1. 16 דקות החזיקה נבחרת ישראל את אנטוניוס קוניאריס ו-ואסיליס חרלמבופולוס ללא נקודות. למרות זאת, ארבע דקות לסוף הרבע השני, ישראל הובילה רק 15:16, בעיקר בגלל שבע דקות בהן לא קלעה ולו נקודה אחת. לעצור שני כוכבים במשך דקות ארוכות כל כך ועדיין להוביל בהפרש מינימלי זה לא סימן טוב ואכן, הצמד היווני התעורר לבסוף והוביל ריצת 9:22, במהלכה השניים הללו חיברו 18 נקודות וברחו לישראל. ב-16 הדקות שבסין סוף הרבע הראשון לאמצע השלישי, יוון הובילה 11:35, מה שיצר תסכול על הספסל הישראלי.
"באמת פתחנו טוב וזה עניין של מומנטום. הכדורים החלו להיכנס גם להם, לא עצרנו אותם בהגנה כמו שהיינו צריכים. החטאנו וזה המשיך והמשיך, הם נכנסו למשחק ובתחילת הרבע השני הם דחפו עוד ועוד והכדורים לא נכנסו לנו", ניסה נתנאל ארצי להסביר ואילו אריאל נבון הוסיף: "הם שיחקו יותר טוב מאיתנו, לא ביצענו את הדברים כמו שצריך, צריך לדעת להתמודד עם זה".
לראשונה באליפות אירופה הזו, לישראל לא היו פתרונות. עודד קטש הלך להרכב עם שלושת הגארדים - תמיר בלאט, רועי הובר ונבון, הלך גם להרכב עם שלושה פורוורדים, ניסה להוציא את הכדור מהידיים של בלאט ולבודד אותו על שחקנים שונים, אבל כלום לא הלך. הכדורים לא נכנסו ויוון ברחה וגם כשפסק הזמן של קטש החזיר את הנבחרת לעניינים, הגיעו קוניאריס וחרלמבופולוס, שני שחקנים שממשיכים את המסורת היוונית המרשימה ויהיו בקרוב מועמדים ל-NBA ותקעו חיצים מחוץ לקשת. אם זה לא הספיק, משום מקום נפלה גם שלשה מחצי מגרש כמעט של דיפלארוס, בסיום הרבע השלישי וחיסלה סופית את הקאמבק של השחקנים של קטש.
בישראל גאים. הם לא באמת חשבו לפני האליפות שאפשר להגיע לגמר, אבל כמו שאמרו בצוות המקצועי עוד לפני המשחק אמש (ראשון), הנבחרת הייתה שם בזכות. המקום ראשון בשלב הבתים, כולל ניצחון על ליטא, סידר הגרלה יותר נוחה בהמשך, אבל ההצלחה נמשכה עם ניצחון מרשים על צרפת, שאמנם הגיעה בסגל חסר, אבל היא נבחרת מלאת כישרון. וכן, היה שם גם מזל, אבל המזל הולך עם הטובים. בתחילת האליפות רצו רק להגיע לרבע הגמר ולהבטיח עוד שנה בדרג א' ופיני גרשון אפילו חזר לארץ בין השמינית לרבע הגמר, אבל כשהדלתות נפתחו, נבחרת העתודה לא נשארה בחוץ.
קטש אוהב את העבודה החדשה שלו כמאמן נבחרת העתודה, אוהב אותה עד כדי כך שישמח להמשיך גם בשנה הבאה: "קודם שפיני לא יפטר אותי אחרי הגמר", הוא אמר בסיום, "אני מאוד נהנה. זו הפעם הראשונה שלי, אז אני לא יכול להגיד שהגיל הזה הוא תמיד ככה. אבל גם בקבוצות שאימנתי אני אוהב שחקנים עם אפסייד, שחקנים צעירים, זה משהו שאני יודע לעשות וקיבלתי מהם בחזרה המון. יש לי צוות מדהים עם שני עוזרים, משה רייס מנהל הקבוצה, מאמן כושר נפלא ופיזיורתפיסט מצוין".
עוד בנושא:
נבחרת העתודה הפסידה בגמר אליפות אירופה 65:56 מול יוון
קטש: "יותר גאה מאשר מאוכזב". תמיר בלאט בחמישיית הטורניר
ציוני נבחרת העתודה: בלאט וזוסמן הצטיינו, נבון הפתיע ומה עם קטש?
