"אני הולך לקלוע היכן שלא אהיה, באיזו רמה שלא אשחק. אני הולך לקלוע כל היום וכל הלילה. רק המוות יעצור אותי". אנדרו גאודלוק ידע משחר ילדותו מהן החוזקות שלו. אז הוא זרק. וזרק. ושוב זרק. בגיל 14 אמו התעוררה מבוהלת באישון ליל כשגילתה שבנה לא שב הביתה ממשחק עם חברים שהחל שמונה שעות קודם לכן במגרש השכונתי. כעבור זמן מה היא מצאה אותו במגרש אחר, זורק לבדו במרץ. בגלל אקסטרה שעות אימונים ויותר מדי חיכוך עם הכדור כפות הידיים התמלאו בחתכים, אבל הוא המשיך בשלו. כשסיפק את הציטוט שבתחילת הכתבה הוא לא השתחצן, בסך הכל תיאר מצב נתון: רק המוות יעצור בעדו.
אולי זה מה שיצר את הקליק הראשוני בינו לבין קובי בריאנט שנים אחר כך בלייקרס. גאודלוק הוכתר על ידי קובי כמיני-ממבה מסיבה מסוימת: שניהם אהבו מאוד לזרוק, ושניהם עבדו חזק מספיק כדי שכל זריקה, קשה ככל שתהיה, תשמיע סוויש בסבירות גבוהה למדי.
"כשהצטרפתי ללייקרס ידעתי שיש לי הזדמנות חד פעמית להתמודד מול המתחרה האולטימטיבי, אז ניסיתי להפיק מזה כמה שיותר. היה בינינו המון טראש טוק באימונים. הוא נתן לי הרבה כבוד בגלל שלא באמת פחדתי ממנו", הוא נזכר בראיון לפני שנתיים. "מאז קובי מלווה אותי לכל מקום. בטורקיה כולם קוראים לי 'בריאנט, בריאנט'. כשמבקשים ממני חתימה, דורשים שאוסיף אזכור לקובי. גם אם אני מנסה לשכוח ממנו, אין לי ברירה אלא לחשוב עליו 24 שעות ביממה".
עוד בנושא:
אנדרו גאודלוק: "יותר מנרגש לקראת העונה במכבי תל אביב"
אנדרו גאודלוק חתם במכבי תל אביב לעונה עם אופציה לעונה נוספת
במכבי ת"א חוגגים את החתמת גאודלוק: "היו לו הצעות גבוהות יותר"
אחרי גאודלוק: ויקטור ראד וניקולו מלי מועמדים למכבי תל אביב
ג'ו אלכסנדר חתם רשמית במכבי תל אביב: "הפסד האליפות - טראומה"
גאודלוק צמח במציאות לא קלה. כשהיה תינוק אביו נטש והותיר את מלאכת גידול הילדים לאימו באופן בלעדי. במהלך השנים הקשר נותק לחלוטין, אבל ביום בהיר אחד, בגיל 18, גאודלוק קיבל תזכורת מפתיעה: בעודו משוטט ברשת באופן אקראי לחלוטין, הוא מצא מאמר שנכתב אי שם בשנת 1986. הכותרת: אנדרו גאודלוק, שחקן פוטבול מגיינסוויל, פלורידה, מת לאחר מאבק של יותר מארבע שנים בסרטן העצמות. "בתור ילד, אבא שלי בכלל לא היה בתמונה, אז מעולם לא שאלתי שאלות. אבל פתאום אני רואה מישהו עם שם זהה, שגדל לא רחוק ממני ואפילו דומה לי. ואז נפל לי האסימון".
גאודלוק ההוא, דוד שמעולם לא הכיר, היה למעשה אנדרו גאודלוק המקורי. עבודת השורשים הפתאומית העלתה גם פרטים נוספים: האיש שעל שמו הוא נקרא נאלץ לכרות את רגלו השמאלית בעקבות התפשטות מהירה של הסרטן בגופו. אבל גם זה לא מנע ממנו להמשיך לשחק, על רגל אחת, במשך שנתיים בקולג' בפלורידה. אם עד עכשיו גאודלוק היה פייטר, התגלית המרעישה הזו כבר הפכה אותו ללוחם קומנדו.
אבל ללוחמנות הזו היו גם צדדים שליליים: היא הובילה, בין היתר, לעימותים מזדמנים עם מאמנים שניסו להכפיף אותו למערכת החוקים שלהם. עם בובי קרמינס, מאמן מכללת צ'רלסטון, היו לו כמה ויכוחים קולניים. "היה הרבה 'זבל' שצריך לנקות מהמשחק שלו", העיד קרמינס בזמנו. "כן, היו לו הטעיות גוף מושלמות וקליעה קטלנית. אבל הוא כל הזמן ניסה לעשות מהלכים קשים ומרהיבים, וזה הוביל לקבלת החלטות גרועה. היו כמה פעמים שאיימתי על חייו - אמרתי לו, רוצה לזרוק כמו שאתה זורק? רוצה לעשות את המהלכים המשוגעים האלה? אין לי בעיה, אבל קודם תרוויח את החופש הזה על המגרש. תראה לי שאתה מסוגל גם לשמור ולשחק למען הקבוצה".
המניירות הללו דבקו אצל גאודלוק, במידה זו או אחרת, גם בהמשך הקריירה. גם מערכת היחסים עם ז'ליקו אוברדוביץ', למשל, הייתה סבוכה למדי. בטורקיה מספרים שהשועל הסרבי ניסה ליישר את גאודלוק בשלל אמצעים: הוא היה השוטר הטוב, השוטר הרע, פעם אחת אפילו איים לקנוס אותו אם ימשיך להמרות את פיו ולקחת זריקות קשות אבל ללא הצלחה מרובה. בחדר ההלבשה של פנרבחצ'ה חיבבו את גאודלוק האיש, אבל אימצו בחום את הכינוי שאוברדוביץ' הדביק לו בחודשים הראשונים בטורקיה ריי צ'ארלס על שום חוסר היכולת או הרצון שלו להבחין בחבר פנוי לזריקה. "לפעמים הוא מאדים מרוב זעם. במקרים קיצוניים הפנים שלנו מקבלות גוון סגול. היו כמה פעמים שלא יכולתי להסתכל לו בעיניים מרוב שזה היה מוריד לי את הביטחון. הייתי עושה טעות קטנה, והוא היה מסתכל עליי כאילו הוא הולך לחנוק אותי", סיפר גאודלוק על היחסים עם ז'לקו.
בהמשך זה קצת השתחרר. כמו תמיד, הכישרון הטהור שלו הצליח לחפות על שאר המגרעות. מעטים השחקנים ביבשת עם יכולות הפוט-דה-בול-אין-דה-באסקט של גאודלוק, וגם אוברדוביץ' ידע זאת. למרות שניסיונות האילוף כשלו, המאמן מתח את החבל עבורו ואפשר לו חופש יצירתי, גם כשזה בא על חשבון שחקנים אחרים. אוברדוביץ' ראה איך מאמן אירופי מוכשר אחר, אנדראה טרינקיירי, זונח בעונה שלפני כן עם קאזאן את עקרונות ההתקפה שלו כדי לגרום לגאודלוק להרגיש טוב, וחיקה אותו. מאז ימי דיאן בודירוגה העליזים בפנאתינייקוס של תחילת שנות ה-2000 ז'לקו לא הטמיע שיטה התקפה כזו צנטרליסטית.
אבל אז, קצת לפני סיום העונה, גאודלוק מעל באמונו: בלילה שלפני משחק חצי גמר הפלייאוף מול קרשיאקה, הוא תועד בארבע לפנות בוקר במהלך בילוי סוער במועדון מקומי. הסרטון הועלה לרשת, בפנר זעמו, ולאוברדוביץ' נשבר לגמרי. בטורקיה מספרים שבימים שאחרי התקרית שרר בין המאמן המעוטר לבין גאודלוק נתק מוחלט. הדם הרע בין השניים חלחל עמוק לקבוצה וזה הסתיים בהדחה סנסציונית מחצי גמר הפלייאוף. כמובן שמכאן כבר לא הייתה דרך חזרה.
אמנם, המעלות של גאודלוק כסקורר מדופלם בולטות מספיק כדי להוביל להישגים באירופה גם ללא מאמץ מיוחד. את קאזאן הוא סחב לגמר היורוקאפ; עם פנר הוא הגיע לפיינל פור היורוליג; ואפשר שגם את מכבי תל אביב הוא יצעיד להישג משמעותי באירופה; אבל ביבשת הישנה מטילים ספק ביכולת שלו להשתנות ולעשות צעד נוסף קדימה. בעונה שעברה, אחרי שחתם ביוסטון, גאודלוק העיד על עצמו ש"הבנת המשחק שלי השתפרה. אני מסוגל לקרוא טוב יותר מצבים בהתקפה. אני שולט טוב יותר בכדור. עברתי כברת דרך בהגנה והיום אני שומר ראוי. פעם הייתי אך ורק סקורר, אבל אני כבר לא לחלוטין לא אותו שחקן". ביוסטון, כפי שהתברר כמה חודשים לאחר מכן, חלקו עליו והחליטו שלא לממש את האופציה להחזירו לעונה נוספת.
תווית הטראבלמייקר הזו, טוענים בטורקיה, "דרדרה" את גאודלוק למכבי תל אביב בחוזה נמוך יחסית. בפנרבחצ'ה הוא הרוויח 1.8 מיליון דולר לעונה, בסין הוא גרף סכום דומה עבור ארבעה חודשים בלבד, אבל הפעם, בשל מיעוט ההצעות, הוא נאלץ להתפשר על 1.3 מיליון. גם ההחלטה להמתין לאופציות מה-NBA צמצמה עבורו את האופציות, אבל ממילא רוב ענקיות אירופה לא קפצו על המציאה. רגע לפני שחתם במכבי תל אביב, גאודלוק כמעט סגר בסין תמורת סכום גבוה יותר, אבל העסקה נפלה בדקה ה-90. ברצלונה גיששה אבל סימנה אותו כפלאן-בי, אולי אפילו פלאן-סי. גלאטסראיי הייתה הכי רצינית מבין כולן, אולם משקעי העבר באיסטנבול והמצב הפוליטי הנפיץ בטורקיה הטו את הכף לטובת ישראל.
עכשיו ההגנה הרעועה וקבלת ההחלטות הבעייתית על ומחוץ למגרש הם כאב הראש (החיובי) של ארז אדלשטיין.
