פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עשה עלייה: טי ג'יי ליף מככב ב-UCLA, כל הדרך לליגה הטובה בעולם

        את הסטיגמות השליליות הוא כבר הפריך, את תשומת הלב של הסקאוטים הוא כבר צד ולפתע מניית ה-NBA של טי ג'יי ליף, הרבה יותר מהבן של, חזקה בהרבה משחשבו. אורן לוי על הישראלי שכיכב בנבחרת הנוער ומתגלה כעת כשחקן המשלים האולטימטיבי, לצערן של מכבי תל אביב וירושלים

        עשה עלייה: טי ג'יי ליף מככב ב-UCLA, כל הדרך לליגה הטובה בעולם

        בווידאו: ביצועים של טי ג'יי ליף מהעונה שעברה

        בשבועות האחרונים למדנו שמכבי תל אביב והפועל ירושלים נפגשו כבר עם רז גל, נציגו של טי ג'יי ליף, כדי לגשש בנוגע לתכניות של הפורוורד המוכשר ממכללת UCLA. 12 משחקים בלבד לתוך קריירת המכללות שלו, הסיכויים שבנו של בראד יעשה עליה הולכים ומצטמקים מרגע ורגע.

        המכללה מלוס אנג'לס גונבת את אור הזרקורים מהחשודות המיידיות ב-NCAA, וליף עצמו מוצא מקום בשמש מחוץ לצילו של הרכז עמוס-ההייפ לונזו בול. יחד צמד הפרשמנים מצית את הדמיון וסוחב את הקבוצה לעונה חלומית, אך בקצב הזה קשה להאמין שהשניים יישארו במדי הברוינס זמן רב.

        עוד בנושא:

        טי ג'יי ליף מחזר אחרי טיילור סוויפט, בינתיים ללא הצלחה
        בשבוע שעבר: כמעט טריפל דאבל לליף בניצחון של UCLA
        בארה"ב מפרגנים: "ליף מתפתח להיות השחקן האהוב במכללות"
        הפרשנים מנתחים: היתרונות והחסרונות במשחקו של היהלום

        שחקני מכללת UCLA טי ג'יי ליף, לונזו בול (GettyImages)
        מובילים את הברוינס לעונה היסטורית. ליף, משמאל, עם לונזו בול (צילום: GettyImages)

        בניגוד לבול, ליף בן ה-19 לא נחשב לפרוספקט מזהיר לליגה הטובה בעולם לפני תחילת העונה, וההחלטה אם להכניס את שמו לדראפט הקרוב תלויה רבות במה שיראה במהלך העונה. ובכן, בתל אביב ובירושלים יכולים להמשיך לחכות, כי מה שליף עושה בינתיים בליגת המכללות קונה לו מעריצים רבים במקצוענים, וחלק מההערכות הן שאם יחפוץ בכך הוא יוכל לשמוע את שמו כבר בסיבוב הראשון בדראפט 2017. באתר NBA Draft, למשל, מנבאים שיילקח בבחירה ה-12 בסיבוב הראשון של הדראפט. במוק דראפט אחרים, כמו של Draft Express למשל, הוא עדיין לא מופיע, אך זה אמור להשתנות בעתיד הקרוב. כך או כך, ליף לא פוסל את האפשרות שיישאר ב-UCLA עונה נוספת, אם כי ברור שגם מניית הדראפט שלו תהיה מכרעת בנוגע לסוגייה הזו.

        יחד עם בול, ליף מוביל את הברוינס לפתיחת עונה היסטורית. אם יש משהו מדהים יותר מהיעילות ההתקפית של UCLA, אליה נגיע מיד, הוא המהפך האדיר שלה בדרך לשם. הקבוצה שהפסידה 17 משחקים ב-2015/16 שיחקה כדורסל אנוכי ולא אפקטיבי, עד שגרמה למאמן סטיב אלפורד לשלוח מכתב התנצלות פומבי לקהילת תומכי התוכנית ובוגריה. לעומת זאת, הקבוצה הנוכחית טרם טעמה טעמו של הפסד – כאשר התוספת של בול וליף היא ההבדל המהותי היחיד בסגל – והיא נראית כמועמדת ודאית לפיינל-פור. הברוינס משחקים כדורסל חיובי בקצב מסחרר ובמקביל כבר השיגו ניצחונות במשחקי הצהרה – למשל 92:97 בחוץ מול קאנטקי המדורגת ראשונה במשחק שבו ליף פרץ לתודעת המיינסטרים. או 84:102 מול מישיגן, במשחק שבו לא נזקקו ליותר מ-64 פוזשנים (!).

        כאמור, בתריסר המשחקים הראשונים של העונה ההתקפה של הברוינס מעמידה מספרים היסטוריים. אחוז קליעה משוקלל – 64 אחוזים שמובילים את הקולג'ים בפער דמיוני. בעונה שעברה, לשם השוואה, מכללת אינדיאנה הייתה לפני כולם עם 58.7 אחוזים. עם 71.5 אחוזים משלו, ליף מוביל רשימה של שישה שחקנים בקבוצה עם שישים אחוזים או יותר (מבין השחקנים ששיחקו יותר ממאה דקות העונה).

        "טי ג'יי ליף יכול להיות הצעד הבא של אבולוציית הביג-מנים בכדורסל", כתב עליו סאם ואסיני מ'ספורטינג ניוז', אחד הכתבים המובילים בענייני דראפט, אחרי ההופעה של הפרשמן מול קנטאקי, בה נצץ יותר מכל פרוספקט לוטרי בדרך לשורה של 17 נקודות, 13 ריבאונדים וחמישה אסיסטים. "בגובה שלו, עם היכולת שלו לרווח את המשחק, יש לו איכויות שיש להן ביקוש גבוה ב-NBA. זו הסיבה שבדראפט האחרון נבחרו שחקנים עם פרופיל דומה כמו הנרי אלנסון, סקאל לאביסייר וחואן הרננגומס , כבר בסיבוב הראשון. אין ספק שמניית ה-NBA של ליף עלתה מאוד בחלק הראשון של העונה, בין היתר משום שהוא הרבה יותר מגוון וקשוח ממה שחשבו עליו לפני שהחל את העונה".

        טי ג'יי ליף, מכללת UCLA (GettyImages)
        מראה עוד ועוד איכויות. ליף (צילום: GettyImages)

        ואסיני לא לבדו. ב-ESPN ליף הוכתר השבוע ל"שחקן המכללות הכי טוב שלא מספיק שומעים עליו", ונכתב כי "אם הייתם משחקים ברחוב עם כל אחד משחקני UCLA ללא היכרות מוקדמת, כנראה שהייתם בוחרים את טי ג'יי ליף אחרון. הוא לא נראה כמו כדורסלן. הוא לא קופץ גבוה כמו שאר חבריו. ה'חטא' היחיד שלו הוא שהוא משחק כדורסל יעיל, וזו גם הסיבה שהשחקן הזה, פוטנציאל לבחירת לוטרי, הוא אחד השחקנים שמתעלמים מהם הכי הרבה במכללות". בכתבה מצוטטים סקאוטים שונים של קבוצות NBA שמביעים ביטחון רב בנוגע לאפשרות שלו להצליח בליגה הטובה בעולם. "הוא אמור להיות שחקן NBA סולידי", צוטט אחד מהם.

        גם מאמנים מתים על ליף, אפילו כשהם מאמנים את היריבה. את למונט סמית', מאמנה של מכללת סן-דייגו, כבר הבאנו, אבל לשמוע את ג'ון קאליפרי מהלל את ליף אחרי המשחק היה כבר אופרה אחרת: "מה שליף עשה, הוא למעשה שלט במשחק. הוא הרג אותנו".

        ליף ראשון בטבלת הקלעים של הקבוצה העונה עם 17.8 נקודות למשחק, אבל זה לא מספר את הסיפור כולו. 9.3 כדורים חוזרים, 3 אסיסטים ו-1.2 שלשות ב-50 אחוז עוזרים להשלים את התמונה. את מה שליף שווה לקבוצה שלו אפשר למדוד בהרבה דרכים, אבל כל נתון בפני עצמו, ואפילו כולם יחד, יכשלו במשימה, ויגרעו ממנו קרדיט שהרוויח ביושר.

        בגובה 2.08 מטר (13 ס"מ יותר מאבא, 38 ס"מ יותר מאמא), ליף היה הגדרה של אבן שושן למונח "סטרץ' פור", אם הייתה כזו. היכולת שלו לקלוע מבחוץ, לשים את הכדור על הפרקט, לסיים מהלך בנקודות, או לפתוח אותו במסירה, כבר עשו לו שם של אחד משחקני האול-אראונד הטובים במכללות. בהגנה ליף כבר זרק לפח סטיגמות שליליות שהיו לגביו בנוגע לפיזיות והאגרסיביות שלו. "אמרו שאני רך, אז רציתי להוכיח אחרת", אמר אחרי המשחק מול קנטאקי. הוא נלחם בצבע על מיקום מול מפלצות אדם, ואפילו מוצא זמן להגן על הטבעת מפני חדירות של גארדים חמקמקים, כפי שיעידו 1.2 חסימות שהוא מספק לערב.

        כדורסלן העבר בראד ליף (מימין) עם פיני גרשון, טי.ג'יי ליף, שרון אברהמי (אתר רשמי , : איגוד הכדורסל)
        גם אבא היה קשוח. בראד וטי ג'יי ליף עם פיני גרשון ושרון אברהמי (צילום: באדיבות איגוד הכדורסל)

        אך הגיוון של ליף בשני צדי המגרש ניזון, לפני הכל, מקבלת החלטות מעולה, בטח כשמדובר בילד בן 19. אנחנו כל כך מכורים לאולסטארים ולכישרון שלהם, שלעיתים אנחנו שוכחים שחצי מהקרב של קבוצות, אפילו ב-NBA, הוא לשים על המגרש שחקנים שלא יפגעו בתכנית המשחק. מעבר לכל הדברים שהוא מסוגל לתת, אולי הכישרון הגדול ביותר של ליף טמון בכך שהוא לא פוגע בקבוצתו באף תחום קריטי.

        כדורסל מורכב מאינספור מיקרו-החלטות שמתחלקות בין עשרה שחקנים בכל רגע נתון – כשליף על הפרקט המאמן שלו יודע שלפחות חמישית מהן נמצאות בידיים טובות, וזה נכס שאסור לזלזל בו. ליף יודע, או יותר נכון לומר מרגיש, מתי עליו לחתוך לטבעת, להמר על חטיפה, או להניע את הכדור לצד השני. הוא מרגיש כשעליו להפוך את כיוון החסימה לגארד ברגע האחרון, אם הכדור יותז מהטבעת ימינה או שמאלה, וכמה חזק עליו למסור את הכדור לסנטר גמלוני שמתפנה תחת הסל.

        על אף היותם קטנים, החורים במשחקו ברורים לעין. ליף שחקן התקפה מגוון ואינסטינקטיבי, אך הוא מתקשה ליצור לעצמו הזדמנויות קליעה במצבים סטטיים מול שומרים אתלטים וגדולים ממנו. הוא ממעט להגיע לקו העונשין והקליעה שלו טובה, אך עדיין לא מושלמת, והוא משחרר אותה ממקום נמוך באופן יחסי, מה שמקל על שומריו להפריע לו. בהגנה, האתלטיות של ליף תהיה סימן שאלה עד שיוכח אחרת בתפאורה של משחק NBA רשמי, גם אם הקשיחות והחכמה כבר שם.

        טי ג'יי ליף, מכללת UCLA (AP)
        יש עדיין חסרונות רבים. ליף (צילום: AP)

        כאוהדי כדורסל צברים כמובן נבקש להיתלות בעובדה שליף כבר כיכב במדי הנבחרת הנוער, בקיץ 2015 כשהעלה אותה מדרג ב' חזרה לדרג א' בטורניר שבו זכה בתואר ה-MVP. מי ייתן ונראה אותו בכחול-לבן גם בבוגרים. יהיה נחמד לחיות בעולם שבו ליף וכספי מגיעים כל קיץ אחרי עונה מעבר לים וחוברים לייצר צמד פורוורדים מאיים. התסריט הזה עדיין לא נראה סביר במיוחד, משום שהקשר של ליף לישראל עדיין קלוש ויש להניח שההתייצבות לנבחרת הנוער נבעה קודם כל מהרצון להראות את מרכולתו לסקאוטים הרבים שמגיעים לאליפויות הללו, והרבה פחות ממניעים ציוניים (לא שזה לא לגיטימי).

        כך או כך, שנה אחת בלבד אחרי התיכונים, מסתבר ש"הבן של בראד" הולך להפוך אותו ל"אבא של טי.ג'יי" הרבה יותר מכפי שציפינו.

        פרק החדש של "הפודיום": טוכמן על ב"ש ומכבי ת"א, שקדי על בגאצקיס

        פודקאסט ה-NBA של יוסי כהן ואליאב נבנצל מארח את יואב בורוביץ