פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      • סיכום
      • טבלאות

      המתיוונים: האם מכבי תל אביב צריכה לאמץ את מודל אולימפיאקוס?

      כשמסתכלים על הרוח הקבוצתית שניבטת מפעם לפעם בזכות הישראלים של מכבי תל אביב ובוחנים גם את האופן בו אולימפיאקוס בנתה קבוצה מנצחת, אולי זו הנוסחה לבנייה נכונה. האוזמן כבר מתכונן לעונה הבאה ומוצא השוואה לאיתי שגב

      המתיוונים: האם מכבי תל אביב צריכה לאמץ את מודל אולימפיאקוס?

      צפו: סדרת הדוקו שמלווה את מסע ההישארות של הפועל לת אביב, פרק 1

      תהא הסיבה לכך אשר תהא, מכבי תל אביב קיבלה אתמול (חמישי) 16 דקות ומעלה מחמשת שחקניה הישראלים. חלקם שיחקו טוב מול צסק"א (במיוחד איתי שגב) וחלקם פחות, אבל אי אפשר היה להתעלם מהאפקט של אלו שהיו שם. 22 אסיסטים חולקו אתמול על ידי אחת הקבוצות הכי חלשות במפעל בתחום הזה. 17 מהם נמסרו על ידי גל מקל, יוגב אוחיון וגיא פניני; 19 נקודות קלע אתמול סילבן לנדסברג בפחות מ-24 דקות, שזה יותר מהממוצע העונתי של אנדרו גאודלוק בכמעט 29 דקות; 12 נקודות מדד יעילות השיג אתמול איתי שגב במשחק הבכורה העונתי שלו ביורוליג, 0.8 יותר מצירוף הממוצעים של קולטון אייברסון וג'ו אלכסנדר ביחד (עניין די קל, כי הממוצע העונתי של אלכסנדר הוא 0.7 נקודות מדד).

      ולא, אף אחד כאן לא טוען שישראלים יכולים לתרום יותר מזרים, כי זה הרי שקר גס ששייך לאנשים שמניפולציה היא אומנותם ופטריוטיות מזויפת היא שגרת יומם. אף אחד כאן גם לא טוען שישראלים יכולים לתרום כמו זרים או באותה המידה של זרים. אה, ואף אחד לא חושב שהישראלים של מכבי שייכים לטופ של היורוליג. ממש לא. הנקודה פה שונה. מיד לאחר תום משחקה של מכבי במוסקבה, עבר השידור של ערוץ הספורט לאולמה הביתי של פנרבחצ'ה, שם התארחה לה אולימפיאקוס. הקבוצה מפיראוס, למי שמכיר פחות, היא קבוצה שמבוססת ומתבססת על היוונים שלה. ולא, לא מדובר רק על הסופרסטאר, המלך ואסיליס ספאנוליס, זה שאין עוד מלבדו. עונה אחר עונה, נשענים ונשענו שם על שחקנים מקומיים דוגמת מנצאריס, פפאפטרו או סלוקאס. רובם לא נחשבו, לפחות לא בזמן אמת, לשחקני עלית אירופאיים. אבל הם הבסיס של הקבוצה.

      עוד בנושא:

      צסק"א מוסקבה ניצחה 81:93 את מכבי תל אביב, 29 לדה קולו
      בגאצקיס: "כשצסק"א לוקחת 18 ריב' התקפה, אין לך סיכוי"
      הרצף השלילי של בגאצקיס ומכבי תל אביב: מאחורי הקלעים

      שחקן אולימפיאקוס, ואסיליס ספאנוליס (GettyImages)
      הבסיס הוא היוונים. ספאנוליס ופפאפטרו (צילום: GettyImages)

      בעולם המשפט נהוג לעשות שימוש בצירוף המילים צריך עיון כדי להתייחס לשאלה או שאלות פתוחות, אשר יוותרו לעת עתה ללא מענה עד שתגיע העת הנכונה. אם כן, ולו ברמת צריך עיון, בואו נציף לרגע את שאלת מודל בניית הקבוצה שמתאים למכבי תל אביב, שנייה לפני שמומחי ומקצועני הבנייה של מכבי יושבים על המדוכה ופוצחים במלאכת המרכבה – קרי מלאכת המחשבת.

