הכי קרוב לסוף עידן: המשחק הכי חלש אי פעם של אינייסטה ובוסקטס

הבעיה הכואבת ביותר של ברצלונה בעקבות התבוסה המחפירה אמש (שלישי) בפריס (4:0) היא שאין לה נסיבות מקלות. אין תירוצים. זה היה הפיאסקו המהדהד ביותר מכל הבחינות האפשריות מאז המפלה באותה תוצאה, 4:0, נגד מילאן בגמר ליגת האלופות ב-1994. כמו אז, הקטלאנים הגיעו כפייבוריטים ברורים, אבל היריבה טיאטאה אותם מהמגרש ללא רחמים בתצוגת תכלית, ועוד כשהיא משתמשת בסגנון שלה.

יש שיזכירו את התבוסה 4:0 לבאיירן מינכן בחצי הגמר ב-2013, וזה בהחלט מתקבל על הדעת, אבל חייבים לזכור כי המצב אז היה שונה באופן מהותי. ליאו מסי לא היה כשיר להתמודדות – הוא עלה עם פציעה, ותוך דקות ספורות אפשר היה לראות שזו היתה החלטה שגויה. המאמן טיטו וילאנובה נאבק במחלת הסרטן, נעדר במשך חודשים ארוכים של העונה למטרות טיפולים רפואיים, והסיטואציה הטרגית סחטה את הקבוצה מבחינה מנטלית. מנגד, היתה זו באיירן בגרסתה הטובה ביותר, בעונה הנוצצת של יופ היינקס. אולי היא לא נתפסה כפייבוריטית לקראת המפגש הכפול, אך בוודאי לא היתה אנדרדוג. התוצאה הסופית היתה אומללה באופן קיצוני, אבל היא לא היתה תלושה לחלוטין מהמציאות שהצטיירה לפני שריקת הפתיחה.

עוד בנושא

פ.ס.ז' רמסה 0:4 את ברצלונה במשחק הראשון של שמינית גמר ליגת האלופות
לואיס אנריקה התעמת עם עיתונואי, אינייסטה: "זה לא עניין של גישה, זה כדורגל"
די מריה חגג והזהיר: "ברצלונה תוכל בקלות לכבוש רביעייה בגומלין"
"בוסקטס ירה בלואיס אנריקה": התגובות בתקשורת וברחבי הרשת להצגה
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

אתמול כולם היו כשירים. אנדרס אינייסטה החלים ועבר הרצה קלילה בסוף השבוע נגד אלאבס. שלישיית החוד המהוללת עשתה רושם טוב, ולמסי לא היו בעיות קודמות – הפרעוש לבדו הבקיע 10 שערים בשלב הבתים. רק הפציעה של אלש וידאל העיבה על ההכנות, אבל עם כל הכבוד ליכולתו המצוינת של המגן הימני בשבועות האחרונים, שחקן שזכה להתעלמות מוחלטת מצד המאמן במשך כמעט שנה לא יכול בהגדרה להיות כוכב מפתח. ההחלטה להותיר את איבן ראקיטיץ' על הספסל היתה של לואיס אנריקה. בפועל, זה היה ההרכב האופטימלי מבחינת הבוס.

מנגד, דווקא סן ז'רמן איבדה את הקפטן הפצוע טיאגו סילבה לקראת הקרב הגדול, והדבר אילץ את המאמן אונאי אמרי לשלוח את הבלם בן ה-21 פרסנל קימפמבה להופעת בכורה (!) בליגת האלופות. מרקיניוס בן ה-22 הפך במצב כזה למנהיג "המנוסה". לאמרי היה מאזן קטסטרופלי של ניצחון אחד ב-23 משחקים מול בארסה, וגם זה החוויר אל מול היכולת הבעייתית של הקבוצה בליגה הצרפתית באופן כללי. הרי רק לפני שבועיים הגיעה מונאקו לפארק דה פראנס והיתה ראויה להביס את הפריזאים, גם אם התוצאה הסופית היתה משום מה 1:1. אנחל די מריה ספג ביקורת אכזרית במיוחד, יוליאן דראקסלר הצטרף זה עתה בחלון ההעברות, ופ.ס.ז' נראתה כמו קבוצה בתהליך. הרושם היה כי אמרי עדיין לא מצא את האיזון הנכון מבחינתו, ומסריו טרם עברו במלואם לשחקנים.

