בווידאו: טאקה מנצח את בית"ר ירושלים ב-2013
אפרים טאקה הצליח להגשים את סיפור סינדרלה הקלאסי של הכדורגל. ב-2012, בגיל 23, הוא השלים מסע שהתחיל בליגה ג' ונגמר בליגת העל, והגשים את חלומו המקצועי, כל זאת לאחר שצד את עיניהם של מנחם קורצקי ושייע פייגנבוים במשחק אימון בין רמת השרון לגבעת אולגה. בסיום אותו משחק קורצקי התעניין מי הבחור וביקש שיבוא להתאמן ברמת השרון. טאקה הגיע והוחתם אצל המאמן. בעונתו הראשונה אף כבש 8 שערים בכל המסגרות.
כתבות קודמות בבלוג של אופיר סער:
איך שחקן נבחרת חושב על פרישה בגיל 18? סיפורו של ירין פרץ
"נתתי אגרוף לשחקן שדיבר נגד ישראל והיהודים": דריו פרננדס מוסר ד"ש
חוסר עניין לציבור: כך איבדה נבחרת ישראל את הרלוונטיות שלה
לטאקה (28) היה כישרון ואופי, אך לא בטוח שרצון אמיתי. ההתחזקות שלו בדת הופיעה עוד בעונתו הראשונה ברמת השרון, כאשר היה מנסה לשכנע שחקנים להניח תפילין ומבקש מהם להשלים מניין כשצריך. הוא תמיד זרק לאוויר שמתישהו לא יחזיק בכדורגל ויתפנה לדת.
טאקה מספר היום: "מצד אחד, זו היתה הגשמת חלום. התחלתי עם גבעת אולגה בליגה ג', עלינו תוך שנתיים לליגה ב' ולליגה א' והכל הלך לי. אחרי שעברתי את ההתרשמות ברמת השרון והחתימו אותי, זה היה מדהים, כל אחד רוצה להגיע לליגת העל, אבל אחרי שמגשימים את זה מבינים שזה לא כל כך נוצץ, הדת תמיד הייתה חזקה יותר מהכדורגל וכל הזמן התחזקתי".
בתום שנתיים ברמת השרון ולאחר שהקבוצה ירדה ליגה, טאקה המשיך והתחזק. אחד הסיפורים היפים היה מכיוון בית"ר ירושלים, שם אימן באותה תקופה מנחם קורצקי, שהזמין אותו להתאמן עם הקבוצה במשך מספר שבועות. בצוות המקצועי התלבטו, אך באותם ימים היה חוסר החלטיות בבית"ר ולא ניתנו תשובות, וטאקה החליט לוותר. האם טעה? טאקה: "ממש לא, הכל קרה לטובה. האמת שכבר אז לא הרגשתי בית"ר ירושלים וכל הרעש. כבר הייתי עם הראש בדת וזה לא עשה לי את זה כמו שבית"ר ירושלים אמורה לעשות לי את זה. אני שלם עם הדרך והבחירה שלי, הרבה יותר מסופק ככה".
טאקה החליט שהוא לוקח קצת זמן לחשוב. הוא היה כבר אז על סף פרישה, אך בסוף ספטמבר החליט בכל זאת להצטרף למכבי הרצליה בליגה הלאומית. משם המשיך לעפולה ולהפועל פתח תקוה ולפני שנה סיים את העונה בשורותיה ופרש מכדורגל.
טאקה: "האמת שכבר בלאומית זאת הייתה התחלה של ירידה. התחלתי ללכת לכמה שיותר שיעורי תורה עם הרב רונן דהאן, שגם היה שחקן והבין אותי ואת כל מה שאני עובר. באיזשהו שלב ידעתי שזה עניין של זמן עד שאני עוזב את הכדורגל. גם הרגשתי שם יותר ויותר שזה לא נכון בשבילי, שהכדורגל הזה והדת לא הולכים ביחד. מגיע רגע שאי אפשר לשקר את עצמך, אי אפשר לעבוד את ה' ולהמשיך בכדורגל".
"זה לא רק השבת", מתעקש טאקה. "זה גם השבת, אבל לא רק. זה כל מה שקשור לכדורגל. חדר ההלבשה, הריכולים, לשון הרע, הקללות והתנהגות במגרשים. מבחינתי להישאר במקום כזה זה לשקר את עצמך. אז נכון, יש פרנסה טובה יחסית בכדורגל ואתה נהנה ממשהו שאתה אוהב, אבל השאלה היא מה המחיר? בסופו של דבר אתה צריך להסתכל על עצמך ולקבל החלטה. אני קיבלתי החלטה שאם אני רוצה להרגיש אמיתי עם עצמי ולעבוד את ה' בצורה אמיתית אז אני צריך להפסיק עם הכדורגל".
יש לא מעט כדורגלנים שמזכירים את ההתחזקות של טאקה. אחד מהם הוא חן עזרא. טאקה מכיר את עזרא ומספר: "הוא ואלמוג כהן גדלו איתי בטוברוק, הם גם תמיד היו קרובים לדת ולדעתי באיזשהו שלב הם יתחזקו עוד יותרו ויתנתקו מהכדורגל. לגבי חן עזרא אני בטוח שבאיזשהו שלב בקרוב כבר יפסיק עם הכדורגל ויהיה כל כולו בדת. זה חלק ממנו".
איך הוא מרגיש לאחר ההתנתקות מהכדורגל? ממש לא רע. טאקה: "אני מאושר בחיי. אני נשוי עם שני ילדים, ילדה בת שלוש ועכשיו נולד לי ילד קטן. הפרנסה לא פשוטה, אין את הכסף שמרוויחים בכדורגל ועדיין אני מחפש את עצמי. מחפש לעשות משהו שאתחבר אליו וגם ארגיש שהוא נכון מבחינת הדת. ספורט או כל מה שקשור בכדורגל זה לא בא בחשבון, לא רוצה להישאב שוב ולא רוצה להיגרר שוב. כמעט כל מה שקשור בזה מכיל דברים לא ראויים שאני מעדיף להתנתק מהם".
אבל גדלת על כדורגל, אתה אוהב את המשחק מאוד.
"הכדורגל עצמו מאוד חסר לי. אני כל כך אהבתי ואוהב את המשחק, שיחקתי שעות מגיל קטן וזה כל מה שידעתי לעשות, אני מת על זה. לפעמים אני מתרחק כדי שלא יצליחו לפתות אותי לחזור, מתקשרים אליי ומציעים לי לחזור מכל מיני קבוצות ואני לא רוצה להתפתות כי זה קל מאוד להגיד כן. אם אני רוצה להיות שלם עם עצמי ועם ההתחזקות בדת אסור לי לחזור".
אגב, איפה אתה היית בכל מחאת האתיופים?
"הייתי איפה שצריך להיות. זה מוצדק כי הדברים נכונים ואמיתיים, אבל מנגד גם דברים משתנים בעקבות הרעש שנוצר. אין מה לעשות, פעם חטפו תימנים, את המרוקאים זרקו למעברות, כל עלייה והסבל שלה. זה ישתנה. הנה, אני היום נשוי למרוקאית, זה אומר הכל, הדברים משתנים, פשוט כל עליה והסבל שהיא עוברת. בסוף כולם יבינו שכולנו יהודים וכל ההגדרות האלה מיותרות".