מאז הסיום הדרמטי של המשחק מול דאלאס ביום ראשון, כולם מדברים על יכולות המסירה המופלאות של ארון רוג'רס. אפילו טום בריידי הצטרף לחגיגה סביב הקוורטרבק של גרין ביי. אלא שהמהלך המכריע של חצי גמר ה-NFC הראה שרוג'רס הוא לא רק מוסר גדול, אלא גם מתכנן משחק דגול.
12 שניות לסיום, הכדור ניצב על קו ה-32.5 של הפאקרס בדאון שלישי ו-20 יארד לעבור (עם 15 שניות על שעון ההתקפה). למאמן מייק מקארת'י בדיוק נגמרו המהלכים בפלייבוק, או יותר נכון במחברת שלו ולכן, רוג'רס היה זה שסימן לתופסים שלו בדיוק מה הוא רוצה שהם יעשו (כך סיפר רנדל קוב לאחר המשחק). שימו לב לתנועת היד והאצבעות שלו, שמראות על מסלולי קרוס מרובים ומדורגים שמאלה וחוסכות ממנו את הצורך לתת ראוט ספציפי לכל תופס.
עוד בנושא:
אטלנטה העפילה לגמר ה-NFC, ניו אינגלנד בגמר ה-AFC
גרין ביי בגמר ה-NFC, פיטסבורג בגמר ה-AFC
סיכום השבוע ב-NFL
רוג'רס הניח שדאלאס תעלה מולו בפריבנט, עם שלושה סייפטים, שניים בעומק ואחד למטה (מספר 31, ביירון ג'ונס) וידע שהוא חייב לעבור במסירה אחת 30 יארד לפחות כדי שלבועט שלו מייסון קרוסבי יהיה צ'אנס, כך שמסלולי הראוטים היו צריכים להיות הם ארוכים. כדי לממש את כל זה, רוג'רס ידע שהוא צריך זמן ולכן הוסיף למהלך קריאה של "QB רול" שמאלה.
שווה להתעכב רגע על ה"רול" שמאלה, כי אין הרבה שחקנים שיכולים למסור תוך כדי תנועה לכיוון ההפוך מהיד החזקה שלהם. כל ג'ארד גוף יכול להוציא טיל מהיד, אבל לצד ההפוך ועוד מדויק, זה הרבה יותר מסובך
להלן המסלולים שהתופסים אמורים לרוץ:
שימו לב שיש יותר משומר אחד על כל תופס (השומרים מסומנים בעיגולים אדומים) ורוג'רס יודע שבגלל המרחק הרב של המסירה המיועדת, השומרים האלה יספיקו להגיע לכל כדור שלו. לכן, שחקן המפתח מבחינתו הוא הסייפטי ג'ונס (באליפסה הצהובה). כל השאר פשוט רחוקים מדי.
רוג'רס למעשה עשה לדאלאס בדיוק מה שעשה להם לפני שנתיים (ומתואר כאן). על ידי עצירה במקום ואז תחילת תנועת המסירה, הוא "מקפיא" את ג'ונס במקום וגורם לשון לי, אחד הליינבקרים הטובים בליגה, לעזוב את ג'ארד קוק ולעבור לשמור על קוב.
זה אפשר לקוק לעקוף את ג'ונס ולהישאר לבד. כעת, כל מה שנותר לרוג'רס זה לעשות עוד כמה צעדים שמאלה ולמסור לרוחב הגוף מסירונת ל-36 יארד בלבד, שהגיעה בדיוק לסנטימטר בו קוק יכול לתפוס ועדיין להישאר עם שתי רגליים בתוך המגרש וכמובן, שהכדור לא יפגע לו בקסדה, אבל זה כבר "בקטנה", לא?
עוד לפני המהלך המכריע, ה-מהלך של המשחק היה בכלל כמה שניות קודם לכן, כאשר רוג'רס הצליח לשמור על הכדור בזמן סאק של ג'ף הית'. נכון, לא מדובר בוון מילר, אבל אם אין הרבה קוורטרבקים שמסוגלים למסור כזו מסירה, הרי שיש עוד פחות שיכולים לשמור על הכדור אחרי כזו מכה, להתעשת מיד ולקחת פסק זמן.