשנייה אחת מהפרקט. הקריירה המעט מוזרה שלו הסתיימה מוקדם, בדומה לדרך שבה החלה. כבר בגיל 27 הוא נפרד ממועדון נעוריו והחל בדעיכה.

        אילוסטרייצת חן ליפין מכבי תל אביב (צילום מסך , עיבוד מחשב: איתי גיטלר)
        ליפין במכבי? דווקא היה יכול להיות קאמבק מעניין (עיבוד מחשב: איתי גיטלר)

        מוטי ארואסטי

        בן 19, עונת 1973/74

        בליגה: 6.7 נק'

        שנתיים אחרי הגעתו של מיקי ברקוביץ', הצטרף אליו החצי השני בצמד מיקימוטי, וכבר בדרבי הראשון שלו קלע ארואסטי שיא עונתי של 12 נקודות. ולהזכירכם, מדובר בג'ינג'י השורט, ההגנתי והלוחמני, שלא נהג להתהדר במספרים גבוהים מדי בטור הקליעות.

        את עיקר התרומה ההתקפית שלו הוא הביא בהפיכת חבריו לשחקנים טובים יותר. אחרי שנת חפיפה, חיים שטרקמן פינה עבורו את עמדת הרכז, וארואסטי לא הלך לשום מקום במשך 15 שנים תמימות.

        שחקן מכבי תל אביב מוטי ארואסטי עולה לסל (לשכת העיתונות הממשלתית)
        השתלט על עמדת הרכז ולא עזב אותה. ארואסטי (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

        מיקי ברקוביץ'

        בן 17, עונת 1971/72

        בליגה: 6.4 נק'

        ואי אפשר לסיים את המצעד בלי שחקן הבית האולטימטיבי של מכבי תל אביב וכוכבה הגדול ביותר בכל הזמנים, שעשה הכל בדרכו שלו. בניגוד למה שניתן לחשוב על הכדורסל בראשית שנות ה-70, הצהובים סבלו באותם ימים מבעיה - הסגל שלהם היה רחב ועמוק מדי.

        כיאה לנער בן 17, ברקוביץ' הגיע כדי למצוא פירורים וחשוב לזכור שעל המשבצת שלו שיחק אז טל ברודי. הצהובים הביאו את סטיב בילסקי, שמצא את עצמו במהלך העונה חזרה בארה"ב, והילד נגס באופן משמעותי בדקות של הגארדים כבר בעונתו הראשונה. בהופעת הבכורה שלו בגמר גביע המדינה קלע עשר נקודות, אף שהמשחק היה צמוד וקבוצתו ניצחה את מכבי רמת גן 99:108.

        בעונתו השנייה בצהוב כבר טיפס מ.י.ק.י, אז רק בן 18, ל-14.3 נקודות למשחק בליגה, ואט אט החלו הצהובים לתפוס את מקומם גם על המפה האירופית.

        מיקי ברקוביץ באימון נבחרת מכבי תל אביב, 1980 (לשכת העיתונות הממשלתית)
        פרץ בעונתו השניה. ברקוביץ' (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)