גמר ה-NBA

סדר עולמי חדש: הסיטואציה של הווריירס ושאר ה-NBA לקראת הפגרה

כדי להמשיך לשלוט בליגה גולדן סטייט תצטרך להכניס את היד עמוק לכיס, כדי להתחרות איתה קליבלנד תזדקק לטרייד ענק (ככל הנראה על לאב), כדי לראות משהו באופק שאר הקבוצות יצטרכו בעיקר להמתין. רביץ על סימני השאלה שלקראת הקיץ

אסף רביץ
עריכת וידאו: מתן חדד

לפני שנה פחות שלושה שבועות, קווין דוראנט קיבל החלטה ששינתה את פני ה-NBA. סיכום עונת 2016/17 הוא שגולדן סטייט עמדה בכל הציפיות שנוצרו באותו הרגע והעלימה את מעט סימני השאלה שניתן היה להעלות לגביה. אתמול (שני) נגמרה העונה, היום מתחיל קיץ שיעמוד בסימן קבוצת העל שנוצרה והתגובות אליה. ניתן לחלק את הקבוצות בקיץ לשלוש דרגות מרכזיות: גולדן סטייט תנסה לשמור על הקיים, קליבלנד תנסה לצמצם את הפער ממנה, שאר 28 הקבוצות יחפשו דרכים להתמודד עם ההבנה שלפחות בשנתיים-שלוש הקרובות צריך לבנות קבוצה בקנה מידה היסטורי כדי להתמודד ברצינות על האליפות. נעבור עכשיו על כל אחד משלושת החלקים.

עוד בנושא:

אדם סילבר: "הפוקוס שלי הוא על לייצר עוד קבוצות כמו הווריירס"
בארה"ב חושפים את ה-SMS של גרין לדוראנט: "אנחנו זקוקים לך"
גולדן סטייט חוגגת אליפות, דיווח: לא תבקר בבית הלבן של טראמפ

עוד באותו נושא

מזמינים אתכם לזוז: תקופת השלטון של הווריירס ב-NBA רק החלה

לכתבה המלאה
ההישארות שלו תלויה במידה רבה בדוראנט. איגודלה (צילום: AP)

גולדן סטייט

לאלופה יש מטרה שעל הנייר נשמעת פשוטה – לשמור על ארבעת הגדולים ביחד לכמה שיותר זמן ולהקיף אותם במעט הסיוע שהם זקוקים לו. אך זה לא בהכרח יהיה קל. כבר הקיץ הג'נרל מנג'ר בוב מאיירס עשוי להתחיל להסתבך, מאחר שפרט לקליי תומפסון, דריימונד גרין ושלושה צעירים בחוזי רוקי כל השחקנים שלו מסיימים חוזה. שנות ההנחה של סטף קרי הסתיימו, והקיץ הוא צפוי לחתום על חוזה הסופר-מקס שההסכם הקיבוצי החדש אפשר לשחקנים בכירים לקבל מקבוצות האם שלהם. מדובר בחוזה של כ-200 מיליון דולר לחמש שנים. יחד עם חוזה גבוה מאוד לדוראנט, זה לא יהיה מובן מאליו שמאיירס יצליח לשמור על שחקני המשנה המרכזיים של הווריירס, בעיקר אנדרה איגודלה ושון ליבינגסטון שקבוצות אחרות צפויות להביע בהם עניין.

לכן, אחד הדברים החשובים ביותר שפורסמו בשבועות האחרונים זו כתבה של רמונה שלבורן מ-ESPN, בה נטען שדוראנט צפוי להסכים לחוזה מעט נמוך יותר שיאפשר לגולדן סטייט גמישות גבוהה הרבה יותר. מבלי להיכנס לדקויות, אם הוא יוותר על סוג של חוזה בו יוכל להרוויח בשנה הראשונה 35 מיליון דולר ויחתום על סוג של חוזה בו יוכל להרוויח בשנה הראשונה 32 מיליון דולר, גולדן סטייט לא תצטרך לוותר על זכויות לארי בירד של השחקנים שמסיימים חוזה ותוכל להציע להם חוזים חדשים ללא מגבלות. אם הוא יתעקש על החוזה הגבוה ביותר, הווריירס יוכלו להציע רק חוזי מינימום לכל השאר. יכול להיות שדוראנט יחתום שוב לשנה אחת, ואז בקיץ הבא יקבל את החוזה המקסימלי כשזה כבר לא מפריע להחתים שחקנים אחרים.

