בווידאו: אלכסנדר לקאזט, הרכש הנוצץ של ארסנל
השבוע האחרון החזיר את אוהדי אברטון 29 שנים לאחור. גם אז, בקיץ 1988, הקבוצה ניצבה בראש טבלת המשקיעות של הכדורגל האנגלי. בזמן שטוטנהאם שברה אז את שיא ההעברות הבריטי על פול גאסקוין (2 מיליון ליש"ט; היו ימים) וליברפול התעלתה עליה כשהחזירה את איאן ראש מיובנטוס (2.7), אברטון החתימה את החלוץ טוני קוטי (2.2) ועוד שלושה שחקנים בסכום מצטבר של 4.5 מיליון ליש"ט. קוטי פתח בסערה עם שער תוך 34 שניות וסך הכול שלושער בבכורה מול ניוקאסל, אבל אברטון ששנתיים קודם לכן זכתה באליפות ועונה לפני כן סיימה רביעית, הגיעה רק למקום השמיני וגם הפסידה בגמר הגביע. ההשקעה לא השתלמה.
קיץ 2017 העניק לאברטון מחדש את הכינוי "מרסי מיליונרס". הקבוצה שהייתה הראשונה לשלם 100 אלף ליש"ט על שחקן (אלן בול ב-1966) ושברה לאחר מכן שיא העברות על שוער בריטי בדמותו של גורדון מורס, יוצאת מגדרה בשנה האחרונה, ובכלל בחלון הנוכחי, עם מספרים שגורמים למיליונרים מהעבר להחוויר. יכול להיות שגם הפעם ההשקעה לא תניב פירות, והמדורגת שביעית בעונה האחרונה לא תצליח להשתחל לטופ 4 או אפילו להתקדם מקום אחד. אבל אם אצל ליברפול היריבה מביטים בדאגה ואפילו מעזים לשבח, בטוח שיהיה מעניין. וזה עוד לפני הקאמבק ההולך ומתממש של ויין רוני.
עוד בנושא:
להקדים את גריזמן: על המעבר של אלכסנדר לקאזט לארסנל
רומלו לוקאקו צפוי להשלים את המעבר מאברטון למנצ'סטר יונייטד
ג'ון טרי חתם לעונה אחת באסטון וילה וישחק בליגת המשנה האנגלית
אברטון שילמה בחלון הנוכחי דמי העברה על חמישה שחקנים בסך 83.10 מיליון ליש"ט, שהם כמעט 95 מיליון יורו. יותר מכל קבוצה אחרת בפרמיירליג ושנייה רק למילאן בכדורגל האירופי. ואנחנו רק בתחילת חודש יולי.
ג'ורדן פיקפורד אמנם ירד ליגה עם סנדרלנד, אבל הפך בזכות אברטון לשוער הבריטי היקר בהיסטוריה עם רכישה בסך 24.23 מיליון ליש"ט. על מייקל קין, בלם ברנלי שהגיע גם לנבחרת אנגליה, הוציאה אברטון סכום דומה שצפוי לגדול בעזרת בונוסים ולחצות את רף 30 מיליון הליש"ט, מה שיהפוך את תוצר האקדמיה של מנצ'סטר יונייטד לרכש היקר בתולדות הטופיז. דייבי קלאסן הגיע מאייאקס בכ-23 מיליון ליש"ט, הנרי אונייקורו נרכש ב-6.80 מיליון ונשלח מיד להשאלה באנדרלכט, והגניבה הגדולה היא סנדרו ראמירס, לו היה סעיף שחרור נוח של 5.10 מיליון ליש"ט.
אז מאיפה הכסף? קודם כל, נזכיר שפתיחת הארנק של אברטון החלה עוד בינואר, עם רכישתם של מורגן שניידרלין (19.5 מיליון ליש"ט) ואדמולה לוקמן (7.5). זה אומר שהטופיז הוציאו כבר יותר מ-100 מיליון ליש"ט ב-2017. את השינוי הזה הוביל פרהאד מושירי, איש עסקים בריטי שנולד באיראן וצבר את הונו כיועצו הקרוב של אלישר אוסמנוב. מושירי עובד לצד אוסמנוב מאז 1993 והחזיק יחד איתו באחוזים מהבעלות של ארסנל. בשנה שעברה החליט להשתלט על קבוצה משלו, רכש 49 אחוזים מהשליטה באברטון והותיר לא מעט תהיות לגבי מעורבות כפולה של אוסמנוב.
אלא שבזמן שהחבר אוסמנוב נזהר על כל פני בלונדון, מושירי נותן לרונאלד קומאן ולמנהל הספורטיבי סטיב וולש יד חופשית להגשים את כל מאווייהם, כשהיו"ר ביל קנרייט מרגיש שייך ומנהל את המשאים ומתנים הכספיים. כך, ארבע משש ההעברות היקרות בתולדות אברטון, נעשו בשבעת החודשים של שנת 2017. אצל מושירי. וברגע שיגיע חלוץ חדש כתגובה למכירת רומלו לוקאקו, השיאים צפויים להמשיך ולהתנפץ.
לשם הבהרה, הכסף לא יוצא ישירות מהכיס של מושירי. לא מדובר ברומן אברמוביץ' חדש. אברטון מקבלת מעל 90 מיליון ליש"ט הודות להסכם זכויות השידור המעודכן, והרכישות בוצעו גם כך מתוך הבנה שמכירת לוקאקו למנצ'סטר יונייטד תכסה כמעט את כל הסכום. בנוסף, לאחרונה אושר הסכם שיתוף הפעולה בין אברטון לבנק המסחר הסיני ("הבנק הגדול בעולם", לטענתם) ובזכותו יש למועדון עוד 60 מיליון ליש"ט זמינים בכל רגע נתון. לא לטובת בניית אצטדיון חדש, אלא כסף נזיל. המשמעות: אברטון מבצעת דריסת רגל ראשונה בשוק הסיני וכעת גם לא מחויבת למכור את רוס בארקלי.
המהלכים האחרונים של אברטון זכו לשבחים באנגליה. ראשית, היא הייתה הקבוצה הראשונה שהתארגנה ויצאה עם ארבעה שחקני רכש למחנה האימונים. שנית, מדובר בשחקנים צעירים, מוכשרים ורעבים שמצטרפים גם כך למועדון עם תשתית מצוינת שמתגאה בקבוצות נוער ומילואים מוצלחות. העתיד נראה ורוד.
ג'יימי קראגר אמנם לעג לאברטון וצייץ ש"ארבעה מחמשת השחקנים החדשים לא יכולים להגיע להרכב של ליברפול", אבל שחקן עבר אחר של היריבה המרה דווקא בחר לפרגן. "לעשות עסקאות בשלב מוקדם של הקיץ זה לא רק חכם אלא גם חיוני", כתב בטורו ב"מירור" חלוץ העבר רובי פאולר. "כולם יודעים שמכאן המחירים יכולים ללכת רק בכיוון אחד, דרך הגג. עסקת ענק אחת, אולי מכירה של לוקאקו, תשפיע על יתר המהלכים. הקבוצות הגדולות שעוד לא עשו רכש, עלולות לשלם על כך ביוקר. 5 מיליון ליש"ט על סנדרו זו גניבה. ואם מישהו מוכן לשלם 70 מיליון ליש"ט על וירג'יל ואן דייק, אז גם מייקל קין יכול להיות שווה 30 מיליון. אני יודע שאוהדי אברטון לא רוצים מחמאות ממני, אבל באמת כל הכבוד למועדון שלהם".
רשימת המועמדים של אברטון ארוכה. האוהדים האנגלים צוחקים על כך שאין שחקן שלא נמצא בה. אוליבייה ז'ירו הוא החלוץ המבוקש במקום לוקאקו, גילפי סיגורדסון אמור להגיע אם בארקלי יימכר (ואולי אף לצדו). אבל השם שמטיל צל כבד על כל היתר, ואולי גם על הפרויקט המתגבש של אברטון, הוא כמובן ויין רוני.
חזרה של הבן האובד, 13 שנה אחרי שנמכר כילד הפלא של הכדורגל האנגלי למנצ'סטר יונייטד, היא חלומו הרטוב של היו"ר קנרייט (למרות שכר העתק שנוגד את מדיניותו) וגם של אוהדים רבים. שיאן השערים של נבחרת אנגליה מעוניין אף הוא בקאמבק ומשוכנע שמהלך כזה יסלול את דרכו בחזרה לסגל הלאומי. אבל האם בנקודת הזמן הזו, כששיאו הרחק מאחוריו ואילו אברטון בונה סגל צעיר עם סגנון משחק מהיר, רוני הוא האיש המתאים להיות הפנים של הפרויקט השאפתני? האם לא מדובר באבן אחת רבת משקל שתמוטט את המבנה של קומאן?
"אין ספק שעדיף לראות את רוני זוכה לקבלת פנים של גיבור השב הביתה מאשר לראותו בסין, ואברטון תקבל מנהיגות, ניסיון ומסורת בהעברה חופשית אחת, אבל נראה שרוני כבר בזבז את שנותיו היפות ולא נותר לו עוד מה לתת", כתב העיתונאי פול ווילסון ב"גרדיאן" ביום חמישי. "סיפור האגדה הזו עוד עלול להסתיים בדמעות".
