רוטציה ישראלית קצרה מדי? על חוסר האיזון בסגל של הפועל ירושלים

רפי מנקו שוחרר, אך האדומים יתקשו לקחת עוד אליפות אם לא יצרפו שחקן שיוכל להכנס לעמדה מספר שלוש. האוזמן מנתח, גם את ההתאמות שצריכה לעשות מכבי תל אביב והבעיות בעיכוב התשלומים של עירוני ר"ג

01/12/2016
תקציר המשחק באדיבות ערוץ 20

בווידאו: הניצחון של הפועל ירושלים על אולימפיה לובליאנה

טוב לדעת (מקודם)

הטיפול הטבעי שמנצח את כאבי הברכיים - בלי לצאת מהבית

מוגש מטעם אפוסתרפיה

1. לא מעט סיבות גרמו להפועל ירושלים לאבד את תואר האליפות בעונה שעברה, עונה שבה הייתה הקבוצה הטובה ביותר בשלולית והפייבוריטית הברורה לסיים (שוב) עם צלחת. אחת המרכזיות שבהן, לעניות דעתי, ארעה בחודש מרץ האחרון, כאשר המועדון האדום הודיע כי הוא נעתר לבקשתו של דיאור פישר ונתן לו ללכת, זאת מבלי שיוכל למלא את מקומו בישראלי חלופי. כך הגיעה לה ירושלים לשלבים המכריעים של העונה שעברה עם רוטציה ישראלית קצרה מדי, שהורכבה מארבעה זכאי חוק רוסי (אליהו, הלפרין, טימור ומנקו) שכל אחד ואחד מהם תרם בגמר הפיינל פור מול מכבי ראשון לציון פחות מהממוצע העונתי שלו.

עצירה מתודית, ברשותכם. הטיעון הפופוליסטי לפיו הישראלים הם המרכיב החשוב ביותר בקבוצה מקומית הוא בדיוק כזה - פופוליסטי. בתארים זוכות קבוצות, אשר בדרך כלל מובלות על ידי זרים. ולא, הזרים אינם מקזזים עצמם. שון דוסון אכן סיפק משחק גמר מרהיב בעונה שעברה, אבל האיש שאחראי על האליפות הכתומה היה דריל מונרו.

הסיבה להתעכבות בענייני דרכונים הפעם איננה מונעת משנאת הגר, כי אם משיקולים פרקטיים. הפועל ירושלים, בנצחונה אמש על אולימפיה לובליאנה החלשה, השכילה לשתף שלושה ישראלים (אליהו, הלפרין וטימור) כחלק מהרוטציה שלה, ושבעה זרים. מול לובליאנה. כשהיא מביטה קדימה, אל החודשים בהם מוכרעות עונות, האם היא חושבת שדי בכך כדי להחזיר לעצמה את תואר האליפות אותו איבדה?

עוד בנושא:

הפועל ירושלים ניצחה את לובליאנה 69:81 ועלתה לטופ 16 של היורוקאפ
פטאר נאומוסקי: "הרגשתי ביד אליהו כמו בבית. לא אשכח את הקהל של מכבי"

זקוקים לחיזוק ישראלי? אליהו והלפרין(צילום: יותם רונן)

בליגה שבה אין למעשה שוק שחקנים מקומיים, מאחר שפשוט אין שחקנים מקומיים, יש לתהות אם הויתור על רפי מנקו לא היה מוקדם ונמהר מדי. אז נכון, המאמן לא ספר אותו, כפי שהוא לא סופר גם את אייזיק רוזפלט, אך יכול להיות שפיאניג'אני לא מבין את משמעות התנהלותו בעניין רוטציית הישראלים, וזו בעיה. יתכן שהמאמן מבין היטב אך בוחר להתעלם - וזו בעיה חמורה לא פחות, וכאן בדיוק אמורה להיכנס לתמונה המערכת שמקיפה וממונה על המאמן. בגבול הדק שמפריד בין התערבות פסולה בשיקולים מקצועיים של המאמן לבין אחריות נדרשת ממערכת מנוסה, אחראית ולמודת נסיון ממקרי העבר - ולדוגמא פרשיית פישר - ניתן היה לצפות מהנהלת ירושלים לשלוט בסיטואציה ולא להיכנע לה.

ולא מדובר רק בעניין כמותי. אחד החסרונות המובנים בסגל הנוכחי של ירושלים נוגע לעמדת הפורוורד. למעט קינזי, אין בקבוצה אף סמול פורוורד או גארד שיכול להיכנס לעמדה מספר שלוש. כולל קינזי, אין אף שחקן בירושלים שיכול לשחק בשתי עמדות הפורוורד, לפחות לא בליגה. גם אם תצליח ירושלים לשים ידה על גארד ישראלי נוסף (קולמן? רוט?) לא יהיה בהחתמה הזו כדי לפתור את בעיית האיזון המובנה בסגל. ויתכן בכלל שלירושלים יש איזשהו אס בשרוול, בדמות החתמה ישראלית אליה אנחנו כלל לא מודעים. אם כך אכן יתברר, נא לשכוח מכל שנכתב כאן.

בירושלים עשויים להתגעגע אליו. מנקו(צילום: ברני ארדוב)

2. כשיגיע שלב סיכומי העונה של מכבי תל אביב, יתכן וניצחון הבית שלה על פנרבחצ'ה יזכר כזה ששינה או סימל את שינוי המגמה. גם בגלל חיזוק מעמדו של רמי הדר, שערב המפגש התנדנד כסאו מצד לצד. גם בגלל שזה המשחק שבו צעד קדימה סוני ווימס והתחיל להזכיר מדוע ולמה הגיע עד כאן וגם בגלל ההבטחה שטומנת בחובה נצחון על סגנית אלופת היורוליג. אך אולי יותר מכל, מאחר שזה היה המשחק שבו החליט יד אליהו הישן להצטרף למאמץ המלחמתי.

מי שביקר באולמם הביתי של הצהובים בעונות האחרונות גילה עד מהרה שמדובר בהיכל עייף, ממורמר ודי מבואס. הקהל של מכבי, וזאת יודע לציין בראיונות כל מבקר מחו"ל, מבין עניין. לרוב הוא יודע מתי מערבבים אותו, ובעונות האחרונות בעיקר ערבבו אותו. את הדחיפה המאסיבית שהעניק מסורתית לסגלים השונים שנלחמו עבור האימפריה, החליפו בשנים האחרונות קולות, רחשים ורטינות נוכח אסופת המתחזים שהתרוצצו על הפרקט. אז נכון, מדי פעם קיבלו השחקנים הביתיים איזה פוש רגעי של אנרגיה, שהתחלף די מהר בדממה המלחיצה שליוותה עוד מהלך מביך של האונוואקיום של העולם.

ואז הגיע המשחק הביתי מול פנר. חרף פתיחת העונה מבשרת הרעות ולמרות סימני הפאניקה המוכרים שהצליחו הבוסים הצהובים לייצר וליצור, משהו באוויר השתנה במשחק הבית האחרון של מכבי. המשהו הזה הזכיר את האווירה הדתית מפעם, את זו שמניפה את הקבוצה הביתית ומבהילה את האורחת. מכבי רכבה על גבי האנרגיה שקיבלה בדרך למשחקה הטוב ביותר העונה (עד שהגיע המשחק בהיכל השלום והאחווה). חכמת ההמונים הצהובה, כלומר זו שמחליטה שהפעם יש עם מי לעבוד, מהווה מרכיב מרכזי בכל עונה מוצלחת של מכבי. העניין הוא שיש לה מחיר, והמחיר מגיע בדמות ציפייה ודרישה לסגנון משחק מסוים.

אנדולו אפס, יריבתה של מכבי הערב, היא קבוצה בעלת אוריינטציה אמריקאית - אתלטית, שמייצרת את מרבית הנזק במשחק המעבר ובמגרש הפתוח, שם היא יכולה לתרגם את היכולות הפיזיות והאתלטיות של שחקנים כמו האניקאט, בראון, תומאס וקוטון, לצידם של בעלי הבית הרטל וגריינג'ר. מכבי של עידן הדר הראתה לנו עד כה שהיא מתאימה את קצב המשחק הרצוי לה לזה של יריבתה - רצים נגד קבוצות כמו גלא והולכים נגד קבוצות כמו פאו. זה בדיוק העניין: שבבית, באיצטדיון נדהם וצר מלהכיל, אין אופציה שניה. מכבי תל אביב מצופה וחייבת לייצר קצב משחק מהיר, סוחף ומנצח, גם מול יריבה כמו אפס, שסגנון המשחק הזה נוח עבורה.

צריכים לרוץ. רמי הדר(צילום: מגד גוזני)

3. על פי פרסומים זרים, החליטה מנהלת הליגה הגרמנית על הקפאת פעילותה של קבוצת פניקס האגן בליגה הראשונה. הקבוצה מהאגן, שפתחה את העונה עם מאזן של 11 הפסדים, לא הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות ולכן החליטו שם להרים את השאלטר ולהוריד אותה ליגה, במהלך העונה. נו נו, הגרמנים האלה.

אצלנו הרי, זה לא יכול לקרות. קודם כל, חשוב לציין שמוסר התשלומים בכדורסל הישראלי הוא מן הגבוהים והמשובחים בכדורסל האירופאי. לא שאין קבוצות שמתעכבות מעת לעת, אבל הממוצע בהחלט טוב. זוהי אחת הסיבות המרכזיות לאטרקטיביות של הליגה בפני זרים וסוכנים זרים, למרות שהשכר המוצע כאן לרוב איננו מהגבוהים ביבשת. האמריקאים שמגיעים לארץ הקודש יודעים שהם יוכלו לאכול כאן כמה דברים טובים, לשתות כמה דברים טובים, וכמעט שזהו בערך, כשבנוסף הם יקבלו את המשכורות שלהם.

השאלה היא מה קורה כשיש קבוצה שלא משלמת. בעונה שעברה הייתה זו אשקלון מהליגה הלאומית, שהצליחה להמנע גם מתשלום הכספים וגם לסיים את העונה. העונה, על פי פרסומים זרים, זו עירוני רמת גן, שלא חושבת שלשלם למאמן או לשחקנים זו גזירה משמיים. מאחר שאין לנו שום ציפיות מהבקרה התקציבית, זו שתפקידה לשמור על האינטרסים הכלכליים של המערכת ושל המועסקים, האופציה החלופית וההגיונית היא תקנונית. תדע כל קבוצה שהמשמעות של עיכוב בתשלומים, נניח של שתי משכורות ומעלה, היא הפסקת פעילות. כזו שלא מייתרת את התחייבויותיה כלפי אלו שזכאים לתשלום, אבל חוסכת מכולנו את הצורך להתעסק איתה או לשמוע עליה.

כזו שמונעת גם את חוסר הצדק המופגן, שבא לידי ביטוי בכך שקבוצות שממילא לא מתכוונות לעמוד בהתחייבויותיהם, אינן מהססות להחתים שחקנים (בדרך כלל יקרים) ולהוסיף עוד מספרים לטור החובה בדוחות הכספיים. בכך, הן מייצרות יתרון בלתי הגון על פני מועדונים שמתנהלים בהתאם ליכולותיהם ולמגבלות חשבון הבנק שלהם. אין שום בושה בקבוצה שנקלעת לקשיים כלכליים, אבל אין שום סיבה שהיא תמשיך ליטול חלק במשחקי הליגה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully