פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        היה זה הרע בזמנים: על המשחק העצוב בקריירה של נובאק דג'וקוביץ'

        הסרבי נראה אומלל, חסר אונים ומסכן מול דומיניק תים, שפשוט מעך אותו והבהיר שהדרך של נולה ליציאה ממשבר עדיין ארוכה. כדי שהסוף לא יתקרב בצעדי ענק, דג'וקוביץ' כנראה צריך שינוי קיצוני

        נובאק דג'וקוביץ' טניסאי סרבי (רויטרס)
        כך זה נראה. דג'וקוביץ' (צילום: רויטרס)

        "היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים; היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות; היה זה תור האמונה, היה זה תואר הספקנות; היו אלה ימים של אור, היו אלה ימים אפלים; היה זה אביב התקווה, היה זו חורפו של ייאוש; הכול היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי". כך פתח צ'רלס דיקנס את הרומן "בין שתי ערים" אי שם ב-1859.

        עוד בנושא:
        נובאק דג'וקוביץ' הובס מול דומיניק תים
        אוסטפנקו ניצחה את ווזניאקי ועלתה לחצי הגמר
        לכתבה על דג'וקוביץ' לפני תחילת רולאן גארוס

        נדמה שהדברים האלה, שנכתבו לפני 158 שנה, כוונו במיוחד אל נובאק דג'וקוביץ'. הטניסאי הסרבי, שב-5 ביוני 2016 זכה ברולאן גארוס הראשון בקריירה שלו ובתואר הגרנד סלאם הרביעי ברציפות, חווה השנה את אחד ההפסדים המשפילים והקשים בקריירה המפוארת שלו. ממש מהטוב בזמנים לרע שבהם ומאביב התקווה לחורפו של ייאוש. לא היה מצב מכוער, אומלל ומעציב בקריירה של דג'וקוביץ' כמו זה שבאותה מערכה שלישית, בה זכה ב-8 נקודות בלבד, מול דומיניק תים, ששייט ל-6:7 (5), 2:6, 0:6. פעם ראשונה מאז אליפות ארצות הברית ב-2005 שדג'וקוביץ' חוטף בייגל במערכה בטורניר גרנד סלאם. אז הוא היה ילד בן 18.

        נובאק דג'וקוביץ' טניסאי סרבי (שמאל) עם מאמנו אנדרה אגאסי (רויטרס)
        לא בטוח מה מידת המחויבות שאגאסי יכול לספק לו עכשיו (צילום: רויטרס)

        כנראה שדג'וקוביץ' לא יודע, אבל בחוקי הטניס יש סעיף שאוסר על חוסר מאמץ ו"זריקה" של משחק. זה תקף גם למשחקון או מערכה. במוקדמות ווימבלדון 2015 דן אוואנס היה אמור להיקנס ב-13 אלף ליש"ט על חוסר מאמץ במערכה השנייה מול מתיאס באכינגר, בה הפסיד 6:0 במשחק בו ניצח, אבל בסופו של דבר הוחלט לוותר לו. כדי לקבל קנס כבד כל כך, צריך לקבל אזהרה על חוסר מאמץ במהלך המשחק ואין אף שופט בעולם שייתן אזהרה כזו לדג'וקוביץ'. כמו שזה נראה, יכול מאוד להיות שנולה היה מעדיף גם קנס של מיליון דולר רק כדי לא לעמוד שם על המגרש ב-20 הדקות הארוכות בחייו, ב-6:0 המביש הזה.

        עוד לפני הטורניר נכתב כאן שהבעיה המרכזית של דג'וקוביץ' היא בראש. לכן שהוא ניסה לשנות את זה על ידי רענון של כל הסביבה שלו, מביגוד וספונסרים, דרך הצוות סביבו וכן הלאה. עכשיו ברור לגמרי שהבעיה היא גם בראש, אבל גם מקצועית. הנפש משפיעה על הגוף וחוזר חלילה ואצל דג'וקוביץ' זה בא לידי ביטוי היטב. נכון ליוני 2017 הוא פשוט לא טוב מספיק. דומיניק תים כרגע משחק טניס הרבה יותר טוב ובעיקר בטוח בעצמו מזה של דג'וקוביץ' ולאורך כל המשחק, גם במערכה הראשונה הצמודה, הייתה באוויר תחושה שהאוסטרי שולט בעניינים. ברור שמה שקרה במערכה השנייה ובעיקר בשלישית זה כבר הרבה יותר מנטאלי כי דג'וקוביץ' לא אמור לקבל בראש 6:2, 6:0 משחקן שרק לפני כמה שבועות הפסיד לו 6:1, 6:0 בחצי הגמר ברומא.

        דג'וקוביץ', שתמיד היה אחד הלוחמים הגדולים בסבב, תמיד שידר שפת גוף חיובית ולוחמנית, נראה כמו שבר כלי, חסר אונים ובעיקר לוזר מאוד. לא היה נראה שבאמת אכפת או משנה לו מה קורה, הוא רק רצה לרדת מהמגרש כמה שיותר מהר. זה היה משהו שהזכיר טניסאים כמו ברנרד טומיץ' או ניק קיריוס, כאלה שלפעמים מאבדים את החשק לשחק טניס, ולא כמו גישה של אחד הטניסאים הגדולים בהיסטוריה של המשחק ולבטח אחד המתחרים הקשוחים ביותר שהיו. תמיד עדיף לראות שחקן שובר את המחבט או מקלל את עצמו ואת כל העולם מאשר אחד שמתנהל בחוסר חשק מופגן כזה. לא בכדי אמר ג'ון מקנרו, שפרשן את המשחק ביורוספורט אמר בשידור: "זה נראה כאילו הוא לא רוצה להיות במגרש, אני מתקשה להאמין שאני צופה בדבר הזה במשחק כל כך גדול וחשוב. גם מאטס וילאנדר וגם אני יכולים לדבר מניסיון ולומר שברגע שאתה מאבד את העליונות ואתה חושב שהכול יילך לך בכל זאת, אף אחד מאיתנו לא השיג את הניצוץ בחזרה".

        נובאק דג'וקוביץ' טניסאי סרבי (רויטרס)
        שפת גוף אומללה, חסרת אונים. דג'וקוביץ' (צילום: רויטרס)

        כרגע דג'וקוביץ' נראה אבוד, חסר דרך וכיוון. מדהים לומר את זה על טניסאי שזכה ב-12 תארי גרנד סלאם, אבל זאת האמת כרגע. החיבור עם המחבק והגורו פפה אימאז לא באמת יעזור לו, גם השידוך עם אנדרה אגאסי נראה לא מספיק יעיל כרגע, בעיקר כי האמריקאי לא באמת יכול להיכנס למחויבות כזו בינתיים בשל שלל עיסוקיו ולא נכח בשני המשחקים האחרונים בטורניר. בוריס בקר, שאימן את דג'וקוביץ' בעבר בהצלחות גדולות, כבר אמר: "נובאק דג'וקוביץ' צריך להתחיל מחדש. הוא התחיל לעבוד עם אנדרה אגאסי - סופר מאמן חדש. אבל אגאסי נעדר מהשבוע השני כשדג'וקוביץ' היה זקוק לו יותר מכל. הוא צריך למצוא מאמן שיהיה איתו בסבב כל השנה.

        "היו שיחות עם כל מאמנים שילוו אותו, אבל זה צריך לקרות במהרה ולא בזמן ווימבלדון כי דג'וקוביץ' צריך לנצל את השבועות שנותרו עד ווימבלדון. אני חושב שנובאק הבין במהלך המערכה השנייה שהמשחק ההגנתי והפאסיבי שלו לא מוביל לשום הצלחה והיה צריך לשנות את הטקטיקה שלו כדי להצליח ולשחק התקפי יותר, ואז הוא התחיל להחליף טילים מאחורה עם תים שהיה מעולה. תים היה כמו מתאגרף שחטף אגרוף, אבל לחם בחזרה. אני חושב שזה שבר את המשחק של דג'וקוביץ' ובמערכה השלישית לא היה לו שום סיכוי להתמודד מול תים והוא גם הבין את זה".

        הבעיה הכי גדולה של דג'וקוביץ' היא שאין לו כבר שום עוגן להיאחז בו, אפילו החבטה הכי טובה ויציבה שלו - הבקהנד - נראית פתאום רע ובגמר רומא נגד סשה זברב היו לו 20 שגיאות לא מחויבות מהצד הזה. ברגעים מלחיצים ונואשים אתה תמיד ברוח ומסתמך על הדבר החזק שלך. לדג'וקוביץ' אין כזה כרגע וכך בדיוק זה נראה. הוא תלוי באוויר ולא ממש יודע מה לעשות ולאן ללכת כשהמצב מסתבך. אין לו תכנית חלופית או תכנית בכלל.

        טניסאי אוסטרי דומיניק תים (רויטרס)
        הראשון שלוקח לדג'וקוביץ' מערכה על האפס בגרנד סלאם מאז 2005. תים (צילום: רויטרס)

        הקריסה האיומה של דג'וקוביץ' היא הוכחה נוספת לכך שהסטטיסטיקה הכללית לא באמת חשובה בספורט, בטח לא בטניס כשהכול נוגע ונסוב סביב אדם אחד. צריך להתחשב גם במבנה הנפשי של האדם, ברגשות שלו ובעוד אלף ואחד גורמים שאי אפשר לקחת בחשבון. רק לפני שנה היה נראה שנולה יגיע לזכייה ב-16-15 תארי גרנד סלאם בסוף רולאן גארוס הנוכחי וברגע הנוכחי קשה לראות אותו זוכה אפילו בתואר ה-13 שלו. עולם הטניס לא עוצר ולא מפסיק ואף אחד לא מחכה לסרבי, כולם הולכים ומשתפרים, משתכללים ומרימים את הרמה שלהם כל הזמן. לזכות בגרנד סלאם רק יילך וייעשה קשה יותר מבחינת נולה. מצד שני, כשרואים את פדרר והפריחה שלו בתחילת השנה, מה אפשר עוד להוסיף?

        כשאין פתרון אחר, ולמרות שהוא רק בן 30, אולי הגיע הזמן של דג'וקוביץ' לצאת למנוחה קצרה. לא פרישה או משהו בסגנון, אלא יציאה לפגרה, אולי לוותר על המשך השנה ולחזור חזק יותר ועם אנרגיות מחודשות ל-2018. די ברור שהפתרון לבעיה שלו יכול לבוא רק מעצמו ולא מאיזשהו גורם חיצוני כמו מאמן או משהו בסגנון. כשאתה ברוטינה של טורניר בכל שבוע או שבועיים, קשה לחשוב על הדברים בצורה ברורה וצלולה ותמיד אתה נשאר בתוך לופ שמסיח את דעתך. לפעמים טוב יותר להסתכל על הדברים מהצד ובדעה צלולה, לקבל מחדש תיאבון ואז לחזור לחיים. נכון שקשה לעשות את זה. יש התחייבויות לספונסרים, לקהל, לתחרויות ולעוד מיליון ואחד גורמים, אבל לפעמים צריך לשלם מחיר כבד כדי לחזור לעשות את מה שאתה אוהב בצורה הכי טובה.

        גם הוא בעצמו אמר אחרי התבוסה הקשה במסיבת העיתונאים: "סמכו עליי, אני חושב על הרבה דברים, במיוחד בחודשים האחרונים. אני מנסה להבין מה הכי טוב בשבילי עכשיו. כמובן שזו לא החלטה קלה בשבילי, אבל אראה איך אני מרגיש אחרי הטורניר הזה ואחליט מה אני עושה הלאה". או כמו שסגר דיקנס את "בין שתי ערים" עם המילים הבלתי נשכחות: "טוב דבר זה שאני הולך לעשות מכל דבר שעשיתי עד כה; טובה המנוחה שאני הולך אליה מכל מנוחה שידעתי עד כה".

        נובאק דג'וקוביץ' טניסאי סרבי (רויטרס)
        זה הזמן למנוחה? דג'וקוביץ' (צילום: רויטרס)