קלה כחמורה: החולשה של מכבי תל אביב מאיימת על באר שבע

במסגרת הוויכוחים האינסופיים על מי יותר גדול ומי יותר מיוחד, חשוב לזכור פרט נוסף בנוגע ליריבות המרכזית בכדורגל הישראלי. למכבי תל אביב היתה השפעה לא קטנה על ההצלחה של באר שבע. הפועל באר שבע אימצה לא מעט מדפוסי ההתנהלות של מכבי תל אביב ותרגמה אותם לעברית. הורידה אותם על הקרקע ואף שכללה כמה מהם.

יתרה מזו ואולי חשוב מכך, מכבי תל אביב סחטה מהפועל באר שבע את המקסימום עד שהיא העבירה לה את הכתר. להפועל באר שבע היו קבוצות טובות, אבל רק כאשר היתה למועדון קבוצה מצוינת באמת היא זכתה בתואר. זו גם אחת הסיבות שבאר שבע הגיעה לרמה הזו. היא השתפרה, היא השתכללה, היא התחמשה, היא התקדמה, עוד, ועוד, ועוד, עד שהיא הצליחה להתעלות על אחת הקבוצות הכי טובות שידע הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות. בסופו של תהליך, זה גם שיחק לטובת באר שבע.

מצבה הנוכחי של מכבי תל אביב, עם או בלי קשר להפסד מול רעננה, מציב את באר שבע בפני אתגר חדש: למצוא את הכוחות להמשיך להשתפר גם כשאין תחרות בליגה. גם כשהאימפריה שסחטה ממנה כל טיפה בלימון מחפשת את עצמה ונראית כמו מי שצפויה לחצות שוב את המדבר עד שתמצא את נוסחת ההצלחה מחדש.

עוד בנושא

בבאר שבע יודעים: "סוד הקסם שלנו הוא שכל הפסד מתסכל"
ביש גדא של הכדורגל: עוד פאשלה של אוראל דגני
הפועל תל אביב: כשאין אוטובוס לקבוצה, לוזון "גיבור" וגוטמן "גאון"
מכבי חיפה נפגשה עם עומר דמארי. התקציב: מעל 90 מיליון שקל
גיא אסולין: "אלי גוטמן הוא דיקטטור"
"מכבי תל אביב נאבקת עם אספניול על ילד הפלא של הכוכב האדום"

ליגה קלה מדי היא מתכון לזלזול. ליגה קלה מדי היא מתכון לגישה של "לא משנה מה נעשה בסוף תמיד ננצח". ג'ורדי קרויף נפל בפח הזה לא אחת. הוא חשב שהוא יכול להחליף מאמן שהביא לו טרבל ולא האמין שהרגע שבו הוא ישלם על כך יגיע כל כך מהר. גם קלות הדעת של קרויף בכל הנוגע לרכש מגיעה קצת משם. מהתחושה שלא משנה מה הוא יעשה, הוא ינצח.

באר שבע הנוכחית חייבת להיזהר מכך. היא חייבת למצוא את הדרכים להרעיב מחדש את כולם ולדחוף את כולם לפסגה נוספת בליגה, גם כשבמסלול לידה לא רץ מתחרה רציני. ההפסד לרעננה הוא לא אסון. בקושי תקלה. אבל בתקלה הזו היו כמה רגעים שראית על באר שבע שהיא בטוחה מדי שגם הפעם היא תסתדר.

כמה ימים קודם לכן האלופה שבדרך גם זלזלה בחצי גמר גביע הטוטו, כאשר קיימה מסיבת עיתונאים שבה הכריזה על החוזה החדש של ברק בכר כשעה לפני שריקת הפתיחה. מאמן באר שבע ענה לשאלות סרק של עיתונאים כשעה לפני משחק שיכול להוביל לטרבל, מה שהוא והבוסית שלו יכלו לעשות גם בסיום. זה היה חוסר כבוד ליריבה ולמעמדה מצדה של באר שבע, וזה רק סמלי שהאלופה שלנו התקשתה בתחילת המשחק מול הפועל חיפה. עד שהגיע איבוד הכדור של שלומי ארבייטמן.

שוב, אלו רק גלים קטנים בים הגדול של ההישגים של הפועל באר שבע. אבל בליגה ללא תחרות ועם מכבי תל אביב מביכה וחלשה, הגלים האלה עלולים להתחזק אם הספינה של באר שבע לא תתרחק מהמערבולת שהפילה אחרים: מערובת הכל קל לי מדי, כל מה שאעשה מספיק לי. עולם חדש מחכה כעת להפועל באר שבע. עולם קל יותר, אבל לא בטוח שפשוט יותר.

לטל בן חיים היתה השנה הזדמנות לקפוץ עוד כיתה. משחקן מצוין לשחקן גדול. בעונה שעברה בן חיים עשה צעד חשוב קדימה ככדורגלן מוכשר, ובפעם הראשונה בקריירה הכישרון שלו היה יותר גדול מהשטויות שלו. בכל פעם שנראה היה שצץ לו ילד הפרא, הופיע ילד הפלא ומיקד את העיניים בדבר החשוב בבן חיים: השחקן המשובח.

