כבוד הנשיא, דיוויד בלאט: כך מכבי תל אביב תחזור לגדולה עם המאמן

בווידאו: תקציר המשחק האחרון של מכבי תל אביב

בחודשים האחרונים, שבהם קיבע איינראס בגאצקיס את מעמדו המפוקפק כגרוע במאמני מכבי תל אביב בכל הזמנים (תוך שהוא מוחק בכישרון מדפי ההיסטוריה את יעקב אדלר), תהו בינם לבין עצמם אנשי כדורסל שונים – ספק בצחוק, ספק ברצינות – אם דייויד בלאט החדיר למועדון העבר שלו סוס טרויאני. בלאט המליץ בחום, לפי הדיווחים, על מי שהיה עוזרו בדרושפאקה וגם הסכים, בצעד אבירי לכאורה, לוותר על שירותיו בשיא עונה תחרותית ולחוצה ביורוליג ובליגה הטורקית. ספק אם איש כדורסל ותיק וחד חושים כמותו לא הבחין בתכונותיו הבעייתיות של הלטבי – אופי לחוץ, חוסר החלטיות וסתם מה שמסתמן כמידע צנוע בהיקפיו ברזי האימון. ובכל זאת הוא נתן מילה טובה. האם עשה זאת בידיעה או בהערכה שבגאצקיס יתפרק, אולי כי בתת מודע עדיין יש בלבו על היחס של המועדון אליו בעונתו האחרונה, שהחלה באיומי פיטורים אחרי ההפסד בנס ציונה והסתיימה בגביע אירופה, או שלחלופין סתם לא היה לו נעים ללכלך על אדם קרוב? סביר להניח שלעולם לא נדע.

עם זאת, העובדה שרבים מעזים להעלות את האפשרות שבבלאט מפעם יצר נקמה בצהובים מוכיחה שכדי לחזור לישראל יהיה עליו לצלוח לא רק גשר כלכלי. בלאט עזב את מכבי מצולק, זכר להנהלה שהתעמרה בו, לסקאוט שהנחית לו שחקנים מעל הראש, להדלפות בלתי פוסקות לתקשורת מאחורי גבו. אחד משני הגורמים העיקריים בהחזרתה של מכבי לשורה הראשונה של הכדורסל האירופי מאז שנת 2000, יחד עם פיני גרשון, סבל במשך השנים בצהוב מחוסר הערכה, קטנוניות והיעדר פירגון. לא מהתקשורת (כן, אני זוכר את הטור שכתבתי על בלאט כשאימן בקליבלנד. תנו בטוקבקים!), אלא מהבוסים שלו. רק שכעת, בניגוד לעבר, בלאט עשוי לחזור למכבי מעמדה של כוח. הקבוצה מרוסקת, המותג על הרצפה, האוהדים מתרחקים ועונה נוספת של כישלון עלולה להביא לפירוק מוחלט של נכס לאומי בדימוס.

עוד בנושא:

ג'רמי פארגו צייץ במפתיע: "דיוויד בלאט חוזר למכבי תל אביב"
בגאצקיס: "מאז שמוניתי למאמן מכבי תל אביב סבלתי מנדודי שינה"
ננו גינזבורג בראיון: "מאמנים אירופאים לא יכולים להצליח בישראל"

בלאט, לעומת זאת, הוא המאמן האירופי היחיד שאימן ב-NBA וימצא עבודה במקום איכותי כלשהו ביבשת גם בלי להכניס את ראשו הבריא למיטה הצהובה החולנית. יתרה מכך, בלאט הוא המניה הבטוחה היחידה בשוק המאמנים, לפחות בכל הנוגע לציפיות הכמעט בלתי אפשריות של מכבי: אף מאמן ישראלי אחר לא נשקל ברצינות; שרונאס יאסיקביצ'וס מצטייר כמאמן מוכשר, אך אין לדעת איך יגיב לסיר הלחץ במנורה-מבטחים; אנדרה טרינקיירי הוא מאמן פנטסטי, אך גם הוא ייאלץ לקפוץ מהחממה של באמברג לאחד המועדונים המאתגרים בעולם. בלאט הוא היחיד שיידע לשחות בביצה העכורה הזאת.

הסיטואציה הזאת היא הזדמנות. בלאט יכול לדרוש ממכבי לא רק שכר גבוה, שלו הוא ראוי, אלא גם תנאי עבודה הולמים. בעולם מושלם, כך אמור להיראות מסמך ההבנות שעליו ידרוש בלאט מראשי מכבי תל אביב לחתום קודם לחזרתו האפשרית לקבוצה. המכתב הזה הוא כתב הכניעה של מכבי תל אביב לבלאט – אבל הוא עשוי להתגלות כסיכוי האחרון להצלתה:

