פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חזרה גנרלית: עבור גוראן פאנדב, ישראל היא רק חימום לקראת איטליה

        גוראן פאנדב, מכוכבי הטרבל של אינטר ב-2010, ירד מזמן מגדולתו ופרש מנבחרת מקדוניה, אבל חזר אחרי שהתברר שהיא הוגרלה מול איטליה במוקדמות מונדיאל 2018. האם יכבוש נגד ישראל שער משמעותי ראשון בנבחרת מאז 2008?

        גוראן פאנדב במדי נבחרת מקדוניה ב-2012 (AP)
        חיכה הרבה זמן שחק נגד איטליה. פאנדב (צילום: AP)

        המשחק החשוב במוקדמות המונדיאל מבחינת קפטן מקדוניה גוראן פאנדב לא יהיה מול ישראל, אלא שלושה ימים מאוחר יותר – נגד איטליה. במשך שנים ארוכות היה זה חלומו הכמוס ביותר להתמודד מול נבחרת המדינה בה בילה כמעט את כל הקריירה, וזו היתה הסיבה לחזרתו למדים הלאומיים. פאנדב הרי הודיע על פרישה מהנבחרת עוד ב-2013, אחרי שמקדוניה סיימה במקום האחרון המביש בביתה במוקדמות גביע העולם בברזיל. במשך יותר משנתיים הוא סירב להצעות לשוב, אבל מיד אחרי ההגרלה שסידרה למקדונים את האיטלקים הוא נפגש עם המאמן החדש איגור אנגלובסקי כדי לסדר את העניינים. בגיל 33, הוא מתחיל את הקמפיין האחרון.

        "הוא לא יודה בכך פומבית, אבל ברור שזו הסיבה המרכזית להחלטה. אלמלא הוגרלנו נגד איטליה, הוא לא היה מעלה בדעתו לחזור. אבל עכשיו הוא יכול להרשות זאת לעצמו, במיוחד כי הסיכוי להעפיל אינו קיים. הציפיות נמוכות, ולכן אין סכנה שיפילו עליו את תיק הכישלון כמו בעבר", אומר לוואלה! ספורט העיתונאי המקדוני אלכסנדר זלאטסקי.

        עוד בנושא:

        21:45, ערוץ 1: מקדוניה - ישראל
        אלמוג כהן: "עניתי למאמנים. העיפו אותי. סיכנתי את הקריירה"

        גוראן פאנדב במדי אינטר ב-2011 (GettyImages)
        הגיע לארץ המגף כבר לפני 15 שנה. פאנדב במדי אינטר (צילום: GettyImages)

        הגיע לאינטר, המריא עם הנשרים

        הרומן של פאנדב עם איטליה מרגש, והוא התחיל במקרה. עוד לפני שחגג את יום הולדתו ה-18, נסע החלוץ לטורניר נוער בארץ המגף עם הקבוצה הצנועה בלאסיצה, מעיר הולדתו סטרומיצה. סקאוטים של אינטר הבחינו בחברו הטוב, אצו סטויקוב, שגילה יכולת מרשימה, והמועדון ביקש להחתימו. ואצו טאקובסקי, הבעלים המשוגע של בלאסיצה שהיה ידוע כאיש עסקים ממולח, הסכים בתנאי שגם פאנדב ייכלל בעסקה. הוא לא ראה בו פוטנציאל, וניצל את ההזדמנות על מנת להרוויח קצת גם עליו. בפועל, התברר שהמציאות שונה ב-180 מעלות. סטויקוב מעולם לא הצליח למצות את כישוריו ונעלם לחלוטין בטיולים באינספור קבוצות. לעומתו, הפך פאנדב לאחד המקדונים הטובים בכל הזמנים, אם כי גם היה צריך לעזוב את אינטר על מנת לעשות זאת.

        בנראזורי לא ידעו מה לעשות עם החלוץ הצעיר, ושלחו אותו ב-2004 ללאציו במסגרת העסקה הגדולה שהביאה את הקשר הסרבי דיאן סטנקוביץ' לסן סירו. במהרה התברר שהייתה זו הברקה של הנשיא קלאודיו לוטיטו, כי פאנדב התאקלם באולימפיקו והפך לאחד השחקנים האהובים מבחינת אוהדי הנשרים. עם רגל שמאל נהדרת, יצירתיות, עוצמה ותעוזה, היה פאנדב הבאנקר בחוד, ונהנה עד הגג עם 89 שערים בכל המסגרות במשך חמש שנים. לא לחינם הוא אוהב במיוחד עד היום את המספר 19, אותו לבש בלאציו.

