אהרל'ה ויסברג | מאחורי הקלעים

פטאר נאומוסקי: "שיקגו רצתה אותי ב-1996, אבל ויתרתי"

גדול כוכבי אפס פילזן חושף בראיון בלעדי לוואלה! ספורט כיצד בקשה אחת מנעה ממנו להיות חלק מהעונה האגדית של הבולס. החיבור ליד אליהו, ההערכה לקהל הצהוב, המפגשים עם קטש, החיים האפורים כעסקן בכיר והתרגיל מאחורי ניגוב הזיעה המפורסם. "גם היום הייתי בצמרת הרכזים"

  • פטאר נאומוסקי
מערכת וואלה!

בווידאו: משחק מקדים מתכוננת למפגש הערב בין מכבי ת"א לאפס

טוב לדעת (מקודם)

סובלים מכאבי ברכיים? פיתוח ישראלי חדשני יעזור לכם לטפל בהם

לכתבה המלאה

הוא היה אימת הרכזים באירופה. קלע, חדר, מסר, לא כל כך שמר. שמו יצא למרחוק עד כדי כך, שאפילו כשניגב את הזיעה מפניו בעזרת דש הגופייה חששו כולם שמדובר בסימון לתרגיל. אנאדולו אפס תתארח הערב (חמישי, 21:05) אצל מכבי תל אביב, ומביתו שבסקופיה יעקוב גדול שחקניה בכל הזמנים, פטאר נאומוסקי, אחר שידור המשחק.

גם בגיל 48 לא התנתק נאומוסקי, או בשמו הטורקי נאמיק פולאט, מהענף. הוא מכהן כנשיא התאחדות הכדורסל של מולדתו, מקדוניה, והשבוע התרגש כשמכשיר הטלפון הסלולרי שלו צילצל ועל הצג הופיעה קידומת טורקית. "אלה היו אנשי אפס, והם הודיעו לי שבקרוב יזמינו אותי למשחק בית באיסטנבול כדי לערוך טקס לכבודי", מספר נאומוסקי בראיון לוואלה! ספורט. "הם מתכוונים לתלות את הגופייה שלי, עם הסיפרה 7, על תקרת האולם. הייתי שמח אם זה היה קורה במשחק מול מכבי, אבל יש עוד כמעט ארבעה חודשים עד שהיא תגיע לאבדי איפקצ'י".

נאומוסקי שיחק במשך שש עונות באפס וזכה איתה בארבע אליפויות, בארבעה גביעי המדינה ובגביע קוראץ' אחד. הוא אהב במיוחד את המשחקים נגד הקבוצות הישראליות. במהלך שנות התשעים פגש אותן 12 פעמים במפעלים האירופיים, עמד על מאזן 1:11 וניפק לא פחות מ-20.1 נקודות ו-4.9 אסיסטים בממוצע. גם אחר כך, כשהיה הרבה מעבר לשיאו והגיע לשלהי הקריירה, ניצח בשלושה מתוך ארבעה מפגשים נוספים ובסך הכל התייצב על 14 ניצחונות ב-16 משחקים מול יריבות מארץ הקודש.

עוד בנושא

21:05, ערוץ 5: מכבי תל אביב - אנאדולו אפס
פנרבחצ'ה-ריאל מדריד (19:45, 5+ לייב), באמברג - צסק"א (21:00, 5-+ לייב)
לא רק דאנסטון והאניקאט: הזרים שהגיעו מליגת העל לטופ של היורוליג

כל המפגשים בשנות ה-90 (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
"קיבלתי הצעה משיקגו ב-1996, אבל היא הייתה בגובה שליש מהחוזה שלי באפס. ביקשתי הבטחה שאקבל לפחות 20 דקות, הבולס סירבו להתחייב וירדתי מזה"

"הזיכרון הכי חזק שיש לי מהקרבות עם מכבי בכלל לא קשור לכדורסל", מפתיע הרכז, "וזה הקהל שלה. בכל פעם שהגעתי ליד אליהו, האולם היה מלא. תמיד התרשמתי מהנאמנות של האוהדים הישראלים. הם הלכו אחרי הקבוצה שלהם לכל מקום, עודדו בצורה קולנית, אבל נמנעו מפרובוקציות ולא פגעו בכבוד היריבות. אני יודע שעשיתי להם לא מעט צרות. בימים ההם אפס פילזן הייתה טובה ממכבי ברמה או שתיים, וניצחנו שם לא מעט. היה כיף לשחק שם. הרגשתי כמו בבית".

- ומה עם ניגוב הזיעה? אולי תספר סוף סוף איזה תרגיל סימנת?

"תרגיל אגדי, בלתי ניתן לעצירה", צוחק נאומוסקי. "זה התחיל כשמועה, הפך לאגדה ועד היום שואלים אותי על זה, אבל באמת שבסך הכל רציתי לנגב את הזיעה, לא היה בזה כלום. ההתקפות נמשכו אז 30 שניות ולא 24, והמאמן שלנו איידין אורס התעקש שנשחק בקצב איטי וננצל את השעון. הרכזים היריבים תמיד לחצו אותי ושמרו אותי מקרוב, כך שהזעתי לא מעט, ותוך כדי כדרור, כשרציתי להעביר כמה שניות ולהתכונן למהלך שנבצע, ניסיתי להתרענן קצת ולנגב את הזיעה, אז זה מה שעשיתי".

צפו במיטב הביצועים של נאומוסקי באירופה

"קטש היה מנהיג, תמיד שידר הרבה רוגע, הוא היה שחקן גדול. הייתה לו ראיית משחק נדירה. הצטערתי כשהוא לא הצליח במכבי כמאמן"

נאומוסקי היה חלק מפס ייצור נדיר של רכזי על בכדורסל האירופי, ששלטו ביבשת בעת ובעונה אחת. הוא היה המלך הבלתי מעורער של אפס, בזמן שאנטואן ריגודו היה בעל הבית בקינדר בולוניה, סשה ג'ורג'ביץ' כיכב בברצלונה ועודד קטש נצץ במכבי תל אביב.

כששאלתי איך זה שמעולם לא שיחק ב-NBA, חשף נאומוסקי סיפור מדהים שלא סופר, כיצד החמיץ הזדמנות להימנות על השושלת המפוארת - אולי המפוארת ביותר - בתולדות הכדורסל העולמי. "היו לי פה ושם שיחות עם אינדיאנה, דטרויט וטורונטו, אבל הצעה ממשית קיבלתי רק משיקגו ב-1996", מגלה המקדוני. "הייתה בעיה אחת: היא הייתה בגובה שליש מהחוזה שהיה לי באפס. כדי לוותר על כל הכסף הזה ולעבור לארה"ב, ביקשתי הבטחה מהבולס שאקבל לפחות 20 דקות למשחק. הם סירבו להתחייב, ואני ירדתי מזה".

ומי היה באמת הגדול מכולם בתור הזהב של הרכזים האירופים? הניסיון לחלץ כותרת נחל כישלון חרוץ. "כולם היו גדולים באותה מידה", הוא פונה למחוזות הדיפלומטיה. "לא אמרתי מי הטוב ביותר מבינינו אז, ואני לא אגיד את זה גם היום. זו הייתה תקופה נהדרת. לכל אחד היה את הדברים הייחודיים שלו. אבל מה שבאמת מייחד את השחקנים הגדולים מהאחרים זו לא יכולת הקליעה או החדירה, כי אלה דברים שתלויים בכישרון ובהרבה אימון ועבודה קשה. הגדולה של שחקן נמדדת ברגעי הלחץ, כשהוא צריך להוכיח כמה חזק האופי שלו וכמה יש לו שקט נפשי. רק במצבים האלה אפשר לדעת מי כוכב אמיתי".

- מה אתה זוכר מהמצ'אפ עם קטש? אחרי שהוא הופיע חולה למשחק מולכם, בו ניצחתם כמובן את מכבי ביד אליהו, המאמן וינקו ילובאץ טבע משפט מיתולוגי, "נו פוסיבול ווין ווידאאוט דה קטש".

"קטש היה מנהיג, תמיד שידר הרבה רוגע, הוא היה שחקן גדול. הייתה לו ראיית משחק נדירה. הצטערתי כשהוא לא הצליח במכבי כמאמן".

- למה אתה לא פנית לתחום האימון?

"לפני כמה שנים דיברו איתי מאפס, ועלתה האפשרות שאהיה מאמן הקבוצה או המנהל הספורטיבי שלה, אבל זה נפל. עד היום אני לא יודע למה. אחרי כמה שיחות הם פשוט ניתקו קשר".

- יש שחקן בדור הנוכחי שמזכיר לך את עצמך בסגנון המשחק שלו? מי הכי טוב בעיניך?

"קשה לי לשים אצבע על מישהו שמזכיר אותי", מצטנע נאומוסקי, "אני לא טוב בהשוואות האלה. אני יודע שכולם מתפעלים היום ממילוש תאודוסיץ', והוא באמת שחקן נדיר, אבל הרכז הכי איכותי באירופה לטעמי הוא השותף שלו בצסק"א מוסקבה, ננדו דה קולו. שחקן אחראי, גבוה, עם קליעה אדירה, שממש מנפק את החבילה המלאה".

- הכדורסל השתנה מאוד מאז הימים שלך. יותר מהיר, יותר אתלטי, יותר פיזי. אתה יכול לדמיין איך היית משתלב באופי הזה של המשחק?

"אתה יודע מה, אני חושב שגם היום הייתי משתלב בצמרת של הכדורסל האירופי. כולם מדברים על העומס של היורוליג במתכונתה החדשה, אבל אותי זה לא היה מטריד. אני שיחקתי בכל משחק 40 דקות, תמיד הייתי צריך להיות בשיא הכושר, כך שבעיה עם עומסים לא הייתה לי".

פיפן וג'ורדן בימי התהילה. "הציעו לי שליש שכר ולא התחייבו על הדקות" (צילום: AP)
"למרות שאני אוהד אפס, ואני תמיד בעדה, אני חושב שמכבי פייבוריטית. היא נמצאת בכושר טוב, יש לה את הגב של הקהל ביד אליהו. קשה מאוד לנצח אותה שם"

בצעירותו, נאומוסקי היה נער פוסטר ביוגופלסטיקה ספליט המיתולוגית, והספיק לזכות איתה בשניים משלושת גביעי אירופה הרצופים שגרפה לפני שני עשורים וחצי. הוא הופיע גם במדי בנטון טרוויזו, מילאנו, סיינה ואולקר איסטנבול, וזכה פעמיים בגביע ספורטה, אבל את מירב שנותיו העביר באפס, ונותר עד היום כשחקן שמזוהה יותר מכל אחד אחר עם המותג שנשא את השם אפס פילזן (עד שנאלץ להיכנע לגחמותיו של שליט טורקיה, טאיפ ארדואן, ולהימנע מפרסום מפעל הבירה).

- אנאדולו אפס החלה את העונה בעצלתיים, עם מאזן 3:0 ביורוליג, אבל הפכה בשבועות האחרונים לאחת הקבוצות המרשימות במפעל.

"את המאמן ולימיר פראסוביץ' אני מכיר היטב, שיחקנו יחד בספליט והוא אדם נהדר ומאמן גדול. אני לא מופתע מההצלחה שלו. הוא הוביל בעונה שעברה את ויטוריה לפיינל פור עם שחקנים שאיש לא ספר. נראה שזה מתפתח בכיוון חיובי גם באפס. התקציב שלו נמוך מאוד יחסית, אולי מחצית ממה שהיה בעונה שעברה, והקבוצה משחקת כדורסל יפה ואתלטי. הבעיה היא שבמשחקי החוץ נראה שהשחקנים קצת מאבדים שליטה ומבצעים לא מעט טעויות".

- מי הפייבוריטית לניצחון הערב?

"למרות שאני אוהד אפס, ואני תמיד בעדה, אני חושב שמכבי פייבוריטית. היא נמצאת בכושר טוב, יש לה את הגב של הקהל ביד אליהו. קשה מאוד לנצח אותה שם. גם היא החלה את העונה בצורה לא טובה, וסבלה מביש מזל עם הפציעה של קווינסי מילר. אני בטוח שאיתו היא תוכל להגיע רחוק מאוד ביורוליג".

- לאן נעלם הקהל שמילא בימיך את אבדי איפקצ'י? אפס מביאה פחות מ-4,000 צופים למשחק בממוצע.

"זה קטע שקשה לי איתו. בימים שלנו אפס הייתה קבוצת הכדורסל היחידה שהתברגה בצמרת האירופית, וכולם היו מאחורינו. למועדונים הגדולים באיסטנבול, פנרבחצ'ה, גלאטסראיי ובשיקטאש, לא היו קבוצות כדורסל טובות, והאוהדים שלהם בכדורגל באו לעודד אותנו. היום זה אחרת, ולאפס לא נשארו כמעט אוהדים".

אגדה שהייתה באמת. נאומוסקי, במדי בנטון, שומר על בן ארצו המקדוני ורביצה סטפאנוב (צילום: מערכת וואלה! NEWS, Action Images)
"לאף אחד כאן לא באמת אכפת מהספורט. אנחנו מדינה קטנה, עם שני מיליון תושבים, ויש לא פחות מ-120 בתי ספר לכדורסל. אבל כשמאמן מרוויח 250 דולר בחודש, אין מי שיהפוך את הילדים לשחקנים"

לצד הזיכרונות הנעימים מהמפגשים עם היריבות מארץ הקודש, יש לנאומוסקי גם זיכרון אחד, עגום במיוחד, מהופעתו האחרונה באליפות אירופה. זה קרה ב-1999, כשמקדוניה פגשה את נבחרת ישראל והפסידה 64:62 לסל עם הבאזר של קטש. אבל הטראומה של הרכז לא נוגעת להפסד, אלא לרגע אחר. "לא אשכח את היום הזה. עליתי לשלשה, גיא גודס עמד מתחתיי, ונפלתי לא טוב על הרגל. שברתי את הקרסול, הייתי מושבת במשך שנה ומאז לא הצלחתי לחזור לעצמי. זה שינה אותי".

אחרי שפרש מכדורסל עבר נאומוסקי להתגורר עם משפחתו במילאנו, אבל לפני שש שנים חזר לסקופיה. יש לו בת ושני בנים שפנו, איך לא, לכדורסל, והאב הגאה מספר שהצעיר ביניהם, מיכאיל (11), מתפתח להיות שחקן מוכשר. "יותר ממני? לא יודע", הוא מתלוצץ. עכשיו ניצב בפניו אתגר משמעותי: להחזיר את הכדורסל המקדוני לימיו הגדולים. מאז אותו הפסד דרמטי לישראל חלפו 18 שנים, ורק פעם אחת העפילה לרבע גמר היורובאסקט. גם אז, ב-2011, כשהגיעה עד למקום הרביעי, היא עשתה זאת בעזרת רכז תוצרת חוץ, בו מקאלב.

"לאף אחד כאן לא באמת אכפת מהספורט", מודה נאומוסקי. "זה לא שאין אהבה לספורט. אנחנו מדינה קטנה, עם שני מיליון תושבים, ויש לא פחות מ-120 בתי ספר לכדורסל. אבל אין מי שיחנך את הילדים האלה ויהפוך אותם לשחקנים. זה לא יכול לקרות כשמאמן באקדמיה משתכר 250 דולר לחודש. במצב כזה, אתה מבריח את האנשים האיכותיים מהענף. אני עומד בראש ההתאחדות כבר שנה וחצי, וזה לא קל. אני מנסה לרתום את הממשלה ודוחף להעביר חוק בפרלמנט שיחייב למנות איש מקצוע מרכזי למחלקות הנוער במדינה. הלוואי שזה יקרה".

רוצה לשקם את הכדורסל המקדוני, וזה לא פשוט. נאומוסקי, כיום (צילום: אתר רשמי, האתר הרשמי של אנאדולו אפס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully