וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המקום בו נולדות אגדות: וול וביל הופכים לגיבורים של וושינגטון

עמרי נחמיאס, וושינגטון

13.5.2017 / 11:00

אחרי שנים של כישלונות ספורטיביים, וושינגטון שמה על הכתפיים של ג'ון וול ובראדלי ביל ציפיות של עיר שלמה וקיבלה את התסריט המושלם. עמרי נחמיאס היה בוורייזון סנטר של הוויזארדס וראה איך הגיבורים המקומיים נופלים וקמים, אולי בדרך להסיר מנחוס בן 38 שנה

ג'ון וול, בראדלי ביל, וושינגטון וויזארדס. AP
עיר שלמה על הכתפיים. וול וביל/AP

לפני חודש, עם תחילת הפלייאוף, נפל דבר בוושינגטון. הציור של ברק אובמה וביל קוסבי, שעיטר בשנים האחרונות את הקיר מחוץ ל"בנ'ס צ'ילי בול", (מזללה שהיא אחד המוסדות הקולינריים המפורסמים והוותיקים בעיר, הנחשבת למוקד עליה לרגל לתיירים וסלבריטאים כאחד), הוחלף. במקומם, החליטו הבעלים להקדיש את הקיר לצמד אחד – ג'ון וול ובראדלי ביל. האירוע סוקר בהרחבה בוושינגטון פוסט ובשורה של מהדורות טלוויזיה ועיתונים מקומיים, במה שנראה כמו צעד מתבקש לאור מעמדם החדש של השניים בתור הגיבורים הלא הרשמיים של עיר הבירה. במקור, הוכרז כי הציור יישאר שם "לכבוד הפלייאוף – עד תחילת חודש מאי". לא ברור אם מישהו שם לא לקח בחשבון את האפשרות שהוויזארדס יעמדו כפסע מהעפלה לגמר האזורי, אבל כך או אחרת, עמוק לתוך חודש מאי, הציור הענק עדיין שם.

עוד בנושא:

שלשת ניצחון לג'ון וול, וושינגטון כפתה על בוסטון משחק שביעי
וול בסיום: "אל תגיעו לעיר שלי לבושים בשחור ותגידו שזו לוויה"
מזה הוא מסוגל לחזור? הקריירה המפוספסת של ננה שוב בספק

וושינגטון מרכזת בתוכה עוצמות פוליטיות וכלכליות אדירות, אבל בתחום הספורטיבי היא מעולם לא נחשבה לעיר של הצלחות. כשנכנסים לוורייזון סנטר, האולם הביתי של הקבוצה ומביטים לתקרה, בולט במיוחד דגל האליפות הבודד, מעונת 1977/78, ולצידו שורה של דגלים עם הישגים לא חשובים במיוחד, כיאה לקבוצה שלא הגיעה אפילו לגמר אזורי מאז שנת 1979.

צרפו לזה את שורת האכזבות הספורטיביות שנחלו העונה שתי קבוצות אחרות בעיר, בהן נתלו תקוות טרם העונה, ותבינו את כובד המשקל המונח על הכתפיים של ג'ון וול: הרדסקינס היו קרובים מאוד להיכנס לפלייאוף ה- NFL ובסוף נותרו בחוץ. בהוקי, המצב היה נראה מבטיח אף יותר. הקפיטלס הצליחו לעבור את הסיבוב הראשון בפלייאוף מול טורונטו, ובסיבוב השני ביצעו קאמבק מרשים במיוחד מול פיטסבורג. הם כבר היו בפיגור 3:1 בסדרה, והצליחו להשוות.

ביום רביעי, נערך במקביל משחק מספר 7 של הקפיטלס, ומשחק מספר 5 של הוויזארדס. היה קשה מאוד להשיג מקומות בברים במרכז העיר באותו הערב. כמעט בכל מקום נדחסו אנשים וצפו, לעתים בעמידה, בשני המשחקים במקביל. הררי הבירות שנשפכו באותו הלילה מהחביות לא הצליחו לטשטש את מפח הנפש הכפול: הקפיטלס הודחו רגע לפני הגמר האזורי, הוויזארדס הוכו שוק על ירך בבוסטון, ועכשיו באופן רשמי כל הלחץ עובר אליהם. ואם היו חסרים עוד מטענים לסחוב על הכתפיים, הרי שהמאזן של וושינגטון בבית במשחקי הדחה בפלייאוף הוא גם מזעזע.

sheen-shitof

עכשיו בישראל

הפטנט המתקדם בעולם שמבטיח שיפור עור הפנים מהטיפול הראשון

בשיתוף נומייר פלוס
ג'ון וול, וושינגטון וויזארדס, חוגג. AP
גם האוהדים כבר לא האמינו. וול חוגג בסיום/AP

המשחק הלילה ניקז לתוכו את כל האמוציות האלה, בתוספת היריבות המתחממת עם הסלטיקס שכבר ניפקה בסדרה הזו לא מעט דרמות ואקשן בדמות ההופעות ההירואיות של אייזאה תומאס, עם או בלי השן הקדמית והתקרית בין אוברה ואוליניק (אגב, מאז אותה תקרית לא ברור אם הקהל של וושינגטון יותר שמח כשהקבוצה שלו מובילה או כשאוליניק מפשל. כמעט כל נגיעה שלו בכדור לוותה בשריקות בוז רמות, וכל שגיאה במחיאות כפיים).

המשחק נפתח במבזק חדשות דרמטי מאולפן CNN, כאשר וולף בליצר, אחד המגישים המזוהים ביותר עם התחנה, פונה לקהל ואומר "אנחנו צריכים אתכם איתנו הערב". בשיחה במסדרון הוא מסביר: "אני עושה את זה בכל משחק, אני אוהד של הקבוצה", ועל הדרך מגלה בקיאות מרשימה בכדורסל הישראלי, כשהוא מציין שהוא זוכר שדן גרונפלד, בנו של הג'נרל מנג'ר של הוויזארדס ששיחק בהפועל ירושלים, וכי הוא שמע שהיום אמארה סטודמאייר משחק בקבוצה.

במחצית הראשונה, לפחות, נראה שוול מתקשה לעמוד בלחץ ובסטטיסטיקה ההיסטורית, ונשאר עם שלוש נקודות בלבד. במחצית השנייה הוא נכנס לקצב ונראה היה שהוא מתחיל להשתלט על העניינים, אבל כשהיתרון עלה ל-82:87 לזכות הסלטיקס, דקה וחצי לסיום, הוא עלה ללייאפ שהסתיים בעבירת תוקף ובאיבוד כדור. הקהל השתתק עד כדי כך שאוהדי היריבה מבוסטון שהיו מפוזרים באולם הרגישו שזה הרגע שלהם והתחילו לשיר יחד בניסיון לדחוף את הקבוצה שלהם.

וולף בליצר. עמרי נחמיאס
מדן גרונפלד ועד בראדלי ביל. וולף בליצר/עמרי נחמיאס

כשהמשחק נגמר, הוא זינק ונעמד על שולחן המזכירות. "This is my place", הוא צעק לקהל, ואז אמר למצלמות: "זאת העיר שלי, אני לא הולך הביתה". סדרת הפלייאוף המרתקת ביותר עד כה השנה, תזכה לסיום הראוי לה – משחק מספר 7. גם שם תצטרך וושינגטון לנצח סטטיסטיקה לא פשוטה בכלל. זה לא רק שאף קבוצה לא ניצחה בסדרה הזו משחק בחוץ, אלא גם שהמאזן ההיסטורי במשחקי 7 בפלייאוף עומד על 26:101 לטובת הקבוצה הביתית.

"זה הדבר המתבקש", אמר וול כשנשאל במסיבת העיתונאים אם יש צדק בכך שהסדרה תגיע למשחק מכריע. התגובה של אייזאה תומאס הייתה מעניינת אפילו יותר. כששאלו אותו רגע אחרי ההפסד "מה עובר לך בראש כשאתה שומע את המילים משחק 7", עלה חיוך על שפתיו. הוא חשב לרגע לפני שענה: "זה המקום שבו כל השחקנים הגדולים עושים את השם שלהם. אתה צריך לתת את כל מה שיש לך, זה המקום שבו אגדות נולדות".

בוושינגטון כבר נולדו שתי אגדות מקומיות. קוראים להן ג'ון וול ובראדלי ביל. והן במרחק 48 דקות בלבד מלקבל חותמת רשמית וסופית על כך.

קלי אוליניק, בוסטון סלטיקס, מול קלי אוברה, וושינגטון וויזארדס. GettyImages
הקהל של וושינגטון לא אוהב אותו. אוליניק/GettyImages

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully