גמר המזרח 2016 עשוי להיות הטיעון החזק ביותר נגד שיטת הקונפרנסים במתכונתה הנוכחית. הפער בין המערב למזרח קיים, ברמות משתנות, מאז תחילת המילניום. השנה הפער הצטמצם באיזורי הביניים, אך לרגע לא היה ספק שבצמרת הגבוהה של הליגה יש למזרח רק נציגה אחת אל מול 3-4 מערביות. בעולם בו הפלייאוף מתנהל ללא חלוקה לאיזורים, קליבלנד הייתה פוגשת את סן אנטוניו לסדרה מרתקת במקום הטיול מול הקטר הקטן הקנדי שלא יכול.
טורונטו רוצה, מאוד. המועדון הזה צמא להצלחה, הוא סוחף מדינה שלמה. הרצון הזה עזר לראפטורס לגרד ניצחונות בשני הסיבובים הראשונים ולהגיע לגמר המזרח, אך לסדרות המתישות היה מחיר. בעונה שעברה גמר המזרח עוד היה מעניין על הנייר כי קליבלנד הגיעה אליו פצועה, הפעם זו היריבה שמגיעה ללא יונאס ולנצ'יונאס ועם דמארי קארול בתפקוד חלקי לחלוטין אחרי עונה בה היה בעיקר פצוע.
דווין קייסי הגיע למשחק השני עם פתרונות לשני הגורמים המרכזיים שהובילו לתבוסה במשחק הראשון: הקלילות בה לברון ג'יימס הגיע לטבעת ממהלכי פוסט בסיסיים מול קארול והרכב לברון והמחליפים של הקאבס שיצר את הבריחה ברבע השני. אבל אלה פתרונות של שמיכה קצרה, שמהר מאוד חשפו חורים במקומות אחרים. בעצם, אלה תגובות לפתרונות השמיכה הקצרה של המשחק הקודם, לכן ניקח לרגע צעד אחורה.
קלי קלות: קליבלנד שוב הביסה את טורונטו ועלתה ל-0:2 בגמר המזרח
"תוכנת מחשב מהלכת על שתיים": ב-NBA שוב מצדיעים ללברון ג'יימס
מניית הדראפט של דראגן בנדר נוסקת: "הוא יהיה יותר טוב מפורזינגיס"
דיווח בארצות הברית: פרנק ווגל סיכם כמאמן אורלנדו ויחליף את סקיילס
קייסי הגיע למשחק הראשון עם מטרה אחת: לא לאפשר לקליבלנד להמשיך את חגיגת השלשות מהסדרה מול אטלנטה. אז השחקנים שלו נשארו צמודים לשחקנים שעל קו השלוש והכריחו את שחקני הקאבס לשחק אחד על אחד. הייתה רק בעיה אחת עם השיטה: לקליבלנד יש שניים משחקני האחד על אחד הטובים בעולם, וקייסי גילה מהר מאוד ששחקני החמישייה שלו לא מסוגלים לעצור אותם, בעיקר לא את קינג ג'יימס. קליבלנד לא עשתה שום דבר מיוחד, פשוט פינתה ללברון את צד ימין כדי שיקבל כדור עם הגב לסל. קיירי אירווינג התמקם מאחוריו על קו השלוש, ג'יי אר סמית' וקווין לאב בחצי פינה ובפינה השמאלית וטריסטן תומפסון על קו הרוחב משמאל לסל, מוכן להיכנס פנימה במקרה שהשומר שלו, ביסמאק ביומבו, מגיע לעזרה.
במשחק הראשון קייסי לא הביא עזרה ולברון שייט לטבעת מתי שהתחשק לו. הלילה הוא שלח את ביומבו לצד ימין כדי להקשות על לברון ואת השומר של לאב או סמית' לואיס סקולה שפתח בחמישייה במקום פטריק פטרסון או דמאר דרוזן, להיכנס לצבע למנוע מסירה לתומפסון. מי שלא נכנס לצבע היה אמור לפטרל בין שני קלעי השלוש.
אבל לברון ג'יימס ראה הגנות כאלה כל הקריירה שלו, רובן עם שחקני הגנה מוצלחים יותר מסקולה ודרוזן. יכולת המסירה של לברון מגיעה למיצוי מקסימלי במשחק הפוסט, במצבים כאלה הוא קורא את ההגנה, בעיקר את תזמון ההגעה לעזרה, ומוסר לכיוון מסוים בדיוק ברגע בו שחקן ההגנה מתחיל תנועה לכיוון השני. בחמש התקפות בהן הוא קיבל כדור בפוסט ברבע הראשון הוא עשה את הדברים הבאים: מצא את קווין לאב לשלשה, סחט עבירה כי קארול היה צמוד מדי, מצא את סמית' לשלשה, מצא את לאב שעבר את השומר שהתנפל עליו וקלע מחצי מרחק ומצא את טריסטן תומפסון לדאנק בדיוק כשדרוזן כבר חשב שהוא מוסר החוצה ועזב את הסנטר של קליבלנד. בכל אחד מהמהלכים האלה הוא היה צעד אחד לפחות לפני ההגנה.