        גוראן פאנדב במדי לאציו ב-2007 (AP)
        התאהב במספר 19. פאנדב (צילום: AP)

        פאנדב בעקבות פאנצ'ב

        התקופה המצוינת הזו הסתיימה ב-2009 בטונים צורמים, כאשר המשא ומתן להארכת חוזהו של המקדוני נקלע למבוי סתום, והוא דרש לעזוב. לוטיטו נעמד על הרגליים האחוריות, סירב להצעות כספיות טובות, ניפה את הכוכב הסורר מהסגל ושלח אותו להתאמן לבדו. זה עלה לו ביוקר, כי פאנדב זכה בהליך הבוררות בבית המשפט והשתחרר ללא תמורה – הוא אפילו קיבל פיצויים. ז'וזה מוריניו היה מאושר להחזירו לסן סירו בינואר 2010, כי המקדוני היה החלק החסר בפאזל שלו, בדיוק כשסמואל אטו נסע לאליפות אפריקה.

        החודשים האלה היו פסגת הקריירה של פאנדב, והפתיחה בשחור-כחול הייתה מהפנטת בכל קנה מידה. הוא יצר שיתוף פעולה טלפתי עם דייגו מיליטו הארגנטיני, והיה מעורב ישירות בשישה שערים בארבעת המשחקים הראשונים בקבוצה, כולל בישול אמנותי ובעיטה חופשית מרהיבה ב-0:2 על מילאן בדרבי. החלוץ החדש היה נהדר גם בליגת האלופות, ושרף שטחים באגף השמאלי במערך 3-3-4, שהסתיים עם זכיה בטרבל. הוא היה על המגרש במשך 79 דקות בגמר מול באיירן מינכן, והפך למקדוני השלישי בהיסטוריה שזוכה בגביע האלופות, אחרי דרקו פאנצ'ב ואיליה ניידוסקי, גיבורי הכוכב האדום בלגרד ב-1991.

        בכך הוא גם ביסס את מעמדו ככוכב המקדוני הגדול ביותר מאז פאנצ'ב, ורבים ציפו שינסוק גבוה אפילו יותר, אולם התברר שזה היה השיא. מוריניו עזב לריאל מדריד, פאנדב הסתכסך עם מחליפו רפא בניטס, כושרו נפגע, והאוהדים החלו לשרוק לו בוז. כבר ב-2011 הוא עזב לנאפולי, אבל מעולם לא שיחזר את היכולת הגבוהה. הוא היה איטי יותר, כבד יותר, והחמיץ לא מעט. איפשהו, הכל התפספס, וגם במולדתו איבדו את האמונה בו.

        גוראן פאנדב במדי אינטר ב-2011 (GettyImages)
        המקדוני השלישי שזוכה בליגת האלופות. פאנדב (צילום: GettyImages)

        שעיר לעזאזל במולדתו

        "היחסים של פאנדב עם האוהדים במקדוניה לא פשוטים", מסביר זלאטסקי, "הוא גדל במקום קטן, ולא בבירה סקופיה, ולכן נחשב באופן טבעי לאאוסטיידר. הבעיה הגדולה היא שהנבחרת מעולם לא הצליחה בתקופתו, והוא הוא ספג את מירב הביקורת בשל היותו הכוכב המרכזי. אנשים חשבו שהשחקנים מפונקים, לא מתאמצים מספיק עבור המדינה, ולא היססו לשרוק להם בוז – גם לפאנדב. יש לקחת בחשבון שהוא לא כבש שער במשחק מוקדמות מאז 2008".

        ואכן, פאנדב הוא שיאן הכיבושים של מקדוניה בפער ניכר, עם 27 שערים, אבל 19 מהם הובקעו במשחקי ידידות. עם הזמן, הוא מאס בוויכוחים הבלתי פוסקים עם האוהדים והתקשורת, וגם התעייף מהגישה הכללית כלפי הנבחרת. "האוהדים לא תומכים בנבחרת כי הם שונאים את ההתאחדות שמנהלת אותה. את העסקים מעניין רק הכסף שלהם, ולכן הכדורגל שלנו בשפל עמוק. בתנאים כאלה, קל להבין את היעדר המוטיבציה של השחקנים", אומר העיתונאי המקדוני איגור נאומובסקי.

