לב שלם הוא לב שבור: ניתוח הבחירה של גיא לוזון במכבי חיפה

1. את המגעים בין גיא לוזון לאלי טביב בקיץ כולם זוכרים. השניים לא הסתדרו על גובה הפיצוי הכספי שיקבל המאמן במידה ויפוטר ושני הצדדים המשיכו הלאה. טביב מינה את רן בן שמעון ולוזון המתין עד שנקרא לדגל בהפועל תל אביב על ידי אלי גוטמן. בהמשך לוזון הספיק לעזוב את האדומים בימי הפירוק וטביב סיים את ההתקשרות עם רב"ש. בניגוד לקיץ, לוזון כבר לא היה האופציה הראשונה של טביב. ביום בו פוטר רב"ש השם החם היה זה של שרון מימר, שגם מכיר את טביב משיחות קודמות בהן התייעץ איתו בנוגע לשחקנים כמו שלומי אזולאי וחן דילמוני, וגם היה בקשר עם המאמן המנטאלי של בית"ר, יגאל הלל, הקרוב מאוד לטביב. מי שנכנס באותו הערב לסוד העניינים היה אבי נמני, שפנה למימר, בדק אם יש לו סוכן ולאחר שהתברר שאין לו החל לנהל את המגעים בין הצדדים. כשכולם הלכו לישון הייתה הבנה שמימר מגיע יום למחרת לבית וגן לסכם את התנאים שלו ולהתמנות רשמית למאמן בית"ר.

כשמימר הגיע לבית וגן הוא סיכם עם משה דמאיו את כל התנאים אך הובהר לו כי יש עוד מועמד ושהוא יקבל תשובה עד הערב. למעשה, הפרסום בכלי התקשורת על הגעתו של מימר לבית וגן והחתמתו הצפויה גרם לכעס אצל אוהדים רבים שרצו לראות את גיא לוזון על הקווים. הודעת ארגון לה פמיליה כנגד החתמת מימר, הסמסים שקיבל דמאיו וכל הרעש מסביב הביאו לכך שהוחלט לחכות לטביב ולספר לו על השתלשלות העניינים כשיתעורר במיאמי.

עוד בנושא

הערב בטדי: בית"ר ירושלים - מכבי חיפה (21:00, ספורט 5)
שרון מימר במסע"ת לקראת המשחק: "אני צריך להודות ללוזון"
בית"ר ירושלים תעמוד לדין על קריאות הקהל "שימותו הערבים"

כשטביב התעורר ושמע על זה, גם הוא התבלבל באיזשהו מקום. דמאיו צידד בלוזון, אותו הכיר מהתקופה בה אימן בבני יהודה, וטביב נתן לזה צ'אנס. כמה טביב באמת רצה בזה? בדיעבד אפשר להבין שלא יותר מדי. הוא היה נעול על מימר ונגרר למקום שהצטער עליו אחר כך. כשדמאיו פנה ללוזון, הוא שמע שהמאמן לא סגור על זה והבין שצריך לשכנע אותו, מה שיצריך שיחה עם אלי טביב. בפועל, לוזון שידר לכל הסובבים שהוא מעדיף שלא ללכת על זה. הוא חזר ואמר בשיחות סגורות כי אם ההצעה הייתה מגיעה שבועיים קודם לכן ואפשר היה לעשות שינויים בסגל, אולי הוא היה חושב אחרת. בשורה התחתונה לוזון לא האמין בסגל של בית"ר, שתחת רב"ש נראתה בינונית ומוגבלת.

לכן גם מצחיק לקרוא את הדברים שלוזון אמר על אותו סגל במסיבת העיתונאים לקראת המשחק היום: "בחודש האחרון בית"ר הקבוצה הטובה בארץ". כנראה שהמאמן שהעדיף את הסגל של מכבי חיפה שינה את דעתו.

אז זהו, שאם לטנגו צריך שניים, במקרה של טביב ולוזון הספיק אפילו אחד שבאמת היה רוצה בשידוך, אך לא היה אחד כזה. גורם המעורה בפרטי השיחות בין הצדדים הסביר זאת כך: "טביב רצה את מימר וגיא רצה לחכות לחיפה. טביב לא ניסה לשכנע את לוזון אלא אמר: "אם הוא לא שלם, שלא יגיע". ולוזון, מצידו, כל הזמן חזר ואמר שהוא לא שלם על ההחלטה. כששני הצדדים לא ממש רוצים, כנראה שזה לא צריך לקרות.

