דור הוואי: דירוג הרוקיז המצטיינים של העונה ב-NBA, חלק ב'

יוקיץ' הוא אחת מהפתעות העונה, אוקפור כבר נראה כמו מכונת נקודות, פורזינגיס החל לפתח נשק בלתי ניתן לעצירה, אבל מעל כולם עומד קארל אנתוני טאונס, שלא מתחרה בבני המחזור שלו אלא בהיסטוריה. סיכום העונה ב-NBA נמשך עם חלק ב' של דירוג הרוקיז המצטיינים

אסף רביץ

סיכום עונת ה-NBA ממשיך עם החלק השני של דירוג הרוקיז המצטיינים. לאחר שהחלק הקודם כלל שחקנים מעמדות שונות וסוגים שונים, ארבעה מחמשת הגדולים יהיו שחקני פנים עם סט כישורים די יוצא דופן. נפתח דווקא עם שחקן החוץ היחיד ברשימה.

במקומות 6-10: מיילס טרנר, דיאנג'לו ראסל ועוד

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

לכתבה המלאה
כבר מפגיז. דווין בוקר (צילום: AP)

5. דווין בוקר (פיניקס)

אורן לוי כתב עליו לא מזמן אז לא ארחיב יותר מדי לגביו. בקצרה: השוטינג גארד של פיניקס הוזנק לחמישייה לאחר כחודשיים ונראה טוב מהצפוי מהר מהצפוי. מכת הפציעות של הסאנס הפכה אותו לא רק לשחקן שמקבל דקות, אלא לכזה שנדרש ממנו ליצור לא מעט, והוא הראה יכולת להוביל כדור, לבצע פיק נ' רול, לסיים בצבע ולסחוט עבירות. כל זה בא בנוסף לקליעה מבחוץ שהייתה הסיבה בגללה נבחר במקום ה-13. מאז הפציעה של אריק בלדסו ב-26 בדצמבר המספרים שלו הם של 18 נקודות ו-3.5 אסיסטים. הוא לא מדורג גבוה יותר כי לצד הדומיננטיות הגוברת הגיעה ירידה ביעילות ובגלל שפיניקס בלי בלדסו ושאר הפצועים הייתה קבוצה בסדר הגודל של פילדלפיה.

סט כישורים מרשים שמתאים יותר לשנות ה-90. אוקפור (צילום: AP)

4. ג'אליל אוקפור (פילדלפיה)

אוקפור לא מדורג גבוה יותר, בין היתר, כי הקבוצה שלו היא פילדלפיה המקורית. סיבה נוספת היא שהוא הספיק לשחק רק 53 משחקים בגלל פציעות. אבל במשחקים ששיחק, הסנטר שנבחר שלישי הספיק להוכיח שהוא מכונת נקודות בהתהוות. הוא סיים את העונה עם 17.5 נקודות למשחק ביותר מ-50 אחוזים מהשדה, כשגם אחוזי העונשין טיפסו במהלך העונה עד לאיזור ה-70. אוקאפור נחשב קודם כל למפלצת בפוסט, אבל הוא לא שחקן פוסט סטנדרטי. את רוב המהלכים שלו הוא מתחיל עם הפנים לסל ומבצע סוג של חדירות שכוללות סבסובים ושימוש במגע עם שחקן ההגנה כדי להגיע לזריקה שנוחה עבורו. הוא מסוגל לעלות לקליעה מכדרור גם מטר מחוץ לצבע. קשה מאוד לעצור שחקן בגובה 2.11 מטר שעושה דברים כאלה.

אך בעונה החלקית ששיחק אוקפור הותיר גם סימני שאלה רבים. הוא נטל גדול בהגנה, הוא יכול לשים גוף על שחקני פוסט אבל גם בתחום הזה נחשב לשומר חלש בגלל ריבוי עבירות. כאשר הוא נאלץ לשמור על פיק נ' רול או על שחקן עם קליעה מבחוץ יש לא מעט רגעים מביכים. הוא ריבאונדר הגנה לא מספיק טוב, קצב ריבאונד ההגנה שלו נמוך יותר מלא שחקני חוץ, כולל עומרי כספי. בהתקפה הוא לא מוסר מספיק ומאבד יותר מדי, אבל הראה שיפור בתחום ככל שהתקדמה העונה. בדקות שהוא שיחק פילדלפיה ספגה 16.6 נקודות יותר מאשר קלעה ב-100 פוזשנים, זה הנתון השני הכי גרוע בליגה לשחקן ששיחק דקות משמעותיות השנה (ראשון, כמה עצוב, רוי היברט).