        "גוראן פרש בסוף 2013 כי היה כאוס מוחלט בהתאחדות. הוא טען שהשחקנים לא קיבלו יחס נאות ומחה נגד חוסר המקצועיות. השחקנים אפילו היו צריכים לשלם על הנסיעות בעצמם, ושוכנו בבתי מלון ברמה ירודה. במקביל, ראשי ההתאחדות הביאו למשחקי החוץ את כל המשפחה והחברים. התוצאות היו מזעזעות, והאוהדים ראו בו שעיר לעזאזל, באופן לא לגמרי הוגן. אז הוא עזב", מספר זלאטסקי.

        גוראן פאנדב מול לזלי קינג ב-2007 (GettyImages)
        27 שערים בינלאומיים, אבל 19 מהם במשחקי ידידות. פאנדב (צילום: GettyImages)

        האקדמיה מצליחה, וגם המסעדה

        למעשה, ייתכן כי פאנדב דווקא תורם לכדורגל המקדוני יותר מראשי ההתאחדות. ב-2010, כאשר היה בשיאו, הוא הקים אקדמיה בעיר הולדתו במטרה לטפח את דור העתיד. הפרויקט הצליח מאז מעבר לכל הציפיות. אקדמיית פאנדב התחילה את דרכה בליגה הרביעית, אבל בעונה שעברה כבר עלתה לליגה השנייה, וכיום היא מובילה אותה עם סיכוי מצוין להבטיח את מקומה בליגה הבכירה. לצד צעירים מוכשרים, צורפו לקבוצה מספר שחקנים ותיקים, כולל סשקו פאנדב, אחיו בן ה-29 של הכוכב. היו"ר והמאמן הם חבריו הקרובים של דרקו שמפקח על הכל מאיטליה. באופן משעשע מאוד, על חולצות הקבוצה מפורסמת מסעדת "קפה 19" של פאנדב, והאח לובש את החולצה מספר 19. מי יודע, אולי משם יצמחו השחקנים שיביאו הצלחה לנבחרת המקדונית. ואם לא, לפחות המסעדה תצליח.

        בינתיים, ההווה מדכא למדי. "יהיה קשה למצוא נבחרת עם קשרים אחוריים גרועים יותר משלנו. הבלמים איטיים וכבדים. ואם מדברים על המשחקים הקרובים, אז יש גם מכת פציעות קשה. האוהדים לא מצפים לכלום", אומר זלאטסקי. הקמפיין החל עם הפסד 2:1 באלבניה, וגם פאנדב לא יכול להושיע במצבו הנוכחי. הוא בקושי שותף בגלאטסראיי ב-2014/15, ובשנתיים האחרונות משמש שחקן ספסל בגנואה. המקדונים שעקבו בדריכות אחרי ביצועיו בלאציו ואינטר, לא מתעניינים בקבוצתו הנוכחית. ואולם, המשחק מול איטליה מעורר התלהבות גדולה, בעוד עבור פאנדב זה עשוי להיות היום החשוב ביותר בשארית הקריירה.

        המפגש עם ישראל הרבה פחות רלוונטי מבחינתו, וגם מבחינת האוהדים. לכן, על מנת למנוע התבזות כמו במשחק האחרון של מוקדמות יורו 2016 מול אוקראינה, אז הגיעו לאצטדיון כ-1,000 צופים בלבד, הוחלט למכור את כרטיסים לשני המפגשים בחבילה אחת, ובמחירים מוזלים. כל מי שרוצה לצפות באיטלקים, קיבל את הכרטיס למשחק מול ישראל חינם, ולכן קיימת תקווה שהיציעים לא יישארו ריקים לגמרי.
        ופאנדב? עבורו זו הזדמנות לכבוש שער משמעותי ראשון במדים הלאומיים מאז 2008, ולחגוג כך את הקאמבק אחרי היעדרות ממושכת. גם זה משהו.

        הפודיום עם דור הופמן על מקדוניה ושאר מוקדמות המונדיאל