בווידאו: תקציר ה-2:5 של רונאלדו וחבריו על אוסאסונה
לפני הכל, זו ההפתעה שהם עדיין מתעסקים בזה. למי אכפת? הלא חשבנו שוויכוחי מי יותר טוב רונאלדו או מסי הם לא רק פאסה, אלא עניינם של טוקבקיסטים בני 12. ואז פתאום צ'אבי אומר בראיון ש"ברור שמסי הטוב בעולם, רק אוהדים של ריאל מדריד חושבים שרונאלדו טוב ממנו", ומתחשק לך לנזוף בו, לגעור בו, להגיד לו זה צא מזה בנאדם, חלאס, מיצינו את השטות הזאת לפני ארבע שנים, מה אתה בכלל נכנס לזה עוד פעם. אבל לא. זה כנראה פשוט בוער בצ'אבי. מטריף אותו. הוא שומע אנשים שטוענים שרונאלדו הכדורגלן הטוב בעולם ומתחרפן, והוא חייב להגיד את זה, לפרוק, להזכיר לעולם - מסי יותר טוב! ואם אתם לא רואים את זה זה רק כי אתם בלאנקוס מסריחיייים!!!1!
אולי בגלל שהוא צ'אבי, ובגלל שהוא היה כדורגלן גאון, יחיד במינו, שעל המגרש תמיד קיבל את ההחלטה הנכונה והנבונה, אתה מצפה ממנו למשהו אחר. אולי כי הוא כבר בוגר, רחוק מספרד, ראה דבר או שניים בחיים, אולי בגלל זה הציפייה היא שלא יתעסק בשטויות האלה. אבל זו ציפייה נאיבית. זה עולם הכדורגל, על זה הוא בנוי, על בגרות מנטלית של טוקבקיסטים בני 12. על אנשים עיוורים, פנאטים, תחרותיים מאוד, עם ראייה צרה, בטוחים בצדקתם, בדרך כלל קטנים וקטנוניים, מלאי רגש. הרי כל הברצלונה-ריאל מדריד הזה עדיין זורם לצ'אבי בדם. הוא חי את זה. גם מבחינתו, זה או מסי או רונאלדו. אין באמצע, אין הסתייגויות, זה או אנחנו או הם. או ניצחון או הפסד. כדורגל.
ואז מגיע החלק של רונאלדו. ושוב, אילו היה מדובר בעולם המבוגרים הנורמטיבי, אפשר היה לצפות שכשרונאלדו יישאל על העניין הוא יגיד ש"זכותו של כל אדם לומר את דעתו, אני מכבד מאוד את צ'אבי על אף שאינני תמיד מסכים איתו, ההיסטוריה תשפוט", או משהו בסגנון, משהו בוגר ואחראי ומתון ומכובד. אבל רונאלדו, האגו מניאק המשוגע הזה, כמובן התחרפן גם הוא, וענה "מה אכפת לי מה צ'אבי אמר, הוא משחק בקטאר או אני לא יודע איפה, חוץ מזה לי יש שלושה כדורי זהב ולו אף אחד". טוקבקיסט בן 12, בעילום שם, לא היה מנסח את זה אחרת.
עוד בנושא:
צ'אבי: "רק עבור אוהדי ריאל מדריד רונאלדו נחשב לטוב יותר ממסי"
רונאלדו עונה לצ'אבי: "מה אכפת לי ממנו, הוא משחק בקטאר, או לא יודע איפה"
זו אמירה שכאילו נשלפה מהמותן, אבל היא ישר מהקרביים. זה כריסטיאנו האמיתי. קודם כל זה ממחיש כמה חשוב לו מה אומרים עליו. איך אחרי כל התארים וההישגים, אחרי כל השנים, הוא עדיין לוקח ללב כל ביקורת עליו או פקפוק בגדולתו ההיסטורית. אחר כך זה מראה את הקטנוניות, את חוסר היכולת להבליג, את חוסר הבגרות. הרי הוא לא סתם כדורגלן ותיק, הוא כבר ילד גדול. מה אכפת לו מה אחרים אומרים, מה הוא מתעסק בשטויות, מה הוא נעלב?
ואז מגיעה התגובה עצמה. לא רק שהוא מזלזל בצ'אבי, אחד הקשרים הגדולים בדורנו, הוא גם מוסיף את העניין עם כדורי הזהב, כאילו זו המטרה בכדורגל, לזכות בתואר האישי של כדורגלן השנה ולא בתארים קבוצתיים (שלצ'אבי יש עשרות). למעשה, כשפורטים את דבריו לשפת הטוקבקים הרשמית, הרי שרונאלדו אומר לצ'אבי, לעיני העולם כולו, בלי להצטעצע - יאללה יאללה סתום תפה אני שחקן פי 10 ממך. שוב הוא נחשף במלוא רונאלדויותו האינפנטילית, שהיא לפרקים כל כך קסומה וחביבה, פשוט כי הוא לא מצליח להסתיר את מה שהוא מרגיש, ובטח שלא לשמור על איזשהו פאסון, למרות שהוא מצדו בטוח שיש לו את זה.
ושוב, זה מתקבל בטבעיות. אין הפתעות. מה כבר אפשר לצפות מספורטאים מקצוענים, שלא לומר כדורגלנים, שלא לומר רונאלדו. אנשים אחרים אולי היו מגיבים אחרת, אבל אנשים אחרים לא היו נשארים רעבים להישגים אחרי כל כך הרבה הצלחות, אנשים רגילים לא היו ממשיכים להגיע ראשונים לאימון למרות שלכאורה כבר השיגו הכל ויש להם כבר עשרות מיליוני דולרים, רונאלדו הוא פשוט לא איש רגיל. זה אדם עם בית מלא מראות, שמסתכל על עצמו ורואה משהו אחר.
בצד השני עומד לו צ'אבי, שלמד לקח חשוב: אם אתה מתעסק בקקי, אל תתפלא שהסיפור נהיה מסריח (אגב, זו לא פעם ראשונה שכדי להלל את מסי, הוא נטפל לרונאלדו). וגם, שאם אתה בוחר לשחק בליגה הקטארית, דע לך שלא נבקר אותך, לא נשפוט, זכותו של אדם לעשות לביתו, אבל בהזדמנות הראשונה שתהיה אנשים ישתמשו בזה כנשק נגדך. לכל דבר יש מחיר. וגם, עוד תזכורת לאוהד המצוי: אין כל קשר בין קלאסה על הדשא לקלאסה מחוצה לו.
בסופו של דבר, הדבר הכי מרשים בקרב מסי-רונאלדו זה שהוא עדיין נמשך. כבר הרבה מאוד זמן. רק השבוע אחד כבש שלישייה, השני כבש שער בליגה ושער בצ'מפיונס, ושוב, זה כבר לא מפתיע, להפך, אפילו מובן מאליו, שלא לומר משעמם. זו באמת יריבות נפלאה. מי שלא נהנה ממנה, ובוחר להתעסק בהתקטננויות, מחמיץ תקופה היסטורית בכדורגל.
