הפעם היחידה שבכיתי אחרי ניצחון: עודד קטש חוזר לעשרת הרגעים הגדולים בקריירה

בווידאו: שרון אברהמי מדבר על הדרכים לעצור את הפועל ירושלים

עודד קטש, בשקט בשקט, עומד בפני סיום עונתו ה-12 כמאמן. הערב (שני, 21:05, ערוץ 1) הוא יופיע בפעם השמינית במעמד ארבע הגדולות של ליגת העל, וינסה להצעיד את הפועל אילת לניצחון על הפועל ירושלים. נשמע קשה? דמיוני? בלתי אפשרי? ייתכן, אבל מספר 10 האגדי, יליד 10.10, כבר הוכיח לא פעם שדווקא במצבים הכי לא צפויים הוא מוציא מעצמו את המיטב.

רגע לפני הקרבות על אליפות המדינה, בחר קטש בראיון לוואלה! ספורט את עשרת רגעי ההתעלות המכוננים בקריירה שלו, כשחקן וכמאמן, ונזכר בהתרחשויות המפתיעות והמסקרנות מאחורי הקלעים. סייענו לו ודירגנו עבורו את רגעי הקסם, שאליהם ישמח להוסיף עוד אחד מיוחד, שיתחיל הערב ויסתיים בעוד שלושה ימים בארנה בירושלים.

עוד בנושא

18:10: מכבי תל אביב מול מכבי ראשון לציון בחצי הגמר הראשון
21:05: הפועל ירושלים מול הפועל אילת בחצי הגמר השני
חכם חנוכי: כך חדר ניצן חנוכי ללב הקונצנזוס בכדורסל הישראלי
כך תיקחו את הכתר מירושלים: משדר מיוחד לקראת הפיינל פור

במשפט: קטש הפסיד בהופעתו היחידה בגמר הגביע כמאמן, אבל היה משהו קסום באותו ערב שריגש אותו במיוחד.

"הדברים שמרגשים אותי באמת לא קשורים דווקא למה שקורה על המגרש. הרגע הגדול ביותר בגמר בסלוניקי היה בשדה התעופה, כשאוהדי מכבי תל אביב חגגו איתי, למרות שהפסידו לי ולפנאתינייקוס. אני לא אשכח גם את קבלת הפנים של רפי גינת והקהל במשחק היורוסטארס ביד אליהו ב-1997. יש משהו בחיבור הזה לאוהדים שנוגע בי.

"לכן אני בוחר בהפסד למכבי בגמר הגביע לפני שנתיים. הגענו ליד אליהו, ו-3,500 אוהדים ביציע היו שלנו. זה אומר שכמעט עשרה אחוזים מתושבי אילת הגיעו לתל אביב. כלומר, כמעט מכל בית בעיר היה אדם אחד שהלך למשחק. אני זוכר את ההרגשה שהייתה לי כשראיתי והבנתי את זה. זה היה מטורף".

במשפט: במשחקו הראשון על הקווים במסגרת אירופית, הפתיע קטש את סוללת הכוכבים הרוסית.

"הכל היה חדש בשבילי, למדתי בכל משחק מחדש. אני זוכר היטב את המשחק הרשמי הראשון שלי כמאמן. התארחנו אצל הפועל תל אביב באוסישקין, ולא היה שם כדורסל, אלא החלקה על הקרח. איזו לחות הייתה שם על המגרש. הפסדנו ב-20 הפרש.

"במשחק הראשון באירופה הדהמנו את קאזאן. שיחקו שם שאמונד וויליאמס, קספארס קמבאלה וכריס אנסטי, אבל ניצחנו כששני הזרים היחידים שלנו הם כריסטיאן דלמאו וברנדון קורץ, וליאור אליהו קלע 23 נקודות בגיל 19".

במשפט: בסיבוב הראשון הצעיד קטש בן ה-20 את להקת הילדים לתצוגת ענק, תוך שהוא רושם 37 נקודות ושישה אסיסטים.

"זה היה רגע חשוב בקריירה שלי. אחרי עונת הבכורה במכבי רמת גן הגעתי לגליל עליון, וקיבלתי את ההזדמנות הראשונה שלי בגביע אירופה. אני זוכר שהחליפו לנו את הזרים, אז עלינו רק הישראלים למשחק מול קאסרס, שהייתה אז אחת מארבע הקבוצות הטובות בליגה הספרדית.