בגדול, אוקפור נראה כמו שחקן שהיה משתלב הרבה יותר טוב בליגה לפני 20 שנה. כיום, כאשר מצפים משחקני חוץ לקלוע מבחוץ, להתגלגל מהר לטבעת בפיק נ' רול, לשמור על שחקנים מגוונים ולהסתדר עם שחקני חוץ בחילופים אוטומטיים, יהיה לו קשה יותר להתפתח לשחקן מפתח. ניתן לצפות ממנו לעונות של יותר מ-20 נקודות למשחק, אבל כרגע קשה לראות את זה קורה בקבוצה גדולה.

בא משום מקום. ניקולה יוקיץ' (צילום: AP)

3. ניקולה יוקיץ' (דנבר)

אחת מהפתעות העונה, לא רק בין הרוקיז. הסרבי בן ה-21, שנבחר במקום ה-41 ב-2014, לא היה אמור לקבל יותר מדי הזדמנויות בקבוצה בה כיכב בעונה שעברה יוסוף נורקיץ' ולעונה הנוכחית ז'ופרה לוברן הגיע בכושר מצוין. אבל נורקיץ' היה פצוע, ויוקיץ' הוכיח מהר מאוד שבין אוסף הגבוהים האירופאים שנראים בערך אותו דבר שהתקבצו בקולורדו הוא השלם והמעניין ביותר.

יוקיץ' הוא לא שחקן של מספרים מפוצצים, אלא של יעילות וגיוון. הוא מדורג 27 בליגה ושני בין הרוקיס במדד היעילות עם PER של 21.34, בפער עצום מהמקום השלישי (מי ראשון? זה שראשון גם ברשימה הזאת). נדיר למצוא רוקי עם PER גבוה מ-21, העונה יש שניים כאלה. יוקיץ' משלב בין שתי תכונות שהופכות אותו לשחקן פנים יוצא דופן: קליעה מבחוץ ויכולת מסירה. הוא קלע העונה 0.4 שלשות למשחק ב-34.6 אחוזים, וניתן להניח שעם השנים הוא יזרוק יותר. הוא מוסר 2.3 אסיסטים למשחק, כולל כמה מרהיבים, על 1.3 איבודים, מאז האולסטאר הוא מוסר כבר 3.2 אסיסטים למשחק. השילוב בין יכולות הקליעה והמסירה הופך אותו לשחקן יעיל מאוד בהיי-פוסט, יש רגעים שהוא מזכיר שם את מארק גאסול. את רוב הנקודות שלו הוא משיג בצבע עם טאץ' עדין.

הסטטיסטיקות המורכבות טוענות שיוקיץ' הוא גם שחקן ההגנה הטוב ביותר של דנבר, היריבות קולעות הכי מעט כשהוא משחק ולמרות רק 0.6 חסימות למשחק הנוכחות שלו ליד הטבעת משנה זריקות. הוא ריבאונדר לא רע (6.8 ריבאונדים ב-21 דקות משחק), כך שקשה מאוד למצוא משהו שלילי להגיד עליו. יוקיץ' עושה את כל זה בזכות חוכמת משחק נדירה. הוא קורא מהלכים ונע בתזמון מדויק מאוד גם בהגנה וגם בהתקפה, הוא לא ממהר אלא משחק בקצב של שחקן מנוסה. מתפתח בדנבר סנטר שיהיה כדאי מאוד לעקוב אחריו בשנים הבאות.

כמו נוביצקי, רק קצת שונה. פורזינגיס (צילום: AP)

2. קריסטאפס פורזינגיס (ניקס)

על שני הגדולים נכתב הרבה במהלך השנה, מזמן לא ראינו שתי עונות רוקי מקבילות שלא רק מרשימות בהווה אלא גם מבטיחות שחקני על בעתיד. פורזינגיס נרגע מעט מהפתיחה החזקה שהפכה אותו לסנסציה בניו יורק, אז חשוב להזכיר שפתיחת העונה הזאת הגיעה משום מקום. הוא היה אמור להיות פרוספקט עתידי שזקוק לתקופת התאקלמות ממושכת, אף אחד לא ציפה ממנו להתנפל על הליגה מהרגע הראשון. בסופו של דבר הוא לא נתן פייט אמיתי על המקום הראשון, אך בעונה בה אין רוקי היסטורי היה יכול בקלות לזכות בתואר.

