המצטיינים:
תמיר בלאט - 9
כבר באליפות אירופה הקודמת היה אפשר להבין שתמיר בלאט הוא שחקן מוביל בגילאים האלה, אבל ההצגות שנתן בטורניר הזה על בסיס של משחק אחרי משחק, גרמו לאנשים שפקפקו ביכולת שלו לעשות את קפיצת המדרגה לרמות הבוגרים הגבוהות, להפסיק לפקפק. בלאט הוא צלף בחסד, וה-7 שלשות שלו נגד ליטא לא ישכחו לזמן רב. אבל חוץ מהקליעות מבחוץ, תחום שהוא הצטיין בו כבר בהפועל תל אביב בליגת העל, בלאט הרים את ניהול המשחק שלו לרמה של אומנות. היריבה קופצת עליו בדאבל טים? בלאט נותן 13 אסיסטים על ליטא. מתרכזים בו יותר מהאחרים? 16 אסיסטים על איטליה ו-14 על הראש הצרפתי. אז כדי להפוך לכוכב האמיתי במשפחה הוא יצטרך לעשות משהו גדול באמת, אבל את הצעד הראשון לתואר המחייב הזה הוא החל באליפות הזאת.
יובל זוסמן - 8
עד האליפות הנוכחית יובל זוסמן היה כישרון מבטיח, אבל עדיין ברמות הנוער. אז נכון שכל המומחים ידעו שהוא הדבר הגדול הבא, ובליגה הלאומית הוא היה מאוד דומיננטי, אבל כדי לעשות את העלייה מרמה של פוטנציאל לרמה של שחקן שחייב לקבל דקות בליגה הראשונה, הוא היה צריך אליפות טובה. ואיך שהוא סיפק את הסחורה. כבר במשחק הראשון נגד ליטא התפוצץ עם 23 נקודות וחזר על עצמו גם נגד אוקראינה. הסיבה היחידה שהוא לא מקבל אותו ציון כמו בלאט, היא הירידה במשחקי ההכרעה. ובכל זאת, אפשר לומר שבשנה הבאה נבחרת העתודה תהיה שלו, אבל בקצב הזה, הוא כבר יהיה בנבחרת הבוגרת.
עוד בנושא
אין תואר: נבחרת העתודה של ישראל הפסידה ליוון בגמר אליפות אירופה
מהמעמקים אל הפסגה: דרך החתחתים הייחודית שעברו שחקני העתודה
תמיר בלאט בחמישיית הטורניר, עימות אלים נמנע בסיום הגמר
מעל ומעבר
רועי הובר - 7.5
לאורך כל השנים רועי הובר ותמיר בלאט היו צד בצד, אחד ליד השני, ועשו את העבודה תמיד על הצד הטוב ביותר. אין ספק שבלאט נתן אליפות שלא תשכח, אבל הובר, שבעונה החולפת הפך לשחקן רוטציה בהפועל חולון והקיץ היה חלק ממאבק בין קבוצות ליגת העל, כשמכבי חיפה ככל הנראה זוכה בשירותיו. הובר התחיל את הטורניר במשחק חלש נגד לטביה, אבל מכאן העביר הילוך והיה מצוין נגד ליטא, אבל המשחק הגדול באמת שלו הגיע נגד איטליה. האיטלקים חזרו בשמינית הגמר לפיגור 3 ועם המומנטום אצלם בידיים, אלא שאז הובר השחיל שלשה אחרי שלשה, והעלה את ישראל לרבע הגמר בדרך להישג הנפלא שלה.
דניאל קופרברג - 7.5
כבר שנתיים אנשי הכדורסל בארץ קובעים חד ממשמעית שדניאל קופרברג הוא הסנטר הבא של נבחרת ישראל, ובינתיים הסנטר של מכבי חיפה, שלא מרבה לשחק בליגת העל בלשון המעטה, שיחק טוב, אבל הנבחרת לא הצליחה. באליפות הנוכחית הוא הגיע כגבוה האמיתי היחידי, ולקח לו זמן להכנס לעניינים. 6 נקודות נגד לטביה, 12 נגד ליטא ו-6 נגד אוקראינה קצת גרמו לחששות בנבחרת. 5 הנקודות נגד איסלנד ברבע הגמר לא גרמו לשמחה, אבל אז הגיע חצי הגמר נגד צרפת, וקופרברג קרקס את היריבים שלו עם 27 נקודות ומשחק יעיל וחכם. אז נכון שהוא תלוי מאוד ברכזים של הנבחרת, אבל ביום בהיר אפשר לראות אותו במטריה אחרת של נבחרת ישראל.
נתנאל ארצי - 7
ברמת הפוטנציאל והדיבורים בגילאי הנוער, נתנאל ארצי היה כוכב חמישי בחמישייה של נבחרת ישראל, אלא שהעובדה שהוא כלל לא השתלב במכבי חיפה, והעובדה שלא ברור עדיין באיזה עמדה הוא משחק הכי טוב, גרמה לאנשים להתחיל לתהות. האליפות הזאת גורמת לשינוי במחשבה לגביו. ארצי הוא לוחם, הוא שחקן שמדביק את הנבחרת באנרגיות, הדבר הכי חשוב לישראל עד כה באליפות הזאת. ההתפוצצות שלו על איטליה, עם 22 נקודות ו-6 ריבאונדים הייתה הסיבה שישראל לא נקלעה לפיגור מול הנבחרת האיטלקית. הוא מסיים את הטורניר עם מספריו הטובים ביותר מאז הקדטים, ובהחלט שווה הזדמנות ברמה גבוהה יותר מהליגה השנייה.