העונה, בעקבות העזיבה של זהבי, בן חיים יכול היה ללכת רחוק יותר. לא להיות עוד שחקן מצוין, אלא שחקן גדול באמת. זהבי כלשהו. פתיחת העונה שלו סיפקה למכבי תל אביב לא רק שערים, אלא גם שחקן ללכת אליו ברגעי הכרעה. שחקן שתמיד אתה יכול לסמוך עליו.

רק שהיכולת החלשה של בן חיים בחודשים האחרונים מוכיחה שיש גבול להתפתחות שלו. שהוא עוד חוליה טובה בקבוצה טובה, אבל לא אחד שמסוגל להפריד בין מה שקורה מסביב למה שהקבוצה צריכה כרגע. אפשר לשייך זאת למה ששוטה ארבלדזה מוציא מהשחקנים שלו. אבל זה יהיה קל. קל מדי. לא רציני אפילו.

מי שרואה את בן חיים בשבועות האחרונים רואה שחקן שפוגש תקרה. שחקן נהדר, איכותי, אבל המחשבה של קרויף שהוא יוכל להיות חלק מאלה שימלאו את החלל של ערן זהבי ספגה בסוף השבוע האחרון כרטיס אדום סופי ומוחלט. זו היתה גם הזדמנות לבן חיים עצמו, והיא הוחמצה.

לא שזה תנאי מספיק, אבל באופן כמעט גורף – בכל פעם שמכבי חיפה גידלה או הביאה שוער משובח, היא יצאה לשנים של הצלחות. אבי רן ערך את הופעת הבכורה שנתיים לפני האליפות הראשונה וההיסטורית. לניר דוידוביץ' זה לקח קצת יותר זמן, אבל הבכורה שלו היתה הניצן הראשון בדרך להקמת שושלת חדשה במכבי חיפה. רפי כהן הצטרף קצת לפני האליפות הכי מרשימה של המועדון ב-1994, וגם ויקטור צ'אנוב הגיע ומיד זכה בדאבל.

עונת הבכורה של עומרי גלזר במכבי חיפה לא פחות מרשימה מרוב השוערים האדירים שצוינו קודם. הרבה מאוד שנים לא היה לכדורגל הישראלי שוער כל כך מבטיח. ראינו כבר שוערים צעירים מוכשרים, אבל כולם נראו חסרים משהו שיפריע להם בעתיד. כולם נראו כמו עוד שוער סביר שצומח בדור של שוערים סבירים. עומרי גלזר נראה כמו שוער ענק באמת בפוטנציה. שילוב של יכולת, אישיות, קור רוח ואינסטינקטים. ההצלה האדירה שלו עם הרגל מול הפועל תל אביב היא תמצית הסיפור.

האם מכבי חיפה של גלזר תצטרף לשורה ההיסטורית ותהפוך יחד איתו לשושלת מנצחת חדשה? זו כבר שאלה אחרת. למכבי חיפה יש מאמן אישי מצוין כנראה, כפי שמלמדים קורות החיים שלו ושל שחקני ענק שעזר לפתח, אבל הוא עדיין לא מאמן קבוצתי מושלם שיוצר תלכיד מנצח. עומרי גלזר, שהגיע למקום הנכון בגיל הנכון, ממש שנייה לפני שהופך להיות עוד אחד מאותם שוערים צעירים שנרקבים מחוסר הזדמנות, מספק תקווה הרבה יותר ממולנסטיין. תקווה שיום אחד יימצא האדם שייצוק קבוצה אלופה מהפרטים המצוינים שיש היום בלא מעט עמדות במכבי חיפה.

מלחמתה של הפועל תל אביב נגד הורדת תשע הנקודות היא מובנת ואנושית. כל אחד שנאבק על חייו לא היה מתעסק בצדק הכללי ומחפש את ההנחה האישית. אבל בכל התהליך הזה שהפועל תל אביב עוברת בימים אלו, כדאי להזכיר נקודה חשובה: לא בטוח שלהפועל תל אביב ומי שייקח אותה בסופו של דבר לא שווה יותר להתחיל בליגה השנייה.

בעלים שייקח את הפועל תל אביב בליגת העל עלול ליפול באותם בורות שהכשילו את הבעלים הקודמים: המרדף האינסופי הזה אחרי ההישגים ההיסטוריים של המועדון, הרצון להעמיד קבוצה לא פחות טובה ממכבי תל אביב ושאר יריבותיה לצמרת. זה מתכון לשיגעון נוסף.

להתחיל בליגה שנייה עשוי להיות נכון יותר כשלוקחים בחשבון איזה תהליך הבראה ארוך המועדון הזה צריך לעבור. לבעלים שכולנו מקווים שיבוא כדאי יותר להתחיל רגוע, לבנות יסודות של קבוצה חדשה בליגה קלה יותר ולייצב משהו בלי לחצים עליו ניתן יהיה להקים משהו גדול יותר בעתיד.

לא בכל הקבוצות זה עבד, אבל במקומות אליהם הגיע בעלים רציני באמת – הליגה השנייה הייתה הבמה הנכונה להתחיל בה. ככה אלונה ברקת התחילה, לשם הפועל תל אביב צריכה לכוון.