חרם חינוכי: ריאל ואתלטיקו מדריד יכולות להרוויח מהעונש שהוטל עליהן

בווידאו: תקציר ה-1:5 של ריאל מדריד על חיחון

ביום חמישי הוכו לכאורה ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד בתדהמה. פיפ"א הטילה על שתי נציגות בירת ספרד עונש זהה לזה שקיבלה ברצלונה מלפני שנה וחצי – איסור על ביצוע רכישת שחקנים במשך שני חלונות העברות. גם העבירה זהה לחלוטין לזו של בארסה – הפרת חוקים לגבי החתמת צעירים מתחת לגיל 18. "ההפתעה" של המועדונים מבוימת. שניהם ידעו כבר כמעט שנה על העונש המסתמן והבינו מזמן שלא יוכלו להתחמק ממנו אחרי תקדים היריבה הקטלאנית. אולי העיתוי היה קצת מוקדם מדי לטעמן, אך לא מעבר לכך. כעת, בעוד ברצלונה חזרה במלוא המרץ לשוק, קיבלה אישור לרשום את ארדה טוראן ואלש וידאל ומתכננת פעילות ענפה בשנת 2016, צוחקים אוהדיה על ריאל ואתלטיקו, אבל אולי כדאי להם להמתין עם השמחה לאיד. אחרי הכל, בארסה היא שהראתה לעולם כי אפשר לשרוד את העונש ולזכות בכל התארים החשובים. כעת תור המתחרות לנצל את המצב לטובתן.

יש משהו לא בריא בדרישה המתמדת להחתים שחקני חיזוק. ברור שלעתים זהו צורך קיומי. למשל, אם יש בסגל הקבוצה חלוץ מטרה אחד בלבד (ע"ע אדין דז'קו ברומא), מומלץ בחום להצטייד במחליף ראוי. לעומת זאת, דחף בלתי נשלט לרענן ולשפר עלול לפגוע משמעותית בהמשכיות. ארסן ונגר יודע זאת, ולכן לא רכש אף שחקן שדה בחלון ההעברות בקיץ. הגישה הזו שנויה מאוד במחלוקת מבחינתו בכל הקשור לקשר אחורי. היא דוסקסה רבות, ולראיה החתימו התותחנים בשבוע שעבר את מוחמד אלנני המצרי מבאזל. ואולם, היתה גם ציפיה להגעת חלוץ חדש, וכאן המנג'ר צדק לחלוטין, כפי שמוכיח אוליבייה ז'ירו בחודשים האחרונים. בקיצור, שינויים בסגל ובהרכב לא תמיד חיוניים, ונובעים לא פעם משיקולים לא מקצועיים.

שיקולים זרים הם השם השני של פלורנטינו פרס. אחוז קטן יחסית מהעסקאות שמבצע נשיא ריאל מדריד באמת נחוצות לקבוצה. הרצון הבלתי נשלט להביא רכש ענק בכל קיץ מזעזע את המערכת. כך, למשל, לא ידע המאמן קרלו אנצ'לוטי מה עליו לעשות עם גארת' בייל בקיץ 2013, והוא לא ביקש להחתים את הכוכב הוולשי. האיטלקי גם לא רצה למכור את אנחל די מריה למנצ'סטר יונייטד ולהחליפו בחאמס רודריגס ב-2014. הוא לא היה מעוניין את טוני קרוס לקשר אחורי במקומו של צ'אבי אלונסו. למעשה, חלק ניכר מהעבודה שביצע אנצ'לוטי בעונתו הראשונה נהרסה בגלל שפרס ביצע שינויים לא בריאים בסגל.

הקיץ האחרון הוקדש כולו לסאגה אומללה במסגרתה ניסתה ריאל להחתים את דויד דה חאה ולשלוח את קיילור נבאס למנצ'סטר יוניטד, על אף שהקוסטריקני הוכיח את עצמו מזמן כשוער ברמה הגבוהה ביותר. הסיום הביזארי של הפרשה ידוע היטב, ונבאס היה אחד השחקנים המצטיינים של ריאל במשך כל הסיבוב הראשון. כלומר, עם כל הכבוד לדה חאה, ללא ספק אחד השוערים הטובים בתבל, כשלון העסקה לא הזיק לבלאנקוס. ניתן להניח כי לו טורדפו באופן דומה גם מעלליו האחרים של פרס, התוצאה הסופית היתה עשויה להיות לטובת המועדון – פשוט כי ריאל משתוקקת ליציבות, אך אוהדיה אפילו לא מעזים לחלום על כך.

