נשאר רק לפנטז: העונה בה רונאלדו כיכב בברצלונה

ברצלונה ציינה אתמול (שבת) 20 שנה להצטרפותו של אנדרס אינייסטה לאקדמיית לה מאסיה, והיום מציין עולם הכדורגל את יום הולדתו ה-40 של רונאלדו. סמיכות האירועים האלה מכריחה לתהות מה היה קורה לו השניים היו זוכים לשתף פעולה על הדשא בקאמפ נואו. כי הרי אנדרס הקדוש הגיע לבירת קטלוניה בגיל 12, בדיוק כאשר רונאלדו הדהים את כולם בביצועיו במדי הבלאוגרנה, ואין דרך טובה יותר לחגוג את התאריך העגול של הברזילאי מאשר להיזכר בעונת 1996/97 החלומית, הטובה ביותר בקריירה שלו בפער ניכר – וגם להצטער שהיא היתה היחידה לפני שסכסוך מיותר גרם לעזיבתו.

תהליך הרכישה שלו מאיינדהובן היה מורכב, בקיץ לא פשוט מבחינת ברצלונה. יוהאן קרויף הועזב, ובמקומו הגיע למועדון בובי רובסון, שסימן את הכוכב הברזילאי כיורש האולטימטיבי של רומאריו. הקטלונים כבר ידעו הכל על רונאלדו בעצמם, אבל הסקורר בן ה-19 שקרע רשתות בלי הפסקה בהולנד היה מבוקש בכל רחבי אירופה, ואינטר נחשבה למועמדת בכירה להחתימו. סגן הנשיא ז'ואן גספארט היה אחראי על המגעים, וסגר בסופו של דבר את העסקה במיאמי, שם התארחה נבחרת ברזיל במהלך המשחקים האולימפיים. 19.5 מיליון דולר עשו את דרכם לאיינדהובן, וזו היתה ההעברה היקרה בהיסטוריה, אם כי לזמן קצר. ניוקאסל שברה את השיא מיד לאחר מכן כאשר החתימה מבלקבורן את אלן שירר.

עוד בנושא

בספרד מתלהבים: "ברצלונה היא ההארלם גלובטרוטרס של הכדורגל"
זידאן מחפש ניצחון ליגה 16 ברציפות אצל אספניול (21:45)
למה לעזאזל צ'אבי ורונאלדו רבים כמו טוקבקיסטים בני 12?

"אני מאושר ורוצה לעשות היסטוריה בברצלונה", הכריז רונאלדו אחרי החתימה, וניגש למלאכה. הקבוצה נבנתה מחדש אחרי אכזבות של שנתיים, ורובסון יישם סגנון ישיר ומהיר יותר בהשוואה לזה של קרויף. הגישה הזו התאימה לברזילאי כמו כפפה ליד. משחקו היה מבוסס בראש ובראשונה על מהירות מסחררת, כושר פריצה פנומנלי, ושליטה מרהיבה בכדור תוך כדי תנועה. הוא פרח כאשר ראה שטחים פנויים לפניו, ואהב להתחיל את המהלכים הרחק מהשער. רובסון ידע זאת, וממש לא דרש ממנו להמתין ברחבה. רונאלדו קיבל יד חופשית לנדוד על המגרש ככל העולה על רוחו, וכך מיקסם את תרומתו האישית.

התוצאה היתה פנומנלית. חמש דקות בתוך משחק הבכורה, בסופרקופה נגד האלופה אתלטיקו מדריד, קיבל רונאלדו כדור המרחק מהשער, עבר שני יריבים כאילו לא היו קיימים ושיחרר בעיטה שטוחה לפינה. המופע נמשך עם בישול גאוני לאיבן דה לה פניה אחרי סלאלום באגף, והסתיים עם השלמת צמד לקראת הסיום בניצחון המוחץ 2:5. לאוהדים היו ציפיות גבוהות מאוד, בין היתר לאור ההחתמה של לואיס אנריקה מריאל מדריד והחזרה של חריסטו סטויצ'קוב שנכשל בפארמה, והן רק האמירו לאור החיבור המיידי כבר במשחק הראשון.

"צפיתי בטלוויזיה את הביצועים שלו באיינדהובן והתפעלתי. אבל אז הוא הגיע לברצלונה, וזה היה השחקן המדהים ביותר שראיתי אי פעם. הוא היה מסוגל לעשות דברים שלא נראו מעולם, לעבור שישה שחקנים בכמה תנועות. רונאלדו היה מפלצת", אמר לואיס אנריקה. השערים לא הפסיקו לזרום, וכבר בחודשי הסתיו נכנס רונאלדו לפנתיאון עם שני משחקים נדירים שזכורים עד היום.

קומפוסטלה הצנועה נעלמה כיום במעמקי הליגה הרביעית, אבל מקומה בהיסטוריה מובטח בזכות רונאלדו. ב-12 באוקטובר ימלאו 20 שנה לאחד השערים המיתולוגיים בתולדות הליגה הספרדית. הברזילאי גנב בעצמו בכוח את הכדור במרכז המגרש, השתחרר בתנועות מרהיבות משני שחקני קומפוסטלה על שטח קטן, ופתח בדהירה לעבר השער. הוא עשה קרקס מכל ההגנה, לפני שהכניע את השוער פרננדו בכדור שטוח בלתי ניתן לעצירה. כותרת העיתון "אס", שיוצא לאור במדריד ומזוהה בעיקר עם ריאל, שאגה: "פלה חזר". נייקי השתמשה במהלך בפרסומת, תוך שהקריין מצהיר: "דמיין לעצמך שביקשת מאלוהים להיות השחקן הטוב בעולם, והוא הקשיב לך".

זה היה מפעים, אבל ההצגה נגד ולנסיה ב-26 באוקטובר היתה מופלאה עוד יותר, וראויה להיות מדורגת הרחק מעל קומפוסטלה. היה זה קרב עיקש מול קבוצה איכותית אותה הדריך לואיס אראגונס. רונאלדו הבקיע שני שערים בפריצות אופייניות במחצית הראשונה, עם סיומת קלילה, אבל העטלפים חזרו והישווה ל-2:2 אחרי ההפסקה. ואז, בדקה ה-74, זה קרה. המהלך של רונאלדו היה בלתי נתפס – הוא לקח את הכדור וחלף בין ארבעה שחקני הגנה בו זמנית, כמו סכין בתוך חמאה רכה. גם אחרי שרואים מאות הילוכים חוזרים של התנועה הזו, אי אפשר להבין כיצד הוא עשה זאת. נדמה כי הרביעיה של ולנסיה סוגרת עליו מכל הכיוונים, אך תוך שבריר שניה כולם נשארים מאחור, הכדור מתגלגל לרשת, והברזילאי חוגג שלושער. זו היתה התמצית המזוקקה של כשרונו. אין שער בקריירה של רונאלדו שמדגיש את העליונות שלו טוב יותר.

מבחינת מספר שערי הזכות לא היו לברצלונה מתחרים בעונת 1996/97, אך היא לא הצליחה לשמור על יציבות על בסיס שבועי. המופע של רונאלדו מול ולנסיה שמר את הקטלאנים בפסגה, והם היו הפייבוריטים הברורים לזכיה באליפות, אולם במהרה התברר שהמציאות שונה. ריאל מדריד היתה עקבית הרבה יותר, ופאביו קאפלו גם מצא דרך לעצור את רונאלדו בניצחון 0:2 בקלאסיקו בסנטיאגו ברנבאו שביסס את מעמדם של הלבנים במקום הראשון. הביקורת על רובסון בתקשורת לא איחרה לבוא, והחל משלב מסוים היא לוותה גם בספקולציות לגבי עתידו של רונאלדו.

סוכניו של הברזילאי היו נחושים להרוויח כמה שיותר, ובמסגרת המגעים על החוזה בקיץ הם דאגו להכניס סעיף שחרור של כ-27 מיליון דולר. הנהלת ברצלונה והנשיא ז'וספ נונייס ראו בכך סכנה גדולה לאור היכולת של הפנומן, וכבר באמצע העונה החל משא ומתן מפרך לחתימת חוזה חדש שיבטל את הסעיף. העיתונים חגגו עם הדלפות משני הצדדים, והדבר לא תרם בלשון המעטה לבארסה במאבק האליפות.

בנוסף, גם התנהלותו של רונאלדו לא היתה אידיאלית. נסיעתו לקרנבל בריו בפברואר בעיצומה של העונה לא התקבלה בעין יפה על ידי החברים, ואפילו הקשר הברזילאי ג'ובאני אמר: "גם אני אוהב את הקרנבל, אבל אנחנו מקצוענים, ויש לנו עבודה". לואיס אנריקה התלונן לא פעם על אנוכיותו של רונאלדו, שהעדיף בדרך כלל לקחת את הכדור בעצמו ולא חשב על אופציות מסירה. ז'וזה מוריניו, העוזר/מתורגמן הצעיר של רובסון, העריץ את הברזילאי על יכולתו, אך הטיל ספק בנכונותו לעבוד למען הקבוצה. צוות האימון היה צריך לעבוד קשה בסוגיות אלה, אך המשימה היתה מורכבת הרבה יותר בשל האפשרות לעזיבתו של הכוכב.

רונאלדו הצעיד את ברצלונה לזכיה בגביע המחזיקות, ואף כבש את שער הניצחון בפנדל בגמר מול פריז סן ז'רמן, אבל בליגה פיגרה בארסה אחרי ריאל. נדרש מאמץ עליון, והברזילאי סיפק את הסחורה – הוא הבקיע ב-10 משחקים רצופים, כולל השער המכריע ב-0:1 בקלאסיקו על ריאל בקאמפ נואו. שלושה מחזורים לסיום העונה, צומצם הפיגור של בארסה מהמובילה לשתי נקודות בלבד. ואז, באופן ביזארי עד דמעות, נאלצו הקטלאנים להיפרד מהפנומן שהצטרף לאימוני נבחרת ברזיל לקראת קופה אמריקה. תאמינו או לא, אליפות דרום אמריקה החלה הרבה לפני שהליגה הספרדית הסתיימה, וכך איבדה בארסה את הכוכב הגדול.

הימים האחרונים לפני הנסיעה היו סוערים, כי המגעים עם הסוכנים נכנסו להילוך גבוה. ב-26 במאי הכריז נונייס: "רונאלדו יישאר אצלנו לכל החיים", שעות ספורות לאחר מכן התברר שהעסק התפוצץ, והברזילאי בדרך החוצה. המועדון האשים את הסוכנים, הסוכנים טענו שנונייס נהג בהם ובשחקן בחוסר כבוד וחזר בו מכל ההסכמות. כך או כך, ההכנות לקראת המשחק מול הרקולס החלשה נפגעו, ופפ גווארדיולה הכריז אז: "אנחנו צריכים לחזור יותר על הרקולס ופחות על רונאלדו". זה לא עזר – בארסה הפסידה ללא החלוץ, והחלום לעקוף את ריאל התפוגג.

המשחק מול לה קורוניה המצוינת של ריבאלדו בשלהי מאי, בו הבקיע את שער הניצחון בדקה ה-89, התברר כאחרון של רונאלדו בקבוצה. דרישותיו הכספיות לא נענו, והוא היה צריך לבחור בין שלוש הצעות. ריינג'רס הציעה לו שכר עתק כדי לשחק בליגת האלופות בלבד, וגם לאציו היתה בתמונה, אבל אינטר שבנתה סוללת כוכבים בינלאומית הקדימה את כולם. מאסימו מוראטי שילם את סעיף השחרור, ורונאלדו היה בדרך לארץ המגף.

המאזן שלו בבארסה היה בלתי נתפס בעידן לפני מסי – 47 שערים ב-49 משחקים בכל המסגרות, אבל האוהדים נותרו מתוסכלים. קל להבין זאת מהבחירה שלהם בשחקן העונה. בעוד רונאלדו קוטף בפער עצום את כדור הזהב של פראנס פוטבול, אוהדי ברצלונה בחרו בלואיס אנריקה דווקא לשחקן העונה של הם. מחוייבותו של הכוכב הספרדי נתפסה כגבוהה הרבה יותר בהשוואה לברזילאי שנטש בטונים צורמים.

אחר כך היו המחלה המסתורית לפני גמר גביע העולם ב-1998, הפציעות הקשות, הקאמבק המדהים בדרך לזכיה במונדיאל ב-2002, הבגידה באינטר מיד לאחריו והחתימה בריאל מדריד, ומספר עונות נהדרות בסנטיאגו ברנבאו, אך היכולת של רונאלדו בכל תקופה זו לא התקרבה לרגעי השיא בברצלונה. מעמדו כאחד השחקנים הטובים בהיסטוריה מובטח, אבל בראייה לאחור כשרונו לא מוערך כראוי על ידי דור האוהדים הצעיר. ולכן לא מפסיקה להטריד השאלה – מה היה קורה לו היה מתנהל אחרת, מרסן את האגו ונשאר בברצלונה לשנים ארוכות? כיצד היתה מתפתחת הקריירה שלו אז, ומה היתה מורשתו כיום?