בווידאו: משחק מקדים לקראת הערב
כדי להבין מה עומד מאחורי הפריחה של די ג'יי סילי תחת רמי הדר, אין צורך בניתוח מקצועי. די במבט חטוף על האופן שבו שניהם מתראיינים. עם רפרטואר של תשובות לקוניות וקלישאתיות, השניים מתחרים בזה בזה על תואר המרואיין הכי משעמם בספורט הישראלי. לא שהם לא גאים בזה, אגב.
"הוא הגיע לכאן, ובחודש הראשון כמעט לא הוציא מילה. כשבאו לראיין אותו, הוא ענה ב'כן', 'לא', 'לא יודע'. שום סיכוי להוציא ממנו כותרת", נזכרו השבוע בקבוצתו הקודמת, גראן קנאריה. "הוא לא היה תקשורתי כל כך, שונה מאוד מהשחקן האמריקאי הממוצע. אבל זה היה חלק מהפילוסופיה שלו: פחות דיבורים, יותר עבודה קשה. הוא שנא להתעסק בתפל".
במובנים רבים די ג'יי סילי הוא השתקפות של רמי הדר. זו לא רק הסלידה מהתקשורת שמחברת ביניהם: שניהם צמחו מלמטה, כשתווית האנדרדוג מלווה אותם דרך קבע. שניהם גם קיבלו צ'אנס נדיר למדי במכבי תל אביב, על אף שהרזומה שלהם לא בהכרח הצדיק זאת. ושניהם, לפחות בינתיים, לוקחים את ההזדמנות הזו בשתי ידיים, בניגוד לכל התחזיות המוקדמות.
את סיפור ההתגלגלות (הכמעט מקרית) של רמי הדר לקדמת הבמה בהיכל אנחנו מכירים היטב. אבל גם שותף הגורל די ג'יי סילי עבר חתיכת מסע מפותל בדרך לשם, מסע שממחיש למה ההצלחה שלו עד כה היא בעצם הפתעה גמורה, הרבה יותר גדולה יותר מכפי שניתן לשער.
עוד בנושא:
21:05, ערוץ 5: מכבי ת"א מחפשת ניצחון שישי ברציפות מול אנדולו
המבחן של מכבי תל אביב מול אנדולו אפס: שי האוזמן מנתח
עוד ביורוליג הערב: פנרבחצ'ה מול ריאל, צסק"א אצל באמברג
קטש, מכבי הנוסטלגית והפספוס ב-NBA: ראיון עם פטאר נאומוסקי
דניס סילי, מאמן כדורסל תיכונים בארה"ב אבל קודם כל אבא של, צופה במשחקים מוקלטים של הצהובים מביתו בסקרמנטו ומתגאה. הוא מלווה את הקריירה של בנו הכי צמוד שרק אפשר. כשדי ג'יי היה בתיכון, אפילו אימן אותו. כבר בשלב האבולוציוני המוקדם הזה אביו התריע על מה שעתיד לעכב את ההתפתחות.
"די ג'יי היה שחקן ברמה גבוהה, אחד הטובים בקליפורניה בשנתון שלו, אבל הוא כל הזמן נתן לאחרים לבלוט ולככב. הוא אף פעם לא רצה להיות באור הזרקורים, תמיד אמר 'אבא, לא אכפת לי מהשטויות האלה'", מספר סילי האב בשיחה מארה"ב. "הוא היה תחרותי מאוד, אבל שקט מדי. לצערי, זה גרם לאנשים לטעות לגביו לאורך כל הקריירה. השלווה שהוא הקרין התפרשה הרבה פעמים כרכות, אולי אפילו עצלנות. לכן אני כל כך שמח שמכבי תל אביב זיהתה את האיכויות שלו. לא כל אחד מסוגל לראות שמבעד לחיוך המבוייש מסתתר רוצח שקט".
קל להבין היכן התפתחה הקשיחות החבויה הזאת: ב-2011, אחרי שנתיים של מעט מדי דקות משחק במכללת קליפורניה, סילי עבר לקאל סטייט פאלרטון. שם, בקולג' הקטנטן בו הפך לכוכב, הוא אימץ דמות נערצת חדשה ברוס בואן, הדבר הכי גדול שיצא אי פעם מהמכללה, ואנדרדוג מפורסם בעצמו. "זה המודל לחיקוי שלו. גם בברוס בואן אף אחד לא האמין, גם הוא לא נבחר בדראפט, אבל הוא עשה לעצמו שם של מומחה הגנתי וסלל את דרכו ל-NBA. לכן השאיפה של די ג'יי היא קודם כל להיות שומר שחוששים ממנו", אומר אביו.
שנים שסילי פעל כדי לשחזר את המסלול של בואן: הוא ניסה את כוחו בליגות קיץ, "בזבז" תקופה לא קצרה בליגת הפיתוח, כיתת את רגליו ברחבי ארה"ב באימונים אישיים, התעניין אצל קבוצות - אבל הצ'אנס מה-NBA לא הגיע. בין לבין היו תקופות קצרות ברדניצ'קי הסרבית, ביירות' הגרמנית, מנרסה (ספרד). באף אחת מהן סילי לא הרשים במיוחד. בשיקטאש הימרה עליו, התאכזבה, שחררה אותו באמצע העונה ונתנה אותו במתנה לגראן קנאריה. רק שם, באיים הקנריים, זיהו את הפוטנציאל, גיבו והראו אורך רוח. די ג'יי סילי, מה לעשות, הוא טעם נרכש. "די ג'יי סיים פה כאחד הזרים הכי אהובים ומוערכים שדרכו במועדון. בהתחשב בזה שהוא שיחק אצלנו רק כמה חודשים, זה הישג גדול", אומר לנו המנהל המקצועי של גראן קנאריה, ברדי פרס. לצורך המחשה: סילי קלע 9.1 נקודות בלבד בממוצע בעונה שעברה בליגה הספרדית. ובכל זאת שמור לו מעמד מיוחד בקבוצה. "הגענו איתו לחצי גמר היורוקאפ (מפעל בו הרשים יותר עם 11.4 נקודות למשחק, י.א), עשינו איתו דברים יפים. הוא מקצוען ברמות הכי גבוהות שיש, שחקן מצוין ואדם צנוע וחביב. באופי הוא קצת הזכיר לנו את ג'ייסי קארול, שגם כן פרץ כאן".
גראן קנאריה הייתה נחושה להשאיר את סילי לעונה נוספת, אבל ההצעה ממכבי תל אביב בסך 380 אלף דולר כפול ממה שהרוויח בספרד טרפה את הקלפים. כך או כך, גם הצהובים לא דמיינו איזו תפוקה יקבלו מסילי. הגארד בן ה-27 היה יכול להפוך בקלות לבדיחה: הוא הובא על ידי מחלקת הסקאוטינג שלא ידועה באחוזי פגיעה גבוהים במיוחד, ובכלל, מתי לאחרונה הגיע להיכל זר עם ממוצע נקודות חד ספרתי בקבוצה חלשה יותר?
גם התפקיד שיועד לו בתור רכז רחוק מלהיות אידיאלי. לאורך כל הקריירה סילי מיעט לשחק בעמדה זו ושימש לרוב כשוטינג גארד, פרט לתקופה קצרה בליגת הפיתוח שרחוקה מלהוות אינדיקציה ראויה. אבל סילי נכנס היטב לוואקום שנוצר אצל הצהובים: גל מקל ויוגב אוחיון התקשו לספק את הסחורה כרכזים מובילים, וסילי במיוחד מאז קידומו של רמי הדר למאמן ראשי הרוויח מההפקר. המספרים ביורוליג טובים - 8.7 נקודות, 42.3 אחוז לשלוש, 2.7 ריבאונדים ו-3.3 אסיסטים, אבל בליגת העל הם אפילו יותר מרשימים - 13.2 נקודות, 4.5 ריבאונדים ו-2.2 חטיפות.
החלק המפתיע יותר: על אף שנראה ששימש שחקן משלים כל חייו, על אף שהוא מסתמן כסיידקיק המושלם ליד כוכבי מכבי תל אביב זו הפעם הראשונה בה סילי נמצא בנישה כזו. המסקנה היא שסילי לחלוטין ממציא את עצמו מחדש במכבי תל אביב, לא רק כרכז, אלא גם כרול פלייר איכותי. "אני שמח שהוא נכנס לתפקיד כזה, כי זה היה אמור להיות הצעד הבא בקריירה שלו. אם הוא רוצה להגיע ל-NBA, הוא צריך לשחק בדיוק ככה לשמור חזק, לקלוע זריקות פנויות, לא לקחת על עצמו הרבה מדי", אומר אביו.