1. חוזה לחמש שנים, בלי יכולת לסיימו מוקדם יותר ללא תשלום מלוא שוויו למאמן. גם במקרה של מכירת הקבוצה, יהיו חייבים הבעלים החדשים לכבד את החוזה עם המאמן. למה? כי כל מאמני הפיינל פור העונה עובדים בקבוצתם לפחות שלוש עונות; כי בעידן הנוכחי בכדורסל האירופי, שבו תחלופת השחקנים כה גבוהה, יציבות בעמדת המאמן חשובה עוד יותר מאשר בעבר; כי עם חוזה לטווח ארוך, למאמן יהיה אינטרס לבנות תשתית לשנים ארוכות ולא יבנה קבוצה לשנה, שתתפזר לכל רוח אחרי הצלחה אפשרית; כי בלאט הוא מאמן מעמיק, של תהליכים ארוכי טווח והרגלים שקשה להטמיע, והוא זקוק לזמן; כי בינינו, מכבי ממילא לא יכולה להביא מאמן טוב יותר במקומו ולא נראה שיקום לו יורש ראוי גם בעתיד הקרוב. גם אם יפסיד עוד פעם לנס ציונה.

2. בלאט לא יהיה רק מאמן הקבוצה, אלא גם הסמכות המקצועית העליונה. אם תרצו, הוא יהיה נשיא המועדון, לפחות הנשיא המקצועי. זהו ככל הנראה הסעיף המשמעותי ביותר. אם לראשי הקבוצה דחוף למצוא תפקיד לניקולה וויצ'יץ' או אבי אבן, השניים יכולים להיות אחראים על הקשר עם הקהילה או לנהל את עמוד הפייסבוק של המחלקה. בלאט יהיה היחיד שיקבע מי יהיו עוזרי המאמן (ארז אדלשטיין, לדוגמה, לא החליט מי יהיו העוזרים שלו), מי ינהל את מערך הסקאוטינג, מי יעקוב אחרי היריבות ואיך ייראה סגל הקבוצה.

במילים אחרות, בלאט יקבל סמכות שמקבילה לזו של גרג פופוביץ' בסן אנטוניו או של סטן ואן גנדי בדטרויט. לחברי ההנהלה לא תהיה כל נגיעה להחלטות מקצועיות. הם יעודכנו מפעם לפעם בפגישות שייקבעו מראש, אבל הריטואל של ישיבות חירום מתוקשרות בעקבות כל הפסד שני ייפסק. בלאט עשה מספיק בכדורסל האירופי כדי שאפשר יהיה לסמוך עליו לקבל את ההחלטות הנכונות. גם אם יטעה – והוא יטעה – חשוב יותר שיהיה לו שקט וביטחון לתקן מאשר שוט של שליטה והשפעה של בעלים מלמעלה, האחראים להיסטריה המסורתית של המועדון שהפכה בשנים האחרונות לפתטית והרסנית.

ג'נרל מנג'ר הוא פונקציה הכרחית, אבל במקרה של בלאט אין כל סיבה שהמאמן לא יישא בשני התארים. מעבר לכך, במציאות הישראלית המיוזעת, הסיכוי שהמנהל המקצועי והמאמן ידברו בקול אחד שואף לאפס, והשילוב ביניהם עלול להוביל לחיכוכים מיותרים ולמתח ממאיר.

3. בעלי הקבוצה לא יישבו על הספסל. כן, זה כולל אותך, שמעון מזרחי. הם יכולים למצוא להם מקום נחמד ביציע, ולהגיע לאימונים מפעם לפעם. גם חדר ההלבשה יתרוקן מהבעלים, ויהיה המקדש של המאמן ושחקניו, כפי שהוא אמור להיות בקבוצה מקצוענית. שיחות מוטיבציה? בלאט מתמחה בהן. גערות אחרי הפסד? גם בזה הישראלי-אמריקאי שולט. כל מה שהבעלים יעשו הוא לנקוב במספר בתחילת העונה שעמו יכול בלאט לעבוד כתקציב השחקנים והצוות המקצועי. השאר יהיה נתון בידיו. במקביל, הם יוכלו להחליט בנושאים שבהם הם מבינים יותר, ככל הנראה, כמו מלחמות על אופי הענף במנהלת הליגה, תקשורת, שיווק, ספונסרים או שיעורי פיתוח קול לכרוז שי סידי. וכן, הדברים נוגעים גם לכם, בני הדור הצעיר שחושבים שהם מבינים בכדורסל.

4. תום עידן הקונספציות. לא עוד דרישות בקיץ לסגנון משחק חדש, מהיר יותר או איטי יותר. בלי תביעות לאוריינטציה ישראלית. בלי ניסיונות לרצות את המנויים או את העיתונאים. גם בין עונה לעונה, ההנהלה תקבל דיווח מהמאמן, אבל תסמוך באופן מלא עליו ועל החלטותיו. תם העידן הדמוקרטי. מכבי תל אביב צריכה למסור עצמה מרצון לדיקטטור, אבל דיקטטור נאור.

5. בכל אירופה כבר מתחילים להיערך לעונה הבאה. צסק"א רק הפסידה בפיינל פור, וכבר קרובה להחתים את וויל קלייבורן. אם מכבי לא תחליט לאן מועדות פניה כבר בימים הקרובים, עוד עונה עלולה לרדת לטימיון. כוחה של ההצעה יפה לשבוע הקרוב. וזיכרו: בלאט יסתדר היטב גם בלי מכבי. לא בטוח שמכבי תסתדר בלי בלאט.