לאור נתוני פתיחה אלה, העובדה כי מסי לא נגע בכדור ברחבה אפילו פעם אחת – ההזויה בפני עצמה – נראית הזויה הרבה יותר. וזה לא מסתכם בכך. אמרי שיחק מול לואיס אנריקה כפי שהיינו מצפים מלואיס אנריקה לשחק מול אמרי. המארחת הפעילה לחץ אימתני על מובילי הכדור של בארסה בחלק המגרש שלה ולא נתנה להם לנשום. מנגד, היא שילב הנעת כדור סבלנית לפרקים עם יציאה קטלנית ומהירה למתפרצות, בדיוק לפי התורה אותה מאמן ברצלונה מיישם בקאמפ נואו מאז מינויו ב-2014. "התוצאה משקפת", אמר לואיס אנריקה בתום ההתרסקות. לזכותו ייאמר שהוא אף פעם לא עוסק במלחמה פסיכולוגית מיותרת עם התקשורת, ואומר את הדברים כפי שהם. גם אתמול הוא לא חיפש תירוצים. לרוע מזלו, גם לא היו כאלה.

התקשורת אוהבת מאוד כותרות גדולות בסגנון "סוף עידן ברצלונה". הן מופיעות אחרי כל מעידה של הקטלאנים במפגשים החשובים, ובדרך כלל אין להן משמעות אמיתית. אפילו התבוסה לבאיירן, ועוד בתוצאה המצטברת 7:0 בסיכום שני המפגשים, לא השפיעה באופן מהותי על ברצלונה בטווח הארוך. הצטרפותם של ניימאר ולואיס סוארס הוציאה את הקבוצה לדרך חדשה. 90 או 180 דקות, גם במעמד החשוב ביותר, לא בהכרח צריכות לגרום להסקת מסקנות מרחיקות לכת. לא צריך להספיד את מסי, סוארס וניימאר רק בגלל שלא הצליחו לעשות כלום אתמול. ובכל זאת, לאורך ההתמודדות מול סן ז'רמן, אי אפשר היה להתעלם מתופעה אחת ברורה.

ברצלונה כבר ידעה ימים גרועים מאוד בהתקפה. הליקויים בהגנה ידועים היטב, והאבסורד בעמדת המגן הימני זועק לשמיים כבר מזמן. כל זה לא מפתיע. החידוש אתמול היה בקריסה המוחלטת של חוליית הקישור, באופן שלא זכור אף פעם. במשחקים חלשים לא מעטים בעבר, לא הצליחה ברצלונה לתרגם את השליטה במרכז המגרש למצבי הבקעה, לא השכילה למנוע מתפרצות, נסחפה להנעת כדור סתמית... כל זה כבר היה. מחדל מתמשך וכרוני בו הקישר של היריבה עדיף פי מיליון על פני ההרכב האופטימלי של בארסה במשך כל 90 הדקות לא זכור מעולם. אפילו באיירן ב-2013 לא שלטה באופן כה אבסולוטי בבמרכז המגרש.

החולשה המשותפת של שלישיית הקשרים היא שהפכה את ברצלונה להיראות מול סן ז'רמן כאילו היא אלאבס ביום רע. לאור היכולת הפנומנלית של מרקו וראטי, אפשר היה לחוש שהוא לוקח את השרביט מאיסייסטה. אדריאן ראביו, בוגר האקדמיה של סן ז'רמן שהופך ומשתבח לשחקן ברמה העולמית הגבוהה, ביצע את תפקידו הרבה יותר טוב מסרג'יו בוסקטס, שנראה עייף מנטלית וחסר מוטיבציה. ההשוואה בין בלס מטוידי הדינאמי, שקיבל את סרט הקפטן בהיעדרו של טיאגו סילבה, לאנדרה גומש כה לא הוגנת שעדיף להימנע ממנה. זה לא אומר שהפורטוגלי לא מתאים לברצלונה. יש לו פוטנציאל נהדר, וזמנו עוד יבוא, אבל בינתיים זה פשוט לא כוחות.

הלב של ברצלונה הוא הקישור. צ'אבי, אינייסטה ובוסקטס היו חשובים לקבוצה שבנה פפ גווארדיולה אפילו יותר ממסי. הם הגדירו אותה. העזיבה של צ'אבי היתה דרמטית, אבל ללא אינייסטה ובוסקטס זה באמת יהיה סוף עידן, ללא הגזמה. אתמול היה זה אולי משחקו החשוב הגרוע ביותר של אינייסטה בקריירה. הוא לא הצליח לארגן את השורות ולגרום לבארסה לשלוח בקצב אפילו לכמה דקות. זה גם היה אחד המשחקים הגרועים ביותר בחייו של בוסקטס. חופש הפעולה שקיבלו הפריזאים, הן בהנעת כדור שגרתית והן בהתקפות מעבר, היה מדהים ומפליא.

כך גם נולדו השערים. איבוד כדור של מסי הוביל בסופו של דבר למסירה גאונית של וראטי לדראקסלר. המארחת דהרה באין מפריע לשער השלישי, ואף אחד אפילו לא ניסה להפריע לדי מריה לבעוט. אף אחד לא עצר את תומא מונייה כשהוא בישל באמנות לאדינסון קבאני ביום הולדתו ה-30. עם קצת יותר מזל וריכוז, התוצאה יכולה היתה להיות גבוהה עוד יותר. לא כדאי לשלוף מהמותן ולצאת בהצהרות נחרצות, אבל זה באמת יכול להיות משחק מכונן מבחינת אינייסטה ובוסקטס. ואם זה המצב, ברצלונה כפי שאנחנו מכירים אותה הגיע אכן הגיעה לסוף דרכה. אסור לקבוע זאת עכשיו, אבל ייתכן כי בראייה לאחור יוגדר הערב הזה בפריס, ב-14 בפברואר 2017, כנקודת המפנה.

אפשר להניח זאת, אך אסור לקבוע, כי ייתכן שהמשחק הספציפי של אינייסטה ובוסקטס היה מעידה חריגה. כדי להבין עד כמה האוהדים והתקשורת יכולים לטעות לגבי שחקנים, די להתבונן בדמותו של די מריה. מה לא אמרו עליו העונה? עוד באוקטובר יצא העיתון המכובד ל'אקיפ בכותרת "המלאך איבד את הכנפיים". האשימו את האיטריה בחוסר מנהיגות, בחוסר נכונות להשקיע, בניתוק מחבריו לסגל, בכך שהוא לא לומד צרפתית. אמרו שהקריירה שלו בפריס גמורה, הזכירו את התקופה האומללה במנצ'סטר יונייטד, טענו כי דראקסלר נרכש כדי למלא את המשבצת שלו. ומה תגידו עכשיו?

אמרי חזר והדגיש לאורך החודשים האחרונים: "אנחנו מכירים את האיכויות של די מריה וצריכים לסייע לו לחזור לכושר". לפרקים נדמה היה כי הבאסקי נכשל במשימה, והארגנטיני אף סופסל, אבל לומר עליו שהוא לא מסוגל לקחת את המשחקים הגדולים על עצמו זו שגיאה קשה. הרי הוא הצעיד את ריאל מדריד אחרי בגמר ליגת האלופות ב-2014. הוא היה השחקן הבולט של ארגנטינה במונדיאל לפני שנפצע בחצי הגמר. למעשה, יכול להיות שדי מריה גווע בשלהי 2016 כי לא ראה לנגד עיניו אתגר אמיתי אחרי האליפות הקלילה בעונה שעברה. אתמול הגיע האתגר הזה בדמותה של ברצלונה, ועוד ביום הולדתו ה-29. התוצאות לפניכם. ביכולת הזו, עם הצוות שלצידו, די מריה מסוגל להפוך את סן ז'רמן למועמדת אמיתית לזכייה בגביע. זו היתה המטרה כאשר הוחתם, והוא עוד עשוי לפרוע את השטרות.