בווידאו: תקציר הניצחון של הפועל ירושלים במשחק 5 ברבע הגמר
ארבע אלופות הוכתרו בישראל בארבע השנים האחרונות, וארבעתן יופיעו הערב (שני) בפיינל פור. ב-18:45 יתקיים שחזור הגמר מאשתקד בין הפועל ירושלים למכבי ראשון לציון, וב-21:15 יועתקו הגמרים מ-2013 ו-2014 בין מכבי תל אביב למכבי חיפה.
על אף ששתי הראשונות בטבלה הודחו כבר ברבע הגמר, וזו שסיימה שלישית נדרשה לקאמבק מפואר מ-2:0 ל-2:3, הרכב המשתתפות בפיינל פור לא באמת אמור להפתיע מישהו. אריה ליבנת מ"הארץ" הבחין כי מועדון ארבע הגדולות בישראל הפך למועדון סגור: בחמש השנים האחרונות התברגו במעמד הזה רק חמש קבוצות (הארבע שהעפילו לחצי הגמר הנוכחי, בתוספת הפועל אילת).
בישראל אוהבים לדבר על הבטן הרכה של הליגה, ועל כך שכולם מנצחים את כולם, ועל השוויוניות והתחרותיות וכו' וכד' וגו', אבל למעשה מדובר בתופעה ייחודית: לגמרים האזוריים ב-NBA הגיעו 11 מועדונים שונים מאז 2013; באיטליה ובצרפת היו עשרה שהעפילו לחצי הגמר; ביורוליג, ב-VTB, בליגה האדריאטית ובטורקיה הופיעו שמונה מועדונים; בספרד, ביוון ובגרמניה היו שבעה כאלה; בליטא שישה. ורק אצלנו, כאמור, חמישה מועדונים בלבד.
עוד בנושא:
18:45, ספורט 5: מכבי ראשון לציון מול הפועל ירושלים
21:15, ספורט 5: מכבי תל אביב מול מכבי חיפה
לפני הפיינל פור: מה אתם יודעים על שלבי ההכרעה בליגה?
מכבי תל אביב: המאזן החיובי מובטח!
באירופה ידועה מכבי תל אביב כמלכת חצאי הגמר. 12 פעמים הופיעה בפיינל פור של היורוליג לדורותיה, ורק פעמיים הפסידה את הכרטיס לגמר; בישראל, הפלא ופלא, הטריק כבר לא כל כך עובד. הצהובים הודחו בשלב הזה פעמיים בשנתיים האחרונות, וינסו להימנע הערב מהיעדרות שלישית ברציפות מהקרב על הצלחת.
אריק שיבק היה אחראי לשתי ההדחות הקודמות של מכבי: ב-2015 הוא ניצח אותה בחצי הגמר עם הפועל אילת, וב-2016 הכניע אותה באותו שלב עם מכבי ראשון לציון. הערב, בעצם עמידתו על הקווים, הוא כבר יעלה שורה בהיסטוריה - ויימלט מתואר "המאמן (הקבוע) בעל הקדנציה הקצרה ביותר בתולדות המועדון". זו תהיה רק הופעתו הרביעית בתפקיד, ובכך יעבור את דויל פאראק שאימן שלוש פעמים בעונת 1974/75; אם ינצח, ישתווה לארז אדלשטיין שהספיק לצבור רק חמש הופעות רשמיות.
דבר אחד כבר הובטח למכבי תל אביב: ניצחון או הפסד, דאבל או לא, היא תסיים את העונה הזו במאזן חיובי. כרגע עומדת הקבוצה על 36 ניצחונות מול 34 הפסדים בכל המסגרות. ואחרי כל מה שעברה, אתם יודעים, גם זה לא מובן מאליו.
מכבי חיפה: לנצח את הראשונה בטוב מ-5? גם לא באירופה
אז כן, מכבי חיפה עשתה היסטוריה בשבוע שעבר והפכה לקבוצה הראשונה שמסיימת במקום השמיני בליגה ומדיחה את זו שסיימה ראשונה. אבל עד כמה זה באמת נדיר? ובכן, ממש ממש נדיר.
בתולדות הפלייאוף היווני זה מעולם לא קרה; באיטליה התרחשה סנסציה כזו רק פעם אחת, אי אז ב-1985, כשסקבוליני פזארו גברה על באנקו רומא 1:2; גם בספרד זה קרה פעם אחת, כשאוניקאחה מלאגה הדהימה 0:2 את ריאל מדריד ב-2008; בטורקיה זה קרה פעמיים, אבל לפני שנים רבות - הראשונה ב-1984 (0:2 לאוניברסיטת איסטנבול על אזצ'יבשי) והשנייה ב-1987 (1:2 לגלאטסראיי על בשיקטאש); בצרפת זה קורה, מתברר, לא מעט - ארבע פעמים בתריסר השנים האחרונות.