      תהיה זאת טעות נוראית להגדיר את קונספט 12 שחקני היורוליג שנוסה העונה ככישלון, כי הבעיה איננה בהכרח במודל עצמו כי אם באיוש ובגיוס של השחקנים, אבל עובדתית – הניסוי בעונה הנוכחית כשל. יתכן בהחלט שהמודל המסוים הזה הוא מודל שלא יכול להצליח בהרכב המועדון, ההנהלה והבעלות הנוכחי. גם בגלל הקושי לבחור 12 שחקני יורוליג על פי מפתח של שלושה שחקנים בממוצע לכל מיליציה. גם בגלל אובדן העוצמה בחדר ההלבשה שהגיעה בדמותם של טיפוסים כריזמטיים דוגמת שמלוק מחרובסקי ומוני פנאן מצד אחד או מפיני גרשון ודיוויד בלאט מהצד השני, שפוגע ביכולת להסתדר מול טיפוסים מורכבים. גם בגלל ההחלטה האסטרטגית של מכבי להתפשר על איכותם, ניסיונם ומעמדם של מאמניה, שהופכת את משימת ההתמודדות מול סגלים עמוסי כשרון לכמעט בלתי אפשרית.

      הבעיות של מכבי תל אביב העונה נבעו לא רק מאי התאמתו של שחקן מסוים לעמדה מסוימת. ברור ואין חולק שהאווירה בחדר ההלבשה הצהוב העונה, לפחות עד לא מזמן, הייתה רעילה. ברור ואין ספק שיותר מדי שחקנים שיחקו פחות טוב מרמתם, בין אם בשל עודף שחקנים על עמדה ובין אם מסיבות אחרות. ברור כשמש שמבין השחקנים שקיבלו העונה דקות משמעויות, מיעוטם יודע איך ומה צריכים לעשות כדי להפוך לקבוצה מנצחת בכלל ולהפוך למכבי מנצחת בפרט.

      פיני גרשון (ימין) דיוויד בלאט (שמאל) (קובי אליהו)
      חסרה נוכחות. בלאט וגרשון (צילום: קובי אליהו)

      אם נשקלל את הבעיות המובנות של המועדון, אותן מנינו כעת, ונוסיף אליהן גם את אילוצי החוק הרוסי ומשמעויותיו ההרסניות לקבוצה שמתחרה במקביל באירופה (ד"ש חם לאורי אלון), כמו גם את בעיות ההזדהות ההולכות וגדלות בקרב אוהדיה, צריכים להניח על השולחן את מודל אולימפיאקוס. יכול להיות שבניית קבוצה שלוקחת בחשבון את העמדות בהן נמצאים שחקנים נושאי תעודת זהות כחולה – כשחקני רוטציה בשני המפעלים – ומרכיבים סביבם ובהתאמה מספר כוכבים דומיננטיים, היא המודל הנכון לצהובים בצוק העיתים?

      טיעונים נוגדים, אגב, יש לפחות שלושה: הראשון, שקבוצה צריכים לבנות מלמעלה למטה. כלומר, מתחילים בחשוב ביותר ורק אז ממשיכים הלאה. השני, שעם כל הכבוד לצברים הצהובים, אף אחד מהם הוא לא פרינטזיס, פפאניקולאו (בגרסתו הקודמת) ובטח שלא המלך. השלישי, ששחקנים מחויבים, חיוביים וקבוצתיים אפשר לאתר גם בקרב הגויים ובפחות כסף (לפחות ברמת עלות המעסיק).

      בואו נשאיר את השאלה הזאת במעמד "צריך עיון" לבינתיים. בעיקר כי יש עוד המון טקסטים למלא עד לסיום העונה.

      איינארס בגאצקיס מאמן מכבי תל אביב (GettyImages)
      המאמן הזר הכי ישראלי. בגאצקיס (צילום: GettyImages)

      והיה גם משחק, אליו התייצבה מכבי במצב סגל מזעזע, למרות כל מה שכתבנו בפסקה הפותחת. תניחו בצד את העזיבה של צירבס וסוני ווימס, כי אלה כבר חדשות ישנות. בכל זאת, משחק חוץ במוסקבה בלי גאודלוק, מילר ואלכסנדר זה לא עניין של מה בכך. גאודלוק יכול היה לתרום התקפית ברגעים קשים, מילר יכול היה לעזור בקרבות הצבע, במצבי עזרה ובמאבקים מתחת ומעל הטבעת ואלכסנדר, אה, טוב נו, אז עזבו רגע את אלכסנדר.

