חוכמת השכונה: בגאצקיס הלך עם הכישרון של מכבי תל אביב וניצח. הפעם

בניסיון להותיר חותם משלו, איינארס בגאצקיס העלים את התובנות של קודמיו בתפקיד ולשם שינוי שיחק על היתרונות היחסיים של שחקני מכבי תל אביב. שי האוזמן על המתנה מבלאט ועל עוד אקסטרים מייקאובר שעלול להתנקם בקבוצה בהמשך

06/01/2017
צילום: טל אנגלנדר

שני שינויי מאמנים מרכזיים עברה מכבי תל אביב העונה. עם פיטוריו של ארז אדלשטיין, הגיע השינוי המרכזי והקיצוני הראשון עת בחר עוזר המאמן המקורי לבוז פומבית לשיטה אשר הונחלה במקור על ידי המאמן הראשי המקורי. רמי הדר, כידוע, מחק לקבוצה את הסכמות המקצועיות הקודמות, לרבות תרגילי ההתקפה, ניהול הרוטציה והחילופים וכן הלאה, והחליפם באני מאמין שלו. כך, כפי שכתבנו וליהגנו בעבר, עברה קבוצת 12 שחקני היורוליג תהליך מכבי חיפהזיזציה, שבו ברחו מהכישרון הקיים בסגל לטובת הבינוניות והשבלוניות.

שני משחקי יורוליג אל תוך הקדנציה של איינארס בגאצקיס, ודומה שאפשר להכריז על שינוי מרכזי וקיצוני שני. מוקדם עדיין לקבוע אם הפעם מדובר בשינוי לטובה, אבל אין ספק שהמאמן החדש והרביעי של הצהובים העונה לקח את מרבית תובנותיהם של מאמנים מספר 2+3 והעלים אותם. סט תרגילי ההתקפה הוחלף מעשית בחדש, והקבוצה זכתה לניהול רוטציה וחילופים דנדש לחלוטין. עמדת הרכז, למשל, אותה חלקו די ג'יי סילי ויוגב אוחיון תחת המשטר הקודם מצאה עצמה כשהיא נשלטת בעיקר דווקא על ידי שלושה שחקנים אחרים (גאודלוק, מקל ו-ווימס). שינויים משמעותיים נוספים מצויים בניהול ההיררכיה בעמדות 4 ו-5 (והם נובעים גם מכניסתו של קווינסי מילר לסגל הצהוב).

עוד בנושא:
רצף ההפסדים נקטע: מכבי תל אביב ניצחה את דרושאפקה 92:93
בגאצקיס: "לא מבין למה אנחנו לא משחקים באותה צורה כל המשחק"
עוד ביורוליג אמש: באמברג הביסה את ברצלונה, באסקוניה שוב דרסה

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

מוגש מטעם בי קיור לייזר
רוטציה חדשה לגמרי. מילר עם ראד(צילום: ברני ארדוב)

אם צריכים לשים את האצבע ולנסות לאפיין את קו המחשבה שמאפיין את הלך הרוח העדכני בקבוצת התחתית של מכבי, צריך לומר שאצל בגאצקיס מנסים ללכת עם הכישרון. וזאת באופן מופגן, שלא לומר קיצוני ויש שיחשבו שאף מוגזם.

אם הייתם צריכים לבחור לקבוצה שלכם בשכונה את השחקנים בעלי הכישרון ההתקפי הגדול ביותר מתוך הסגל הצהוב, סביר להניח שהייתם מסמנים את גאודלוק, ווימס, ראד ומילר. עזבו לרגע איזונים, עמדות, הגנה ושאר ירקות. ברמת הכישרון הטהור ביותר, מורכבת הרביעייה הזאת משחקנים שיכולים לעשות סל מעצמם ובעצמם. אז אתמול, במשחק הביתי מול דרושפאקה, בחר בגאצקיס ללכת עם חכמת ההמון, שלא לומר חכמת השכונה. אז אתמול, במשחק שהפסד בו היה מביא לסיומה המעשי של עונת היורוליג, בחר מאמן מספר 4 להתעלם מאמיתות כדורסל, או שמא צריך לומר קלישאות כדורסל, ולא לשאול מי יהיה הרכז שלו או לתהות כמה כדורים צריכים בשביל הרכב שמורכב מכאלה שרוצים וחייבים את הכדור אצלם. בגאצקיס זרק לפרקט מתחילת המשחק את הרביעייה הזאת פלוס דווין סמית'. דווקא ההרכב הזה הוביל את מכבי לרבע שבו היא מנצחת 14:29 בנקודות ו-6:41 במדד היעילות, כולל 6 אסיסטים ואפס (במספרים – 0) איבודי כדור. כלומר, דווקא ההרכב הפראי, שלא לומר השכונתי, הוביל לרבע התקפי מצוין מחד – בו שוחק כדורסל מהיר אבל אחראי וקבוצתי מאידך. לך תבין.