אבל מה משותף לכל הניצחונות המפתיעים הללו? כולם נרשמו בסדרות של הטוב משלושה. כמעט זבנג וגמרנו; ניצחת משחק אחד בחוץ, לפני כן או אחרי כן שמרת על הבית, והשלמת את המשימה. ההישג של חיפה מרשים יותר, מכיוון שהוא נרשם בסדרה של הטוב מחמישה, לה דינמיקה שונה ומסובכת יותר.
גם לג'ון דיברתולומיאו הישג משלו. 22.5 הנקודות שקלע בסדרה מול חולוניה הן לא דבר שקורה בכל יום במחוזותינו; מדובר בממוצע הגבוה ביותר שנרשם בפלייאוף הישראלי מאז ה-24.3 של אדריאן בנקס במדי ברק נתניה לפני שש שנים. בנקס, בניגוד לכוכב העולה מרוממה, לא ניצח אפילו במשחק אחד בדרך לנתון הזה; אבל דיברתולומיאו, חשוב לציין, עוד לא סיים את הופעותיו בשלבי הגמר של העונה הנוכחית, כך שהממוצע שלו, מרשים ככל שיהיה, עדיין אינו סופי.
מכבי ראשון לציון: לא להפוך לדובדבנים
על אף היותה האלופה המכהנת, הגעתה של מכבי ראשון לציון לפיינל פור הפתיעה רבים. לא רק בגלל שהשתחלה מהמקום השביעי כדי לנצח את סגנית המוליכה מאילת, אלא גם בגלל כל מה שעברה העונה - דעיכה ביכולתו של שון דאוסון, פציעות, חילופי מאמנים, קמפיין לא מוצלח בזירה האירופית והפסדים למכביר גם בליגה.
אבל מתברר כי אין ממש רגליים לסטיגמה הגורסת שאלופות לרגע נוהגות להיעלם מהמפה מיד אחרי חגיגות הזכייה. האלופות הללו כמעט תמיד מתברגות לפחות בין ארבע הגדולות בעונה שאחרי. למעשה, היחידה שנכשלה לחלוטין לאחר ההנפה הייתה הפועל גליל עליון, שדורגה שישית בעונת 1993/94 ולא עלתה לחצי גמר הפלייאוף.
הפועל ירושלים חזרה אשתקד למעמד הגמר, בדיוק כמו מכבי חיפה ב-2014 וגלבוע/גליל ב-2011; הפועל חולון אמנם הודחה ברבע הגמר ב-2009, אבל התנחמה בזכייה בגביע המדינה; מכבי תל אביב, אלופה או לא, מעולם לא נותרה מחוץ לחצי הגמר. כך שמקומה של ראשון לציון הערב מתבקש ואף טבעי.
בגיל 36 רחוק שמוליק ברנר ניצחון אחד מהופעה בגמר האליפות, עוד לפני שהשלים עונה אחת מלאה כמאמן ראשי. גם זה, מטבע הדברים, לא קורה בכל יום; האחרון שהגיע לקרב על הצלחת בגיל צעיר יותר היה ליאור ליובין ב-2011, כשהיה בן 33.
הפועל ירושלים: 148 דקות ביתרון
"רק אירופה חשובה", ניסו אחדים להסביר איך הקבוצה שמנצחת בוולנסיה, בווילנה ובגראן קנאריה ומגיעה לחצי גמר היורוקאפ מפסידה בגן נר, מובסת באשדוד ומגרדת בקושי מאזן חיובי בליגת העל. "רוח המפקד (AKA ד"ר אורי אלון) גורסת כי לליגה אין באמת משמעות ו/או חשיבות עד מאי-יוני", טענו אחרים בביטחון, והנה, הגיע מאי, עכשיו כבר יוני, והפועל ירושלים עדיין מחפשת זהות.
אז לא, זה לא באמת קרה. ירושלים לא באמת הפסידה 16 פעמים בזירה המקומית רק כי זה פחות חשוב ופחות אכפת לה. היא הפסידה כל כך הרבה, והייתה רחוקה סל אחד מהדחה מביכה ברבע הגמר, כי היא פחות טובה ומתאימה לליגה. פחות עמוקה. פחות ישראלית. פחות מחוברת.
ירושלים הקיזה דם בדרך לפיינל פור, והפכה לקבוצה השלישית בתולדות הפלייאוף העליון בישראל שהופכת פיגור 2:0 לניצחון 2:3. אבל מתברר שהסדרה מול עירוני נהריה לא באמת הייתה צמודה וצפופה כפי שזה נדמה. הקורא יניב אלוס הציב בפנינו אתגר, ואנחנו נענינו.
ירושלים הוליכה ב-79 אחוזים מהזמן במהלך חמשת המשחקים ברבע הגמר (147 דקות ו-44 שניות), לעומת 21 אחוזים בלבד שבהם צעדה נהריה ביתרון (38 דקות ו-23 שניות בלבד). היו עוד 13 דקות ו-53 שניות שבהן נרשם שוויון, והן לא נכנסו לספירה.