ייפסלו על אי-התאמה? אדלשטיין מנסה להתאים את מכבי ת"א לשיטה שלו

דקות המשחק הראשונות אתמול (שישי) באולם על שם ניקוס גאליס באתונה סיפקו תשובה ראשונית לשאלה שהעסיקה לא מעט אנשי כדורסל בלבנט, שתהו באיזו שיטה התקפית יבחר ארז אדלשטיין בכובעו כמאמנה של מכבי תל אביב. לאחר שהציג לראווה שיטה התקפית הידועה כ 2-3 גבוה בהפועל תל אביב ובנבחרת ישראל, מעניין היה לבחון האם ילך על קונספט דומה גם הפעם. אז לכל מי שמוטרד או הוטרד, התשובה חיובית.

בשיטה ההתקפית הזאת, שעליה נלהג עוד רבות העונה, מצטמצמים ההבדלים התפקודיים בין עמדות הגארד, כי הרכז והשוטינג גארד מאיישים נישה דומה. כך גם המצב לגבי עמדות הסמול והפאוור פורוורד, שמיקומם ההתחלתי הוא בצדדים. והסנטר? החל מעמדת המוצא, באזור שבין קו העונשין לבין נקודת האמצע של קו שלוש הנקודות, הוא הופך מעורב למדי במהלכים הבסיסיים שמתחילים את ההתקפות. גם כי הוא זה שמייצר את החסימות שמסייעות לגארדים לחתוך פנימה. גם כי הוא מעורב במהלכי הפיק אנד רול וההנד אופים השונים.

נו, אז עמדת הסנטר נראתה בסדר גמור מול פנאתינייקוס. מאיק צירבס הדגים דקות של דומיננטיות בכל הנוגע ליכולתו לבסס מיקום נמוך בצבע + מספר מהלכים ראויים עם הגב לסל. מאחר שבחרנו לגעת בטור הזה באספקטים ההתקפיים, נחסוך את דעתנו על הבעיות שהציג לראווה בצד השני של המגרש. קולטון אייברסון, לצד החטאות שעלולות עוד לגזול לא מעט שעות שינה מהאוהדים בצהוב, הפגין ניידות ואסרטיביות בריבאונד ההתקפה. העניין הוא שלא צירבס, ובטח ובטח שלא אייברסון, הם העוגנים ההתקפיים של החבורה הזאת. לראשון מיועד תפקיד חשוב במיוחד שנוגע לריווח ויצירת שיווי משקל התקפי, והנוכחות של השני בהתקפה עוד תגרום להרבה שומרים בצבע להתלבט עד כמה לעזור על חדירות של גארדים צהובים, אבל העוצמה ההתקפית האמיתית נמצאת במקומות אחרים.

עוד בנושא:

מכבי תל אביב הפסידה 78:68 לפנאתינייקוס
פניני: "צריכים הרבה אימונים ומשחקים", צירבס: "היו גם דקות טובות"

אם יש עמדה שנראית כתפורה על הסיסטם של קואץ' אדלשטיין, דומה שהיא נמצאת בשני תפקידי הפורוורד. בהיעדר שחקן 4 אמיתי (עניין שהיה נכון, אגב, גם לפני פציעתו של קווינסי מילר), לצהובים מודל 2016/17 יש מספר פורוורדים, דוגמת ראד, פניני ודווין סמית', שיושבים היטב על התפר שבין עמדות 3-4, ומרגישים בנוח עם משחק שמבוסס בעיקר על החלטות עם הפנים לסל. גם אם נתעלם לרגע מג'ו אלכסנדר – שמידת התאמתו לקבוצה בכלל ולשיטה בפרט מוטלת בספק, הרי שלמכבי יש שם לא מעט כלים התקפיים ראויים – כשבראשם ויקטור ראד ושלל האופציות המעניינות שהוא מביא עמו, ולצידן התהיות בדבר יכולתו לספק סחורה התקפית באופן יציב (וכבר אמרנו שעל הגנה נדבר כבר בפעם אחרת).

החוליה ההתקפית החלשה, לפחות מול פאו, הייתה בגארדים. למכבי הנוכחית יש ארבעה גארדים קלאסיים: מקל, אוחיון, סילי וגאודלוק. עם דגן יבזורי הסליחה. בהיעדרו של המיני מאמבה, ספק אם יש מתוך השלישיה הזאת חומר לצמרת של היורוליג. אם נניח לרגע בצד את די.ג'יי סילי המוכר לנו הרבה פחות, ספק גם קיים לגבי מידת ההתאמה של מקל את אוחיון לאותו 2-3 גבוה מפורסם. ולא שצמד הישראלים לא מכיר את התצורה ההתקפית אותה חווה בנבחרת ישראל. העניין הוא שהנעת כדור בקצב גבוה, כולל חיתוכים חדים (עם ובלי חסימה) לאזור הצבע הוא לא בדיוק הפורטה של שניים שעשו קריירה בעיקר מיכולות שבו לידי ביטוי תוך כדי כדרור. גם נסיונות הגב אל הסל של מקל (שגם אותו ראינו כבר במדי הכחול לבן) טעונים הוכחה ברמות היורוליג. גם הקליעה מבחוץ.

על שני שחקנים מרכזיים בסגל של אדלשטיין עוד לא דיברנו, והם שני השחקנים שהגדרות התפקיד שלהם אינן ברורות לגמרי בשלב זה: סילבן לנדסברג וסוני ווימס. הראשון – אשר לגבי העמדה שלו תהה אדלשטיין בכובעו כפרשן לא אחת, נעדר אתמול מול פאו. השני שיחק ובעיקר הפריע. סוני ווימס קיבל דקות ראשונות אמש כשהוא בעמדה 3 ולצידם של שני מובילי כדור. במחצית השניה כבר ראינו אותו בעמדה 2 כשיוגב אוחיון מצוות איתו בקו האחורי. גם כאן וגם שם, כנראה בשל מצבו הרפואי, נראה הסופרסטאר חלוד ומעט אבוד. מרגע שיכנס לקצב, הוא אמור להרים את כח האש של הקו האחורי ברגעים בהם גאודלוק איננו בנמצא (ולייצר הרכבים גבוהים ואתלטיים), או לחילופין להעמיד קו פורווארדים שיוכל להזיק גם לקבוצות מהשפיץ של אירופה. השאלה היא אם אכן יוכל למצוא עצמו גם כאן וגם שם.

נעקוב בעניין אחר נושא השיטה ההתקפית, מידת התאמתה והצלחתה, במהלך העונה. יותר מכך – על היכולת של מכבי תל אביב לייצר נקודות מתוך משחק ההגנה שלה, עניין שהודגם יפה אמש דווקא על ידי הקבוצה של פדולקיס. למרות הקושי ביצירת הנקודות בשני משחקי ההכנה הראשונים, ברור כשמש שלמכבי יש קבוצה מוכשרת למדי העונה – ובעלת פוטנציאל גבוה. שנתקלה ותתקל בקשיים לייצר נקודות בכושר המשחק הנוכחי של ווימס ובהיעדרו של אנדרו גאודלוק.

מכבי תל אביב מודל 16/17, לפני ואחרי כל תחכום טקטי, לא תגיע כנראה לשום מקום העונה אלא אם תצליח להבליט את הכוכבים שלה. בדיוק כמו כל קבוצה אחרת.