תזכורת קלה: פורזינגיס הוא לטבי בן 20 בגובה 2.21 מ', אחד מארבעת השחקנים הגבוהים ב-NBA כרגע, והוא משחק כמו שחקן חוץ. הוא לא רק קולע שלשות (1.1 למשחק ב-33.3 אחוזים שהושפעו מחוסר יציבות בקליעה שמאפיינת רוקיס), הוא מסוגל לקלוע בתנועה, לאחר יציאה מחסימות. הוא יכול לעלות לזריקה מחצי מרחק מעל שחקן בסגנון דירק נוביצקי, הוא ריבאונדר התקפה מוצלח שמגיע מבחוץ כדי להטביע החטאות, בהגנה הוא חוסם נהדר (1.9 למשחק, שביעי בליגה) ומראה ניצוצות של שחקן שיוכל גם לתפקד כסנטר הגנתי ראוי. הממוצעים שלו הם של 14.3 נקודות ו-7.3 ריבאונדים למשחק.

השלב ההתפתחותי הבא שלו יהיה להתחזק ולעבוד על משחק הפוסט גם בהתקפה וגם בהגנה. כרגע קל מדי לתפוס עליו עמדה ולהטעות אותו, וכשהוא מנסה לנצל מיס מאץ' בהתקפה ניכר שזה לא טבעי לו. אבל גם אם רק ימשיך לפתח את מה שעושה כרגע הוא אמור להפוך לשחקן נדיר בליגה. מעולם לא היה שחקן בגובה 2.20 מ' שקולע מבחוץ בתנועה, עם שחרור מהיר כל כך. אין ממש דרך לשמור על זה. ב-NBA כיום לא חסרות דרכים לבנות סביב התכונה הזאת התקפה איכותית.

הכל מהכל. טאונס במרכז (צילום: GettyImages)

1. קארל אנתוני טאונס (מינסוטה)

טאונס לא מתחרה בבני המחזור שלו אלא בהיסטוריה, מדובר באחת מעונות הרוקי המרשימות ביותר בעשורים האחרונים. אלה המספרים: 18.2 נקודות למשחק ב-54 אחוזים מהשדה, 0.4 שלשות למשחק ב-35 אחוזים, 3.4 זריקות עונשין ב-81.2 אחוזים, 10.5 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 2.3 איבודים ו-1.7 חסימות. את כל זה טאונס עשה ב-32 דקות משחק, מעט יחסית לתפוקה שלו ויחסית לעונות רוקי גדולות מהעבר כמו אלו של טים דאנקן, לברון ג'יימס ובלייק גריפין. במדד היעילות טאונס מדורג 14 בליגה עם PER של 22.54, המדד הזה נוטה לקפח שחקני הגנה איכותיים וטאונס הוא כבר עכשיו שחקן הגנה איכותי.

השאלה לגבי טאונס היא לא מה הוא יכול, אלא מה הוא לא יכול. משחק הפוסט שלו נהדר, הוא מסיים טוב בצבע עם הפנים לסל, הוא מסוגל להוביל כדור כמעט ברמה של גארד, יש לו בארסנל זריקת סטפ-בק מחצי מרחק, הוא אחד הסקוררים היעילים בליגה גם מתחת לסל (66 אחוזים), גם בשאר הצבע (48 אחוזים) וגם מחצי מרחק (47 אחוזים), הוא מוסר נהדר שעוד לא הביא לידי ביטוי מלא את יכולת המסירה שלו, הוא סנטר הגנתי נהדר שמשלב הגנה טובה על הצבע ליכולת לשמור על שחקני חוץ.

הנקודה האחרונה באה לידי ביטוי בולט במיוחד בניצחון הטרי של מינסוטה על גולדן סטייט. הדרך של הזאבים לעצור את ההתקפה של הווריירס הייתה לבצע חילופים אוטומטיים, גולדן סטייט דאגה לחילוף בו טאונס יישאר על קרי וטאונס עשה עבודה נהדרת בשמירה על שחקן החוץ הקשה ביותר לשמירה בליגה. הוא דאג לעצירות גם במאני טיים, ובאופן כללי ככל שהעונה התקדמה הרגיש יותר בטחון לקחת על עצמו משחקים צמודים. לחמישייה הצעירה של מינסוטה יש מאזן חיובי בדקות שלה והחבורה הזאת נראית מוכנה להיות אחת מקבוצות העתיד המובילות. הם יכולים להרגיש בטוחים שפרנצ'ייז פלייר לבנות סביבו כבר יש להם.

שני כוכבי על בפוטנציה במחזור אחד. טאונס עם פורזינגיס (צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully