רק שנתיים וחצי עברו מאז עזב דיוויד בלאט את מכבי תל אביב לטובת קליבלנד, כשהוא משאיר אחריו אימפריה בנסיקה: אלופת אירופה, אלופת המדינה ומחזיקת גביע המדינה. בזמן הזה עברו הצהובים כמעט הכל: הם החליפו חמישה מאמנים קבועים ועוד שניים זמניים, עברו בשורותיהם עשרות שחקנים, הם שברו אינספור שיאים שליליים ובעיקר הפכו לקבוצה לא לגיטימית בצמרת האירופית ולקבוצה שאפילו לא מצליחה להגיע לגמר הפלייאוף בישראל.
מחר (שישי, 19:45) בלאט יפגוש שוב את קבוצתו לשעבר. הוא הספיק בינתיים להגיע לגמר ה-NBA עם הקאבלירס, להיות מפוטר מהמועדון ולשוב לאירופה, אבל העדיף את הכסף הגדול של דרושפאקה על פני האקסית. ומה עם מחליפיו השונים? מי מהם היה הטוב ביותר ומי החלש ביותר? למי נעשה עוול, מי לא התאים, מי לא קיבל הזדמנות ומי לא היה צריך להיות שם מלכתחילה?
טיעוני הסנגוריה והתביעה לפניכם, גם המספרים והזיכרונות, ועכשיו אתם צריכים לקבוע במשאל המצורף: מהרגע שבלאט עזב, ועד לרגע שאיינארס בגאצקיס ייכנס לתפקידו - מי היה המאמן החלש ביותר של מכבי תל אביב בימי השפל שלה, מ-2014 ועד היום?
הצביעו למטה בסקר
עוד בנושא
ליאור ליובין: "אני מאמין בסוני ווימס, כל הקבוצה מאמינה בו"
מונה מפרק למכבי תל אביב: הרשת מגיבה למשחק הנפל של סוני ווימס
13 מתחת ל-0: כשסוני ווימס התחפש לג'רמי פארגו
גיא גודס
זמן בתפקיד: שנה וחודשיים.
מאזנים: 14:17 ביורוליג, 8:30 בליגה (68% הצלחה).
השורה התחתונה: זכה בגביע המדינה, הגיע לרבע גמר היורוליג, הודח בחצי גמר הפלייאוף.
זיכרון לעתיד: הורחק על ידי השופטים בתבוסה הביתית בדרבי להפועל תל אביב (78:58) ובעט בכיסאו של שמעון מזרחי ביד אליהו.
ייאמר לזכותו: קודם כל ולפני הכל, גיא גודס הביא את מכבי תל אביב למעמד שמונה הגדולות באירופה. כמה היו מוכנים הצהובים ואוהדיהם לשלם בשביל להגיע למקום הזה גם העונה? הוא זה שנאלץ להיכנס באופן מיידי לנעליו הגדולות של דיוויד בלאט, ובדרך הונחתו עליו עוזר מאמן ושחקנים שלא רצה. שלושה מאמנים הגיעו אחריו ואף אחד מהם לא עשה עבודה טובה יותר.
ייאמר לגנותו: אל מול הקדנציות הקצרצרות של ממשיכיו, גודס לא יכול לטעון שלא קיבל צ'אנס. יותר משנה הוא היה בתפקיד. גם ההדחה המדהימה בידי הפועל אילת, מ-0:2 ל-3:2 בסדרה עם ביתיות, לא עלתה לו בתפקיד. נכון שההנהלה לא ממש ספרה אותו, והחולשה שהפגין מולה היא בדיוק אחת הסיבות לכישלונו.
ז'אן טבק
זמן בתפקיד: שמונה חודשים.
מאזנים: 2:3 ביורוליג, 4:2 ביורוקאפ, 7:19 בליגה (65% הצלחה).
השורה התחתונה: זכה בגביע המדינה, השלים את ההדחה מהיורוליג ואז הודח מהיורוקאפ, הודח בחצי גמר הפיינל פור הישראלי.
זיכרון לעתיד: החטאות מכוונות, התקפות שלמות ללא זריקה לסל והכל בניסיון לגרור את המשחק המכריע ביורוליג מול דרושפאקה להארכה. אפילו ז'אן טבק עצמו היכה על חטא על המהלך הלא ספורטיבי, שאף הוביל לשינוי בחוקי הטבלאות במפעל.
ייאמר לזכותו: בזמן שאחרים פחדו לקחת על עצמם את הסגל הבעייתי של מכבי תל אביב, הוא נענה לאתגר וכמעט הצליח להציל אותה מהדחה ביורוליג, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. כי מה כבר היה אפשר להוציא מארינזה אונואקו, ויטור פבראני ואחר כך מאלייזה מילסאפ וסדריק סימונס? אצלו גל מקל קלע 16.3 נקודות למשחק ביורוקאפ ואיתי שגב הפך לשחקן לגיטימי, ואולי יום אחד עוד יחלמו במכבי על קאמבק שלו. נשמע הזוי? תזכרו מה חשבו כאן על נבן ספאחיה כשעזב, ולאיזה מעמד הוא זוכה היום.
ייאמר לגנותו: מהענק המעוטר של יוגופלסטיקה אפשר היה לצפות ליותר. למשל, לעבור לפחות שלב אחד ביורוקאפ. או לעבור את מכבי ראשון לציון בפיינל פור. או להפסיד בפחות מ-35 הפרש למכבי חיפה. או להראות איזשהו גרף של התקדמות במהלך הקדנציה שלו. כל זה לא קרה.
ארז אדלשטיין
זמן בתפקיד: חודש.
מאזנים: 2:0 ביורוליג, 0:3 בליגה (60% הצלחה).
השורה התחתונה: אין. לא הספיק להגיע להכרעה באף אחד מהמפעלים, מאחר שהעביר את הקדנציה הקצרה ביותר בתולדות המועדון.
רגע מכונן: גם בעוד שנים ארוכות יזכרו כל חובבי הכדורסל את השעה 02:27 לפנות בוקר ויידעו מיד במה מדובר. אין צורך להזכיר, נכון?
ייאמר לזכותו: ארז אדלשטיין לא באמת קיבל הזדמנות להוכיח את עצמו. עמד על מאזן מושלם בליגה, הפסיד שני משחקים לגיטימיים ביורוליג, במילאנו ובבית לריאל מדריד. תחתיו עמדו הצהובים על 90 נקודות למשחק באירופה, מה שנשמע היום כמו פנטזיה. האם מישהו באמת חושב שיחד איתו מצבה של הקבוצה היה גרוע יותר?
ייאמר לגנותו: חודש אחד בסך הכל היה לו בתפקיד, אבל הוא נראה כמו שנה. רכבת הרים רגשית, מערכות יחסים מורכבות, וכמובן הקלישאה המוכרת ש"המאמן איבד את חדר ההלבשה" נשמעה מהרגע הראשון. הפסדים לגיטימיים ביורוליג? מאזן מושלם בליגה? אפילו במכבי טוענים שהבעיה איתו בכלל לא הייתה קשורה לכדורסל.
רמי הדר
זמן בתפקיד: חודשיים.
מאזנים: 5:5 ביורוליג, 2:6 בליגה (61% הצלחה).
השורה התחתונה: אין. אפילו למשחק הגביע הראשון הוא לא זכה להגיע.
רגע מכונן: הוציא את גל מקל 19 שניות לאחר שהכניס אותו (בטעות) בהפסד לאנאדולו אפס, ומיד אחר כך נזף בשמעון מזרחי לעיני 11 אלף צופים. מהלך אחד שכולו בעיטה בדלי.
ייאמר לזכותו: רמי הדר ייצב את המערכת, נראה כמי שהתחבר לשחקנים, השיג ניצחונות גדולים ולא צפויים על יריבות עדיפות (פנרבחצ'ה בבית ואולימפיאקוס בחוץ) ולרגעים היה נדמה שסוף סוף נמצא המאמן שיודע לתמרן עם ההנהלה התובענית של מכבי. יכול להיות שהוא בכלל לא היה אמור להיות בתפקיד הזה מלכתחילה, אבל היי, הוא עשה כמיטב יכולתו וזו בטח לא אשמתו. ברגע שהבין שלא יוכל להוציא את העגלה מהבוץ, לקח אחריות והתפטר.
ייאמר לגנותו: ומה עם קצת מודעות עצמית? אם התפקיד גדול עליך, אל תיקח אותו. מחק את הישראלים, לקה בניהול המשחק, גרם ליותר מדי שחקנים לאבד לחלוטין את הביטחון. ההתנהלות התקשורתית שלו בקבוצה הכי מסוקרת באירופה הייתה על הסקאלה שבין מבישה למביכה. ייזכר לימים כאנקדוטה פעוטה שממחישה אולי יותר מכל צעד את הניהול הכושל של המועדון בשנים האחרונות.