"השגנו ניצחון גדול, וזה היה שלב משמעותי בהתפתחות שלי כשחקן. זה היה גם רגע מבחן, ואני חייב לתת קרדיט להורים שלי שהצליחו להשאיר אותי עם הרגליים על הקרקע. טוב, בערך. שבוע אחר כך, בגומלין, הפסדנו ביותר מ-40 הפרש, ואז פיני גרשון שאימן אותנו אמר את המשפט המפורסם והשערורייתי ש'כשהולכים לישון עם ילדים, קמים בבוקר רטובים'".

במשפט: תחת הדרכתו של וינקו ילובאץ פרח קטש עם 19.6 נקודות למשחק, כולל 30 בבולוניה, 27 ו-25 נגד לימוז', 23 נגד צסק"א ואפס פילזן, 22 ו-21 נגד ריאל מדריד, אבל הוא לא ישכח דווקא את ה-29 שקלע מול הרוסים.

"המשחק מול צסק"א חרוט לי היטב בזיכרון, בעיקר בגלל שזה היה מין יום כזה שבו אתה לא מסוגל להחטיא זריקה. לקחתי שלשות כמעט מהחצי, וגם הן נכנסו (חמש שלשות הוא קלע באותו ערב; א"ו). טסנו ל-0:17 במחצית השנייה, מסרתי אליהופ לרשארד גריפית', נתנו הצגה אדירה. זה היה ערב אחד בעונה נהדרת, וחבל שהיא לא המריאה בסוף לגבהים שיכלה.

"מהעונה הזאת אני זוכר בעיקר את וינקו ילובאץ, מאמן מיוחד, איש מדהים, שפקח לי את העיניים וגרם לי להבין דברים חדשים. הוא הלך עם הפילוסופיה שבה האמין והיה מוכן לשלם על כך מחיר. עבורי ועבור שפר זו הייתה חוויה מדהימה לשחק אצלו. וינקו הפך אותנו לשחקני אחד על אחד ברמה הכי גבוהה שאפשר".

במשפט: הניצחון הראשון של קטש על מכבי כמאמן הושג כבר בעונתו השנייה על הקווים, כשמנגד עמדה השושלת המפוארת של גרשון, וויצ'יץ' ופארקר.

"כמעט בכל עונה זכיתי לנצח פעם אחת את מכבי תל אביב, ובכל פעם מחדש זה דבר מרגש. אני אומר את זה לזכותה של מכבי, כי זה מראה כמה גדול הכוח שלה. השנה, אגב, עוד לא הצלחתי לעשות את זה.

"הניצחון בכפר בלום היה מיוחד במינו, ולא רק בגלל הראשוניות שבו. ליאור ליפשיץ קלע 23 נקודות, אוריאל מרקו קלע 13, יוגב אוחיון היה בן 19 וליאור אליהו היה בן 20, ושניהם פתחו בחמישייה. אפילו הצלחתי להעלות מהספסל את לירון צ'רנה. והכל קרה כשממול עמדה השושלת הכי מפוארת של מכבי".

במשפט: שבוע לאחר שצלף 34 נקודות מול הצרפתים (82:88), הוביל קטש את ישראל לניצחון נוסף על הטריקולור - כשהפעם קלע 27, הביא לנבחרת את המקום התשיעי והוכתר למלך הסלים של היורובאסקט.

"כולם מזכירים לי תמיד את המשחק עם 34 הנקודות מול צרפת בג'ירונה, וזה גם המשחק שתמיד משדרים בערוץ הגולד. אני, אישית, כבר לא מסוגל לראות אותו. אבל אז הגיע ניצחון שני על הצרפתים באותה אליפות. היום זה נשמע הזוי ותלוש שנעשה דבר כזה.

"בגלל ששיחקנו על מקומות 10-9, שובצנו לשעה 12:00 בצהריים בברצלונה. כלומר, היינו צריכים להיות באולם ב-10:00. אף פעם לא הייתי טיפוס של בוקר, ולא ידעתי איך אצליח להגיע רענן למשחק, אז כיוונתי שעון מעורר ל-4:00, יצאתי לריצה מחוץ למלון, וכשעלינו למגרש הרגשתי שזה כבר אמצע היום. זה עבד".

במשפט: 72 שעות לאחר שצפה מהספסל בחבריו מפסידים בגמר הגביע, התהפך מזלו של קטש והוא קלע 34 נקודות דווקא נגד אילת. משם הוא כבר לא הביט לאחור.

"הייתי אז בתקופה קשה. למעשה, זה היה המשבר הראשון שחוויתי בתור שחקן בוגר. זו הייתה העונה השנייה שלי במכבי, הראשונה לצד דורון שפר, וצביקה שרף היה המאמן. לא שיחקתי הרבה, ובגמר הגביע נגד ירושלים, שבו הפסדנו בפעם השנייה ברציפות, ישבתי כמעט כל הערב על הספסל בטרנינג.