      בגאצקיס פתח את המשחק, כהרגלו בזמן האחרון, עם לא מעט התחכמויות הגנתיות. אמרנו ונכתוב זאת שוב – הלטבי הוא המאמן הזר הכי ישראלי שאימן במכבי. בטח ובטח בכל הנוגע לחיבתו לאלתורים בואכה חרטוטים הגנתיים. העניין הוא שערבובים בהגנה יכולים לעבוד, אולי, מול הרצליה. ומסתבר שגם לא. אלופת היורוליג לא נוטה להתבלבל מאזורית מתחלפת ושאר ירקות. עד שנסתיימו הניסיונות להתחכם, נכנסה צסק"א למצב שיוט והאמינה שסגרה עניין. הרבה בזכות הרוח החדשה והניכרת של מכבי גם על הספסל וגם על הפרקט פלוס היעדר הלחץ מפאת חוסר החשיבות של המשחק מבחינתה, הצליחה מכבי לייצר מראית עין של התמודדות שקולה.

      לא מעט דברים טובים יכולים לקחת במכבי מהמשחק הזה. קיבלו שם עוד משחק שקול יחסית של ויקטור ראד, למרות מספר בידודים מיותרים, שהצליח לתרום בדקות מסוימות גם בלחץ הגנתי על הכדור. חשוב מכך – ראד נראה במשחקים האחרונים רוצה ומחויב. הכל יחסי, כן? הם קיבלו עוד משחק סולידי מקולטון אייברסון, במסגרת המשך האודישנים שלו לתפקיד הסנטר המחליף בעונה הבאה, עם 100 אחוז מהשדה ויכולת לנעול באופן שיטתי את השומר שלו ולפנות נתיבי חדירה לסל, תוך שהוא מפגין יכולת קריאת מצבים לא רעה בכלל. והם קיבלו גם את המתחרה המיידי שלו לאותו התפקיד בדיוק, איתי שגב. למשך לא מעט דקות זכה אמנם שגב לקבל סדנה מזורזת וחינמית בנושא פיזיות וסגירה הגנתית לריבאונד בבית הספר הגבוה על שם קייל היינס, אבל טובים, גדולים, פיזיים ומנוסים ממנו חטפו בראש מהפנומן של צסק"א. ככל שחולף הזמן הופכת ההשוואה בין שגב לבין אלכס טיוס לרלוונטית יותר. שניהם שחקני בעלי תכונות התקפיות דומות, כאשר מבין שניהם – שגב הוא זה שמגיב טוב יותר למגע. שגב גבוה יותר והוא חוסם זריקות לא פחות טוב מכפי שהיה טיוס בגילו.


      בכל מקרה, בכל הנוגע לתוצאת הסיום של המשחק, מומלץ למכבי שלא לחשוב שהסיבה להפסד נעוצה בנתוני ריבאונד ההתקפה של אלופת היורוליג, בכמות החטאות העונשין של שחקניה או בכל תירוץ אחד. התחושה היא שגם אם מכבי הייתה מתייצבת בסגל מלא כולל מיקי ומוטי וגם אם הייתה קולעת 100 אחוז צפונה מהקו, המשחק עדיין היה מסתיים בדו ספרתי אדום.

      האזינו לפרק החדש של "הפודיום": טופ-10 אירופי - איפה בארסה ואיפה סיטי?

      יורוליג 2016/17

      קבוצה סלים
      1 ריאל מדריד 30 23 7 2353-2585 53
      2 צסק"א מוסקבה 30 22 8 2387-2617 52
      3 אולימפיאקוס פיראוס 30 19 11 2227-2338 49
      4 פנאתינייקוס אתונה 30 19 11 2232-2326 49
      5 פנרבחצ'ה 30 18 12 2244-2286 48
      6 אנאדולו אפס 30 17 13 2512-2521 47
      7 באסקוניה 30 17 13 2376-2445 47
      8 דרושאפקה 30 16 14 2367-2373 46
      9 הכוכב האדום 30 16 14 2204-2209 46
      10 ז'לגיריס קובנה 30 14 16 2391-2350 44
      11 ברצלונה 30 12 18 2242-2142 42
      12 גלאטסראי 30 11 19 2475-2345 41
      13 באמברג 30 10 20 2430-2397 40
      14 מכבי תל אביב 30 10 20 2509-2341 40
      15 יוניקס קאזאן 30 8 22 2425-2298 38
      16 מילאנו 30 8 22 2621-2422 38