גבירתי הנאווה: על התרומה של אלגרי וחדירה להצלחה של יובנטוס

האחד מלהטט בין מערכים ומגיב לסיטואציות במהירות מעוררת השראה, השני ממחיש עד כמה סורס בריאל מדריד ומראה שהוא אחד הקשרים הטובים בתבל. הבלוג של מיכאל יוכין על התרומה של אלגרי וחדירה ליובנטוס, קבוצה שנוגעת בשלמות

כמעט מושלמים. שחקני יובנטוס (צילום: GettyImages, Marco Luzzani)

החילוף האחרון של מסימיליאנו אלגרי שידר הסתפקות במועט. הראשון נכפה עליו כאשר לאונרדו בונוצ'י נפצע, בשני הוא שלח למגרש את סימונה זאזה במקום אלברו מוראטה, ובדקה ה-86 בחר מאמן יובנטוס להוריד לספסל את הכוכב הגדול שלו בחוד, פאולו דיבאלה, ולהכניס את המגן הברזילאי אלכס סנדרו. לכאורה, המסר היה ברור. תיקו מאופס השאיר את הפער מהמובילה נאפולי על שתי נקודות, וזה לא היה גרוע. היה צורך להרוג את המשחק.

למען האמת, המשחק הזה היה מת גם כך. בימים שקדמו למשחק העונה, היו שנזכרו במפגש הראשון בין שני המאמנים לפני 13 שנה. תאמינו או לא, היה זה בליגה הרביעית, כאשר אלגרי הדריך את אליאנזה ומאוריציו סארי עבד בקבוצת סאנג'ובאנזה. ההתמודדות הזו הייתה, לפי העדויות של האוהדים המסכנים שנקלעו למזלם הרע לאצטדיון הקטן, מחרידה באופן קיצוני. במשך 90 דקות לא הצליחה אף קבוצה לשחרר אפילו בעיטה אחת למסגרת. וגם בסיבוב השני סיימו אז אליאנזה וסאנג'ובאנזה ללא שערים.

"רק שלא יהיה שחזור", אמרו בארץ המגף לקראת הקרב ביובנטוס סטדיום. והרי כמעט היה שחזור. "זה היה משחק טקטי מאוד", אמר אלגרי אחרי שריקת הסיום וזה עוד אנדרסטייטמנט. סביר להניח שצופים רבים נרדמו אל מול מסכי הטלוויזיה, אבל אז – בום.

עוד באותו נושא

איטליה: יובנטוס ניצחה 0:1 את נאפולי במשחק העונה

לכתבה המלאה
עוד גול מכריע. זאזה (צילום: רויטרס)

מהמקום ה-12 לפסגה

"ברבע השעה האחרונה ידעתי שלא אהיה מאוכזב מתיקו. הגיע לנאפולי לקחת לפחות נקודה", הודה בגילוי לב ג'יג'י בופון אחרי שער הניצחון של סימונה זאזה, אך הוסיף: "אתה מאמין שתוכל לנצח במצבים כאלה רק אם עשית זאת פעמים רבות בערב". וזו המומחיות של הגברת הזקנה, מאז ומתמיד. הכדורגל האיטלקי הקלאסי – המתן להזדמנות והכה ביריב. שער מוקדם זה טוב, אבל שער מאוחר זה עוד יותר טוב, כי ליריב לא נותר זמן להגיב. הרצף ההיסטורי של יובה החל ב-1:2 בדרבי על טורינו משער של חואן קואדרדו בדקה ה-93. מול פיורנטינה היא עלתה ליתרון בדקה ה-80. את רומא היא הכניעה משער של דיבאלה בדקה ה-77. במחזור הקודם אפילו מול פרוזינונה המתינה הגברת הזקנה עד הדקה ה-73 כדי לשבור את הקרח. כעת היא לקחה את משחק העונה בדקה ה-88. להסיר את הכובע.

הכובע הזה מוסר קודם כל בפני אלגרי. המהפך שהנדס המאמן הצנוע והשקט הזה אחרי פתיחת העונה הכושלת משנה את החוקים. בתום המחזור העשירי, אחרי הפסד מביך לססואולו, הייתה יובנטוס במקום ה-12, מרוחקת 11 נקודות מרומא בפסגה. אף קבוצה איטלקית מעולם לא מחקה פיגור כזה כדי לזכות באליפות. זה לא קרה מאז הקמת סרייה A ב-1929. אלגרי מחק אותו תוך קצת יותר משלושה חודשים, תוך שהוא שובר את שיא הניצחונות הרצופים של יובנטוס בכל הזמנים. הוא ספג ביקורות קשות כאשר הקבוצה התקשתה להסתגל לעזיבתם של אנדראה פירלו, ארתורו וידאל וקרלוס טבס, אבל חיבר את המכונה מחדש תוך כדי תנועה. לא צריך ללכת רחוק כדי להיזכר מתי הוא עשה זאת בפעם הקודמת.

חיבר את המכונה מחדש. אלגרי (צילום: GettyImages)

פלא שצ'לסי רוצה את אלגרי?

בקיץ 2012 מכרה מילאן את זלאטן איברהימוביץ' וטיאגו סילבה לפריז סן ז'רמן והותירה את אלגרי עם סגל לא מזהיר בלשון המעטה. זה התחיל עם חמישה הפסדים בשמונה המחזורים הראשונים, וכולם מיהרו להספיד את רוסונרי. ב-26 המחזורים האחרונים הפסיד אז אלגרי פעמיים בלבד והצעיד את הקבוצה להעפלה לליגת האלופות כנגד כל הסיכויים. הוא לא זכה להערכה הראויה על כך ופוטר בינואר 2014, רק כדי להתיישב בכיסא של אנטוניו קונטה ולעשות עבודה טובה יותר ממנו, מעל ומעבר לציפיות האופטימיות ביותר. דאבל והגעה לגמר ליגת האלופות בעונה שעברה היוו הישג עצום. אליפות העונה, ללא שלישיית הכוכבים החשובים, תהיה מרשימה שבעתיים.

גמישותו של אלגרי הופכת אותו למאמן כה מיוחד ומצליח. את רוב רובו של רצף הניצחונות הוא הנדס עם מערך של שלושה בלמים, אליו עבר בשלהי נובמבר כאשר יובנטוס גברה על מנצ'סטר סיטי בליגת האלופות. והנה, דווקא לפני משחק העונה נחתה עליו המכה הקשה. ג'ורג'ו קייליני, הסלע האיתן בעורף, נפצע. מחליפו הטבעי, מרטין קאסרס האורוגוואי, גמר את העונה באופן טרגי ימים ספורים קודם לכן. דווקא מול ההתקפה הפורייה ביותר בליגה, היה צורך לשנות הכול. אלגרי חזר לרביעייה אחורית, עם בונוצ'י ואנדראה ברצאלי כצמד בלמים, וחשש מאוד מהמהירות של האורחים. המאמן ידע שחניכיו של סארי אמנם מסוכנים אם לתת להם את הכדור, אך מסוכנים הרבה יותר במתפרצות, עם חוסה קאייחון ולורנצו אינסינייה באגפים. לכן הוא גם בחר בסגנון זהיר במיוחד, שלא אפיין את יובנטוס עד כה. היכולת להתאים את הטקטיקה לנסיבות היא הסגולה החשובה ביותר של אלגרי. לא מפתיע שצ'לסי חושקת בו.

הגנת יובנטוס ב-2016 מופתית, קרובה לשלמות. שימו לב לסטטיסטיקה – בשבעה המשחקים הראשונים השנה נבעטו 13 כדורים בלבד למסגרת של בופון, ממוצע של פחות משניים למשחק, פחות מאחד למחצית. רק אחד מהם, של אנטוניו קסאנו מסמפדוריה, מצא את הרשת, והיה זה בתחילת ינואר. לקרב מול נאפולי הגיע בופון עם רצף של 476 דקות ללא ספיגה. אתמול הוא האריך אותו ל-566 דקות, למרות חסרונו של קייליני ולמרות הפציעה של בונוצ'י בתחילת המחצית השנייה. ואם אתם תוהים לגבי הבעיטות של נאפולי למסגרת, הרי שנרשמה רק אחת. כלומר, המובילה האימתנית לא עמדה אפילו בממוצע העלוב של היריבות הקודמות. זה היה משחק משמים, אבל אלגרי רצה שיהיה משמים. זו הייתה התוכנית. אם דיברו לפני ההתמודדות על ההיסטוריה של מראדונה מול פלאטיני בשנות ה-80', אז יובנטוס חזרה ברוחה לימים ההם, כאשר ההגנה הייתה חשובה מכל. בעצם, האם זה השתנה אי פעם?

סורס בריאל. חדירה (צילום: GettyImages)

חדירה, אחד הקשרים הטובים בתבל

הגנה טובה מתחילה, כמובן, במרכז המגרש, וזה הזמן לציין במיוחד את תרומתו של סמי חדירה. הקשר הגרמני הגיע הקיץ בהעברה חופשית מריאל מדריד כשהוא פצוע וערך את הופעת הבכורה רק באוקטובר. כשהוא על המגרש, המאזן של הגברת הזקנה עומד על 14 ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ואפס עגול בטור ההפסדים. אין שני לחדירה ביכולת לסגור הרמטית את קשרי היריב, ולכן מארק האמשיק כלל לא הורגש אתמול. מאידך, הוא מזכיר לכולם את איכויותיו המזהירות בהתקפה, שסורסו במידה רבה בתקופתו בסנטיאגו ברנבאו. ב-13 משחקי הליגה, תרם חדירה שלושה שערים ושלושה בישולים.

הוא לא רחוק מדיבאלה בדירוג ההחתמות המזהירות של יובנטוס בקיץ, ויש שיגידו כי חשיבותו אפילו גדולה יותר. קצת שכחנו את חדירה בשתי העונות הקודמות בהן סבל מפציעות, אבל כשהוא כשיר מדובר באחד הקשרים הטובים בתבל. הוא הוכשר ברגע האחרון למשחק מול נאפולי, והיה הקלף המנצח.
אז הרצף צמח ל-15 ניצחונות ליגה, בעוד השיא האיטלקי שייך לאינטר שהשיגה 17 ניצחונות בעונת 2006/07, בעוד יובנטוס הייתה בגלות בליגה השנייה. מבחינת הגברת הזקנה, העונה ההיא של נראזורי היוותה שוד לכל דבר. ואת מי תשמח יובנטוס לארח בעוד שבועיים? את אינטר, כמובן.

אם תנצח בבולוניה ביום שישי (וזה לא טריוויאלי בהתחשב בעבודה של רוברטו דונאדוני), תוכל הגברת הזקנה להשוות את השיא של כל הזמנים על חשבון היריבה המושבעת עצמה. איזו אירוניה נהדרת. נדמה שהכל מסתדר השנה בדיוק לפי החלומות הפרועים ביותר של אוהדי האלופה. אם הכדור של זאזה נכנס, האם אפשר לעצור אותה? והאם באיירן מינכן נטולת הבלמים צריכה להתחיל לחשוש לקראת שמינית גמר ליגת האלופות?

בדרך לסגירת מעגל. שחקני יובנטוס חוגגים (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully