בווידאו: אחד ממשחקי השיא של עודד ברנדוויין
הפועל תל אביב ומכבי ראשון לציון היו צמודות בטבלה ערב המחזור ה-28, כששתיהן נלחמו על הכרטיס לפלייאוף. המפגש ביניהן בדרייב אין היה צמוד, עד שהגיע עודד ברנדווין, המטיר 11 נקודות ברבע האחרון והוביל את הכתומים לניצחון. זה לא היה עוד משחק עבור הגארד בן ה-29, רק כמה חודשים קודם לכן הוא סיים קדנציה שנייה באותה עונה במדי הפועל מבלי לשחק יותר מדי, "הייתי טעון מבפנים, חיכיתי להזדמנות הזאת הרבה זמן", נזכר השבוע בראיון לוואלה! ספורט, "הרגשתי שיש לי חשבון פתוח, וזו הייתה הזדמנות לסגור אותו. לשתי הקבוצות זה היה משחק חובה. יכולתי לתעל את כל מה שאגרתי בפנים, קרתה התוצאה שקיוויתי, הזכרתי להם מה היה להם ביד והרחקנו אותם מאיתנו במלחמה על הפלייאוף, זה היה משחק מאוד משמעותי".
זה יכול היה להיות סיפור סינדרלה מושלם אם ברנדווין, שאמור להאריך בימים הקרובים את חוזהו בעיר היין, היה משלים בקבוצתו החדשה הגעה לגמר. אבל הסיפור נעצר בחצי הגמר נגד הפועל ירושלים, "אני מרגיש שעמדנו ביעד, אבל נשארה תחושת חמוצה מההפסד הזה. לא הופענו כמו שרצינו להופיע, לא הגיע לנו לנצח ולא היינו במשחק. אחרי שאתה מסיים את המשחק ישנה תחושה של אכזבה. מבחינתי, העונה יכלה להמשיך עוד חודש או חודשיים. עברה עליי עונה מאוד לא שגרתית, עברתי הרבה במהלכה. בסוף, כשהגעתי לראשון, הרגשתי שזה מקום שאני מתאים לו והוא מתאים לי. התחלתי לשחק כמו שאני יודע, קיבלתי יותר הזדמנויות ולקחתי אותן, הראיתי שלכל מה שקרה איתי יש הרבה סיבות, אבל הן לא מקצועיות".
עוד בנושא:
מכבי תל אביב הודיעה: טל בורשטיין מונה לעוזר המאמן
נבן ספאחיה נחת בישראל: "אני מרגיש שחזרתי הביתה, התגעגעתי למכבי"
תמיר בלאט מימש את האופציה ועזב את הפועל תל אביב
אברהם גרנט היווני: תעלומה ושמה פוטיס קציקאריס
את עונת 2015/16 סיים עודד ברנדווין ברגל ימין. בסיבוב השלישי הוא היה משמעותי בניצחון של עירוני נהריה על מכבי תל אביב והתפוצץ גם על הפועל תל אביב בבית ומכבי חיפה בחוץ. ברגעי ההכרעה הוא התעלה, אבל בפלייאוף, כמו יתר חבריו, ירד ברמתו. ברנדווין, אחד הישראלים המובילים בשנים האחרונות בתפוקה ברבע האחרון, ראה את עצמו ממשיך בנהריה, אלא שההצעה הכספית שהוגשה לו הייתה נמוכה ("לא משקפת את מה שמגיע לי"), ודברים לא הסתדרו, גם בשל הדרישות המקצועיות שלו. "לא הסכמתי לחתום בקבוצות שהיו אמורות להיות בתחתית ונשארנו עם לא הרבה קבוצות". בסופו של דבר, הפציעה של רביב לימונד, גרמה להפועל תל אביב להחתים אותו לחודשיים רגע לפני תחילת העונה. "רביב מקבל הרבה דקות וחשבתי שאני הולך לשחק שם. זאת נראתה החלטה לא רעה".
זו נראית החלטה אמיצה, לשבת בבית כל כך הרבה זמן.
"אם אני מסתכל אחורה, לא הייתי מקבל את ההחלטה הזאת שוב. זה בא ממקום ענייני, המגעים עם נהריה לא הצליחו, והרגשתי שאני לא אאריך חוזה במקום שבו לא מספיק מעריכים אותי. זה נכון שהיו שחקנים בכירים לפחות כמוני בחוץ, אבל הרגשתי שהמאמנים יודעים מה אני יכול לתת להם, וכשיהיה עליהם מספיק לחץ אז הם כן יחתימו, אז החלטתי לחכות".
ואז פתאום אתה חותם שוב בהפועל תל אביב, למה חשבת שזה יהיה שונה?
"רמי הדר מונה, הוא התקשר אליי, הייתה לי שיחה טובה איתו, ביקשתי להבין אם הולך להיות משהו שונה בעניין שלי, האם הוא רואה את ההשתלבות שלי בצורה אחרת. הוא אמר שהוא יודע מה הוא יכול לקבל ממני ושיהיה לי חלק מרכזי בקבוצה. מילים לחוד ומעשים לחוד, זה לא הלך לכיוון הזה".
אתה כועס על הפועל תל אביב?
"אני לא כועס עליהם, הם לא באו לסמן אותי אישית, נעשו שם כל כך הרבה החלטות הזויות וטעויות, אז המקרה שלי הוא רק אחד משרשרת של החלטות הזויות שנלקחו. הם שילמו את המחיר, סיימו במקום העשירי, ואני התקדמתי לקבוצה שהגיעה לפיינל פור, הייתי מרכזי בה, הראיתי שאני יכול לקדם קבוצה. ראשון לציון הייתה בסכנת פלייאוף כשהגעתי, ועזרתי להם, אז אין לי כעס על הפועל תל אביב".
