פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      • סיכום
      • טבלאות

      יחידת חיסול: מכבי תל אביב יצאה מהסחרור, ווימס שוב ווינר

      כשמכבי תל אביב שוב ממררת את החיים לסקורר המוביל של היריבה וסוני ווימס שוב עונה למבקרים, אפשר לראות באופק מקום בשמינייה המובילה ביורוליג. האוזמן תוהה האם בזאת תמו החיפושים אחר מאמן חדש ומופתע מסיפור הסינדרלה

      דווין סמית' שחקן מכבי תל אביב (GettyImages)
      אפשר לנשום. סמית' (צילום: GettyImages)

      כשמכבי תל אביב מגיעה לשחק בקאזאן, 48 שעות לאחר מאמץ גופני ומנטלי שדרש ניצחון הבית מול פנרבחצ'ה, הדבר היחידי שהיא צריכה לשאוף אליו הוא עוד ניצחון. במיוחד כשהיא נעדרת שוב את שחקן ההתקפה הדומיננטי ביותר שלה, אנדרו גאודלוק. קל וחומר כאשר בעל הבית שלה על המגרש, סוני ווימס, מצליח להגביל עצמו לכ-18 דקות משחק בלבד. מעבר לכך, כל ביקורת על רמת, סגנון או סוג המשחק חייב להיות מקוטלג תחת הערך צקצוקים. מי שמצפה, בלוח זמנים שכזה, ליציבות קבוצתית או אישית פשוט לא ער למה שקורה לקבוצות היורוליג תחת הפורמט החדש, לפערי והבדלי הרמות הניכרים, ממשחק למשחק, של קבוצות ושחקנים, אשר נשחקים ונטחנים עד דק תחת לוח הזמנים הקשוח והנהדר שסידרו לנו השנה.

      ביקורת על התפיסה הפשטנית והפרימיטיבית משהו שנושא עמו רמי הדר למכבי תשמעו ותקראו (גם) כאן עוד מעט. מצד שני, במציאות הנוכחית, חייבים להכיר בכך שחשיבותן של הטקטיקות ושל קבלת ההחלטות המקצועיות מאבד מעט מערכו לטובת יכולתן של מערכות, מאמנים, שחקנים ומועדונים לשרוד את הקשיים המנטליים, הלוגיסטיים והפיזיים שנלווים לקרבות עקובים מדם שנערכים (לעיתים קרובות) אחת ליומיים. כי כל הקבוצות יסבלו מפציעות (קאזאן, למשל, צריכה להסתדר בלי שני שחקנים משמעותיים עבורה כמו קלארק ופונקרשוב), כל הקבוצות יצטרכו לשרוד מסעות לא פשוטים בין משחק למשחק – וכולן תצטרכנה למצוא את הדרך לחזור לתלם לאחר ניצחונות או הפסדים ששואבים מהשחקנים את שארית כוחותיהם הנפשיים. ולחזקים, יעילים ולקשוחים יהיה כאן יתרון גדול, שעשוי בהחלט לעשות את ההבדל בין עונת יורוליג שמסתיימת לאחר 30 משחקים לבין כזו שנמשכת עוד סדרה אחת לפחות.

      עוד בנושא:

      ניצחון שני ברציפות ביורוליג: מכבי תל אביב גברה 73:74 על קאזאן בחוץ
      ויקטור ראד הוזהר בעקבות העימות עם ליובין, נשקלת האפשרות לשחררו
      המבחן של רמי הדר והגעגועים לגאודלוק, למרות הכל: מאחורי הקלעים

      קולטון אייברסון שחקן מכבי תל אביב (ימין) (GettyImages)
      סיפור הסינדרלה של העונה. קולטון אייברסון (צילום: GettyImages)