הפתרון של קייסי להרכב המחליפים של קליבלנד היה לחזור להרכב המחליפים שלו. לאורך העונה, החמישייה המוצלחת ביותר של טורונטו הייתה זו שכללה את קייל לאורי וארבעה מחליפים: קורי ג'וזף, טרנס רוס, פטרסון וביומבו. אבל שני האחרונים הוקפצו לחמישייה בגלל הפציעה של ולנצ'יונאס והאיטיות של סקולה. הלילה קייסי החזיר את סקולה לחמישייה, בעיקר כדי לנהל את הדקות באופן שיאפשר לו לחזור לחמישייה המצליחה שלו בפתיחת הרבע השני. החמישייה הזו אכן התמודדה יפה עם חמישיית לברון והמחליפים של טיירון לו. השמיכה הקצרה באה לידי ביטוי בעייפות של שחקני הפנים שבקושי נחו במחצית הראשונה, וכשקייסי החזיר את סקולה לדקה ורבע בסיומה הפער קפץ מ-7 ל-14.
למרות השמיכה הקצרה, טורונטו הייתה יכולה להיות במשחק אלמלא הפער בין הפוינט גארדים. כאשר השחקן השני באיכותו בקבוצה אחת נותן נוקאאוט בקרב האישי לשחקן הטוב ביותר בקבוצה השנייה אין סיכוי למשחק תחרותי. בעוד שקיירי קלע זריקה קשה אחרי זריקה קשה, לאורי המשיך את הפלייאוף המשונה שלו בו יש לו רק שני מצבי צבירה: בדרך כלל הוא מזעזע, מדי פעם הוא מצוין. הלילה הוא שוב היה מזעזע.
מתחת לרדאר
במשחק כזה מעניין יותר לדבר על האנטי אקס פקטור. בכל פעם שאני רואה אותו משחק, חוזרת אותה תהייה: למה ג'יימס ג'ונסון הוא לא שחקן NBA הרבה יותר חשוב? יש לו את הנתונים הפיזיים לשמור על כל אחד, הוא יכול לשחק בכמה עמדות וליצור בעיות מיס מאץ' מכל מיני סוגים ליריבה, יש לו יכולת חדירה וסיום בצבע ומדי פעם הוא מסוגל לקלוע שלשה, הוא נהדר במשחק ריצה.
למה טוני אלן ואנדרה רוברסון כן והוא לא? בשלוש השנים האחרונות הוא נמצא בקבוצות פלייאוף ובקושי משחק בפוסט סיזן, חסר לו משהו ברמת האחריות וקבלת ההחלטות שלא מאפשר למאמנים לסמוך עליו. בסדרה מהסוג הזה הוא היה יכול לככב, הוא בדיוק השחקן שטורונטו צריכה כשהיא מחפשת מישהו שישמור על לברון, אבל גם כשהוא מקבל דקות הוא מתחיל להשפיע רק בדמדומי הגארבג' טיים.
נתון המשחק
29: כמות השלשות שטורונטו זרקה במשחק הזה והוגדרו חופשיות או חופשיות מאוד. הראפטורס קלעו רק 9 מהן. הנתון הזה חשוב בהקשר של קליבלנד, שאפשרה לאטלנטה בחצי הגמר 11.5 שלשות חופשיות ו-16.5 שלשות חופשיות מאוד בממוצע למשחק וממשיכה את המגמה. ההגנה של קליבלנד עושה כמה דברים טובים, בולטת במיוחד העבודה של כל השחקנים במניעת נתיבי חדירה לטבעת, מה שמאפשר ללו לשחק ללא חוסמים בכירים בלי נזק ממשי. אבל הרוטציה מול הנעת כדור לא מספיק טובה ומאפשרת ליריבות הרבה זריקות נוחות מבחוץ, למזלם של הקאבס היריבות לא קולעות.
הנתון הזה מהווה תזכורת לכך שהדרך הקלילה של קליבלנד לגמר היא לא רק יתרון, היא תידרש לבצע קפיצה משמעותית ברמת האינטנסיביות וקבלת ההחלטות ההגנתית במעבר מהגמר האיזורי לגמר והיא לא יודעת איך החמישייה הראשונה שלה מתפקדת מבחינה הגנתית מול יריבות חזקות. בזמן שבגמר המערב כל פוזשן נראה מכריע ושתי דקות של מעט חוסר ריכוז מצד OKC יכולות לחסל משחק, בגמר המזרח הסטנדרטים אחרים לגמרי. מה יקרה אם קליבלנד תאפשר לגולדן סטייט 29 שלשות חופשיות במשחק? יכול להיות שעוד שבועיים נדע.
לקראת המשחק הבא
הסדרה עוברת לקנדה, האווירה הביתית עשויה לעזור לטורונטו למנוע מקליבלנד להגיע לגמר ללא הפסד. אך כדי שזה יקרה, קייסי יצטרך להתחיל לחשוב מחוץ לקופסא, למצוא זוויות חדשות ומפתיעות לכסות את התקפת קליבלנד עם כמות הבד המצומצמת שיש לו. משחק הפוסט של לברון צריך להמשיך לעמוד במוקד הניסיונות שלו.
יכול להיות שזה הזמן לשלוח את ג'יימס ג'ונסון לחמישייה ולבדוק אם הוא כן מסוגל להאט את לברון באחד על אחד, כי זה עדיין עדיף על לאפשר לקינג ג'יימס לנהל משחק מהפוסט. רעיון אחר יכול להיות להחזיר את פטרסון לחמישייה ולתת לו לשמור על לברון מההתחלה בזמן שקארול/ג'ונסון ישמור על קווין לאב, זה שינוי שעשוי לפתות את לברון לעבור להתמקד בפיק נ' רול ולנסות להפעיל את לאב בפוסט, שתי אופציות עדיפות על כל מה שטורונטו אפשרה לקליבלנד עד עכשיו למרות שגם הן לא אידיאליות. בגדול, הפערים בסדרה הם כאלה בהם מתבקש מצד קייסי לזרוק כל דבר למערכה עד שמשהו אולי יתפוס. ולקוות ליום מוצלח של לאורי.