גם במכבי תל אביב מעידים שסילי לומד הרבה יותר מהר מכפי שחשבו. "לא ציפינו שהוא יהיה כל כך משמעותי. הנסיבות הובילו לכך שהוא נחוץ יותר ויותר, אבל בינתיים זה עובד נהדר, אז למה להתלונן? די ג'יי נראה מצוין", אומר בכיר בקבוצה.
ככל שהימים עוברים, סילי מקבע את מעמדו כרכז הבכיר במכבי תל אביב. זה לא שהוא הפך למנהל משחק מעולה לפתע: כדי לחפות על חוסר הניסיון (או היכולת) שלו לשמש כמוביל כדור בלעדי, רמי הדר עושה שימוש נרחב ביכולות המסירה של שחקנים בעמדות אחרות. סוני ווימס ואנדרו גאודלוק קובעים שיאי קריירה באסיסטים (4.2 ו-3.4 בהתאמה), ומכבי תל אביב מפתחת זהות מובחנת כקבוצה שלא תלויה ביכולת של הרכז לייצר מהלכים. הרכז, או ברוב המקרים די ג'יי סילי, מקבל מעט החלטות יחסית בהתקפה.
התוצאה: רכזי מכבי תל אביב מייצרים הכי מעט אסיסטים פר משחק ביורוליג. 63 אחוזים מהאסיסטים של מכבי תל אביב רשומים על שחקנים שאינם רכזים. זה מציב את הצהובים בקצה הסקאלה בהשוואה לשאר היורוליג. צסק"א, קבוצת ההתקפה המשובחת ביבשת, היא הדוגמה ההפוכה. כל משחק ההתקפה המשובח שלה מושתת על יכולת יצירת המצבים של מילוש תאודוסיץ' ונאנדו דה קולו.
סטטיסטית, ההתקפה של מכבי תל אביב הנוכחית מזכירה יותר את ימי ניקולה וויצ'יץ', שלקח חלק משמעותי בקבלת ההחלטות והמסירות. אבל אפילו בעונות בהן מוסר עילאי כמוהו היה בסביבה, הרכזים ששיחקו לצידו מסרו יותר אסיסטים. בעונת 2006/07, בה נבן ספאחיה הפך את וויצ'יץ' למנהל המשחק דה-פקטו של הצהובים, הרכזים (יותם הלפרין ו-וויל ביינום) היו אחראים על 41 אחוזים מהאסיסטים של הקבוצה. העונה, לעומת זאת, הם עומדים על 37 אחוזים.
יש להחלטה של רמי הדר להפקיד את מלאכת ניהול המשחק מחוץ לידיים של הרכז הבכיר (סילי) משמעויות חיוביות ושליליות גם יחד. ללה מולין, עוזר מאמן קאזאן, אומר ש"סילי נותן למכבי הגנה ואיום נוסף בקליעה מבחוץ, אבל הוא לא האיש שצריך לעצור בהתקפה. קשה להתמודד עם זה, כי אי אפשר להתרכז בשחקן אחד בהתקפה של מכבי תל אביב. אין לה מנוע אחד, יש לה כמה". אולם השאלה המתבקשת היא האם המודל הזה יכול להחזיק לאורך זמן והאם ווימס מסוגל לשאת בעול גם מול ההגנות הבכירות ביבשת, כשהכסף מונח על השולחן.
במכבי תל אביב כבר משווים את סילי למציאה אחרת שהם גילו, ריקי היקמן. יש בכך מידה מסוימת של היגיון: פרט לנסיבות הקריירה הזהות, פתיחת הקדנציה שלהם במכבי תל אביב הייתה די דומה (היקמן בתשעת המשחקים הראשונים ביורוליג: 12.5 נקודות, 3.2 אסיסטים, 2.5 ריבאונדים, 2 איבודים. סילי: 8.7 נקודות, 3.3 אסיסטים, 2.7 ריבאונדים, 1.8 איבודים).
גם באופי יש נקודות השקה. "סילי הפתיע את כולנו לטובה בגישה החיובית ובמלחמה שלו. אפילו באימונים הוא מעלה את האינטנסיביות של שחקנים אחרים בקבוצה. הוא הזכיר לנו את היקמן בעיקר בזכות האופי הנוח והיעדר המניירות", אומרים במכבי תל אביב.
כדי שההשוואה הזאת תהיה תקפה, סילי צריך לשחזר את איך את שהיקמן סיים את התקופה שלו בצהוב-כחול: עם גביע אירופה. בהתחשב בהיסטוריה ההפכפכה שלו, גם זה כבר לא נראה כמו משימה בלתי אפשרית.