"שלושה ימים אחר כך התייצבנו למשחק עם אילת בחצי גמר הפלייאוף. זו הייתה סדרה חד צדדית, מאלו שגרמו אחר כך לביטול הסדרות לטובת הפיינל פור. אני לא זוכר מה הוביל להתפוצצות שלי. עברתי אז טיפול אצל פסיכולוג ספורט בשם נועם אייל, שמאוד עזר לי. אחר כך הגיעה גם אליפות אירופה, והכל התחיל להתחבר לי".

במשפט: אחרי שתי תצוגות חלשות ושני הפסדים, קטש (18 נקודות, 12 מהן בשבע הדקות האחרונות) קלע סל ניצחון מול מקדוניה בטולוז והעלה את הנבחרת לשלב הבא ביורובאסקט.

"זו הייתה אליפות נוראית. שנה אחרי החוזה שקיבלתי בניו יורק ניקס, והשביתה שבאה מיד אחריו, הייתי נחוש לנסות שוב את ה-NBA ויצאתי למסע בארה"ב. מכבי תל אביב רצתה שאשאר, אבל החליטה לא לחכות, ובסוף חתמתי בפנאתינייקוס.

"הייתי מבולבל, נראיתי רע. לאורך כל האליפות הצלחתי לשחק טוב רק במחצית השנייה מול המקדונים, ואז קלעתי את סל הניצחון. הייתי כל כך טעון. במקום לחגוג עם החברים על הפרקט, רצתי לחדר ההלבשה ופרצתי בבכי. זאת כנראה הפעם היחידה שבה בכיתי אחרי סל ניצחון".

במשפט: ביום שבו היה אמור להסתיים חוזהו כמאמן הצהובים, קטש הדהים אותם וזכה באליפות היחידה שלו על הקווים.

"היה משהו מיוחד בעונה הזאת. אני לא ממש יודע איך להסביר את זה. אולי זו הדרך שבה העונה התפתחה, אולי הדרך שבה התאמנו... הרגשנו שיש לנו משהו מיוחד בידיים. היה לנו את ג'רמי פארגו, וגל מקל, ואלישי כדיר, ובריאן רנדל, ואייזיאה סוואן, ודיון דאוול. ובכל זאת לא ממש ספרו אותנו.

"בבוקר של הגמר התעוררתי עם הרגשה ממש ממש טובה, ואז הטלפון שלי צילצל. על הקו היה עדי גורדון. עדי הוא חבר יקר, אבל לא אחד שאני מדבר איתו בכל יום. והוא התקשר במיוחד כדי לברך אותי ולאחל לי בהצלחה. ברגע שסגרתי את הטלפון, ידעתי שאנחנו מנצחים".

במשפט: בגיל 25, במשחקו האחרון באירופה, קטש זכה בגביע אחרי 17 נקודות מול קבוצת נעוריו.

"גם עכשיו, 16 שנים אחרי, אין יום שבו לא מזכירים לי את המשחק הזה לפחות שלוש פעמים. ניגשים אליי מבוגרים, נשים וצעירים, ומספרים לי איפה הם היו באותו ערב. יש מין תחושה שכולם ראו את המשחק, ועכשיו אני מבין כמה חשוב שניצחתי באותו ערב. תאר לך שהיו מזכירים לי כל הזמן משחק שבו הפסדתי...

"אז כן, זה כנראה היה ממש גדול, בגלל שמכבי חזרה למעמד הזה אחרי כל כך הרבה זמן ובגלל שהיא שיחקה שם נגדי. ז'ליקו אוברדוביץ', בחוכמתו, לא עשה מזה עניין, וגם השחקנים בקבוצה לא התייחסו בצורה מיוחדת לסיטואציה שבה אני הייתי, וזה עזר לי להתרכז ולהתמקד. אין ספק בכלל שזה המעמד הכי גדול שהייתי בו בחיי".

"אם יש רגע מכונן אחד בעונה הנוכחית, הוא קרה במשחק הביתי מול מכבי קרית גת, לפני ארבעה חודשים. היינו בפיגור של 25 הפרש, ובסוף ניצחנו בנקודה (73:74). זה לימד אותנו שהרבה תלוי בנו, ושאנחנו יכולים להיות הכל. הוכחנו שאנחנו יכולים להתפרק במחצית אחת, והוכחנו גם שאנחנו יכולים לעלות ולנצח כל קבוצה. ככה זה יהיה גם הערב. יש בזה נופך של אי ודאות, וזה מראה שאנחנו לא הכי עקביים, אבל זה גם הופך הכל למיוחד".