בגאצקיס התעלם מהקלישאות. ווימס(צילום: ברני ארדוב)

תחילתו של המשחק אתמול הביאה עמה למכבי שלושה ניצחונות קטנים אבל מהותיים. אחד מהם הגיע בדמות שתי עצירות הגנתיות – ללא עבירות – בציוות ההגנתי החשוד של קווינסי מילר על סמיח ארדן בעמדה מספר 5. פתאום קיבלה קבוצת החסימות החלשה ביורוליג (ממוצע של 1.3 למשחק) שתיים כאלו של מילר כבר בתחילת המשחק. ניצחון קטן שני נבע מהליכה למהלכי גב אל הסל של סוני ווימס מול בראד וונמייקר, והביא לחמש נקודות מהירות ואסיסט יפהפה לשלשה של גאודלוק. השלישי הגיע באדיבותו של דיוויד בלאט אשר פתח שוב בחמישייה עם יאגמור וסידר לגאודלוק חופש ממשימה הגנתית מסובכת, אפילו אם רק לדקות הראשונות של ההתמודדות. עד שבחר בלאט לחזור לשחק עם חמישייה אמיתית, מכבי רצה כבר ל-0:8 מהיר.

מכבי נראתה טוב מאוד במחצית הראשונה אתמול, כשהיא מובלת התקפית בידי ווימס וראד (9 מ-11 משותף ומרשים מטווח שתי הנקודות) ומציגה לראווה יחס אסיסטים איבודים מטורף ומרשים של 15 אסיסטים מול איבוד יחיד ובודד. זאת, למי שלא יודע, מהקבוצה הגרועה ביורוליג גם במספר האיבודים למשחק וגם ביחס אסיסטים לאיבודים. וכאשר עבר בלאט להגנה המתחלפת שלו, שמתחילה כאזורית וממשיכה לאישית, מכבי ניצלה את ההיכרות המוקדמת והענישה בדאנק קל של קולטון אייברסון. מרשימים עוד יותר המספרים ההגנתיים. למרות שאפשרה ליריבה הטורקית 10 ריבאונדים בהתקפה, ספגה ההגנה הצהובה רק 10 סלי שדה במצטבר. אפשר אמנם לייחס חלק מהעניין לאחוזים הרעים ממילא של הקבוצה החלשה ביורוליג באחוזים ל-2 נקודות, אבל דרושאפקה הצליחה לקלוע ב-20 הדקות הראשונות רק 3 מ-11 בזריקות מהצבע ורק 3 מ-14 אם נכלול גם זריקות מטווחים קצרים נוספים.

ואז הגיעה המחצית השנייה. אז נכון שהסיפור המרכזי של הרבע השלישי הופיע בדמות הפצצה מטורפת של הטורקים לשלוש נקודות. כשאתה קולע 7-10 לשלוש ברבע אחד, החיים הם סנופי דיסקו אחד גדול. במקביל להפגזה מבחוץ, גם הפעם צריכים להתייחס למספר נקודות אליהן קשור קווינסי מילר. אם הציוות של הסמול פורוורד בעמדה 5 הביא והוביל להצלחה הגנתית בחלק הראשון של המשחק, אז הפוזשן הראשון שלח את אנטה ז'יז'יץ' הנהדר לפוסט אפ אגרסיבי ואלים מול מילר בדרך לשתי נקודות קלות (ואגב, גם אתם חושבים שלפחות אם חושבים על תרומה מידית לקבוצה, יתכן שמכבי הלכה על הכישרון הקרואטי הלא נכון?). שתי דקות מאוחר יותר, וזריקה של מילר לשלוש נקודות הובילה לחילוף מהיר א-לה סדרת חינוך. מילר נשלח לספסל עם 6:56 לסוף הרבע השלישי כשמכבי מובילה ב-13 נקודות. כשהוא חזר, דרושאפקה כבר הובילה ושלטה.

יכול להיות שמכבי תל אביב היתה זקוקה לקרואטי אחר? ז'יז'יץ'(צילום: ברני ארדוב)

את התוגה הדקה שעטפה אמש את יד אליהו הישן בסיום הרבע השלישי אפשר היה לשמוע למרחוק. כמה אנשים שישבו לצידי החליטו כבר שהעניין הזה נראה מוכר מדי, ובחרו ללכת הביתה. ניקולה וויצ'יץ', האיש והספין, החל להסתובב כאחוז אמוק מצד לצד, כשהוא עובר ממתן הנחיות/ צעקות/ תחינות לאנשים שעל הספסל ועד להתייעצויות בהולות באזור שמאחורי הסל עם יאיר שבח, הסמח"ט של יחידת הסקאוטינג. הכל כבר היה ערוך ומוכן למפח הנפש המוכר לעייפה – ואז מצא בגאצקיס את החמישייה שלו.

אם בשבוע שעבר בבאסקוניה קיבלנו ניהול חילופים תזזיתי שלא הוביל להרכבת הרכב מתאים (ולו לאותה הערב), אז אתמול הצליח המאמן לתהות, להתנסות ולהגיע למסקנות מנצחות. קו אחורי נטול גאודלוק - שמורכב מווימס, סילי ולנדסברג. הפעם, יש לומר, מכבי הצליחה לנצח בלי רכז אמיתי. הפעם. קווינסי מילר בעמדה מספר 4, למרות משחק טוב של ראד ומשחק רע (מדד יעילות מינוס 6) של דווין סמית'. מאיק צירבס המושמץ כסנטר שנשלח לנצח את המשחק. ועם ההרכב הזה רץ בגאצקיס, ללא אף חילוף, משך כתשע דקות וחצי. וגם זה, בדומה לחמישייה שפתחה את המשחק, הרכב של כישרון. סילבן לנדסברג יצא מהפריזר מתוצרת הדר את ליובין בדרך לחמש נקודות חשובות ברבע הרביעי. הסנטר הגרמני הגדול ייצר עבור הקבוצה שלו שמונה נקודות קריטיות וסחט בדרך ארבע נקודות, הרבה בזכות שיתוף הפעולה והפיק אנד רול עם הרכז סוני ווימס. על הדרך, אגב, הצליח לייצר פה ושם מהלך הגנתי לא רע, כולל בעזרה על הפיק אנד רול המאיים של ווילבקין.

מעל כולם, כמובן, עמד סוני ווימס. המספרים מרשימים ביותר: 24 נקודות עם 70% ל-2 נקודות. חמישה ריבאונדים. שמונה אסיסטים מול איבוד כדור בודד. מדד יעילות 33. מה שלא רואים בדף הסטטיסטיקה הוא דווקא את הנוכחות של ווימס כרכז המוביל וכמי שאחראי, פחות או יותר, לכל המהלכים שניצחו את המשחק שאותו אסור היה להפסיד. אמנם בהפרש הלא נכון, אמנם לאחר דפיקות לב מיותרות, אבל לפחות הסתיים לו רצף ההפסדים וכשמכבי יכולה עדיין להמשיך ולהתמודד, או לפחות לחלום, על כרטיס כניסה להצלבה.


כאשר מגיע מאמן חדש באמצע עונה לקבוצה, הוא רשאי לבחור במספר גישות. יש כאלו שמשמרים את המידע הקיים בקבוצה ורק מביאים עמם שינוי קל, או שינויים קלים. גם רמי הדר וגם איינארס בגאצקיס לא האמינו בזעזוע קל, אלא הלכו – כל אחד בתורו – על מהלכים גדולים או גרנדיוזיים. על הטבעת חותמם. על שינוי מהקצה אל הקצה.

העניין הוא שגוף יכול להכיל אקסטרים מייקאובר מספר מוגבל של פעמים. כשהולכים לניתוח קיצוני, פעם אחר פעם, צריכים להיות ערוכים למצב שבו הניתוח, מוצלח ככל שיהיה, יהיה ניתוח אחד יותר מדי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully