מאמן בזון: הפער של ברק בכר ובאר שבע רק גדל ממכבי תל אביב

בווידאו: משדר באולפן וואלה! לסיכום הניצחון של באר שבע על מכבי תל אביב

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

מספר 1: מאור בוזגלו

מה היתה הדקה: 16. דור מיכה הנהדר (במשחק חלש של מכבי, מסמר עוד יותר את עצמו להרכב) מצא את סקאריונה לבד מול גורש. הבחור שיעשה מזה גול ודאי היה רחוק 7,650 קילומטר מטרנר. אוסקר בעט לידיים. שם זה נגמר.

הכי צפוי שיש: כשנותנים לבן שהר לשחק, בן שהר כובש. 45 פעמים פתח בהרכב במשחק ליגה בישראל, 29 גולים. בן שהר, ישראל, גולים. על גבול הבנאלי.

עוד בנושא

הפועל באר שבע גברה 0:2 על מכבי תל אביב בטרנר
מאור בוזגלו בסיום: "עוד לפני הבעיטה ידעתי שזה גול"
בן חיים החלוץ ירד עצבני לחדר ההלבשה ולא ניגש לקהל
בוזגלו 8, שהר 7, אלברמן 4, בן הרוש 3: כל ציוני המשחק

"אני בועט!", קרא מאור בוזגלו.

"אני בועט!", התעקש מהראן ראדי, אחרי שהוכשל על ידי גל אלברמן בסמוך לרחבה.

זה התעקש לקחת את הכדור וזה רצה לקחת אותו ממנו, כשכל הדבוקה האדומה הבינה שעליה להעיף מבט לכיוון הספסל. שם עמד ברק בכר וסימן "11" עם האצבעות.

דקה לאחר מכן, "11" הנהדר גמר את סיפור המשחק הזה עם פגז איכותי למשקוף של ראיקוביץ', ומשם לתוך הרשת. "אני חושב שברק לקח החלטה טובה ונכונה", אמר בוזגלו המחומצן והצחיק את כל הנוכחים בחדר התקשורת. "עוד לפני הבעיטה ידעתי לאן הכדור יילך", הוסיף.

גם בכר ידע.

זה לא היה משחק מושלם של הפועל באר שבע. רחוק מכך. אבל זה היה אחד המשחקים הטובים ביותר של המאמן שלה. מבחינת קבלת החלטות, דווקא על רקע הבינוניות הכללית אמש בטרנר, זה לא נהיה מושלם יותר מזה.

זה התחיל בהרכב. באר שבע הגיעה למשחק בלי האס שלה טוני וואקמה. בכר יכול היה להיות שמרן, להציב את ראדי לפני הובאן ואוגו. אבל הוא החליט להשליך לדשא את מיכאל אוחנה, למשחק הגדול הראשון בו יפתח מימיו. מול מכבי תל אביב, שבמשך שלוש עונות רצופות שלטה בכל מרכזי המגרש של ארצנו, בכר התנדב לפתוח עם אמצע 'דליל' וקשר התקפי בן 21 שהצטיין בעיקר במחוזות עניים יותר. ובזמן ששגיב יחזקאל - הרכש הצעיר השני הכי מעניין של החלון - לא נצפה בטרנר ועדיין לא נכנס לסרט הנע של מכבי תל אביב, אוחנה כבר שייך, חלק מרוטציה, אחד שיודע.

הצהובים שיחקו טוב יותר ב-20 הדקות הראשונות (מיכה, כבר אמרנו), אבל אז בכר סימן לשינוי מערך, דבר די שגרתי עבורו. הובאן הפך בלם, אוחנה ירד קצת אחורה, המגנים הסתערו. באופן מקרי או פחות, גם זה עבד. אוחנה כמעט פישל עם איבוד קריטי סמוך לרחבה שלו, אבל כמה דקות אחר כך הראה את הארסנל ההתקפי כשפרפר את איגייבור ודהר קדימה בדרך ל-0:1 האדום. אתם תמשיכו לדבר על "המחיר המופרז", הפועל באר שבע תמשיך לגזור קופונים.

ואז, כשכולם התלהבו מהסללום של אוחנה שהעלה את באר שבע ל-0:1, הגיעה המחצית. ודווקא בכר, המוביל, לא היה מרוצה ממה שראה. "כשאנחנו מרגישים שדברים לא טובים הולכים לקרות אנחנו חייבים להגיב", אמר בסיום. אז הוא הגיב: אוחנה עשה את שלו, אוחנה יכול ללכת. מהראן ראדי במקומו. וכשראדי נכנס, ועשה סדר, ואף הוכשל, הוא רצה לבעוט. אבל בכר החליט בוזגלו. החלטה טובה, כפי שאמר מאור.

כשהיה צריך עוד רוגע באמצע, בכר הוציא את הובאן והכניס את בראון. וכשהיה צריך להחזיק בכדור, הוא הכניס את ברדה. דווקא במשחק מפוזר מאוד, בכר היה מפוקס, מדויק, בזון. כמה דקות לסוף, כשבאר שבע הוציאה כדור החוצה בגלל פציעה, הוא צעק על שחקני ההגנה לחזור לאחור כי "שחקני מכבי לא מחזירים כדור". עדן בן בסט אמנם הגיע והרגיע, אבל בכר היה מוכן אפילו לזה.

לפתוח עם רכש בן 21? עם ארבעה שחקנים קדמיים שלא מצטיינים בעבודות הגנה? מול מכבי? ואז להוציא דווקא את זה שהיה אחראי לשער? יש לא מעט החלטות של ברק בכר שאתה מנסה לפקפק בהן למען הפקפוק. כי לא יכול להיות שהוא צודק כל הזמן. אבל גם אז, כשאתה מנסה לפקפק בו בכל הכוח, אתה בסופו של דבר מפקפק בעצמך - כי מה שהשיג עד כה בקריירה מראה שהוא יודע יותר טוב ממך ומכל מי שטוען אחרת.

במחצית הוא טען שהקבוצה שלו לא נראית טוב, בסיום היה שמח על הניצחון אבל טען שהיו דברים רעים ואותם הוא לוקח מהמשחק הזה. בליגה בינונית מדי בה יותר מדי מאמנים לוקחים את הטוב מהפסדים, בכר לוקח את הרע מניצחונות. בגלל זה הוא והם זה ספירה אחרת. זה לא תקציב ולא ארגון. בולשיט - בכר התחיל כמוהם ואף מטה מכך. הוא היה עוזר מאמן בקרית שמונה שקיבל צ'אנס, פתאום, נזרק למים ללא הכנה, בגיל 33. והוא למד ולמד, ולא דיבר שטויות. עסק בכדורגל ולא בקלישאות.

כיום הוא בליגה משלו. המאמנים היחידים שיכולים לדגדג אותו מבחינה טקטית הם בעלי דרכון זר, וגם בגזרה זו, מאז נטש פאולו סוזה - בכר הוא הטוב שבנמצא.

אפילו בערב בו הפועל באר שבע הניפה צלחת המרחק בינה לבין מכבי תל אביב לא היה גדול כל כך כמו אמש. לא, באר שבע ממש לא התעללה ביריבתה ב-0:2 בטרנר, אבל עצם זה שהיא ניצחה את מכבי תל אביב מבלי להראות יכולת שיא, זה חידוש בפני עצמו. לנצח את מכבי תל אביב בהילוך ראשון זהו כבוד השמור לקבוצות כמו פורטו וצ'לסי. אתמול באר שבע קפצה לאותה בריכה עמוקה, ולא היתה קרובה לטבוע.

ההגנה של הצהובים ספגה ביקורת רבה העונה, בצדק. אבל אתמול שוב היה ניכר כמה לא מדובר רק באותה חוליה אחורית. משחק ההגנה של הצהובים כולו מקולקל, אנמי, לא אחראי. אם האדומים מרוכזים יותר או חלודים פחות מול השער, הערב הזה עוד יכול היה להיגמר בהיסטוריה. זהו לא רק ההרכב והמערך של ארבלדזה - זו השיטה והגישה. בכל כך הרבה מצבים הצהובים הפקירו את הבלמים שלהם, שזה היה כבר קשה לצפייה.

הקישור רך, המגנים לא בפורמה (דסה) או לא מגנים (בן הרוש), הבלמים אובדי עצות ואפילו ראיקוביץ' כבר חוטף יותר ביקורת ממחמאות. לא פלא שמכבי תל אביב כבר לא מחזיקה בהגנה הטובה בליגה. כרגע, היא גם לא שנייה. וגם לא שלישית. מכבי תל אביב, אחרי הפועל רעננה, מחזיקה בהגנה הרביעית בטיבה בישראל. והטבלה - גם הטבלה הזו - ממש לא משקרת.

הלילה השקט של הנגב סילק את האוהדים מטרנר המחשמל. עבר זמן, ועוד קצת, ונותרו רק כמה מאות אדומים ביציע הדרומי. לעברם הגיע הובאן. האוהדים הריעו לאובידיו, והוא חשב על בנצי. אחד האוהדים המסורים והמפורסמים ביותר בתולדות המועדון, שהלך לעולמו ביום חמישי האחרון. הרומני היה אחד הקרובים אליו. עם חולצה של בנצי לגופו ופניו בין ידיו, הובאן התפרק מהמחווה. הוא לא הצליח לשלוט בעצמו. אחד מאנשי באר שבע הגיע, הניח עליו זרוע, אבל הובאן לא הצליח להתעשת. אחרי הגול של בן שהר, הרומני הכריח את החלוץ לחגוג עם חולצת בנצי. לאחר הטיל של בוזגלו, אובידיו הפעיל את אותו הנוהל גם מול הקשר. לכל אנשי באר שבע היה חשוב להוקיר את זכרו של האוהד המסור; עבור הובאן זה היה הכרחי.

אפילו הילד שלו קרא לו "סבא בנצי".

orenjos@walla.co.il