וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סיסטם אוף א דאון: מה מונע מקליבלנד להפוך קבוצת התקפה קטלנית?

5.1.2016 / 15:00

החזרה של קיירי אירווינג סיפקה תזכורת ליכולת ההתקפית ההיסטורית שקליבלנד מסוגלת לספק, אך חידדה את העובדה שהשחקנים מתקשים להיטמע בסגנון שבלאט מנסה להנחיל. אסף רביץ על האתגר הגדול של מאמן הקאבס

AP

קליבלנד חזרה השבוע לשני משחקי בית לפני שתצא למסע נוסף של שישה משחקי חוץ. אלה היו שני משחקים נוחים מאוד, מול יריבות שהגיעו בלילה השני של בק-טו-בק (ומשחק שלישי בארבעה ימים), מה שתרם לשני ניצחונות קלים עם הרבה מנוחה לכוכבים. זאת הייתה הזדמנות לדיוויד בלאט לבחון אפשרויות שונות עם הסגל המלא שלו וללמוד יותר לעומק את השפעות השינוי בחמישייה, שבינתיים מוכיח את עצמו. הוא עדיין לא ארגן את הרוטציה מחדש, בעיקר מאחר שקיירי אירווינג עדיין נמצא במגבלת דקות שמכריחה אותו לבצע שינויים בזמנים מסוימים.

המשחק המעניין מבין השניים היה מול טורונטו. הקנדים אמנם הגיעו עייפים, אך מדובר באחת הקבוצות הטובות במזרח ובקבוצת התקפה נהדרת. למשך שניים וחצי רבעים הראפטורס חשפו את המחסור בשחקן ששומר על הטבעת בחמישייה החדשה עם טריסטן תומפסון במקום טימופיי מוזגוב. החמישייה הזאת עושה דברים יפים בהגנה: רוטציות מהירות ונהדרות (זה בלט גם מול אורלנדו), חילופים אוטומטיים אפקטיביים (גם אם לפעמים מיותרים), אבל אין כמעט חיפוי על טעויות. כל פעם שג'יי אר סמית' ניסה לעבור מסביב לחסימות שקיבל דמאר דרוזן זה נגמר בליי-אפ של השוטינג גארד של טורונטו.

קיירי אירווינג, קליבלנד קאבלירס, מול דמאר דרוזן, טורונטו ראפטורס. AP
שינוי מרענן. אירווינג/AP

אבל הסיפור החשוב יותר של המשחק הזה היה ההתקפה של הקאבס. זה היה משחק שמאוד הזכיר את החצי השני של העונה שעברה בו קליבלנד הייתה קבוצת התקפה איכותית בקנה מידה היסטורי. שילוב בין שני יוצרים נפלאים כמו לברון ג'יימס וקיירי אירווינג, היכולות המגוונות של קווין לאב, אוסף קלעי שלשות בראשות ג'יי אר סמית' וריבאונדר התקפה נדיר כמו טריסטן משאיר את היריבות חסרות מענה הגנתי. ההתקפה הנהדרת אפשרה לבלאט לחפש הרכבים הגנתיים עד שמצא אחד שעבד – הרכב נמוך עם לברון וטריסטן כגבוהים שפתח פער באמצע הרבע השלישי. נדמה שבלאט ויתר לגמרי על אופציית ההרכבים הגבוהים עם שניים מבין טריסטן, מוזגוב ואנדרסון ורז'או ולצד החמישייה הראשונה ישחק רק עם הרכבים נמוכים.

המשחק הנהדר של קיירי הזכיר למי ששכח כמה טובה ההתקפה של קליבלנד יכולה להיות כשהיא מקבלת בחזרה את השחקן השני בחשיבותו בקבוצה ואחד משחקני ההתקפה הטובים בליגה. קשה היה לפספס כמה בלאט התגעגע לקיירי וכמה חשוב לו שהוא מסוגל להגיע ליכולת שיא די מהר לאחר החזרה מהפציעה. ניתן להניח שיהיו עוד עליות וירידות עד שקיירי יתייצב, אבל העובדה שכבר עכשיו הוא סיפק משחק כזה מאוד מעודדת ומבהירה שקליבלנד החזירה אותו בזמן הנכון ולא מוקדם מדי. ואחרי שקיירי יתייצב, נוכל להיזכר גם בכך שבסך הכל מדובר בשחקן בן פחות מ-24 שמתחיל את העונה החמישית שלו בליגה ועוד לא סיים את גרף השיפור.

לאחר שההגנה התייצבה ונראית טוב יותר מאשר בעונה הרגילה הקודמת, קפיצת המדרגה הבאה של קליבלנד אמורה להיות בהתקפה. כרגע הקבוצה של בלאט מדורגת חמישית בליגה גם ביעילות התקפית וגם ביעילות הגנתית, אך בעוד היעילות ההגנתית קרובה מאוד למקום השני בליגה כשרק סן אנטוניו רחוקה, ביעילות התקפית יש פער די גדול בין הקאבס לשלוש הראשונות.

לברון ג'יימס שחקן קליבלנד קאבלירס. AP
שני יוצרים נפלאים. לברון/AP

שני דברים אמורים לשפר את התקפת הקאבס באופן טבעי. הראשון הוא החזרה של קיירי, השני הוא שיפור באחוזי הקליעה של שלשות פנויות. קליבלנד מדורגת כרגע במקום ה-22 בליגה באחוזי הקליעה של שלשות פנויות לחלוטין, היא קולעת רק 36 אחוזים מהזריקות האלה (גולדן סטייט, שבמקום הראשון בפער עצום, קולעת אותן ב-49 אחוזים). אין סיבה שקבוצה שמחזיקה בכמה מקלעי השלשות הטובים בליגה ובאופן קבוע משחקת עם ארבעה קלעי חוץ תישאר עם אחוזים כאלה לאורך זמן, ניתן להניח שהסטטיסטיקה תתיישר למעלה עם הזמן.

אך מעבר לשדרוגים הטבעיים, השבוע הרגוע הזה מאפשר להתעמק קצת במשחק ההתקפה של קליבלנד ובאופן בו בלאט מנסה לנצל את הכישרון הרב שיש לו בסגל. אחת הביקורות הנפוצות ביותר על בלאט היא שאין אצלו שיטה התקפית מורכבת, בעיקר בהשוואה לשתי הגדולות של המערב. הסיפור שרגילים לספר הוא שבלאט ניסה להטמיע שיטה שמתבססת על התקפת פרינסטון, ראה בשלב מוקדם בעונה שעברה שזה לא עובד ומאז מתבסס בעיקר על פיק נ' רול פשוט ובידודים.
הביקורת הזאת מפספסת את הנקודה. היא מתאימה יותר לחצי השני של העונה שעברה, אז בלאט פישט את העניינים כדי להכניס את השחקנים החדשים למערכת ונשאר עם מה שעבד. כאמור, באותה תקופה ההתקפה של קליבלנד הייתה הטובה בליגה. בלאט והצוות שלו עבדו בקיץ והגיעו לעונה הזאת עם ספר תרגילים מורכב יותר.

יש לקאבס ארבעה-חמישה סטים בסיסיים וטובים שמתאימים לשחקנים. הם כוללים הרבה עבודה רחוק מהכדור, הם יוצרים כמה אופציות וניתן להמשיך אותם בכל מיני דרכים. יש תרגיל שהמטרה המרכזית שלו היא לשחרר את לברון או לאב בפוסט, יש אחד שמשחרר קלעי לזריקה וממשיך לפיק נ' רול בצד, יש פיק נ' רול כפול כשאחד החוסמים מתגלגל פנימה ואחד החוצה, יש את סט ה-motion offense משנה שעברה. קליבלנד קלעה הרבה מאוד נקודות בזכות התרגילים האלה.

מאמן קליבלנד קאבלירס דיוויד בלאט. AP
לשחקנים קשה להסתגל לשיטה שלו. בלאט/AP

הבעיה האמיתית היא שכדי לראות את קליבלנד משחקת את ההתקפה של בלאט עדיף לראות את הרבעים הראשונים במשחקים. מול אורלנדו, למשל, כל התקפה בשש הדקות הראשונות התחילה באופן שונה מהקודמת, זה היה מרשים ויעיל מאוד, הדקות האלה גמרו את המשחק. אך ככל שהמשחק מתקדם ההתקפה של קליבלנד נראית פחות מאורגנת. היא יותר מתבססת על קריאת מצבים ועל פיק נ' רול סטנדרטי.

יש לכך שתי סיבות מרכזיות. הראשונה היא שמדובר בתהליך ארוך של הטמעת שיטה שמתרחש בקבוצה שגם צריכה לנצח. בימים בהם השחקנים פחות מפוקסים התרגילים המורכבים מרבים להיתקע – החסימות לא מחויבות, המסירות פנימה לא מדויקות, התזמון של הדברים הקטנים לא טוב. מספיקה פעולה אחת לא חדה, או פעולה הגנתית טובה, כדי לשבור תרגיל. בימים כאלה לברון נוטה להשתלט על ההתקפה. מכיוון שפיק נ' רול פשוט של לברון עם שחקן שיודע לחתוך לטבעת בזמן ושלושה קלעים מסביב הוא עדיין מהלך יעיל מאוד, קליבלנד מרבה לחזור למהלך הזה ולסגור איתו משחקים צמודים.

הסיבה השנייה היא שחומר השחקנים של בלאט הוא כזה שמתקשה להתמסר לשיטה התקפית מורכבת. צריך חומר שחקנים מאוד מסוים כדי לשחק ביעילות כמו סן אנטוניו וגולדן סטייט, לקאבס יש שחקנים מסוג אחר. טריסטן ומוזגוב הם גבוהים שלא יודעים למסור ברמה גבוהה, קיירי, ג'יי אר ושאמפרט הם שחקנים שאוהבים סגנון יחסית שכונתי, שם היכולות שלהם באות לידי ביטוי. לברון אוהב לדבר על הצורך בהנעת כדור, אך הוא זקוק לקצב המשחק שלו והוא מסרב להיפטר מהנטייה ללכת על בידוד כל פעם שיש מולו חילוף אוטומטי.

שחקן קליבלנד קאבלירס ג'יי אר סמית'. AP
אוהב כדורסל שכונתי. ג'יי אר סמית'/AP

המטרה של בלאט במשחק ההתקפה לא צריכה להיות להפוך את הקבוצה שלו לסן אנטוניו, אלא להגביר מחויבות לאלמנטים מסוימים. יותר מחויבות לביצוע התרגילים גם בשלבים מאוחרים של המשחק, יותר מחויבות להנעת כדור בשלבים מאוחרים של תרגילים בהם ההגנה פחות מאורגנת, יותר מחויבות לקריאה חכמה של מיס-מאצ'ים ואזורים בהם ההגנה היריבה פחות חזקה.

בפלייאוף בלאט הראה יכולת ליצור אצל השחקנים שלו מחויבות יוצאת דופן, גם בהגנה וגם בשימוש בשיטה התקפית כמעט פרימיטיבית, אך כזאת שהשתמשה בחוכמה בסגל המסוים שנותר לו. נדמה שהמחויבות ההגנתית נשמרה גם בחלקים גדולים מהעונה הזו, המטרה עכשיו היא לשחזר את המחויבות ההתקפית בתוך מערכת מורכבת יותר. בקרוב יגיעו המשחקים שיבחנו את המחויבות הזאת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully