כאשר באמצע הרבע השני השדרנים מתחילים לדבר על הקינוחים שהם אכלו במסעדה יום לפני, אתה יודע שהמשחק גמור. בדרך כלל ג'ף ואן גנדי לא מוצא זמן לדבר על הבראוניז שלו במהלך גמר אזורי, אבל המשחק השני בין הספרס לווריורס לא היה משחק רגיל. הוא היה משחק שחסה בצל ההיעדרות של קוואי לאונרד.
כולנו ראינו את ההבדל האסטרונומי במשחק 1 כאשר לאונרד היה על המגרש ומחוצה לו, והנתונים הללו לא השתנו במשחק השני. הרבה פעמים קבוצות שמשחקות ללא השחקן הכי טוב שלהן, בין אם הוא פצוע או על הספסל, נראות כמו ילד שאיבד את אמא שלו בקניון. ראינו את זה עם אוקלהומה סיטי ועם וושינגטון בפלייאוף הזה, אבל לראות את זה קורה אצל הספרס זה באמת מפתיע. חוץ מכמה גולים של ג'ונתן סימונס, הספרס נראו המומים ללא לאונרד, וגולדן סטייט לא ממש ריחמה עליהם.
עוד בנושא:
גולדן סטייט הביסה את סן אנטוניו 100:136 ועלתה ל-0:2 בגמר המערב
פופוביץ' האשים את שחקני הספרס בתבוסה, מייק בראון כמעט נעצר
לפחות היריבות גדולה: לקראת פתיחת גמר המזרח בין בוסטון לקליבלנד
בוסטון זכתה בלוטרי ותבחר 1 בדראפט ה-NBA, הלייקרס במקום ה-2
הווריירס לא פיגרו לשנייה במשחק הזה וניצחו בכל הרבעים בדרך לכמות הנקודות הגדולה ביותר שגרג פופוביץ' ספג במשחק פלייאוף. הם עשו את זה דרך שמירה על פשטות. אחת הסיבות שהווריירס הסתבכו במחצית הראשונה של המשחק הראשון היא שהם ניסו לשחק יפה מדי. הם ניסו להביא את הכדור לשחקנים שלהם אחרי יציאה מחסימות תוך כדי תנועה ומנגד, זנחו את הפיק-אנד-רול (רק ארבעה מהלכים של פיק-אנד-רול במחצית הראשונה של משחק 1). בפלייאוף, כשהמשרוקית של השופטים קצת יותר עמידה למגע, הרבה יותר קשה לקליי תומפסון וסטף קרי וקווין דוראנט להשיג את אור היום שהם התרגלו לקבל בעונה הרגילה כשהם יצאו מחסימה, בדרך כלל נעה, של זאזה פאצ'וליה או ג'בייל מגי, וזה הוביל ללא מעט איבודי כדור ולהשתלטות של הספרס על המשחק.
בחצי הראשון של משחק 1 גולדן היתה כמו שחקן טניס שמנסה להשיג אייס מושלם ויפהפה, בדיוק על הקו. בחצי השני היא הבינה שהיא יכולה פשוט לתת סרב לבק-הנד של היריבה שלה ולשבור אותה כל פעם. בחצי השני של המשחק הראשון סגנית האלופה חזרה למה שעובד. היא תקפה את פאו גאסול בתחילת הרבע השלישי, ניצלה את המיס-מאצ' שלו מול כל שחקן שהוא לא פאצ'וליה וחזרה לדברים הפשוטים שעובדים. בתחילת המשחק השני הם עשו זאת שוב. הם סימנו את גאסול בהגנה והשיגו סלים קלים של דוראנט ופאצ'וליה כשהם תוקפים את הרגליים האיטיות של הספרדי בהגנה. לאחר מכן דריימונד גרין קלע שתי שלשות וגם ההגנה של הספרס הייתה פחות עוקצנית כלפי שחקנים שיצאו מחסימות, בניגוד למשחק הראשון.
נדיר לראות את ההגנה של הספרס חווה קצרים בתקשורת ומפספסת משימות בהגנה. הלילה היה אחד המשחקים הנדירים הללו. בהתקפה הספרס לא ממש מצאו את הידיים ואת הרגליים שלהם ולכן ניסו להיאחז ביתרונות היחסיים שלהם והסתערו על ריבאונד ההתקפה. הם הורידו 22 ריבאונדים בהתקפה (כמעט 40% מהריבאונדים מתחת לסל של הווריירס), אבל לרוב הם לא הצליחו לתרגם את הריבאונדים האלה לנקודות (15 נקודות מהזדמנות שנייה בלבד) וכאשר הם לא לקחו את הריבאונד, קרי, דוראנט וחבריהם שרפו את הפרקט בדרך לנקודות קלות במתפרצות. כשההגנה שלהם לא בשיאה והם מאפשרים למכונה של הווריירס לרוץ ולהיכנס לקצב (23 אסיסטים במחצית הראשונה, שיא פרנצ'ייז), הספרס פשוט לא יכולים לנצח, בטח בלי קוואי וכשלמרקוס אולדריג' חווה פלאשבקים מתחילת הסדרה מול יוסטון (8 נקודות ב-4 מ-11 מהשדה).
מתחת לרדאר
בלי קוואי הסדרה הזו גמורה, זה די ברור לכולם. התלות של הספרס בלאונרד הפתיעה אפילו את פופוביץ', שאמר אחרי המשחק שהוא לא חושב שהשחקנים שלו האמינו ביכולת שלהם ללא קוואי. עכשיו לספרס יש שלושה ימי מנוחה עד המשחק הבא בסן אנטוניו וכל טקסס מקווה שהקרסול הדואב של לאונרד יחלים עד אז, אבל כדאי לחזור לאירוע דומה מההיסטוריה של סן אנטוניו כדי להבין את הלך הרוח של הפרנצ'ייז הזה. בעונת 1999/2000 טים דאנקן, ה-MVP של הגמר מהעונה שקדמה לכך, נפצע בשבוע האחרון של העונה הרגילה עם קרע חלקי במיניסקוס.
הספרס רצו לזכות בתואר שני ברציפות וגרג פופוביץ' היה צריך להחליט האם הוא משחק עם דאנקן בפלייאוף ורודף בכל הכוח אחרי הבק-טו-בק, או שאולי הוא יבחר בבחירה האחראית והפחות סקסית וישבית את דאנקן לפלייאוף. הביג פונדמנטל לא עשה לו חיים קלים. "עשיתי כל מה שיכולתי כדי להיות מוכן לשחק", אמר דאנקן, אבל פופוביץ' הסתכל לטווח הארוך.
"דאנקן מאפשר לך את ההזדמנות לזכות בכמה וכמה אליפויות, אם לא תדפוק את זה. לא ידעתי אם הפציעה תחמיר, או שהיא תהפוך לכרונית", אמר פופ בזמנו. בסופו של דבר הוא השבית את דאנקן. "לא יודע אם זה היה נכון או לא, אבל זה מה שעשינו", אמר. הספרס הודחו בסיבוב הראשון מול הסאנס והדרך הייתה סלולה ללייקרס של שאק וקובי לזכות באליפות הראשונה שלהם. מנגד, דאנקן הוביל את הספרס לעוד ארבע אליפויות בעתיד. האם גם במקרה הזה פופוביץ' יחליט לשמור על הנכס הגדול ביותר שלו? בהתחשב בזה שקוואי כבר ספג כמה וכמה פציעות בפלייאוף הזה ושגם איתו הסיכויים של הספרס לנצח בסדרה הם קלושים (קבוצות שהובילו 0:2 בגמרים האזוריים המשיכו לנצח את הסדרה ב-92.4% מהמקרים בהיסטוריה של ה-NBA), זה לא יהיה מפתיע אם תקדים דאנקן יחזור על עצמו.
נתון המשחק
17.9% מהפוזשנים של הספרס הלכו לאיבוד. צריך לתת קרדיט להגנה החונקת של גולדן סטייט, אבל אם הספרס רוצים להפוך לפחות את המשחקים לתחרותיים, הם חייבים לשמור על הכדור. בעונה הרגילה הספרס היו מאבדים פחות מ-14% מהפוזשנים שלהם ומול הווריירס, שרק מחכים להזדמנויות לרוץ ולירוק אש בצד השני של הפרקט, אי אפשר לתת פוזשנים במתנה. במשחק השני היו למעלה מ-100 פוזשנים. זה הקצב של גולדן סטייט, ואף אחד לא מנצח אותה בקצב שלה, בטח כשהיא יותר אגרסיבית מהיריבה שלה.
הספרס יהיו חייבים להשוות את רמת האינטנסיביות של הווריחרס ואף להתעלות עליה. במהלך המשחק גרג פופוביץ' נשמע צועק לכיוונו של דז'ונטה מורי "Man Up!", אחרי עוד מהלך בו הווריירס הפגינו דומיננטיות יתר. אמנם מורי הוא רוקי שחווה טבילה לא פשוטה במים העמוקים של ה-NBA, אבל הספרס נמצאים בפער אדיר בקרב על הכישרון, הם לא יכולים להרשות לעצמם להפסיד גם בקרב על האינטנסיביות.
לקראת המשחק הבא
כאמור, סימן השאלה סביב בריאותו של קוואי ימשיך ללוות את הסדרה הזו. בין אם ישחק או לא, סביר להניח שנראה את פופוביץ' מגיב קצת אחרת למשחק השלישי ואולי מנסה להאט את הקצב א-לה קליבלנד בגמר 2015. אולי נראה יותר את מאנו ג'ינובילי כי מישהו חייב לייצר משהו אצל הספרס. אולי נראה את אולדריג' חוזר להפגיז. אולי נראה את ג'ונתון סימונס מקבל עוד יותר אחריות בהתקפה (כאילו שחסרות צרות לספרס, התצוגות של סימונס בפלייאוף כנראה יבטיחו לו חוזה שמנמן בקיץ שלא בטוח שהספרס יוכלו לעמוד בו).
הווריירס מצידם צריכים להמשיך עם מה שעובד ולנצל את המיס-מצ'ים שההרכב של הספרס מציג עבורם. אם פאצ'וליה לא ישחק זה יפגע קצת באיזון של החמישייה של גולדן סטייט, אבל עדיין יש להם די והותר כח אש כדי לנצל את המיס-מאצ'ים שלהם מול הספרס. הספרס ימשיכו לנסות לנצל את המיס-מאצ'ים שלהם בצד השני, בעיקר מתחת לסלים, אבל זה כנראה לא יהיה מספיק כדי לנצח קבוצה שלמה כמו גולדן סטייט, שנראית בשליטה מלאה על הסדרה הזו.