אם זה אכן יקרה, השאלה היחידה שנותרה היא כמה הבעלים ג'ו לייקוב ופיטר גובר מוכנים להוציא על משכורות. גולדן סטייט צפויה לחרוג מתקרת המס באופן משמעותי, וכאשר גם קליי תומפסון (ב-2019) ודריימונד גרין (ב-2020) יקבלו חוזים גבוהים משמעותית מהנוכחיים החריגה יכולה להפוך לאסטרונומית, כשיחד עם המיסים שעולים בהדרגה הווריירס יכולים להגיע להוצאות חסרות תקדים באיזור ה-300 מיליון דולר לעונה. מצד אחד לייקוב וגובר הם לא מהבעלים העשירים בליגה, לא מתקרבים להון של דן גילברט מקליבלנד, למשל. מצד שני, גם ההכנסות של גולדן סטייט צפויות להיות גבוהות מאוד בשנים האלה, בעיקר לאחר המעבר לאולם החדש ב-2019. בהנחה שדוראנט יאפשר להם את זה, היחס לאיגודלה וליבינגסטון עשוי להעיד על המוכנות של בעלי הבית לשלם משכורות חסרות תקדים. שני השחקנים הוותיקים כנראה יהיו מוכנים להתפשר על הסכום שירוויחו, בעיקר אם יקבלו בתמורה חוזה ארוך טווח. אם המועדון לא יילחם עליהם או יחליט לוותר על ליבינגסטון, זו תהיה אינדיקציה לכך שמצב המשכורות והמיסים מתחיל להטריד את לייקוב וגובר.

כל זמן שארבעת הגדולים יהיו בקבוצה (ולפחות בשנתיים הקרובות זה יהיה המצב), ניתן להניח שגולדן סטייט תמצא מספיק ותיקים שירצו לקחת חלק בתופעה תמורת שכר מינימום וצעירים שמסוגלים לתרום, תודות ליכולת של סטיב קר לטפח כישרונות צעירים. כרגע הצעיר המבטיח בסגל הוא פטריק מקו, שחקן חוץ עם הגנה, קליעה מבחוץ, תנועה ללא כדור ויכולת עשיית משחק שנראה כאילו נוצר עבור הקבוצה הזאת והיה אחד מתשעת שחקני הרוטציה במשחק האליפות. אם יש משהו קטן שמאיירס בטח מתחרט עליו עכשיו, זה שבדראפט הקודם הוא בחר במקו במקום ה-38 ולא ה-30, כי אם הוא היה נבחר בסיבוב הראשון הוא היה חתום עכשיו לשלוש שנים נוספות עם חוזה רוקי במקום לשנה אחת שאחריה יהיה שחקן חופשי מוגבל. בקבוצה יקוו שהשחקן שנבחר במקום ה-30, הסנטר האתלטי דמיאן ג'ונס שהיה פצוע רוב העונה שעברה, יתפתח לסנטר שמיש, כי לא בטוח מי מהסנטרים הנוכחיים ימשיך.

שילוב הכוחות שייתן פייט לווריירס? פול ג'ורג' ולברון (צילום: AP)

קליבלנד

לסגנית האלופה אין בעיה עם השארת הסגל הנוכחי, את ההחתמות הגדולות הם כבר עשו בשנים הקודמות ואת נטל המיסים דן גילברט כבר לוקח על עצמו. כל שחקני הרוטציה מהגמר, פרט לדרון וויליאמס וקייל קורבר שאכזבו, חתומים לפחות לשנתיים נוספות. היחיד שיכול להשתחרר מהחוזה שלו ב-2018 הוא לברון ג'יימס, ולאור ההיסטוריה שלו ודיווחים על כך שהוא עשוי לשקול מעבר למערב קליבלנד בוודאי לא יכולה לקחת כמובן מאליו את זה שהוא יישאר אם ירגיש שהקבוצה הזאת לא מסוגלת להתמודד עם גולדן סטייט.

