לא אנדרו גאודלוק הוא זה שחסר למכבי תל אביב הערב (חמישי) במוסקבה. גם לא קווינסי מילר. אפילו לא ג'ו אלכסנדר. "כי בלי האמונה" וכו', אומרת הקלישאה שנולדה לפני 40 שנים וכמעט שבוע. ואף לא לרגע, אפילו כשהצהובים התקרבו עד כדי שני פוזשנים מאלופת אירופה, הם לא נראו כמאמינים ביכולתם לעקוץ. ובלי האמונה, צסק"א לא אכלה אותה.
עוד בנושא:
צסק"א מוסקבה ניצחה 81:93 את מכבי תל אביב
בגאצקיס מצא את ההסבר המרכזי להפסד
אבל מי, מי יאמין? איינארס בגאצקיס, שפגש את האימפריה הרוסית בפעם ה-14 בקריירה שלו כמאמן, והפסיד לה בפעם ה-13? או ראשי המועדון הצהוב, שסופרים כבר 13 שנים לניצחון האחרון שלהם על צסק"א בביתה? שבע פעמים הם ביקרו אצל האדומים מאז השלשה האלמותית של אנתוני פארקר, ובכל השבע הפסידו. 12 נקודות ההפרש שנרשמו הפעם ניתנו בהנחה, כי הפער בשלושת משחקי החוץ שהתקיימו בשלוש השנים האחרונות עמד על 85.
ויקטור ראד הבריז כנראה משיעור ההיסטוריה של מאמנו ושל מעסיקיו, והעז להעלות את מכבי ליתרון נדיר של 3:4 בדקה השנייה, אבל כל מי שסביבו (ליתר דיוק: כל מי שסביבו ולבש צהוב) נבהל מהסיטואציה. 12 שניות מאוחר יותר נמחק היתרון היחיד של האורחים במשחק; דקה מאוחר יותר הושלמה ריצת 0:6 של צסק"א; וחמש דקות אחר כך היא כבר טסה ל-4:18.
מכבי תל אביב כבר עמדה העונה בפני סיטואציות דומות והתפרקה לרסיסים. זה קרה לה בבלגרד מול הכוכב האדום, זה קרה לה באיסטנבול מול גלאטסראיי, זה קרה לה ביד אליהו מול באמברג. אבל לא הפעם. כי רוחות חדשות בכל זאת מנשבות במועדון. הן פחות נוצצות ומוכשרות, אולי גם פחות עשירות, ואלה הרוחות שאחראים להן השחקנים המקומיים. אלה שלפני שבוע הביאו גביע, אלה שמנעו תבוסה הערב.
גל מקל, גיא פניני ויוגב אוחיון לא קלעו הרבה, אבל חיברו 11 ריבאונדים ו-17 אסיסטים; איתי שגב וסילבן לנדסברג הוציאו לפועל וקלעו בצוותא 29 נקודות. וכל אחד מהם חולל איזשהו נס קטן משלו: מקל השווה שיא קריירה באסיסטים (7); שגב קבע שיאים בנקודות (10) ובמדד (12); ולנדסברג ניפק את תצוגת הקליעה השנייה בטיבה לאורך חמש שנותיו במפעל (19).
אז קשה לומר שמכבי חזרה הערב לעידן ההפסדים בכבוד, כי בפאתוס של המועדון מעולם לא נרשם עידן כזה. בימיה הגדולים היא אפילו הייתה מרשה לעצמה לרדת מאוכזבת לחדר ההלבשה. דווקא אחרי שאוחיון צימק בשלשה ל-59:53 היא לא ניצלה את ההזדמנויות שניקרו בפניה בידי צסק"א המנומנמת, ובשבע הדקות שנותרו לסיום הרבע השלישי השאירה יותר מדי נקודות על הרצפה: היא פגעה ב-2 מ-11 מהשדה, איבדה ארבעה כדורים ודייקה רק ב-3 מ-7 מהעונשין.
בשורה התחתונה, מכבי שוב הפסידה במקום שבו הייתה אמורה להפסיד. זה הרי קרה לה כל כך הרבה פעמים העונה. למעשה, היא ניצחה רק במשחק אחד שלא נלקח מראש בחשבון, כשהתארחה אצל אולימפיאקוס. די.ג'יי סילי הצטיין אז בשורותיה עם 19 נקודות, אבל הערב לא הצליח לייצר אפילו פעולה חיובית אחת.
ב-14 דקות על הפרקט החטיא סילי שלוש זריקות, איבד כדור אחד וביצע ארבע עבירות. בתרגום לסטטיסטיקה: מדד מינוס שמונה, שמציב אותו במקום של כבוד (כבוד מפוקפק משהו) בצמרת השיאים השליליים לשחקנים במכבי בכל הזמנים. לפחות הוא בחברה טובה עם אנתוני פארקר, ריקי היקמן וקרלוס ארויו שהצליחו, רק לערב אחד, להיות גרועים עוד יותר.
צסק"א מנומנמת, אמרנו? איזה כיף להיות דימיטריס איטודיס, שבמשחק בינוני, שבלוני ונטול כריזמה הצליח להביא את קבוצתו ל-93 נקודות. ואיזה כיף לו, כי בכל רגע נתון הוא יכול לשגר לפרקט את דה קולוסיץ'. לפני חודשיים, צמד הגארדים הטוב ביבשת בכלל לא עלה לטיסה לתל אביב, והפעם היה החצי הסרבי רחוק משיאו, ובכל זאת היו השניים אחראים לרוב השלשות (6) והאסיסטים (11) של קבוצתם, וכמעט למחצית מהנקודות (40), מסחיטת העבירות (11) ומהמדד המשוקלל (53).
אז הפעם לא היה "הו הא מה קרה". ולא שבמצבה של מכבי תל אביב זה באמת היה משנה, או מחיה את סיכוייה האבודים ממילא. כמאמר דמותו החדשה של דוד ביטן ב"ארץ נהדרת": לא קרה כלום. ואם קרה? אז מה קרה?
יורוליג 2016/17
קבוצה משחקים נצחונות הפסדים סלים נקודות 1 ריאל מדריד30 23 7 2353-2585 53 2 צסק"א מוסקבה30 22 8 2387-2617 52 3 אולימפיאקוס פיראוס30 19 11 2227-2338 49 4 פנאתינייקוס אתונה30 19 11 2232-2326 49 5 פנרבחצ'ה30 18 12 2244-2286 48 6 אנאדולו אפס30 17 13 2512-2521 47 7 באסקוניה30 17 13 2376-2445 47 8 דרושאפקה30 16 14 2367-2373 46 9 הכוכב האדום30 16 14 2204-2209 46 10 ז'לגיריס קובנה30 14 16 2391-2350 44 11 ברצלונה30 12 18 2242-2142 42 12 גלאטסראי30 11 19 2475-2345 41 13 באמברג30 10 20 2430-2397 40 14 מכבי תל אביב30 10 20 2509-2341 40 15 יוניקס קאזאן30 8 22 2425-2298 38 16 מילאנו30 8 22 2621-2422 38