"תן לי להירגע קצת, כי אני נהיה אמוציונלי", ביקש טרנס קינזי.
הפורוורד עמד במסדרון הצר שמחבר בין הפרקט לחניון. הגוף קעקועים א-לה מייקל סקופליד רק בלי הקטע של לברוח מהכלא, סביב ראשו אוזניות, ואת המוסיקה שיוצאת מהמכשיר היה אפשר לשמוע בקלות גם בזמן השיחה בינינו. להגנתו של קינזי, והגנה יש לו, ועוד איך, ייאמר שהוא לא התבלבל וידע לחלק קשב בין הראיון למנגינה.
קבוצה פצועה, ירושלים. עייפה מתלאות העונה והסדרה. ברבע השני יותם הלפרין חטף עיסוי בצוואר, ליאור אליהו טופל בגב, אמארה סטודמאייר רק חזר לכשירות. אבל תשומת הלב הלכה לקינזי. במהלך רוב דקות המחצית הראשונה הוא ישב בחוץ ללא חולצה כשלמותניו רצועה שחורה שנראתה כמו חגורת אליפות של ה-WWE. "זה כדי לשמור את המקום חם", ניסה לגמד, "רק כדי להישאר חם". אבל הוא לא ישב על הספסל כי היה פצוע; זה היה בעיקר בגלל שתי עבירות שספג. דקות לאחר מכן, כשלא קיבל את האות להיכנס מהמאמן סימונה פיאניג'אני, נשכב על הרצפה ועבר טיפול אנושי ממעסה הקבוצה, של מריחות ומתיחות. לקינוח לבש שתי שכבות, ועליהן החגורה, ולראשו מגבת שחורה. הוא נשען וצפה במשחק באי נוחות, וזה לא היה הגב שהציק לו. זה היה מה שקרה על הפרקט ברבע השני.
בשלב הזה סקוטי הופסון החל לבעור. כשקינזי נדבק אליו ברבע הראשון הוא קלע סל שדה אחד וכמה זריקות עונשין, אבל כשהפורוורד של ירושלים התעסק בענייני בריאות וספא הכוכב של נהריה השתולל על הפרקט. הוא קלע סל שדה, וכשירושלים מצאה יתרון בן 9 נקודות החל השואו. איגור נסטרנקו הנהדר (12 נקודות ב-100% מהשדה) התחפר, ג'רום דייסון בא לעזור וסקוטי העניש עם שלשה פנויה; זמן קצר לאחר מכן הופסון לקח את דייסון לבד, ותפר עליו שלשה נוספת. קינזי התגרד מעצבים, והעיר לחברו לקבוצה. דקה לאחר מכן דרווין קיצ'ן חדר לסל, דייסון שוב עזב את הטאלנט ובא לעזור, ושוב - הופסון מעבר לקשת. צ'אקה.
קינזי לא הצליח לשלוט בעצמו, הוריד את המגבת השחורה מהראש וזרק אותה לתוך היציע. הוא רתח.
הרבה זמן עבר מהישמע הבאזר ששלח את ירושלים ואת נהריה למשחק חמישי ומכריע, ואוהדי החוץ עדיין הורגשו - ביציע ובמרפסות האולם בעין שרה. וכששאלתי על הנעשה במחצית הראשונה קינזי עדיין היה נסער, וביקש להירגע לפני שיתחיל לדבר, ואחרי שלוש שניות התחיל לדבר.
"היו לי שתי עבירות, והמאמן הוציא אותי", תיאר. "צרחתי עליו בגלל זה - להם היה את סקוטי, וגם לו היו שתי עבירות והם לא הוציאו אותו, אז אל תוציא אותי בגלל שתי עבירות. הופסון התחמם ולא אהבתי את זה. אחת המשימות המרכזיות שלי זה למנוע ממנו להיכנס לקצב, והוא להט במחצית הראשונה, וזה רק בגלל שהייתי על הספסל".
כששאלתי את פיאניג'אני על כך הוא היה שלם עם ההחלטה. "אמרתי לו שלא רציתי שהוא יסתכן בעבירה שלישית", סיפר האיטלקי בחדר התקשורת. "אמרתי לו שבמחצית השנייה הוא יהיה איש המפתח שלנו". ואז פיאניג'אני המרוצה דפק חיוך של 'צדקתי, הא?'.
עוד בנושא:
ליגת העל: הפועל ירושלים ניצחה 72:74 בנהריה וכפתה משחק 5
פיאניג'אני: "הגיע לנו לנצח", אלפסי: "השופטים שרקו שריקה פחדנית"
דיווח: "מילאנו תציע לסימונה פיאניג'אני חוזה לשלוש עונות"
כי ברבע השלישי קינזי כבר הוריד את חגורת האליפות ואת המגבת והרס את הופסון. הכוכב הנהרייני שלהט בזמן שטרנס היה בחוץ, נראה נעדר קצב לאחר שהשומר חזר. הוא החטיא שתי שלשות, ועוד זריקה ל-2, ואמנם מסר ארבעה אסיסטים ברבע הזה אבל לא הרשית אף סל שדה. הוא עשה נקודה בודדת מהקו, וגם היא בזמן שהתלונן על פלאשים מהטריבונה שמאחורי הסל. אגב, לאחר שהשוטרים הגיעו כדי להשגיח, הופסון החטיא את השנייה.
איך עשית את זה, שאלתי את קינזי. "אני מרגיש שאני יודע מה הוא רוצה לעשות", ענה בביטחון, "ורק צריך להקשות עליו בכל זריקה, לא לבוא לעזור, להישאר דרוך".
אבל ברבע השלישי הזה קינזי לא התרכז רק בשיתוק. הוא גם תפר שלוש שלשות ו-14 נקודות. וכל זה עם גב מציק. "לא חשבתי על הכאב", אמר, "התרכזתי בהגנה וכשהיתה לי הזדמנות לזרוק, זרקתי". ב-100% מהשדה, לא רע בכלל. "תודה לאל על כל זה", אמר.
קינזי לא היה ה"מיובש" היחיד שאחראי לניצחון הירושלמי שכפה 2-2 בסדרת רבע גמר הפלייאוף. בר טימור, שסופסל לאורך רוב שלבי המחצית השנייה, נזרק למערכה לקראת הסיום, כשפיאנג'יאני עבר לחמישייה עתירת מיובשים (כולל אמארה סטודמאייר, שקיבל רק 12 דקות ולקראת הסוף העלה את הירושלמים ל-72-73 עם 2 מ-2 מהקו, יתרון שנשמר עד לסיום). הגארד הישראלי לא היה במשחק ואף החטיא שתי זריקות קלאץ', אבל ההגנה שלו השאירה את ירושלים במרוץ האליפות. חמש שניות לסיום, במצב של נקודה לאדומים, הוא גרם לשולדבראנד לאבד כדור, ודייסון והוא מנעו מקיצ'ן לעשות את מה שהופסון עשה במשחק מספר 1, על הבאזר.
"בר וג'רום", התלהב קינזי מחבריו, "אלו היו שני המהלכים ההגנתיים הכי גדולים של העונה שלנו". אוהדי נהריה המתוסכלים תהו בסיום מדוע הכדור האחרון לא הלך להופסון. אבל אחרי מה שקינזי עשה לו במחצית השנייה - 0 סלי שדה - אל תהיו בטוחים שהתוצאה היתה אחרת.
עד כמה פחדת מהדחה? שאלתי. "זו לרגע לא היתה אופציה", ענה.
כשהמעודדות של נהריה החליפו תלבושת לשחור-כתום ההפרש היה כבר 13 וזה היה נראה גמור. ועדיין, כמו שנהריה סגרה תשע ברבע השני, וכמו שהיא סגרה 20+ במשחק 1, וכמו שהיא חזרה במשחק 3, גם היתרון הזה נמחק כלא היה. וזו המחלה הגדולה ביותר של ירושלים העונה: החבר'ה לא יודעים להרוג משחק.
"הובלנו ושלטנו ברוב שלבי המשחק", "הם מיד זרקו שלשה ואנחנו החמצנו", "נכנסו להם פוקסים", "ברקוביץ' קלע מ-10 מטר". אלו היו המשפטים של פיאניג'אני כשנדרש להסביר את הסוגיה, ונכון, ירושלים אכן הובילה ביותר מ-37 דקות של משחק, אבל אלו תירוצים ספציפיים לבעיה כללית. גם הוא יודע. "אנחנו מדברים על זה הרבה", הודה. "חטפנו שיעור במשחק 1, אנחנו צריכים להיות מוכנים מנטלית ל-40 דקות. הפעם לפחות לא נכנסנו לפאניקה".
"שוב לא הצלחנו לגמור את המשחק, כמו שקורה לנו הרבה פעמים", סיכם הלפרין. "שמע, לא נשארו לנו עוד הרבה משחקים. יכול להיות שנשאר אחד, יכול להיות שנשארו שלושה. אנחנו צריכים כבר לדעת איך לגמור משחקים. אנחנו שולטים במשחק, מגיעים לתוצאה טובה ונותנים לקבוצה השנייה לחזור. אם ניתן להם לחזור עוד פעם בארנה
".
"אנחנו משחקים נגד קבוצה נהדרת ומאומנת מאוד", החמיא קינזי על סגירת פער ה-13. נהריה אכן מוציאה מעצמה מעל ומעבר, והאווירה אתמול בעין שרה היתה נהדרת והזכירה את ימי נעמן. "התחלנו לנצח את עצמנו ועשינו טעויות. יהיה משחק מעניין בחמישי".
ירושלים תגיע אליו עם כל הלחץ המוצדק על הכתפיים, ועם מוניטין של מאבדת הפרשים סדרתית. למזלה, בסדרה היא לא הובילה לרגע אחד. מ-2-0 וסכנת הדחה חזרה ל-2-2 ומשחק מכריע בארנה שלה. אין יתרון לאבד, יש פיינל פור להרוויח. טו דאון, וואן טו גו.
orenjos@walla.co.il