פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        באים בימים: שחקני העבר שמנסים לחזור ל-NBA מהדלת האחורית

        במציאות בה ה-NBA הופכת רווחית ונוצצת יותר כל הזמן, גם שחקני עבר עם מוניטין מוכנים לעשות הכול כדי לחזור ולקבל טעימה אחרונה מהתהילה. אסף רביץ על הקשישים שמסרבים להתעורר מהחלום

        באים בימים: שחקני העבר שמנסים לחזור ל-NBA מהדלת האחורית
        עריכת וידאו: מרום שפיצר

        בווידאו: חגיגות האליפות של קליבלנד

        הקיץ ב-NBA נכנס לשלב המנומנם שלו. כל השחקנים המעניינים חתמו על חוזים פרט לאחד השנתי שיגרור את זה עד לרגע האחרון (הפעם תורו של ג'יי אר סמית'), הטורניר האולימפי נגמר וההכנות לעונה הבאה יחלו רק בעוד יותר מחודש. מעט הכותרות שקשורות לכדורסל ולא לרכילות, דירוגים וציטוטים עוסקות בשחקנים שינסו לתפוס את המקומות האחרונים בסגלים של קבוצות הליגה למחנה האימונים. לקבוצות מותר להחזיק 15 שחקנים עם חוזה במהלך העונה, אך למחנה האימונים הן יכולות להביא עד 20 שחקנים. רוב הקבוצות עושות זאת על ידי החתמת שחקנים על חוזים לא מובטחים למחנה האימונים שכמעט כולם לא ישרדו את הניפויים עד לפתיחת העונה הרשמית.

        במילים אחרות, עכשיו זה הזמן של החולמים, של השחקנים שלא מוכנים לוותר על חלום ה-NBA למרות הסיכויים הקלושים. ההגדרה 'שחקן NBA' היא סמל הסטטוס הגדול ביותר בעולם הכדורסל, האפשרות להיות חלק מהחגיגה, להתחכך בתהילה ואולי לפלס מקום של קבע בין הגדולים היא הדלק שמניע שחקני כדורסל רבים. בעוד שרוב החולמים, השחקנים שיהיו מוכנים לחתום על חוזה לא מובטח בזמן שקבוצות ברחבי העולם סוגרות את הסגלים שלהן, הם שחקנים שכף רגלם מעולם לא דרכה ב-NBA, הקיץ בולטת גם קבוצה לא קטנה של שחקני עבר ששוקלים ברצינות לבצע קאמבק. עבור שתי הקבוצות, סמל הסטטוס של שחקן NBA כולל גם את הצד השלילי, של מה זה אומר עבורם לא להיות שחקני NBA.

        עוד בנושא:
        אחרי ארבע שנים בחוץ: קוואמי בראון מתכנן קאמבק ל-NBA
        ריי אלן רוצה לחזור ל-NBA, בוסטון, מילווקי והניקס מעוניינות
        ג'ון וול מודה: אני ובראדלי ביל לא ממש מסתדרים זה עם זה
        לברון ג'יימס: "זה מצוין לליגה שדוראנט מגיע לגולדן סטייט"

        שחקן מכבי ראשון לציון שון דאוסון (ברני ארדוב)
        רודף אחרי החלום למרות המחיר הכבד. דאוסון (צילום: ברני ארדוב)

        שון דאוסון הוא מייצג נהדר של הקבוצה הראשונה, דווקא בגלל שהוא יחסית חריג בתוכה. שחקנים שמצליחים בליגות שלהם באירופה לא נוטים לשים הכל בהמתנה כדי לרדוף אחרי חלום ה-NBA, בדרך כלל הם מעדיפים לבנות לעצמם שם ביבשת הישנה ולחצות את האוקיאנוס רק אם הם מקבלים חוזה מובטח. דאוסון היה יכול לכוון את הקריירה שלו כך שהוא יפתח את העונה כשחקן חשוב בקבוצת יורוליג או ככוכב הבלתי מעורער של האלופה הישראלית, אך הוא העדיף לבלות את חודש אוקטובר במחנה האימונים של ניו אורלינס, קבוצה שכבר יש לה 15 שחקנים חתומים והסיכוי שיתפנה מקום בסגל שלה קלוש. האפשרות הסבירה היא שדאוסון יחזור לקראת נובמבר לראשון לציון, לסיטואציה בה ייאלץ להשתלב בקבוצה שכבר רצה ביחד ולהיאבק על דקות מול זר שישחק בעמדה שלו. זו הקרבה גדולה בתקופה חשובה בהתפתחות של אחד מכוכבי העתיד של הכדורסל הישראלי.

        אך עם כל הכבוד לניסיון של דאוסון להגשים את חלום ה-NBA, הסיפור הגדול של השבועות האחרונים הוא של השחקנים שהגשימו את החלום ולא מוכנים להתעורר למציאות חדשה. כל כמה ימים במהלך חודש אוגוסט עלה שם חדש של שחקן ותיק ששוקל לחזור לאחר שנים בהן לא שיחק כלל, או שיחק במקומות זניחים.

        השמות מעניינים ומגוונים: ריי אלן בן ה-41 שיגע את כל הקונטנדריות בשנה שעברה ובסוף נשאר בבית. הוא ממשיך לדבר על הרצון לחזור אבל עדיין לא סגור על כך, ועם האופן בו הוא שומר על גופו והקליעה האוטומטית הוא נראה כמו האופציה הריאלית ביותר לחזור להיות שחקן NBA משמעותי ברשימה הזאת; בארון דייויס בן ה-37, שהעונה המלאה האחרונה שלו הייתה ב-2010, מתאמן ברצינות וחושב ברצינות על חזרה לאחר שבשנה שעברה שיחק מספר משחקים בליגת הפיתוח; ריפ המילטון, ששיחק לאחרונה ב-2013 וכבר הודיע על פרישה, שוקל קאמבק בגיל 38; סטיבן ג'קסון, גם הוא בן 38, רוצה צ'אנס אחד נוסף להשתלב בקבוצה טובה למרות שלא שיחק שלוש וחצי שנים; בן גורדון בן ה-33 חזר לאחרונה לשחק בנבחרת בריטניה וינסה להמשיך משם לקבוצת NBA לאחר שבעונה שעברה נופה ממחנה האימונים של גולדן סטייט ומאז לא שיחק; קוואמי בראון, הבחירה הראשונה והמאכזבת ב-2001, עשה צעד ראשון בניסיון חזרה לאחר ארבע שנים בגיל 34 כשחתם בסוכנות שחקנים שכבר פרסמה הודעה מחמיאה; אמקה אוקאפור, הסנטר שהקריירה שלו הייתה רוויה בפציעות, עדיין לא סתם את הגולל על השאיפה לחתום בקבוצה גדולה לאחר יותר משלוש שנים ללא משחק.

        ריי אלן (GettyImages)
        מת כבר לחזור ללבוש גופייה. ריי אלן (צילום: GettyImages)

        פרט לאלן, שיוכל לקבל חוזה מובטח יחסית בקלות, שאר השחקנים כנראה יצטרכו להוכיח את עצמם במחנה אימונים עם חוזה לא מובטח כדי לקבל הזדמנות נוספת. לכל אחד מהם סיפור משלו, לחלקם כבר יש תוכניות ליום שאחרי הכדורסל (בארון דייויס כבר מפיק סרטים, אוקאפור סיים בהצטיינות את הלימודים בקונטיקט ומתכנן ללמוד מנהל עסקים בהרווארד), הגורם המשותף הוא שג'וק ה-NBA לא מרפה. גם אם חלקם הגדול לא יחזור בסופו של דבר לליגה הטובה בעולם, עצם הכוונה מראה על הקושי להיפרד. כל אחד מהשחקנים ברשימה הזאת דאג להתאמן ולשמור על כושר בתקופה האחרונה כדי לא לסיים באופן סופי את החלום, למרות הסיכוי הקלוש להשתלב מחדש בליגה.

        בספורט האמריקאי מאוד עסוקים בשאלה איך נראים החיים של ספורטאים אחרי שהם פורשים. לא כולם מתאימים להיות מאמנים או פרשנים, רובם לא יודעים כיצד להתנהל בגיל צעיר עם עשרות מיליוני דולרים שאמורים להחזיק אותם גם עשרות שנים לאחר מכן. ב-NBA לקחו את נושא ההתנהלות הכלכלית הנכונה כפרוייקט, אך גם אם יותר שחקנים ילמדו לשמור על הכסף שהם מרוויחים הם עדיין ייתקלו במשבר הפסיכולוגי של קריירה מלאת ריגושים שמסתיימת בגיל 35 ללא הכנה אמיתית לחיים שאחריה.

        בארון דייויס (GettyImages)
        קשה להיפרד. בארון דייויס (צילום: GettyImages)

        הסדרה 'בולרז', בכיכובו של דווין ג'ונסון, עוסקת בדיוק בנושאים האלה אצל שחקני פוטבול. אחת הדמויות הראשיות בסדרה עסוקה בעונה הראשונה במעבר מהסטטוס של שחקן פוטבול מצליח לעבודה כסוכן רכב. לא צריך להיות כוכב על ולא צריך להיות בחובות כדי שהמעבר הזה ייחווה כבלתי אפשרי. ככל שהליגה הופכת לרווחית ומצליחה יותר והרפואה מאפשרת לחזור לשחק בגילאים שבעבר נראו בלתי אפשריים, יותר ויותר שחקנים משאירים את חלום הקאמבק כאופציה פתוחה ודוחים את השלב בו צריך לשאול ברצינות את השאלה המפחידה מכולן: אז מה השלב הבא?

        לעומת הפוטבול, ה-NBA ייחודית מבחינה נוספת, כפסגת השאיפות של ענף ספורט שמשוחק באופן מקצועני בכל העולם. שון דאוסון ועשרות השחקנים הנוספים שיקבלו חוזים לא מובטחים למחנות האימונים בסתיו מוכנים לחתום על רבע מהקריירה של כל אחד מהשמות ברשימה הזאת, או אפילו של וון ווייפר ששיחק כמה שנים בינוניות בליגה ולאחרונה התחנן בטוויטר להזדמנות נוספת. קשה להסכים להישאר ראש לשועלים כשהאריות כל כך נוצצים ונראים בהישג יד, קשה להעביר קריירה ליד ה-NBA מבלי למצות את הסיכוי להיכנס פנימה. ישנם שחקנים שמעדיפים לבנות לעצמם שם במקום אחר ולהגיע ל-NBA בשיא הקריירה, אחרים, כמו דאוסון, מתנפלים על ההזדמנות הראשונה להכניס רגל בדלת.

        עולם החוזים הלא מובטחים והחוזים לעשרה ימים במהלך העונה מספק מעט מאוד שחקני NBA משמעותיים (למרות שגם כאלה יש), אך מבט מעמיק לתוכו מגלה עשרות סיפורים מרגשים על חלומות מוגשמים ומנופצים. השנה העולם הזה יעניין אותנו יותר מהרגיל בזכות דאוסון, ואולי גם בזכות כמה שמות מוכרים שינסו, בעיקר, ללחוץ על כפתור הסנוז עוד פעם או פעמיים לפני שמתעוררים באמת.

        קוואמי בראון במדי פילדלפיה סיקסרס (GettyImages)
        אפילו הוא מרשה לעצמו לחלום. קוואמי בראון (צילום: GettyImages)