אכזרי, כואב, קסום: הסיום הראוי למסע המופלא של נבחרת העתודה
2. תמיר בלאט רשם בגמר משחק פחות טוב ממה שהוא הרגיל את הקהל הישראלי אליו בשבוע האחרון. הכדורים לא נכנסו, היוונים הצליחו לעצור אותו והוא איבד יותר מדי במחצית הראשונה. אחרי ההפסקה הוא ניסה לחזור למשחק, אבל זה היה קצת מאוחר מדי. בלאט נותר מאוכזב מאוד בסיום, כאשר כל שחקני הנבחרת הגיעו בזה אחר זה לחבק ולנחם אותו. בריאיון שלאחר המשחק הוא גם שיחרר קצת יותר רגשות ממה שהפגין בשלוש השנים האחרונות, בהן בעיקר ניסה לברוח מהמצלמות.
עד כמה בלאט היה גדול בטורניר הזה, אפשר ללמוד משני מקרים. לאחר שוואסיליס חרלמבופולוס סיים לחגוג על הפרקט עם 5,000 היוונים שגדשו את ההרקליון ארינה, במקום ללכת ולרקוד בחדר ההלבשה היווני, הוא נכנס עם מדליית הזהב לחדר ההלבשה הישראלי ואמר כמה מילות נחמה לבלאט. עוד קודם לכן, על הפרקט, ניגש מאמן נבחרת יוון אליאס פפאתאודוריו ושוחח עם הרכז המבטיח. כולם יודעים שזה הטורניר בו בלאט הפך מעוד שחקן ישראלי נחמד לכזה ששמו כבר יהיה שגור בפי אנשי המקצוע באירופה.
העיתונאים היוונים ניסו לנתח את מה שהוא נותן לנבחרת ישראל בשיחות עם קולגות מהארץ, "אייקיו הכדורסל שלו גבוה מאוד, קצת מתחת לזה של רכזי NBA", אמר אחד מהם, "מבנה הגוף שלו מזכיר קצת את ג'יי ג'יי בראה, אבל פחות אקספלוסיבי". בלאט יקנה קריירה כמו זו של כוכב נבחרת פורטו ריקו. הוא יחזור היום לישראל ובעוד כמה שבעות יתכונן עם הפועל חולון להופעה באירופה ואם יבלוט שם, מי יודע אם חולון לא תיאלץ לוותר עליו אחרי שנה בשביל מעבר מוקדם לקבוצה אירופית.
3. לפני האליפות, קטש כינה את בלאט אחד השחקנים האירופאים הטובים לגילו ובמהלך האליפות, הרכז הצעיר הוכיח שהוא אכן כזה. אבל אם ממנו עוד אפשר היה לצפות לטורניר גדול, הרי שמשני שחקנים אחרים בסגל לא ממש ידעו למה לחכות. נתנאל ארצי היה שחקן שלא ברור לאן הקריירה שלו מתפתחת, עם סיום קדנציה קצרה בעפולה וייבוש על הספסל של מכבי חיפה. אריאל נבון הגיע לאליפות אירופה כאלמוני לחלוטין, על חשבונו של מייקל בריסקר. ארצי מסיים את האליפות עם הרגשה שהוא יכול לעשות את זה ולהפוך לשחקן ליגת העל טוב, ונבון? עוד שנה טובה בלאומית ואולי הוא יהפוך מאלמוני לשחקן שגם בליגת העל יכירו.
"לא באתי לטורניר הזה כדי להוכיח מה אני מסוגל. זו נבחרת ישראל ואני שם הכל בצד. זו המדינה שלך, זה הדבר הכי חשוב, מייצגים את המדינה באירופה", אמר ארצי בפטריוטיות, "אני חושב שאני מסוגל לתת משהו בליגת העל, זו החלטת מאמן ואנשי צוות. ממשיכים לעבוד קשה ולהתמודד עם המצב, לעבוד ולעבוד ולעבוד. היום הראינו שכל הנבחרת מסוגלת לתרום משהו בליגות הבכירות. אם מסתכלים שנתיים אחורה, הייתי בנבחרת הנוער, הסתכלתי יותר על עצמי. טיפה לפני הנבחרת בעונה שעברה, הפיזיותרפיסט שלנו אמר לי כמה דברים ששינו לי את הראש. עשיתי שינוי באופי, יותר שמח ומחייך, אני מצחיק את כולם כל הזמן. זו הסיבה שהגענו למקום הזה, היינו באנרגיות מדהימות. זאת אחת הנבחרות הטובות שהייתי בה".