אחרי השחרור מהאדומים נסע ברנדווין למחנה בבלגרד ("התנתקתי מהכל, התאמנתי חמש או שש שעות ביום, נטו בכדורסל, החזרתי לעצמי את הריכוז"), ואז קיבל את ההצעה מראשון לציון שבדיוק החלה לבצע שינויים בסגל. זה הסתיים עם כניסה לפיינל פור, והתעלות של ברנדווין במשחקים 4 ובעיקר 5 נגד אילת, כשקלע 13 ו-12 נקודות בהתאמה, רובן במאני טיים, והוביל את קבוצתו לפיינל פור. "היה לי מאוד חשוב לעבור סדרה בפלייאוף. בשנה שעברה בנהריה היינו עם יתרון ביתיות נגד אילת וקיבלנו בראש. הייתה לי מוטיבציה להראות לאנשים בענף להראות שאני יכול להיות משמעותי בקבוצה שעושה בפיינל פור, ולהסיר הרבה ספקות לגביי. חיכיתי לכל הזדמנות שהייתה לי לעלות, ועזרתי לשנות את הדעה שיש לאנשים עליי".
עד גיל 23 נדמה היה שהדלת של ברנדווין לליגה הראשונה סגורה. הוא קיבל צ'אנס מזערי בהפועל עפולה ב-2010, אך בעיקר שיחק בלאומית. בקיץ 2011 ניצל את הדרכון הפולני שלו ויצא לשחק בליגה הראשונה בפולין במדי קטוביצה. הרומן הזה נגמר אחרי שלוש שנים טובות, בהן הפך לאחד הגארדים המוערכים במדינה. משם הגיע לליגה הראשונה בישראל דרך הדלת הקדמית, כשחתם בגלבוע/גליל, אלא שהגיע לגן נר בעונת הירידה של המועדון בליגה הלאומית, במהלך שלא הועיל למניותיו.
"הייתה באמת סיטואציה קשה ולא פשוטה בגלבוע. לא האמנתי שהעונה תהיה כל כך גרועה מבחינה קבוצתית. הקבוצות שלי בפולין די עמדו ביעדים שלהן, היה לי קשה להסתגל למה שקרה בגלבוע. נעשו שם כל הטעויות האפשריות, בבחירת הזרים ובעוד כל כך הרבה קטגוריות, ואני לצערי הייתי חלק מזה. אף פעם לא הלך לי קל בקריירה, בגלל זה אני שומר על פוקוס ודריכות ויש לי עוד כל כך הרבה מקום להשתפר, ואני מעריך את ההישגים שאני מגיע ועוד אגיע אליהם, כי אני עובד קשה בשבילם".
למה התעלמו ממך כל כך הרבה שנים בליגת העל?
"בכדורסל יש הרבה עניין של אופנות. הן משתנות לפי מי מגיע לפיינל פור, מי מוביל קבוצה כזאת או אחרת. הייתי צריך לעבור מסלול שונה כדי לקבל את ההזדמנות להוכיח מה אני שווה, הדרך שלי הייתה יותר קשה ויותר תלולה. אני לא מצטער שזה קרה, כי שלוש השנים שבהן הייתי לבד בחו"ל חישלו אותי מהרבה בחינות. נחשפתי לכדורסל שונה, התמלאתי במוטיבציה לחזור לארץ. אני לא מתחרט. אני מרגיש שהשיא עוד לפניי, אני יודע שאני הולך לשחק יותר טוב בעונה הבאה ולעשות עוד צעד ולבסס את המעמד שלי בכדורסל הישראלי. אני מרגיש שלא מספיק העריכו אותי ולא מספיק הסתכלו עליי וראו את כל מה שיש בי. זה לא מטריד אותי, אני עסוק בעשייה, יש לי עוד הרבה יעדים שאני הולך לסמן, אז אני בטוח שבסוף הקריירה לאנשים כבר לא יהיו שאלות לגביי".
בתקופה שאתה יצאת לפולין, היו לא מעט לגיונרים בחוץ. העונה היו רק את יובל נעימי ואנטון שוטבין.
"אין ספק שאם יוצאים מהליגה שלנו, הכדורסלן הישראלי הוא לא מוצר מבוקש בעליל באירופה. בליגות האירופאיות ישראלי הוא זר, אז אם מסתכלים על אירופאים, אז יש שוק יותר אטרקטיבי, עם קרואטים, סרבים וסלובנים, וגם צרפתים וספרדים, אנחנו לא באותה רמת ביקוש כמו השחקנים מהרמות האלה, שלא לדבר על האמריקאים. אנחנו לא כל כך נופלים מהשחקנים האלה, אבל יש סיבה שאנחנו לא מבוקשים כמוהם".
יכול להיות ששוב תיגרר למצב כמו זה שהיית בו העונה?
"אמור להיות משא ומתן עם ראשון בימים הקרובים, יש תחושות חיוביות משני הצדדים, אני אופטימי לגבי חידוש החוזה. מצאתי מועדון איכותי עם שם טוב, עם אנשים מעולים. חשוב מאוד לשחק, וחשוב להיות בקבוצה, אבל מצד שני חשוב להגיע לשחקנים להגיע לקבוצות עם חיבור טוב. להגיע לקבוצה ולא לשחק, זה לא אידיאלי. אבל לשבת בחוץ זה הדבר הכי גרוע. שחקנים צריכים לאזן בין למצוא קבוצה שמתאימה להם, לבין לא לשבת בחוץ. הענף זוכר את השבוע האחרון, או המשחק האחרון, אז שחקנים שיושבים בחוץ יוצרים לעצמם בעיה רצינית".