והנה בא האיסור על ההעברות במשך שנה תמימה ומעניק לקבוצה את המצרך היקר מכל. ייתכן שפרס יבצע רכישות ראוותניות החודש (מומלץ להצטייד בבלם, מגן שמאלי וקשר אחורי), אך לאחר מכן, במשך שנה שלמה, יקבל המאמן שקט תעשייתי כדי לעבוד עם סגל יציב שלא משתנה. גם את המשברים תצטרך ריאל לצלוח עם מה שיש. זו תהיה הזדמנות נהדרת לשחקנים הצעירים שצמחו באקדמיה להוכיח את עצמם על הבמה הגדולה, אשר נמנעה מדורות שלמים. למשל, לו היתה ריאל נענשת בחלון ההעברות בקיץ 2014, יש להניח שאלבארו מוראטה היה נשאר אצלה במקום להימכר ליובנטוס. הפעם המצב מעודד אפילו יותר מבחינת שחקני קבוצת המילואים, כי זינדין זידאן עבד איתם במשך עונה וחצי לפני ששודרג בתחילת ינואר. הוא מכיר אותם נהדר ולא יתנגד ליד חופשית מהנשיא לשלב חלק מהם בסגל הבכיר.

שמירה על יציבות והמשכיות היא שסייעה לברצלונה לחזור לפסגת העולם. האם היתה עוברת בהצלחה כה מסחררת את העימות בין ליאו מסי ללואיס אנריקה בתחילת 2015 לו היתה יכולה לפעול דווקא אז בשוק ההעברות? זו שאלה מסקרנת בהחלט. אפשרות מסוג זה לא עמדה על הפרק, ובארסה הסתדרה עם מה שיש. היא ניצלה את דחיית העונש כדי להחתים את לואיס סוארס ואיבן ראקיטיץ' שהשלימו את הפאזל. ואז המכונה החלה לרוץ על אוטומט. בדומה לכך, עשוי הקיץ הרגוע ב-2016 לעזור לריאל לנסות להגיע למיצוי הפוטנציאל של הסגל הקיים.

גם מבחינת אתלטיקו, איסור על רכישת שחקנים עשוי להועיל מאוד, אם כי באופן שונה בתכלית. על אף השדרוג העצום במעמדה בשנים האחרונות, עדיין מדובר במועדון שמאתר מציאות זולות בשוק ומוכר את הכוכבים ביוקר. לאתלטיקו קשה מאוד לשמור על כוכביה הבולטים כאשר הם הופכים לשמות חמים במיוחד בשוק. רדאמל פלקאו נמכר למונאקו, דייגו קוסטה נרכש על ידי צ'לסי, וכמוהו גם פיליפה לואיס שחזר בינתיים עם הזנב בין הרגליים. בקיץ האחרון, היה זה ארדה טוראן שהיה מוכן לשבת חצי עונה ביציע כדי לחתום בברצלונה. אתלטיקו לא יכולה לעמוד בדרכם, הן מבחינה ספורטיבית, והן מבחינה כלכלית. היא מאמינה ביכולתה למצוא תחליפים ראויים, וזה אכן המצב בשטח. אנטואן גריזמן לא היה פורח כך, לו היה דייגו קוסטה עדיין בויסנטה קלדרון.

ואולם, המדיניות הזו, כפויה למחצה, מונעת גם מאתלטיקו ליהנות מיציבות. בקיץ הקרוב היא היתה אמורה להתמודד עם לחץ עצום למכור את גריזמן לאחד המועדונים העשירים ביותר במחיר מטורף. גם קוקה, השוער הסלובני המופלא יאן אובלק והבלם האורוגוואי הצעיר חוסה מריה חימנס. המאמן דייגו סימאונה היה נאלץ להתמודד שוב עם סתימת חורים באמצעות שחקנים חדשים.

העונש שהוטל על המועדון משנה את המצב באופן קיצוני. כעת, בהיעדר אפשרות להחתים מחליפים היא לא תוכל למכור את כוכביה הקיימים. חוזהו של חימנס הוארך 2018, וכעת מתנהל משא ומתן מואץ גם עם גריזמן ואובלק. אתלטיקו עיבתה את הסגל מראש, כאשר החתימה החודש את אאוגוסטו פרננדס המנוסה מסלטה ויגו ואת מתיאס קראנביטר הצעיר מריבר פלייט. יש לה סגל עמוק עם מספר כוכבי על פוטנציאליים שיקבלו הזדמנות לצמוח, כמו אוליבר טורס, אנחל קוריאה וסאול. העונש יטיב איתם, ויטיב גם עם הקבוצה כולה.

כאשר יסתיים העונש החדש, יחזרו ריאל ואתלטיקו לשוק ההעברות בקיץ 2017, אבל בינתיים הם יצברו ניסיון חשוב, וילמדו גם אותנו. אם יצליחו ויזכו בתארים בעונה הבאה, הרי שיוכח אמפירית כי תופעת ברצלונה ב-2015 אינה מקרית. כלומר, ההנחה כי איסור על ביצוע שינויים בסגל תהיה מבוססת יותר. מי יודע, אולי בהמשך יעשו מועדונים מסוימים מאמץ כדי להיענש, או פשוט יכפו את "העונש" הזה שרירותית עם עצמם. זה עשוי להיות לקח מעניין. לנו נותר רק להמתין ולראות.