2. למכבי חיפה היו מספר הזדמנויות לצרף את גיא לוזון, כולל בקיץ האחרון, אך יעקב שחר לא קפץ על ההזדמנות. שחר תמיד כיוון למאמן ה"קלאסי" מבחינתו, ופחות לטירוף והשיגעון שמאפיינים את לוזון. אף קבוצה גדולה לא התאבדה על לוזון בקיץ והוא ישב בבית בהמתנה להזדמנות. אפשר לומר באופן ודאי שהקדנציה בהפועל תל אביב גרמה לשחר להתאהב בו ולהרגיש שהוא מאמן שיכול להוביל את מכבי חיפה. לוזון כבש אנשים על המגרש ומחוצה לו. הוא היה הפנים של הפועל תל אביב כנגד כל הסיכויים ומנגד, על המגרש, כולם ראו משהו שכל אחד רוצה לראות בקבוצה שלו - שחקנים שלא מפסיקים לרוץ ולעבוד על המגרש - קבוצת גיא לוזון טיפוסית. חשוב לציין, המאמן עשה זאת בתנאים בעייתים, ללא משכורות, תחת איום של פירוק ולא מעט פעמים עם 13 או 14 שחקנים בלבד בסגל.

כיצד עשה גיא לוזון את השינוי בהפועל תל אביב? יש כאן גם צד מקצועי וגם צד חברתי. כשמחברים אותם מבינים גם היכן נמצאים סימני השאלה בנוגע להצלחה עתידית שלו במכבי חיפה. הדבר הראשון שלוזון עשה בהפועל תל אביב תוך כדי תנועה הוא להחזיר את החיוך. הוא כל הזמן דיבר על חיוך, הנאה ושמחה. גם באסיפות וגם בשיחות אישיות המאמן אמר לשחקנים: "תתנתקו מכל הקטע הכלכלי, תנו לנציגים שלכם לטפל בזה, אל תקראו תקשורת ונטרלו רעשים. אני אדאג שתיהנו פה מכדורגל כמו בשכונה, שתרצו לבוא כל יום לאימון גם אם לא משלמים לכם, תיהנו כמו ילדים, רק תנתקו את עצמכם מכל הרעש מסביב".

שחקן בהפועל תל אביב סיפר השבוע על אותה התקופה ואמר: "זה מה שהיה מיוחד בגיא, הוא לא הסתכל לטווח הארוך. על אופציית פירוק או סיכויי ההישארות, הוא פשוט בא ואמר 'אנחנו כבר כאן, בואו נהנה מזה כל יום וכל רגע, אלוהים יודע מה יהיה עם כל הדבר הזה בסוף'. מצד אחד מקצועית הוא השתגע על דברים קטנים שאנשים יאכלו את הדשא ושלושה יקפצו על כל כדור, ובצד החברתי הוא כמו ילד שחשוב לו שכולם יהיו שמחים מסביבו".

שחקן נוסף סיפר: "שיחקנו פעם פוצ'יוולי בחוף. כשהוא היה בצד ראינו אותו יושב ומשחק עם החול בידיים. זו תכונה של ילד, מה הכי כיף לראות. הוא כל כך עקשן על הדברים הקטנים אבל כשנותנים לו את זה הוא רוצה אווירה של שמחה כל הזמן. הייתה פעם שבילינו עד מאוחר יחסית באירוע והיה אימון בוקר. דיברנו איתו תוך כדי האירוע והוא ענה 'אין בעיה, רוצים לדחות? בכיף, תסגרו הכל ליותר מאוחר, רק שיעדכנו את כולם'. גם באימון הוא חייב הרבה פעמים לזרוק יציאות כדי לעשות מצב רוח. לפעמים, כשיש משחקונים, והוא רק מסתכל מהצד וזורק לכולם: '"פששש.. איזה בינוניים' או 'מלא סקאוטים מליגה א' כאן התרשמו' וכולם היו מחייכים או צוחקים. ידענו שהוא רוצה שנשתחרר עם היציאות האלה".

כשמנסים לרדת לפרטים בנוגע למה שהוסיף מקצועית, מקבלים את הדברים הפשוטים. פחות להתעסק בהנעת כדור כל הזמן ויותר לכוון את השחקנים לעשות לחץ גבוה בדקות מסוימות. לוזון שיחק בהפועל תל אביב על פי מקצבים. בכל מצב, גם שהקבוצה הייתה מאחור, הוא היה חוזר ואומר "המצבים שלכם יגיעו רק מלחץ וחטיפות". לוזון הוא לא איש שיעשה לשחקנים שעות של וידאו אלא יתמקד בדברים ספציפיים. הוא מכוון שוב ושוב לטעויות הקטנות שלא יחזרו על עצמן, להיות ראשונים לכדורים, תנועה ועזרה בכל פינה במגרש.

כמה שזה נשמע פשוט, זה מה שהוא הצליח ליישם בהפועל תל אביב. בדיוק היכן שגוטמן כשל. או כמו שהסביר שחקן בהפועל תל אביב השבוע: "לוזון יכול היה ללמד את אריאל הרוש להיות שוער? לגוטמן היה רע שהוא רואה את הרוש וגיא אמר לו שהוא שוער גדול, תראה מה נהיה מהרוש מאז. זה לא סודות האטום, להתחבר לראש של השחקן זה לפני הכל. תראה את זגורי שרץ 11 קילומטר אצל גיא. גם אותו גוטמן לא יכול היה לראות'.

אגב, חשוב לציין: אחוזי ההצלחה לא היו משהו בתקופה לוזון והקבוצה התקשתה להבקיע. אך המראה שיקפה קבוצה בצלמו ובדמותו של לוזון, בדיוק כפי שעשה בעבר בקבוצות כמו מכבי פתח תקוה ובני יהודה.

3. אממה, קשה מאוד להקביל את כל מה שלוזון עשה במקומות קודמים למה שהוא קיבל ונדרש לעשות במכבי חיפה. הקבוצות בהן היה חיבור מקצועי בין לוזון לשחקנים היו בעיקר כאלה בהן הבסיס היה צעיר והשחקנים אנרגטיים ורעבים להוכיח. ולוזון, כהרגלו, הוציא את המפלצת שבהם.

במכבי חיפה הנוכחית אין סגל שלוזון יכול להטריף ולגרום לו לרצות ללמוד הכל מחדש. כמאמן שעובד על לחץ גבוה ו 4-4-2 לאורך זמן, שחקנים כמו גילי ורמוט ואלירן עטר יתקשו למצוא את מקומם. השניים מתקשים להפגין יציבות, הם פציעים ומתקשים לשמור על כושר יציב, הם מעבר לשיאם הפיזי וזאת בעיה בכל הקונספציה של לוזון. אגב, לא במקרה לוזון מאמין ברוקאביציה ונותן לו את חולצת ההרכב מאז שהגיע. רוקאביציה אמנם אוטוטו בן 30, אך הוא חייל. בחור שאוהב ללמוד וכל הזמן פונה לצוות המקצועי בכדי להבין מה נדרש ממנו ואיך ניתן לעשות אחרת. מדובר בשחקן מתרבות שונה שלוזון מהר מאוד זיהה והבין שלאורך זמן יוכל לעצב אותו בדמותו.

ואלה לא רק ורמוט ועטר. זה קיים לאורך כל שדרת הסגל. העונה זה כבר אבוד ולוזון ינסה לגלות את הצעירים שיוכל להיעזר בהם בשנה הבאה, אבל מה שיכריע את הקיץ ואת שנת המבחן של לוזון בחיפה זהו עיצוב הסגל בשחקנים המתאימים לקונספציה שלו. לא מהפכה, אבל בהחלט 4-5 שחקנים משמעותיים שיביאו את הרוח הלוזונית לדשא. אם בשנה הנוכחית קרלסן בחר את הסגל ובשנים קודמות לא תמיד המאמנים החתימו את השחקנים, זה משהו שיכול להיות קריטי בנוגע לסיכויי ההצלחה של לוזון. הוא אמנם עבד בחו"ל עם מנהלים ספורטיביים, אך בחיפה הנוכחית וברמת הציפיות שלה אין מקום לטעויות ברמת הסגל ולאי הסכמות כמו שהיו בין רוני לוי לקרלסן בנוגע לקגלמאכר למשל.

לוזון צריך להיות שלם שהסגל והשינויים שיהיו בקיץ יהיו על דעתו ומתאימים בדיוק למה שהוא זקוק כדי להחזיר את מכבי חיפה למקומה הטבעי. זה צריך לקרות אם יהיה או לא יהיה מנהל מקצועי בחיפה. אחרי שתהיה ללוזון את הקרקע והסגל המתאימים מבחינתנו למשימה, זה יהיה המבחן שלו. ולמען האמת, אם הוא ייכשל בחיפה התחושה תהיה שהבעיה היא הרבה מעבר לעמדת המאמן. בינתיים, יש לו הערב משחק בטדי בניסיון אולי אחרון להימנע מפלייאוף תחתון.