בניגוד לארצי, שעדיין לא יודע האם יישאר במכבי חיפה העונה או יושאל, נבון כבר חתום בהפועל עפולה לעונה הבאה ויקבל הרבה כבוד אחרי האליפות הטובה שלו: "אני רוצה להודות לעודד שנתן לי את ההזדמנות, לא כולם הכירו אותי, אבל לא מדובר רק בי. עשינו דבר מדהים. אני גאה בשחקנים, בכולם, יש תחושת פספוס, אבל זו הייתה חוויה ועוד כמה ימים אגיע לארץ ואבין שעשינו משהו גדול וצריך פשוט להמשיך לעבוד קשה ולהאמין, כך שהשמיים הם הגבול".
4. שלוש שעות לפני המשחק, האזור של האולם בהרקליון, אזור תעשייה בשלבי פיתוח ראשונים במקרה הטוב, החל להתמלא באוהדים יוונים שהחנו את רכבם רחוק וצעדו לכיוון האולם. בזמן שצרפת לקחה מספרד את מדליית הארד, התמקמו ביציע גם המשפחות הישראליות ואנשי המקצוע שהגיעו מהארץ וליוו את הנבחרת במהלך השבוע החולף. הם התרגלו לשבת מאחורי הספסל של עודד קטש, אבל לפני המשחק חששו המארגנים שהמיקום הזה לא יהיה טוב ושלחו את הישראלים לשבת מאחורי הספסל היווני, בפינת האולם.
300 הישראלים שהגיעו הרעישו ועודדו ובכל פעם ש-5,000 היוונים השתתקו, קריאות אל אל ישראל נשמעו היטב. בסיום לא נראו דמעות ביציע, אלא בעיקר חיוכים. המשפחות יודעות שהילדים שלהם עשו משהו מיוחד בשבוע החולף.
האווירה היוונית היא לא עוינת כמו בעבר, אלא אווירת ספורט פנטסטית. הכרוז הצעקן משתלב עם מוזיקה יוונית שמקבלת את השחקנים בעלייה למגרש וחצי שעה לפני פתיחת ההתמודדות, רפרטואר השירים כבר מושמע בכל מקום. שקוניאריס, הגיבור המקומי, יליד חאניה, קובר שלשה והקהל בטירוף. כשחרלמבופולוס, הכוכב הגדול, קולע עוד אחת מחוץ לקשת, האולם רועד. היוונים נשארו כמעט שעה אחרי המשחק כדי לחגוג עם השחקנים וגם לקראת 00:30 עוד היו אוהדים שחיכו שהשחקנים הצעירים ייצאו מחדר ההלבשה בשביל תמונה למזכרת.
5. אם לרגע נשים בצד את שאלת השחקנים שיגיעו מהנבחרת הזו לבוגרת, הרי שגם באיגוד הכדורסל וגם בארגון השחקנים, שמיהר להקניט ולעקוץ אחרי העלייה לגמר, יצטרכו לחשוב איך לשמר את המעמד של הכדורסלן הישראלי. אחרי מדליית הכסף בשנת 2000, כמעט כל 12 שחקני הנבחרת יצאו לקבוצות בליגת העל וקיבלו דקות. בשנת 2004 המצב היה שונה והשנה? בלאט, הובר ויובל זוסמן ישחקו בעונה הבאה בליגה הראשונה, אבל מה עם היתר?
ההצלחה של הנבחרת הנוכחית היא הצלחה של מחלקות הנוער ושל האקדמיה של איגוד הכדורסל. מחצית משחקני הנבחרת הגיעו ממחלקות הנוער ומחצית מהאקדמיה. אלא שהבעיה האמיתית היא מה שקורה עם השחקנים בסיום גיל הנוער, גילאי נבחרת העתודה. לא תמיד ייצאו לכדורסל הישראלי שחקנים כמו בלאט, הובר, זוסמן ודניאל קופרברג סביב אותו שנתון כמעט והגיע הזמן לעשות את הצעד המתבקש ולהקים מסגרת מסודרת לשחקנים בגילאים הללו.
קבוצת אחת שמנסה למצוא לכך פיתרון כרגע היא הפועל חולון, ששמה לה למטרה לצרף כמה שיותר שחקנים בגילאים האמורים. אם הכדורסל הישראלי יצמצם את כמות איבוד הכשרונות בין הנוער לבוגרים, עם מסגרת ביניים מתאימה, ייתכן שהוא יידע למנף את ההצלחה של נבחרת העתודה כך שארצי ונבון לא יצטרכו הרבה מזל בשביל דקות משחק בליגה השנייה, וכך גם מירון רוינה ורועי נציה. ההצלחה הזאת היא בדיוק הזמן לא לשבת בחיבוק ידיים, אלא לנסות לעשות עוד צעד קדימה בפיתוח הכדורסלן הישראלי.