בכל סיטואציה אחרת קבוצה שסיימה עונה כל כך מוצלחת לא הייתה חושבת על שינוי משמעותי. אבל כשמדובר בקבוצה שנבנית כדי להתמודד עם יריבה אחת, אפשרות השינוי הופכת לנחוצה יותר, מה שהוביל לכך שפרשנים רבים חזרו בימים האחרונים לאופציה מוכרת. בעונה שעברה שמו של קווין לאב עלה באופן תדיר כמועמד לטרייד, הוא התקשה להשתלב בקבוצה ובקושי תרם בגמר, אלמלא המהפך הוא כנראה היה עוזב. אבל העונה לאב ביצע קפיצת מדרגה וגם מול הווריירס, למרות משחק חמישי חלש, הייתה לו בסך הכל סדרה טובה מאוד. לצד השלשות, הריבאונד, יכולת המסירה ומעט משחק פוסט, הוא הפתיע לטובה בהגנה. אין לו נתונים אתלטיים כדי להסתדר עם קרי או KD בחילופים או כדי לשמור על הטבעת, אבל המיקום שלו היה מצוין והוא קרא מהלכים באופן קבוע.

אם לאב הוא לא הבעיה, למה שמו עולה כמועמד לטרייד? בגלל צרכים מערכתיים. לקליבלנד יש ארבעה שחקנים בכירים, שניים מהם הם שחקני פנים. מול גולדן סטייט, קשה מאוד לקאבס לשחק באופן עקבי עם שני שחקני פנים, זה מכריח את לברון לשמור על אחד משלושת שחקני החוץ ויוצר מיס-מאצ'ים שהווריירס הם אלה שמנצלים. קליבלנד נראתה טוב יותר כאשר לברון תופקד כפאוור פורוורד וסביבו היו שלושה שחקני חוץ, הבעיה היא שבהרכבים כאלה לפחות אחד מארבעת השחקנים הבכירים לא משחק. לכן, הטרייד ההגיוני עבור קליבלנד הוא לוותר על לאב או טריסטן תומפסון בשביל שחקן חוץ אחד או שניים. ערך הטרייד של לאב גבוה יותר, בטח אחרי הפלייאוף המוצלח שלו, לכן הוא המועמד הטבעי לעבור.

הטרייד המדובר ביותר כרגע הוא לאב תמורת פול ג'ורג'. קליבלנד תקבל, לפחות לשנה הקרובה, שחקן כנף שמסוגל לשמור על קווין דוראנט, לקלוע שלשות חופשיות, ליצור מצבי קליעה בעצמו ולאפשר ללברון הרבה יותר דקות מנוחה. קל לשכוח כמה ג'ורג' טוב בגלל הקבוצה הבינונית שהוא נתקע בה. מה זה נותן לאינדיאנה? כוכב שחתום לשלוש שנים במקום כזה שחתום לשנה אחת וצפוי לעזוב, יהיה לה קשה לקבל יותר, בטח אם היא רוצה להישאר רלוונטית בהווה. אם אינדיאנה תתנגד, יכול להיות שקליבלנד תחפש טרייד בו תקבל שני שחקני חוץ, יש כמה קבוצות שיהיה להן מה להציע, כולל בוסטון. לא כדאי לשלול גם את אפשרות הטרייד המעט קטן יותר על טריסטן. בכל מקרה, זו לא תהיה הפתעה אם הקאבס יפתחו את העונה הבאה ללא אחד מהשניים, ועם לברון כפאוור פורוורד.

הסלטיקס יחכו ליום שאחרי לברון וקליבלנד? (צילום: AP)

שאר הליגה

התייחסתי בכתבות קודמות לאופן בו הסופר טים מגולדן סטייט והמיני סופר טים מקליבלנד יכולות להשפיע על השוק החופשי הקיץ. בקרוב נדע עד כמה השחקנים החופשיים הבכירים ינסו לבנות קבוצות כוכבים נוספות במקום להישאר בקבוצות טובות אך חסרות סיכוי בעתיד הנראה לעין. במצב אחר לא הייתה סיבה הגיונית לגורדון הייוורד לעזוב את הסיטואציה הנהדרת ביוטה, אבל עכשיו אף אחד לא יופתע אם הוא ינסה לעזור לבוסטון להפוך לסופר טים הבאה. גם הרעיון של מעבר של כריס פול לסן אנטוניו כנראה לא היה עולה במצב אחר. שחקנים לא ירצו להעביר את שיא הקריירה, או מה שנשאר ממנו, בהרגשה שאין להם שום סיכוי להיאבק על אליפות.

אבל צריך לסייג את האמירה הזאת. אם יש משהו שלא יקרה, זה ששחקנים בכירים בשיא הקריירה יתחילו לוותר על משכורות משמעותיות כדי לחבור אחד לשני. כאשר מדברים על הנחות שהכוכבים מוכנים לעשות, מדברים על להרוויח 32 במקום 35 מיליון דולר. את ההנחות הגדולות יותר עושים שחקנים בשלהי הקריירה כמו דייויד ווסט, וגם זה מקרה נדיר. הרעיון ששחקן כמו הייוורד, פול או פול מילסאפ יסכים לוותר על חצי מהמשכורת שלו, להרוויח 15 במקום 30 מיליון דולר לעונה, כדי לשחק במועמדת לאליפות, לא עולה בכלל על הדעת של אף אחד, זה לא חלק מהשפה. לכן יהיה קשה מאוד לבנות קבוצות עמוסות בכוכבים ויש מעט מאוד סיטואציות שיאפשרו זאת. לכן החור החד פעמי במערכת שאפשר את החתימה של דוראנט בגולדן סטייט (השילוב בין הזינוק בתקרת השכר לחוזה הנוח של קרי) נראה כמו משהו שלא ישוחזר. החור השני במערכת הוא הטרייד שהביא לבוסטון את כל הבחירות של ברוקלין, אך כרגע נדמה שהגיוני הרבה יותר מבחינת הסלטיקס להשתמש בו כדי לשלוט בעידן שאחרי גולדן סטייט ולברון.

יהיה מעניין לבחון גם כיצד יגיבו הקבוצות, לא רק השחקנים. הרבה יותר קשה להשתכנע עכשיו שצריך לשמור על הקיים, קבוצות עשויות לבצע ויתורים משמעותיים בשביל סיכוי קטן להשיג כוכב נוסף. מקרה מבחן מעניין במיוחד יהיה בוושינגטון, קבוצה שהפסידה במשחק 7 בסיבוב השני ויכולה להרגיש שהיא אחת הטובות בליגה. הקיץ אוטו פורטר, צלע חשובה בחמישייה הקטלנית של הוויזארדס, הופך לשחקן חופשי מוגבל וצפוי לקבל הצעות בסדר גודל של 20 מיליון דולר לעונה. אם וושינגטון תשווה הצעה כזאת, או תציע אחת בעצמה, היא תאבד כל סיכוי לגמישות בתקרת השכר בשנים הקרובות, ומה שיש לה עכשיו זה מה שיהיה גם הלאה. מאוד יכול להיות שהוויזארדס יוותרו על פורטר בשביל סיכוי לא גבוה למצוא דרך להחתים כוכב בקיץ הבא, אולי דמרקוס קאזינס שיש לו קשר טוב עם ג'ון וול. לא מזמן האפשרות שוושינגטון תוותר במצבה על שחקן כמו פורטר הייתה מופרכת, אבל הזמנים השתנו.

מוושינגטון תצמח הישועה? וול וביל (צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully