במהלך המעקב אחר מועמדים לחיזוק הקבוצה בקיץ, בדקו אנשי ברצלונה - כפי שנהוג במועדונים בכירים רבים בעת האחרונה - גם את חייהם הפרטיים של השחקנים. על פי דיווחים בתקשורת הארגנטינאית והספרדית, אחרי שאיתרו את הכישרונות המתאימים מבחינה מקצועית, רצו המנהל הספורטיבי רוברט פרננדס וצוותו שהמועמדים יענו על קריטריון נוסף: חיי זוגיות יציבים. אז כדי לשפר את סיכוייו של בן זוגה להגיע למועדון הפאר, החברה של אנדרה גומש הפורטוגלי העלתה לאינסטגרם תמונה של הזוג עם כלבם המשותף.
גם יספר סילסן, לוקא דין, דניס סוארס ופאקו אלקאסר הציגו זוגיות יציבה ובריאה. כך, חמישה מששת שחקני הרכש של ברצלונה עמדו בדרישה החדשה. כולם, פרט לסמואל אומטיטי, שהוחתם בכל זאת, "בזכות בגרותו ואופיו".
רגע לפני הקלאסיקו הגדול מול ריאל מדריד, מבט על שחקני הרכש מגלה כי דווקא הבלם הצרפתי - זה שלא עמד בקריטריון הזוגי - הוא היחיד שעומד בדרישות המקצועיות (כל עוד הוא לא פצוע) ואפילו הפתיע בהתאקלמותו המהירה. כל השאר רחוקים מלספק את הסחורה. אחרי קיץ בו ברצלונה חרגה ממנהגה והחתימה חמישה שחקני שדה בעלי פוטנציאל רב (כולם בני 22-23) ועוד שוער בינלאומי בסכום מצטבר של מעל 123 מיליון יורו, כדי לרצות את לואיס אנריקה שהגדיר את הסגל הזה כ"טוב ביותר שאימנתי בחיי", בקטלוניה מאוכזבים וכבר מדברים על חיזוק נוסף בינואר. מסע הרכש המהולל מהקיץ הפך למעמסה.
עוד בנושא:
שבת, 17:15, ערוץ 50: ברצלונה נגד ריאל מדריד בקלאסיקו הראשון של העונה
קאסמירו, "מאקללה של זידאן", חוזר בדיוק בזמן לקראת הקלאסיקו
מחפשים גיבור חדש: מי יכול לגנוב את ההצגה בקלאסיקו מרונאלדו ומסי?
לואיס אנריקה עצבני בעקבות התצוגה בגביע, ריאל מדריד חגגה עם הבן של זידאן
השבועיים האחרונים המחישו בצורה מדויקת את הבעיות של ברצלונה. נגד מלאגה, לראשונה מאז הגעתו של לואיס סוארס למועדון, גם הוא וגם ליאונל מסי לא נטלו חלק באותו משחק. ניימאר נותר לבד ומי שאמור היה לעזור לו, חלוץ הגיבוי אלקאסר שנרכש מוולנסיה תמורת 30 מיליון יורו, כלל לא איים על השער. יתרה מכך, בדקות 10-41 או אפילו לא נגע בכדור. החלוץ המסוכן של ברצלונה ב-0:0 המתסכל היה בכלל ג'רארד פיקה.
המסקנות הוסקו מחזור אחד לאחר מכן. ביום ראשון ניסתה ברצלונה להסיר את קללת אנואטה ולנצח במגרשה של ריאל סוסיאדד לראשונה מאז 2007. לואיס אנריקה, זה שהגדיר את הסגל הנוכחי כטוב ביותר שהיה לו אי פעם, הסתפק בחילוף אחד בלבד במשך 90 דקות. למעשה, בשבעה מ-13 משחקי הליגה לא ניצל את מכסת החילופים שלו במלואה. אנדרה גומש (ואחריו גם דניס סוארס) נראה כמו ננס הטובע בנעליו הענקיות של אנדרס אינייסטה, הקטלאנים שידרו חוסר אונים והיה ברור שהפער בצמרת הולך לגדול, אבל המאמן לא סמך על המחליפים ההתקפיים שלו - ראפיניה ואלקאסר. ברצלונה חילצה בקושי 1:1, בתצוגה הכי לא דומיננטית שלה בעידן לואיס אנריקה. גם הוא הודה בסיום: "אי אפשר לשחק גרוע יותר".
הלאה. בליל רביעי הגיע הצ'אנס המשותף של כל שחקני הרכש. הרקולס מהליגה השלישית אירחה את ילדי ומחליפי ברצלונה למשחק ראשון מבין שניים בסיבוב הרביעי, בערב שהוגדר בתקשורת הקטלאנית כ"גביע ב-123 מיליון יורו". כל העיניים התמקדו במצטרפים החדשים, אבל רובם זייפו. סילסן, ששיחק לפני כן רק בהפסד לאלאבס, הוציא עוד כדור מהרשת, באדיבותו של המגן דין שזייף בסגירה. אומטיטי היה סביר, בעוד דניס סוארס, אלקאסר וגם גומש שנכנס כמחליף, לא השכילו למצוא את הרשת ונזקקו לישועה של קרלס אלניה בן ה-18, שמנע השפלה עם 1:1.
אחרי 21 משחקים בכל המסגרות, ברצלונה עדיין מחכה לשער ראשון של אחד משחקניה החדשים, שבעונה שעברה תרמו יחד 28 שערים לקבוצותיהם הקודמות. נכון, בין השישה יש שוער משנה ושני שחקני הגנה, אך השלושה מהם יש ציפייה לסייע לטרידנטה, עדיין תקועים על 0 עגול. "יש תלות גדולה מדי בשלישייה הקדמית, ושחקני השורה השנייה לא תורמים מספיק", אמר ב"סקיי ספורטס" הפרשן גיים בלאגה. "דניס סוארס, ארדה טוראן, לוקא דין, אנדרה גומש ופאקו אלקאסר - כולם חייבים להשתפר".
ברצלונה לא רק השקיעה סכומי עתק על רכש בקיץ האחרון (אחרי סיום אמברגו ההעברות שהטילה עליה פיפ"א) אלא עשתה זאת על חשבון שחקני הבית. סנדרו ראמירס עבר למלאגה ועושה חיל בינתיים, מוניר נשלח לוולנסיה כחלק מעסקת אלקאסר וסרג'י סאמפר סובל בגרנאדה. המצטרפים החדשים אמנם צעירים והובאו כחלק מחשיבה לטווח ארוך, אבל הציפייה הייתה לקבל לפחות 30 אחוזי תפוקה בעונה הראשונה. בכל זאת, שחקנים בינלאומיים. מישהו יכול להגיד שהמהלך הזה הצדיק את עצמו? ששחקני הרכש תורמים יותר כשחקנים משלימים מאשר בוגרי לה מאסיה? כרגע, ההפך הוא הנכון.
אלקאסר, למשל, היה לוקח בשתי ידיים את שלושת השערים שכבש מוניר במדי ולנסיה ב-12 משחקים. חלוץ הרכש של ברצלונה הוא המתוסכל מכולם ובינתיים גם המאכזב מכולם. אחרי שתי עונות עם כמות שערים דו ספרתית וכמה משחקים כקפטן ולנסיה, החלוץ בן ה-23 ידע שהוא מגיע למעמד אחר לגמרי. כשחקן מחליף, עליו לנצל כל הזדמנות בהיעדרם של שלושת הכוכבים ולהצדיק את הסכום ששולם עליו (גם אם היה בסך הכול האופציה החמישית לתפקיד הזה בקיץ) ובעיקר לא לשדר עצבנות.
על המגרש, אלקאסר נראה מבוהל ולא מחובר. הסגנון לא מתאים לו והציפייה המלחיצה לשער הראשון מכבידה עליו. תשעה משחקים יש לו, אבל כדור ברשת עדיין אין. רק כריסטוף דוגארי (13 משחקים) ואנחל קוויאר (11) סבלו מפתיחה גרועה יותר כחלוצים בברצלונה. "אני מודע לדרישות", אמר אלקאסר אחרי שהיה שותף לתיקו המאופס מול מלאגה, שקטע לברצלונה רצף של 48 משחקים בהם כבשה. "אני חלוץ וסופרים לי את השערים, אני חי על זה. אם זה לא היה המצב, הייתי בלם או שוער".
חברו מימי ולנסיה, אנדרה גומש, הוא כתובת נוספת לביקורות. הוא היה הרכש היקר ביותר של ברצלונה בקיץ (35 מיליון יורו ועוד 20 מיליון בפוטנציה - כולל בונוס מופרך על זכייה בכדור הזהב) וניצחון פומבי שלה על ריאל מדריד בחלון ההעברות. אלא שהקשר הפורטוגלי נופל בין עמדות, ואחרי שהיה רגיל לשחק בשיטה של שני קשרים אחוריים, הולך לאיבוד בשלישייה המרכזית של ברצלונה. מי שציפה שימלא את מקומו של אינייסטה בזמן הפציעה, התבדה מהר מאוד. "גומש לא בקצב המתאים", כתב הפרשן לואיס מסקארו ב"ספורט" הקטלאני. "הוא כבר אמור היה לשחק על בסיס קבוע עכשיו, זה היה התכנון. "בכלל, 30 מיליון יורו על שחקן מחליף זה יותר מדי. הצמד מוולנסיה לא מצדיק את המחיר".
לואיס אנריקה אמנם לחץ להחתים את גומש, אבל המנהל הספורטיבי פרננדס הוא זה שעמד מאחורי כל המהלכים שנעשו בחלון ההעברות. הבאת אומטיטי נזקפת לזכותו, כשבלם נבחרת צרפת נראה כמי שיכול ללכת בדרכו של אריק אבידל ולא להיות כפיל של פיליפ כריסטנבל, כפי שחששו תחילה, אך לגבי היתר הוא בבעיה. וזה מצטרף לרכישת אלש וידאל וארדה טוראן עונה קודם לכן. גם הם עדיין מחפשים את עצמם בקאמפ נואו.
"לא רצינו לשלם 60 מיליון יורו על שחקן אחד, חיפשנו צעירים שיוכלו לעזור לנו גם בעתיד והמתנו בסבלנות כדי לנצל הזדמנויות", הסביר פרננדס. "זה שאף אחד מהם לא כבש עד עכשיו זו מקריות בלבד. כל שחקן זקוק לתהליך של התאקלמות ואנחנו רואים צעדים בכיוון הנכון. זו רק ההתחלה עבורם". רק ההתחלה, ובכל זאת בברצלונה כבר מדברים על צורך בהחתמת שחקנים נוספים בינואר, בעיקר לאור הפציעות החוזרות של אינייסטה ושחקני ההגנה. כי דניס סוארס וגומש לא הוכיחו שהם יכולים למלא את מקומו של המהנדס, ודין היה סביר במקרה הטוב כשהחליף את ג'ורדי אלבה. זה האישור לכך שגם שם מפקפקים בטיב המהלכים שנעשו בקיץ.
הבעיה של בארסה בהקשר זה בולטת עוד יותר לאור המתרחש בריאל מדריד. הבלאנקוס החזירו בקיץ את אלברו מוראטה, מרקו אסנסיו ופאביו קואנטראו. לא מעבר. וזה עוד לפני שני חלונות שיהיו סגורים עבורם בגלל העונש מפיפ"א. הכי רחוק מגלקטיקוס. ועדיין, זינדין זידאן הרוויח את השחקנים המשניים שלו וידע להתגבר על מכת פציעות גדולה אפילו יותר מזו של ברצלונה. שחקנים שהיו עם רגל וחצי מחוץ למועדון, כמו מתאו קובאצ'יץ' ואיסקו, ידעו לנצל את ההיעדרות של לוקה מודריץ', טוני קרוס וקאסמירו, והפכו משחקני ספסל ממורמרים לכאלה שרצים בשביל שניים ונלחמים על הדקות שלהם. גם נאצ'ו, אסנסיו ולוקאס ואסקס תרמו את חלקם כשנדרשו לכך. החלוקה מאוזנת יותר.
"ההפרש בין הקבוצות עומד על שש נקודות - אחת על כל שחקן חדש שהגיע לברצלונה בקיץ", כתב מסקארו לקראת הקלאסיקו מול ריאל מדריד. האם שחקני הרכש של האלופה יקבלו הזדמנות להחזיר חלק מהחוב ולתרום את חלקם לצמצום הפער?