אריאל נבון - 6.5
עד לפני שבוע וחצי, מעטים היו מאמני הכדורסל בישראל, לפחות ברמת ליגת העל, שידעו בכלל מי זה אריאל נבון. אלא שעודד קטש החליט להמר על ילד שמעולם לא עשה נבחרת גילאים, על חשבון מייקל בריסקר המוכשר, ומאז הכל היסטוריה. נבון הוא גארד חזק, ועם המון המון ביצים, שלא פחד מהמעמד הגדול, והתייצב כמו שצריך למשימה. אז נכון שהוא היה פנטסטי נגד איסלנד, אבל במאני טיים נגד איטליה היה על המגרש וביצע כמה פעולות גדולות שעזרו לניצחון. בהחלט חומר למחשבה לעתיד לאנשי ליגת העל.
מירון רוינה - 6
חצי שנה אחרי שנפל לדרג ב' של אירופה בנוער, יכול מירון רוינה לסמן הצלחה במדי הנבחרת הצעירה. אז נכון שרוינה פתח את הטורניר טוב בהרבה מאיך שהוא סיים אותו, אבל למי שהיה צריך תשובות למה מאמנים רבים בליגה השנייה רוצים לצרף אותו לשורות הקבוצה שלהם, הוא הראה זאת עם הרבה הקרבה ונחישות. בשנה הבאה, כשנבחרת העתודה תהיה תלויה בו יותר, הוא יוכל כבר לשאוב מהחוויה החיובית שלו כאן.
מיכאל מושקוביץ' - 6
באליפות אירופה לנוער לפני חצי שנה הפציע מושקוביץ' הצעיר עם מספרים נהדרים, ולמרות ששיחק העונה רק בליגה הארצית, בזכות הכרטיס הכפול עם הפועל ירושלים, הוא הראה הרבה מאוד דברים מהספסל. כשעודד קטש קרא למושקוביץ' הוא קיבל אנרגיות, משחק חכם והתמצאות טובה באזור הצבע. נגד איסלנד הוא פרח עם 11 נקודות ומול צרפת היה לא מעט על המגרש והחזיר עם 6 ריבאונדים ועבודה נהדרת בדרך לניצחון הגדול.
עשו את שלהם
טום ספיר - 5
אולי ספיר הצעיר הגיע לנבחרת בזכות הקליעה הטובה שלו מחוץ לקשת, אבל נשאר בה גם בזכות ההגנה הטובה. אז בשלבי ההכרעה הוא קיבל פחות קרדיט, עם קיצור הרוטציה המתבקש, אבל יכול לסמן קמפיין ראשוני מוצלח בעתודה.
יונתן רבינוביץ' - 5
הנפגע העיקרי מהפריחה של אריאל נבון. עד השנה רבינוביץ' היה אמור להיות המחליף הבכיר של בלאט והובר, אלא שנבון נכנס לנעליים ועשה את העבודה מצוין, והילד מהפועל תל אביב יצטרך לחכות עוד שנה לזמן שלו. בינתיים הוא שותף להישג יוצא מן הכלל, והפוטנציאל שיש בו הוא גדול.
גיל בני - 5
הילד ממכבי רעננה ידע שבמצב העניינים הנוכחי דקות משחק רבות הוא לא יקבל, אבל זה לא הפריע לו לעלות עם אנרגיות גם אם זה לפחות מדקה בכל הזדמנות. שנה הבאה הוא כבר יהיה בפוזיציה אחרת.
רועי נציה - 5
הגיע לאליפות ברגע האחרון בשל הטעות של איגוד הכדורסל, ולא קיבל יותר מדי צ'אנסים. אבל בסופו של דבר, כשאתה חלק מנבחרת כזאת, גם אם כשחקן ה-12, אתה יכול לסיים אליפות עם חיוך.
המנצח הגדול - עודד קטש - 9.5
עודד קטש, והכדורסל הישראלי כולו, חייב הרבה תודה לארז אדלשטיין. המאמן הלאומי לקח את דן שמיר מנבחרת העתודה להיות עוזרו לאחר עבודה מצוינת של מאמן חולון, ונתן את הבמה למאמן היוצא של הפועל אילת. כבר באימונים היה אפשר לראות את קטש עם חיוך, וכשהוא מחייך דברים טובים קורים. זה לקח אמנם קצת זמן בהכנה, אבל הנבחרת התרגלה לשיטה שלו, וקטש החדיר בשחקנים ביטחון ונתן להם את המשחק שלהם. הוא חתום על ההימור המושלם על אריאל נבון, תחתיו תמיר בלאט הפך למכונה משומנת ויובל זוסמן הראה את כל הפוטנציאל שיש בו. אחת השאלות הנשאלות ביותר בימים האחרונים היא איך הוא מתחיל את העונה ללא קבוצה. אין לזה תשובה, אבל תהיו בטוחים שהקמפיין הזה עשה לו לא פחות טוב מהאליפות של גלבוע/גליל, עד כדי כך. המניות של קטש עלו, אפילו שאפשר לראות אותו כיורש ראוי לאדלשטיין עצמו, בבוא העת.