בעוונותיו, העביר ומעביר רן בן שמעון הרצאות מפעם לפעם. ובהרצאה, כך מפי תלמיד קשוב, עולה סיפור מימיו בקרית שמונה. מעשה שהיה, כך היה:
הגיעו יום אחד סלאח חסארמה ותומר סוויסה לאימון - עשר דקות לאחר שהתחיל. בן שמעון אץ מחדר ההלבשה, זועף וקוצף. "סלאח", אמר בטון זועם וקצב את עונשו של הבלם, "מחר לאימון: 17 סוכריות על מקל". סוויסה, לעומת זאת, נענש בארוחה יקרה לכל הסגל פלוס בקבוק יין. עונש כבד במונחי המועדון.
סיים את הסיפור, רב"ש, ושאל את הקהל מדוע השוני בעונשים לשני הכדורגלנים?
התשובות נזרקו: "סלאח ותיק", "תומר צעיר", "חסארמה קפטן", "סוויסה לא בפוקוס". בן שמעון הדף כל תשובה עד שענה: "כי סלאח חסארמה מקדים בשעה יום-יום, ותומר, כבר כמה חודשים, מגיע חמש דקות לפני הזמן".
שורת המפתח של בן שמעון, בהרצאה, בכדורגל ובכלל: 'לכל שחקן יש את הבנק שלו'.
היום התכנסנו כדי לאמוד את הבנק של המאמן.
לרן בן שמעון יש רגעי שיא מובהקים בקריירת האימון ולצדם רגעי כישלון מוכחים, אבל יש גם רגעים שמשתנים בפרספקטיבה של הזמן. אם מה שעשה בהפועל תל אביב - מקום רביעי, 58 נקודות, 54% הצלחה 72 שערי ליגה וכרטיס לאירופה ב-2013/14 - נחשב בזמן הווה להצלחה צנועה, הרי שהיום מדובר בהצלחה כבירה. כן, כי שימו לב מה קרה לאדומים מאז ההחלטה שלא להמשיך עמו:
מקום 8, 42 נקודות, 36 גולים ב-2014/15.
מקום 9, 42 נקודות, 30 גולים ב-2015/16.
מקום אלוהים ישמור ב-2016/17.
ניתן לומר שבן שמעון הוא הדבר הכי טוב שקרה להפועל תל אביב מאז אלי גוטמן של 2009-2011. ניתן גם לומר, שאין לבן שמעון בעיה לרשום מספרים יפים במועדונים לחיצים ומתוקשרים - בניגוד לסטיגמה הריקה מתוכן.
היום בטח גם בהפועל תל אביב הנתבעת והמרוסקת יודו בדבר, אבל יש כאלה שחשבו כך כבר בזמן אמת. "אין לי ספק שאם רן בן שמעון היה ממשיך בהפועל תל אביב, הוא היה מושך את הקבוצה קדימה", אומר אמיר לובין, שהיה מנכ"ל המועדון אז. "לקח לו זמן להתניע את השיטה והרצון ואת איך שהוא רוצה שהקבוצה תיראה, אבל בסוף זה הצליח".
אז למה בן שמעון לא המשיך בהפועל? את המשולש חג'ג'-ברקוביץ'-דומב אתם זוכרים? בן שמעון נקרא לשיחה, והתבקש לקצץ 50 אחוזים ממשכורתו ולהיפרד מהפסיכולוג הצמוד אלעד אשכנזי. הוא הסכים לקצץ 30% וביקש לשמור את הפסיכולוג, שעובד עמו בכל מקום. "הוא אהב את הקבוצה והאמין בה, ובגלל זה הסכים לקצץ כל כך הרבה", אומר לובין. אבל כנראה שלא קיצץ מספיק. אז אמרו לו תודה ושלום, ומינו צוות שהיום כבר לא נמצא במודעות של ליגת העל. עבד, הא?
ההחלטה גרמה לנזק, לשני הצדדים. בן שמעון נאלץ לנדוד למכבי פתח תקוה הקטנה, ומי שהיה הפוטנציאל הבכיר בישראל אחרי עונת האליפות של 2012 בקרית שמונה, הפסיד את התואר לעוזרו דאז, ברק בכר. כדי לחזור לטופ של השמנת המקומית יצטרך בן שמעון להצליח בגדול במקום מסובך כמו בית"ר ירושלים. מקום בו קשה מאוד לשרוד גם אם אתה מצליח. וזה דבר אותו הבין בן שמעון מהר מאוד.
כבר בתשעה מחזורים היו בבית"ר תנודות גבוהות מאוד - רגעים שמחים ורגעים משפילים. וכן, גם בן שמעון קיבל כבר את סלט ה"תתפטר" המפורסם של טריבונות טדי. אבל אם מחפשים נושא בוער בתוך מסדרונות בית"ר, זה לא קשור לכדורגל. מבחינה מקצועית, רוב אנשי ושחקני בית"ר מסכימים שבן שמעון הוא מהטובים שהעסיק טביב.
לכן, כך נראה, העסק ייפול ויקום על תדמית.
עצרו הכול, אל תסתכלו בטבלה ולא במספרים - היזכרו בדברים שקראתם ושמעתם על העונה הזו של בית"ר ירושלים. נראה שלילי, נכון? עכשיו קצת עובדות: הישג שיא של כל הזמנים באירופה, ובמקרה של ניצחון הערב - מקום רביעי, שתי נקודות מהתקציב המנופח של מכבי חיפה ושלוש מהתקציב העוד יותר מנופח של מכבי תל אביב. כלומר: המיקום הראוי לבית"ר הנוכחית.
ועדיין, ביותר מדי ימים ושבועות, העסק מריח שלילי. הכותרות פוצעות. ולבן שמעון יש בכך חלק.
כמו שבן שמעון הקפיד להבחין בין סוגי שחקנים בקרית שמונה - ראו דוגמה הנ"ל - כך הוא עושה בבית"ר ירושלים. מקורות בקבוצה התלוננו שהוא עושה זאת לפי מעמד, אך בן שמעון מפריד רק לפי אמת מידה אחת, כך סיפר בשיחות אישות לשחקנים: מחויבות. הוא לא יספסל את רואדה על טעות מול הפועל חיפה, אבל הוא יקטול את מגבו בגלל שחזר להגנה לאט מדי. הוא לא יעניש את קלאודמיר בגלל חשדות לחיים לא ספורטיביים, מכיוון שבכל אימון מד ה-GPS מראה שאף אחד לא שורף יותר שטחים. זאת למרות שלקהל נמאס, ואוהדי בית"ר מבהירים בקולניות את דעתם השלילית על הברזילאי. עד כדי כך, שבמשחק האחרון רב"ש נאלץ להחליפו מכיוון שלא הצליח לתפקד. הוא ייתן לשמעון אבוחצירה צ'אנס אחרי שנתיים של ואקום, אבל גם ייקח את הצ'אנס בחזרה אם הוא רואה שהחלוץ עושה פרצוף אחרי שכבש מול מכבי תל אביב.
בתוך המועדון מודים: אין באמת בעיה בצורה בה רב"ש מחלק את המחנה לשניים, אבל הבעיה שטמונה בגישה זו היא שהיחס שלו גורר יחס. ואם יש מקומות - כמו למשל בקרית שמונה - שם היה כשליט עוצמתי מול שחקנים צעירים וחסרי השפעה, בבית"ר התפקיד מחייב אותו להראות קצת יותר רגישות. בבית"ר, שמחזיקה בקהל אוהדים קשוח ותובעני ובתקשורת מהקשוחות בישראל, הדרך להישרדות עוברת דרך לב האנשים. גם אלה שביציע, וכן, כנראה גם דרך המסקרים, אבל הכי חשובים הם אלה שבחדר ההלבשה. בכל קבוצת כדורגל יש 3-4 שחקנים ממורמרים, מכל סיבה שהיא. בבית"ר, מסיבה זו בלבד - הגישה של בן שמעון לחלק מהשחקנים - אפשר למצוא כמות גדולה הרבה יותר של רעל.
אנשים בתוך המועדון יעידו על מאמן אינטליגנטי ומבריק (שחקן בכיר בבית"ר: "המאמן השנון ביותר שהכרתי"), ואנשים אחרים יעידו על אדם עוקצני ומעליב. והפעם, בניגוד לקלישאה, האמת ממש לא נמצאת באמצע - היא נמצאת בעיני המתבונן.
כי בן שמעון אכן מבריק, אכן שנון, אכן אינטליגנט. אבל בבית"ר, וגם במקומות קודמים בהם הדריך - כולל בענף שדרי הקווים - נמצאים קורבנות סרקזם של בן שמעון. בירושלים, למשל, נזכרים בפעם בה שכטר האט באמצע ריצה. רב"ש ביקש שיאיץ. שכטר השיב: "אל תדאג, אני מהיר". ורב"ש חתם: "גם יענקל'ה חשב ככה".
עוד מספרים על הפעם בה אורי מגבו ניסה לעודד שחקנים במחצית המשחק מול נס ציונה, בזמן שהקבוצה היתה בפיגור. כשבן שמעון נכנס לחדר ההלבשה, סינן לעבר המגן המחליף: "כמו שאתה נראה, שב בשקט". אלו הן שתי דוגמאות שלא מייצגות בהכרח את מחנה הנעלבים או ה"מקבלים", אבל בבית"ר נרשמים כבר כמה שחקנים שלא אוהבים את העקיצות של המאמן, ומתקשים להסתגל לביקורות ה"מוגזמות", לטענתם, שמוטחות לעיני שאר שחקני הסגל.
"אצלנו זה התחלק לשניים", מסכים שחקן הפועל תל אביב דאז. "יש שחקנים שמתים עליו ויש שחקנים שלא סובלים אותו. הוא מאוד ציני - אם אתה בראש שלו, אתה לוקח את זה כמצחיק. אבל יש שחקנים חסרי ביטחון, לא יציבים, וזה פוגע בהם ומוריד אותם".
אז כן, העסק בעיני המתבונן. שחקן בכיר בבית"ר מתחבר לתזה: "יש את אלה שלא מקבלים ממנו יותר מדי קרדיט, אז כשהוא מבקר אותם בפומבית הם לוקחים את זה לצד הרציני מדי. אבל בסך הכול האווירה בתוך הקבוצה מדהימה - הומור, ציניות, אחלה חוויה".
לובין מוסיף: "מאוד הופתעתי לקרוא סיפורים על חדר ההלבשה בבית"ר. לדעתי זה מוזר, כי בהפועל, למרות הבעיות, רן יצר סביבת עבודה נהדרת. מחנה האימון של רן בהפועל היה חוויה בלתי ניתנת לתיאור. הייתי במחנות עם גוטמן, קשטן, ניצן ז"ל. זה היה משהו שונה. במשך העונה ראו כמה חשובה לו האווירה, כמה חשוב שהכול מסביב יהיה נינוח".
בן שמעון מנסה להשתנות תוך כדי תנועה - ולא רק בתחום הזה. הוא נכנס למועדון לא סטרילי בעליל, וצריך לבחור את הקרבות שלו. בוס מעורב, אוהדים פורצים, רב שמגיע לחדרי ההלבשה. הוא צריך לבחון מחדש את הגבולות, ואיך אמר עליו שחקן: "רואים שהוא משתדל, רואים שהוא מנסה ללכת בין הטיפות".
"רן מאוד רוצה להצליח פה", אומר גורם במועדון. "הוא גם מבין שעשה כמה דברים בצורה פחות טובה והוא יצטרך לשנות אותם. כמו למשל לחפש שחקנים שעושים פרצופים או לחשוד בשחקנים שמדליפים - דברים שהיו לפניו ויהיו גם אחריו. הוא עובד על זה, והוא אומר בכל ראיון שהוא עובד על זה. מצד שני, הוא הבחור הכי חרוץ שאימן בבית וגן, ובהפרש. היתה תקופה של תוצאות לא טובות אז כל המועדון נכנס ללופ שלילי והדברים הקטנים נראו פתאום גדולים. בכל מקרה, בעיות שהיו, טופלו, וכמו שכל שחקן לומד ומשתנה - כך גם רן".
בן שמעון תמיד היה מאמן של התאמות. בכל תפקיד בו הצליח, זה לקח קצת זמן. לפעמים לא נתנו לו את הזמן הזה, לפעמים נתנו לו. בבית"ר אין לדעת. ניצחון על הפועל תל אביב והוא גיבור העונה, הפסד לסכנין במחזור שלאחר מכן וה"תתפטר" שוב ינוגן ביציעים. במקצוע שכולו התאמות, בבית"ר ירושלים טוענים רן בן שמעון עושה בבית"ר את ההתאמות הכי גדולות של החיים שלו.
המשך יבוא.