      רמי הדר הלך למערכה מול קבוצת התחתית הרוסית עם רוטציה מצומצמת, בת שמונה שחקנים בלבד, כשהוא מותיר מעשית בצד גם את סילבן לנדסברג וגל מקל. הגנתית, הופעל מחדש נוהל בובי דיקסון, עם שינויים מחייבים ונדרשים לצורך התמודדות מול קית' לנגפורד, כשגם הפעם מטפלת ההגנה של מכבי בצורה אגרסיבית באיש המרכזי של ההתקפה היריבה. לנגפורד זכה לטיפול של שומרים מתחלפים (סילי, אוחיון, ראד) שניסו בראש ובראשונה לנתק אותו ממשחק ההתקפה של פשוטין ולהכריח את הכדור ללכת למקומות אחרים. את הפיק אנד רול שלו ניסו לפתור, בהצלחה לא מועטה, עם הליכה מעל החסימה של השומר שלו. הוא ראה לפרקים מלכודות הגנתיות וקיבל הגנה מצופפת במיוחד כשניסה לחדור לסל. לפעמים זה הלך יותר ולפעמים פחות, במיוחד בדקות בהן בילה צירבס על המגרש, אבל מכבי בסך הכל יכולה לסמן וי על עוד חיסול מוצלח.

      התאמה מעניינת של הדר נגעה להגנה, נניח, של ויקטור ראד. כשהיא נעזרת בראד כדי לשחק שוב בהרכבים גבוהים (ובהם סמית' ב-3 ולא ב-4) ולהחזיק מעמד בקטגוריית הריבאונד האקוטית, נזקקה מכבי לחפש פתרונים שיחפו על הנזקים ההגנתיים האדירים שגרם. הניסיונות לשמור איתו על גבוהים עם גב לסל נידונים לכישלון. גם התקווה שיזכור לאן הולכים במצבי עזרה הגנתית מתבדה פעם אחר פעם. ההרתעה היחידה שהצליחה מכבי לקבל מראד, הגנתית, הגיעה בדמות הדקות בהן שמר על גארד עם כדור (ובלבד שאותו גארד אכן עם הכדור). ראד הסתדר לא רע עם קינו קולום האנדורי ואפילו עם לנגפורד עצמו, ובלבד שהמשימה ההגנתית שלו נגעה לרגעים בהם הכדור אצלם, כי מרגע שהשחקן אותו הוא שומר נע למקומות ללא כדור, רמת הריכוז של הפורוורד המרושל של מכבי נעלמת. וגם השחקן אותו הוא אמור לשמור.

      גם התקפית אפשר לזהות מספר התאמות לא רעות של הדר. למשל וריאציה חדשה על תרגיל הקלעים (שוטרס פליי) שהצליחה לייצר פה ושם מצב נוח. ראינו את מכבי מקבלת כמה מבטים לא רעים גם מתרגיל הפיק אנד רול והחסימה הגבית לחוסם, או מפיק אנד רול שמסתיים בבידוד של צירבס עם הגב לסל, באמצע הרחבה, כשארבעת האחרים מרווחים מחוץ לקשת. ראינו אפילו, לפרקים קצרים למדי, משחק חדירות סביר עם ריווח התקפי בינוני (שגם זה מהווה שיפור). להגיד שכל ההתאמות הללו הובילו למשחק התקפה טוב של מכבי? חלילה וחס. נראה שעדיין משוחקים לא מעט תרגילים נטולי פואנטה או כאלו שאינם מתאימים לחומר השחקנים, או אחרים שפשוט לא הוטמעו בצורה חכמה מספיק. שם, בין היתר, חושפים את סילי לקבלת החלטות שגדולה עליו. וכמובן – הקצב. גם במשחק המסודר ובטח ובטח שבמשחק המעבר, רחוק מלהיות מדויק או מתאים.

      שחקן מכבי תל אביב סוני ווימס מול שחקן ז'לגיריס קובנה לאו וסטרמן (GettyImages)
      שוב מנצח משחקים. ווימס (צילום: GettyImages)

      ובסוף מנצחים שחקנים.

      קולטון אייברסון ממשיך בתצוגות הסינדרלה הנהדרות שלו. כל עוד לא מסבכים אותו עם מצבי פוסט אפ סטטיים, מקבלים במשחקים האחרונים מהמחליף שהפך לפותח תרומה יציבה בלא מעט קטגוריות חשובות. דווין סמית' ממשיך להיראות כמו סמול פורוורד, עם דגש על המילים סמול פורוורד, מוביל ביורוליג. כמו בימים היפים. אפשר כמובן לדבר על הנקודות, אחוזי הקליעה או האינטליגנציה, אבל דווקא שלוש פעולות הגנתיות של סמית' עשו אמש הבדל גדול: חטיפה לשחקן יריב מכדרר במצב 35:35 בחצי הראשון, שעצרה מומנטום מקומי ויצרה סל קל וחשוב למכבי; חטיפה נוספת וחשובה שלו במצב 61:63 ברבע הרביעי; וכמובן החסימה על לנגפורד שכיבתה על קאזאן את האורות.

      וסוני ווימס. אנשים מסביב יכולים להמשיך להסביר, לנאץ ולקטר, וסוני ווימס מנצח עבור מכבי משחק שני ברציפות. נכון, לווימס היה משחק חלש למדי אתמול. נכון עוד יותר, ווימס סיפק מופע של החלטות טיפשיות שהגבילו את מספר דקותיו ופגעו במכבי. אבל מרגע שהבין רמי הדר, סוף סוף, שוויקטור ראד מחרב (עליו) את עולמו והורס את סיכוייו לנצח – והחליף אותו בסילי (ואגב, אל תאמינו לספין. הדר היה חייב לספסל את ראד הרבה לפני מופע הצעקות שלו עם ליאור ליובין. אסור היה לו לתת לראד לדרוך על הפרקט ביציאה מפסק הזמן שנלקח 5:31 דקות לסיום המשחק, בהמשך תצוגת האימים ההגנתית וההתקפית שלו), השתלט ווימס על המשחק וניצח אותו. ממצב של 63:67 לקאזאן, היה אחראי ווימס, תוך כשלוש דקות, על כל הנקודות של מכבי: שני אסיסטים שלו לשתי שלשות של אוחיון וסילי, ארבע נקודות שיצר לעצמו, חטיפה קריטית וריבאונד קריטי לא פחות ששווים ניצחון חשוב ומאזן 4:4 ביורוליג.

      מאמן מכבי תל אביב רמי הדר (ברני ארדוב)
      הצלחה חלקית. רמי הדר (צילום: ברני ארדוב)

      מכבי תל אביב יכולה לטפוח לעצמה על השכם, לאחר ששרדה שבוע שיכול היה לפרק עבורה את חלום היורוליג, ובו באותו הזמן לשלוח אותה לתור אחר פתרונות אחרים בעמדת המאמן, כולל חשבון נפש כולל גם לגבי הסגל שלה (שכנראה ידחה בינתיים. רק בינתיים). כשהיא מביטה קדימה, אל עבר ארבעת משחקי היורוליג הקרובים, היא חייבת לראות בהם מקפצה בטוחה בדרך לשלושה ניצחונות ומאזן חיובי שימקם אותה בתוך השמינייה המובילה. אמנם המשחק הקרוב בפיראוס מהווה משוכה קשה במיוחד, אבל הוא מלווה בשני משחקי בית רצופים מול אנדולו אפס ובאמברג כשלאחריו משחק חוץ קשה אך אפשרי בבלגרד. יעד שלושת הניצחונות בהחלט אפשרי, אך הדרך אליו עוברת בכדורסל נכון, טוב ומתאים יותר מזה שראינו אמש ברוסיה.

      יורוליג 2016/17

      קבוצה סלים
      1 ריאל מדריד 30 23 7 2353-2585 53
      2 צסק"א מוסקבה 30 22 8 2387-2617 52
      3 אולימפיאקוס פיראוס 30 19 11 2227-2338 49
      4 פנאתינייקוס אתונה 30 19 11 2232-2326 49
      5 פנרבחצ'ה 30 18 12 2244-2286 48
      6 אנאדולו אפס 30 17 13 2512-2521 47
      7 באסקוניה 30 17 13 2376-2445 47
      8 דרושאפקה 30 16 14 2367-2373 46
      9 הכוכב האדום 30 16 14 2204-2209 46
      10 ז'לגיריס קובנה 30 14 16 2391-2350 44
      11 ברצלונה 30 12 18 2242-2142 42
      12 גלאטסראי 30 11 19 2475-2345 41
      13 באמברג 30 10 20 2430-2397 40
      14 מכבי תל אביב 30 10 20 2509-2341 40
      15 יוניקס קאזאן 30 8 22 2425-2298 38
      16 מילאנו 30 8 22 2621-2422 38